נביא
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on נביא

נביא

נבי

 

 

פורסם לראשונה ב- 15.1.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ

יפתח שלח לי סרטון שצולם ב- 26.12.20 ב- אלנבי מוסא, באירוע שתפס את כותרות החדשות (הסרטון מצורף לתגובה הראשונה).

אז מילת היום היא –

נַבִּיּ نَبِيّ או נַבִּיא’ نبيء וברבים אַנְבִּיַאא’ أنبياء – נביא; חוזה    

סקירה נאה על התקרית, הרקע והמקום אפשר לקרוא כאן:

https://www.calcalist.co.il/…/0,7340,L-3886317,00.html

נפתח עם קצת מידע על המקום בו קרה המקרה:

“חגיגות נבי מוסא הן מנהג עלייה לרגל (בערבית: الموسم, אל-מַוַסִם) שבו פקדו מאמינים מוסלמים מאזור ארץ ישראל את המסגד במדבר יהודה, כעשרה קילומטר דרומית ליריחו וכעשרים קילומטר מזרחית לירושלים, שבו לפי מסורתם קבור נבי מוסא (השם הערבי של הדמות התנ”כית משה רבנו).

[…]

מתחם הקבר

הקבר נמצא בלב מדבר יהודה, כעשרה קילומטר דרומית ליריחו וכעשרים קילומטר מזרחית לירושלים. המסגד מוקף בפצלי שמן שחורים (אבן ביטומנית) בהם השתמשו עולי הרגל לחימום ובישול. צלאח א-דין היה הראשון שבנה מסגד על מתחם הקבר, אך המבנה הנוכחי נבנה על ידי הממלוכי ביברס בשנת 1269, כפי שניתן להסיק מהקדשה בערבית שמתנוססת על אחד מקירות המסגד.

במשך הזמן נוספו למסגד עוד אגפים כדי לשרת את עולי הרגל הרבים שפקדו את הקבר מדי שנה, וגם הוסף בית קברות גדול מחוץ לחומות המסגד שבו נטמנו עולי רגל שנפטרו בעת החג ומכובדים שביקשו להיקבר ליד המתחם. משכן הקבר בנוי בסגנון מוסלמי קלאסי האופייני לימי הביניים, מבנה מפואר בעל עשרות כיפות לבנות וחצר גדולה הפונה לכיוון מכה שבה יכלו עולי הרגל להתמקם במשך החג. במתחם כ-120 חדרים, והוא משתרע על כ-5,000 מטר מרובע.

[…]” (ויקיפדיה)

=-=-=

וזו לשון ההקלטה מהסרטון שצולם במקום:

יא שבאב אלקדס

הונה, אחנא פי מסג’ד אלנבי מוסא

והונה אלנצארא קאלבינהא כרח’אנה

פאללי ענדה דין ואללי ענדה תקוא ואימאן יג’ינא עלא הונה

(ילען דינכם ערצ!)

יא שבאב –

אחמד, לא לא!

אחמד, ע אלסמא!

يا شباب القدس

هونة، إحنا في مسجد النّبيّ موسى

وهونة النّصارى قالبينها كرخانة

فاللّي عنده دين واللّي عنده تقوى وإيمان يجينا على هونة

(يلعن دينكم عرص!)

يا شباب –

أحمد، لا لا!

أحمد، ع السّما!

אנשי ירושלים

פה, אנחנו במסגד הנביא מוסא

ופה הנוצרים הפכו את המקום לבית זונות

אז מי שיש בליבו דת ומי שבליבו יראת שמיים ואמונה – שיבוא לפה

(קללה ברקע: תקולל דתכם, מנוולים!)

אנשים –

(קוטע עצמו וזועק לחבר שלידו, שמחזיק משהו נפיץ בידו) אחמד, לא לא!

אחמד, (תכוון) לשמיים!

(הקורא שי בשארי מעיר לי שאולי התרגום הנכון הוא:

תכוון לעבר סמא!

שכן ה- DJ שהייתה מעורבת בתקרית היא סַמַא עַבְּדֶ אלְהַאדִי سما عبد الهادي.

ואני אומר: כיוון מחשבה יפה ומקורי, ואולי אפילו נכון…)

(קולות ירי ופיצוצים)

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=

השורש הערבי נ.ב.א’ (בגזרת ל המזה; רק במילה נבי התחושה שהיא שמדובר בגזרת ל”י, אך אין כך הדבר) עוסק בנבואה וגם בהודעות ובחדשות.

השורש העברי הזהה עוסק גם הוא בנבואה, באופן לא מפתיע…

* הפועל הספרותי נַבַּאַ نبأ בבניין הראשון – עלה, התרומם, התנשא; הודיע. נַבַּאַ עַלַא- نبأ على- – התנפל במפתיע על-

* נַאבִּא’ نابئ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בולט, יוצא דופן (לא בשימוש)

* הפועל הספרותי נַבַּّאַ نبّأ בבניין השני – הודיע את- ל-

* הפועל הספרותי נַאבַּאַ نابأ בבניין השלישי – התרחק מ-

* הפועל הספרותי אַנְבַּאַ أنبأ בבניין הרביעי – הודיע (ידיעות)

* הפועל תַנַבַּّאַ تنبّأ בבניין החמישי – התנבא, חזה; טען שהוא נביא

* אַלְמֻתַנַבִּّי المتنبّئ, עם צורת הבינוני הפועל של הבניין –

“אַבּוּ א-טַיִּב אַחמַד בן אל-חֻסַיְן אל-מֻתַנַבִּי אל-כִּנְדִי (בערבית: أبو الطّيّب أحمد بن الحسين المتنبّي; 915 – 23 בספטמבר 965) היה משורר ערבי עבאסי שחי ופעל בעיראק.

קורות חייו

אל-מתנבי נולד בכופה לשואב מים אשר טען למוצא אצילי. כאשר הקרמטים התקיפו אותה בשנת 924, הוא בחר להצטרף אליהם ולחיות במדבר בעודו לומד את ניבם הבדואי, ששיקף בהתאם לתפישת בני התקופה את הערבית הקלאסית בצורה טובה יותר.

ב-935 החל אל-מתנבי במסעותיו, ואז גם אימץ את התואר שפירושו “המתנבא”. אל-מתנבי התפרנס אך ורק משירתו. […]” (ויקיפדיה)

* נַבַּא’ نبأ וברבים אַנְבַּאא’ أنباء – ידיעה

* וִכַּאלַת אַנְבַּאא’ وكالة أنباء – סוכנות ידיעות

* נֻבֻּוַּה نبوّة או נֻבּוּאַה نبوءة – נבואה, התנבאות, חזון

* נַבַּוִיּ نبويّ – של נביא, נבואי

* אַלְחַדִיתֶ’ אלנַּבַּוִיּ אֶלשַּרִיף الحديث النّبويّ الشّريف – החדית’ המכובד של הנביא

“החדית’ (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הידועה גם בתור הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו לגבי נושאים שונים. החדית’ מהווה יסוד הלכה השני רק לקוראן”. (ויקיפדיה)

=-=-=-=

בשל תפוצתה האדירה של המילה “נבי” בשפה הערבית, הנה לקט אזכורים שהופיעו אצלנו בפוסטים במרוצת השנים (עם כמה תוספות):

המקום הקדוש ביותר לאסלאם הוא העיר מכה, ואם נדייק – המסגד הקדוש, אַלְמַסְגִ’דֶ אלְחַרַאם المسجد الحرام, זה שבו נמצאת הכעבה. על השם מכה אין הרבה מה להגיד; זהו שמה העתיק של העיר.

העיר אלמדינה הפכה למקום השני בחשיבותו משתי סיבות: היא העיר אליה הנביא מוחמד היגר לאחר שנאלץ לברוח ממכה (בה נרדף בראשית דרכו). בשנת 622 לספירת הנוצרים הוא עשה את אַלְהִגְ’רַה الهجرة, ההגירה ממכה ליַתְ’רִבּ يثرب, הוא שמה המקורי של העיר. הוא חי בעיר 10 שנים עד שהלך לעולמו.

שנית, וזו הסיבה העיקרית להפיכת העיר לקדושה, הנביא מוחמד קבור בעיר במסגד שנקרא מסגד הנביא, المسجد النّبويّ – אַלְמַסְגִ’דֶ אלנַּבַּוִיּ. בערבית שם המסגד הוא מבנה של שם ושם תואר, שיתורגם מילולית “המסגד הנביאי”, אך העברית מעדיפה פה באופן מובן מבנה של סמיכות: המסגד של הנביא.

=-=-=

* סִירַתֶ אלנַּבִּיּ سيرة النّبيّ / אַלסִּירַה אֶלנַּבַּוִיַּה السّيرة النّبويّة – קורות חייו של הנביא מוחמד (ז’אנר ספרותי גדול וחשוב באסלאם)

* מַוְסֶםֶ אלנַּבִּיּ موسم النّبيّ – הילולת הנביא

* אַללָּה יְצַבְּחַכּ/יְמַסִּיכּ בִּאלְחֵ’יר / בִּאַנְוַארֶ אלנַּבִּיּ الله يصَبّحك / يمسّيك بالخير / بأنوار النّبيّ – בוקר/ערב טוב (מיל’: שאללה ייתן לך בוקר/ערב טוב / יאירך באורותיו של הנביא)

* אֶלנַּבִּיּ עִ’לֶט النّبيّ غلط – (כולם טועים, אפילו) הנביא טעה

* אֶלנַּבִּיּ וַצַּא עַלַא סַאבֶּע גַ’אר النّبيّ وصّى على سابع جار – יש להתייחס יפה לשכנים (מיל’: הנביא ציווה [להתייחס יפה] אפילו לשכן השביעי [ביחס לבית שלך])

* עִיד מִילַאדֶ אלנַּבִּיּ عيد ميلاد النّبيّ, או: אלְמַוְלִדֶ אלנַּבַּוִיֶּ אלשַּרִיף المولد النّبويّ الشّريف – חג/יום הולדת הנביא מוחמד

* וַחְיַאתִ אלנַּבִּיּ وَحياة النّبيّ – בחיי הנביא

* וַאלנַּבִּיּ! والنّبيّ – בחיי! אני נשבע! חי הנביא! ; בבקשה ממך!; באמת?! האומנם?! בחייך!?!

* יַא דִינֶ אלנַּבִּיּ! يا دين النّبيّ! – כמה טוב! איזה יופי!; כמה רע! (קריאת השתובבות חיובית או שלילית. מיל’: הו דתו של הנביא!). ובאותה משמעות:

יַא צַלַאתֶ אלנַּבִּיּ אַחְסַן! يا صلاة النّبيّ أحسن! (מיל’: תפילת הנביא עדיפה)  

* אִחְנַא זַארַנַא אלנַּבִּיּ إحنا زارنا النّبيّ – ברוך הבא! (נאמר לאורח רצוי ומכובד שאינו מרבה לבקר. מיל’: [כאילו] הנביא בא לבקרנו!)

* אִללִּי יְחִבֶּ אלנַּבִּיּ יְזִקּ! اللّي يحبّ النّبيّ يزقّ – מי שאוהב את הנביא (שיבוא) לדחוף! בואו לעזור לדחוף! (קריאה של מי שרכבו נתקע בדרך והוא זקוק לעזרת העוברים ושבים)

* חַצְוֶה פִי עֵין אִללִּי מַא בִּצַלִּי עַ אלנַּבִּיּ حصوة في عين اللّي ما بصلّي ع النّبيّ – בלי עין הרע! (מיל’: אבן-חצץ בעין של מי שאינו מתפלל על הנביא)

* מַסְחֶתֶ אלנַּבִּיּ مسحة النّبيّ – תרופת פלא (מיל’: נגיעת הנביא [בראש של מישהו])

* לַמַּא נְשוּפֶ אלנַּבִּיּ נְצַלִּי עַלֵיה لمّا نشوف النّبيّ نصلّي عليه – כשאראה במו עיניי אז אאמין; כשנגיע לגשר נחצה אותו (מיל’: כשנראה את הנביא נתפלל עליו)

* פַרַסֶ אלנַּבִּיּ فرس النّبيّ – גמל שלמה (מיל’: סוסו של הנביא). זהו אחד משמותיו של החרק. שמו הערבי “התקני” הוא סַרְעוּף سرعوف, והוא מכונה גם גַ’מַלֶ אלְיַהוּד جمل اليهود (הגמל של היהודים) או גַ’מַל סֻלַיְמַאן جمل سليمان (הגמל של שלמה)

=-=-=

* בַּס יִגִ’י אֶלצַּבִּיּ בִּנְצַלִּי עַ אלנַּבִּיּ بس يجي الصّبيّ بنصلّي ع النّبيّ – עוד חזון למועד

מילולית: (רק) כשיבוא התינוק נתפלל על הנביא

לשמיעה:

וזה הסיפור מאחורי הפתגם:

סיפור-עם מוכר באזור אַלשַּאם (הלבנט, סוריה הגדולה, הכוללת בראייה עדכנית את סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל) מספר על אדם ששנים רבות חיכה לילדים, אך הוא ואשתו לא הצליחו להביאם לעולם. אולם בסופו של דבר, ולאחר המתנה ממושכת, אשתו נכנסה להיריון, והאנשים החלו להגיע אליהם הביתה כדי לברכם. אחד המברכים אמר: “מזל טוב! מברוכ! תראה איך אללה נתן לך בן זכר! צריך להתפלל על הנביא!”. המארח, שחלם שנים לראות ילד וכלל לא האמין שיהפוך לאב, רצה קודם כל לראות את הילד מול עיניו, וענה: “רק כשיבוא התינוק נתפלל על הנביא”.

מאז, אמירה זו מוזכרת כאשר עדיף להמתין לזמן המתאים בעתיד כדי לפסוק ולהכריע בעניינים שונים.

=-=-=

מַקַאםֶ אלנַּבִּיּ שֻעַיְבּ مقام النّبيّ شعيب – מתחם הנביא שועיב הוא אתר עליה-לרגל הקדוש לדרוזים, השוכן בגליל. הנביא שועיב מזוהה עם יתרו חותן משה.

“מתחם נבי שועייב (ערבית: مقام النّبيّ شعيب, בתעתיק מדויק: מקאם אלנבי שעיב) הוא אתר קדוש לדרוזים הנמצא בגליל, בסמוך לקרני חיטין. על-פי המסורת הדרוזית מדובר בקברו של הנביא שועייב, המזוהה עם יתרו המקראי. מדי שנה משמש האתר מוקד לעלייה לרגל בחג נבי שועייב הנמשך ארבעה ימים, החל מ-24 באפריל. במקום בנוי מבנה גדול, המהווה, פרט לציון הקדושה של מתחם הנביא שועייב, גם מקום לאכלוס אלפי העולים לרגל במהלך החג. כן נובע במקום מעיין […]”.

=-=

“מקאם אלנבי סבלאן مقام النّبيّ سبلان הוא המקום השני בחשיבותו לדרוזים בישראל, אחרי קבר נבי שועייב (הנביא יתרו) בקרני חיטין. מקובל לזהות את נבי סבלאן עם זבולון בן יעקב, אולם אמאם אלבדר מבית הדין השרעי הדרוזי בחיפה סתר טענה זאת. המקום נמצא בראש הר זבול בגובה 814 מטר. כביש מוביל ממרכז חורפיש לאזור הקבר […]”.

=-=

“מקאם א-נבי אבו אבראהים (בערבית: مقام النّبيّ أبو إبراهيم; בתרגום: אתר הנביא אבו אבראהים), הוא אתר דתי השוכן בדאלית אל-כרמל בשכונה המערבית לא רחוק מהמרכז הישן של היישוב. אבו אבראהים הוא אחד מהנביאים מייסדי האמונה הדרוזית ומפיציה במאה ה-11. הוא היה אחד השליחים הראשונים שנשלח על ידי הח’ליף המצרי הפאטימי אל-חאכם כדי להפיץ את הדת. אבו אבראהים היה השני מבין חמשת הנביאים מייסדי האמונה. המתחם נמצא בקרבת בית אוליפנט […]”.

=-=-=-=

קוראים כתבו לנו:

“מבקש להתייחס לביטוי اللّهمّ صلّي على سيّدنا محمّد”

וגם:

“התעוררה לי שאלה:

אני שומע לא מעט מוסלמים שמשתמשים בביטוי “צלי ע-אלנבי” במשמעות של שבועה.

כאשר מבקשים ממוסלמי להישבע כך הוא ממלמל את ההמשך – מניח שזה פסוק מהקוראן.

אשמח אם תוכל לשפוך קצת אור על הנושא ולהסביר לי מה הם בדיוק אומרים ומה ההמשך. אה, ולפעמים משתמשים בזה גם כדי להשתיק מישהו, במובן של “תן לי לסיים לדבר” “.

אז מילת היום היא –

אַללָּהֻמַּ اللّهُمَّ – הו אלוהים!

לשמיעה:

הצורה אללהמ היא צורת ספרותית מאוד של פניה לאל, והיא זהה, בתוכנה, לצורה הנפוצה: יַא אַללָּה! يا الله – הו, אלוהים!

לעיתים היא מופיעה עם המילה אִלַּא إلّا אחריה, ואז התרגום: אלא אם כן, מלבד-

* אַללָּהֻמַּ אגְ’עַלֹה חֵ’יר اللّهُمَّ اجعله خير – נקווה לטוב, נקווה שיהיה טוב, שאללה ידאג שהדבר יסתיים לטובה

* אַללָּהֻמַּ אַחְ’זִיכּ יַא שַיְטַאן! اللّهُمَّ أخزيك يا شيطان! – אל תגרום לי להתפרץ עליך! “תחזיקו אותי!”, אני שניה לפני פיצוץ, הלוואי שהעצבים שלי לא יגברו עלי (מיל’: הו אלוהים, אני משפיל ומבזה את השטן!)

* אַללָּהֻמַּ אִנִּי צַאיֶם اللّهُمَّ إنّي صايم – אני צם, אני לא מוכן לפגוע בצום (נאמר בחודש רמדאן, כשהאדם נחשף לדברים שעשויים לפגוע בצום או בהלכות החודש)

* אַללָּהֻמַּ יַסֶּר וַלַא תֻעַסֶּר اللّهُمَّ يسّر ولا تعسّر – אלוהים, הקל-נא את חיינו ואל תערים עליהם קשיים!

* אַללָּהֻמַּ אַאמֵין اللّهُمَّ آمين – אלוהים, אמן! (נאמר בסוף אמירות חיוביות וברכות מצד בן השיח)

* לַבַּّיְכַּ אללָּהֻמַּ לַבַּّיְכַּ! لبّيك اللّهمّ لبّيك – הנני לשירותך, אלוהים, הנני לפקודתך; הנני עבדך ועושה רצונך. זהו ביטוי מוכר ושגור, שנאמר לרוב כחלק מטקסי החג’ (העלייה לרגל) במכה

אולם ככל הנראה המקרה הנפוץ ביותר בו נשמע את המילה הוא בתגובה לאמירה:

צַלִּי עַ אלנַּבִּיּ! صلّي ع النّبيّ – התפלל על הנביא!

בספרותית: صلِّ على النبي

האמירה הזו נאמרת בכמה מקרים:

* כשהדובר מעוניין להיזכר במשהו ששכח והוא צריך כמה שניות למחשבה…

* כשהדובר מנסה להרגיע את בן שיחו הכועס, ואז נתרגם: תירגע!

* כשהדובר מנסה “להכניס מילה” ברצף הדיבור הבלתי פוסק של בן שיחו, ואז נתרגם: תשמע, תקשיב רגע!

ואז, אם בן השיח הוא מוסלמי טוב, והוא תמיד כזה כשאומרים לו צלי ע אלנבי (כי אינו יכול להתעלם מהנחייה/ציווי להתפלל על הנביא), הוא יענה אחת משתי תשובות, ואז ימשיך בדבריו, ברגיעה, או יעביר את זכות הדיבור לדובר השני:

* אַללָּהֻמַּ צַלִּי עַלַא סַיֶּדְנַא מְחַמַּד اللّهُمَّ صلّي على سيّدنا محمّد – אלוהים, התפלל על אדוננו מוחמד

* עַלַיְהִ אֶלצַּלַאה וַאלסַּלַאם عليه الصّلاة والسّلام – עליו התפילה והשלום

=-=-=

דוברי עברית מכירים את הביטוי הבוטה טִיזֶ אלנַּבִּיּ, התחת של הנביא, שמשמש לציון מקום מרוחק ומבודד, “חור” שכזה.

אולם ראו הוזהרתם: אמירת הביטוי ליד מוסלמים מאמינים היא בחזקת הסתכנות בהעלבה חמורה, שכן בדיבור נאות, שלא לומר בעל הקשרים דתיים, אין לציין מילה בוטה שכזו בצמידות לאזכורו של הנביא מוחמד.

הצורה אף קיבלה התפתחות מעניינת בפיהם של דוברי העברית: טיזֶ-נְ-אֶמֹּה, שאין לה באמת תרגום שכן היא בחזקת המצאה.

=-=-=-=-=

בתמונה:

“ג’וזף סמית’ הבן (באנגלית: Joseph Smith, Jr;‏ 23 בדצמבר 1805 – 27 ביוני 1844) היה איש דת אמריקאי, מייסד תנועת קדושי אחרית הימים, הידועה גם כתנועת המורמונים. מאמיניו של סמית’ הכריזו עליו כ”נביא אחרית הימים הראשון” אשר משימתו הייתה לשחזר את כנסיית ישו הנוצרי המקורית. כמו כן, סמית’ היה חבר במסדר הבונים החופשיים […]” (ויקיפדיה)

שיהיה יום נהדר, ושבת שלום, 

ימאמה, שלו ורני

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top