מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו "העקיפה" של חברי אורי טרוק.
אז מילת היום היא –
תְנַיַּל تْنَيَّل – נדפק, הסתבך
אני ממש התלהבתי ממוחמד אבו שיחה שהופיע פה בפוסט הקודם בזכותו של אורי, אז בחרתי סרטון נוסף שלו.
מדובר בחשבון טיקטוק:
m_abo_she7a
محمد ابو شيحه
למוחמד אבו שֵיחה הירדני יש 550,000 עוקבים.
מוחמד מופיע לצד אשתו היפאא'. הסרטונים שלהם זוכים לפופולאריות אדירה ברשת.
בסרטונים שלו עם אשתו הוא מוצג כגבר ערבי רכרוכי שנשלט על ידי אשתו הכוחנית והצעקנית, אבל אני פשוט מוקסם מהקול ומהדיבור שלה. אז קבלו יצירה נוספת של השניים:
הסרטון פורסם ב- 18.9.25. חייבים לצפות בסרטון רק כדי להתרשם משפת הגוף של מוחמד ולהקשיב לקול של אשתו (כן, כן, למרות שזה מבוים).
בסרטון מוחמד קוצץ מלוח'יה וכל כולו חרד מאשתו.
– אחנא קדיש אלנא מתג'וזין, יא מחמד?
– אה???
– קדיש אלנא מתג'וזין, מתנילין יעני?
– בערפש, בעדש אנא
– וליש בתעדש אן שאא אללה?!?!?
– ע אלעין, ע אלעין, בלאש יחסדונא
– אה. טב, אסמע! בדי אסאלכ סאאל
– אסאלי
– אנת ליש יומת מא לבסת לכ אלאביץ' מא צרת תעיט זי אלאג'אנב? ליש? ליש???
– מא לבסת אביץ'
– כיף מא לבסת אביץ' אנת? אלערס!
– נילי בקא
– נילי?
– אביץ'. מא לה?
– אביץ'. ליש מא צרת תעיט מן אלפרחה? ליש? זי אלאג'אנב הדולה, טמאר/טנאר(?) בינזלוא? ליש?
– הם ביעיטוא אלאג'אנב?
– אה, מן אלפרחה
– טיב מניח ואללה אללי ביעיטוא. כויס, ביפרע'
– אה, ואנת ליש מא עיטת?
– אנא אג'תני צדמה
– צדמה ליש?
– צדמה לחד אלאאן, מח'בוט מנהא, סבחאן אללה. תערפי, לו עיטת, ואללה לארתאח. אקסם באללה לארתאח
– טיב, שו ראיכ נעיד ערסנא, יא מחמד, ותעיט, ואצור אלפידיו ואנזלה, זי מא ביעמלוא אלאג'אנב?
– אהה אעידהא?
– ליש?
– בס אצחא מן אלצדמה
– ואמתא אן שאא אללה בתצחא מן אלצדמה?!?!?
– אללה אעלם, שו ביערפני? בס-
– טיב, אפרם זי אלנאס!
– בצחא מן אלצדמה בס תלבסי אביץ'
– שו קצדה?
– احنا قدّيش النا متجوّزين، يا محمّد؟
– اه؟؟؟
– قدّيش النا متجوّزين، متنيّلين يعني؟
– بعرفش، بعدّش أنا
– وليش بتعدّش إن شاء الله؟!؟!؟
– ع العين، ع العين، بلاش يحسدونا
– اه. طب، اسمع! بدّي أسألك سؤال
– اسألي
– انت ليش يومة ما لبست لك الأبيض ما صرت تعيّط زيّ الاجانب؟ ليش؟ ليش؟؟؟
– ما لبست أبيض
– كيف ما لبست أبيض انت؟ العرس!
– نيلي بقى
– نيلي؟
– أبيض. ما له؟
– أبيض. ليش ما صرت تعيّط من الفرحة؟ ليش؟ زيّ الأجانب هدولة، طمار/طنار(؟) بينزّلوا؟ ليش؟
– هم بيعيّطوا الأجانب؟
– اه، من الفرحة
– طيّب منيح والله اللي بيعيّطوا. كويس، بيفرّغ
– اه، وانت ليش ما عيّطت؟
– انا اجتني صدمة
– صدمة ليش؟
– صدمة لحد الآن، مخبوط منها، سبحان الله. تعرفي، لو عيّطت، والله لأرتاح. أقسم بالله لأرتاح
– طيّب، شو رأيك نعيد عرسنا، يا محمّد، وتعيّط، وأصوّر الفيديو وأنزّله، زي ما بيعملوا الأجانب؟
– اهه أعيدها؟
– ليش؟
– بس أصحى من الصّدمة
– وامتى إن شاء الله بتصحى من الصّدمة؟!؟!؟
– الله أعلم، شو بيعرفني؟ بس-
– طيّب، افرم زيّ النّاس!
– بصحى من الصّدمة بس تلبسي أبيض
– شو قصده؟
– כמה זמן אנו נשואים, מוחמד?
– מה???
– כמה זמן נשואים, כלומר "דפוקים" (בתוך ה"שָחור" הזה)?
– לא יודע, אני לא סופר
– ולמה אתה לא סופר?!?!?!
– נגד עין הרע, שלא יקנאו בנו
– אה. טוב, שמע! אני רוצה לשאול אותך שאלה
– שאלי
– למה ביום שהלבשתי אותך לבן לא התחלת לצעוק כמו הזרים? למה? למה???
– לא לבשתי לבן
– איך לא לבשת לבן? בחתונה!
– הוא הפך לכחול כהה (כלומר דימוי לחייו שנהרסו)
– כחול כהה?
– לבן. מה איתו?
– לבן. למה לא התחלת לצעוק משמחה? למה? כמו הזרים האלה, שמפרסמים …? למה?
– הזרים צועקים?
– כן, משמחה
– טוב, זה טוב שהם צועקים. זה טוב, זה משחרר
– אה, ולמה אתה לא צעקת?
– כי חטפתי הלם
– למה הלם?
– הלם עד היום, אני מבולבל ממנו, השבח לאל. את יודעת, אילו הייתי צועק, בחיי שהייתי נינוח/רגוע. נשבע באלוהים שהייתי נינוח
– טוב, מה דעתך שנחזור על החתונה שלנו, מוחמד, ותצעק, ואני אצלם סרטון ואפרסם אותו, כמו שעושים הזרים?
– מה? לחזור עליה?
– למה?
– מיד לאחר שאצא מההלם
– ומתי בעזרת האל תצא מההלם?!?!?!
– האל יודע, מאיפה אני יודע? רק-
– טוב, תקצוץ כמו בני אדם!
– אתעורר מההלם ברגע שתלבשי לבן (כשתמותי. לבן הוא צבע התכריכים)
– מה כוונתו?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@m_abo…/video/7551512967456558354
=-=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
"הכרתי בשרם-א-שיח' נערה ושמה נואל نوال. הבנתי כי משמעות השם הוא (משהו כמו) מתת האל (מתנת האל או מתנה מהאל). הסבירו לי כי השם קשור לפועל نال (לקח?) וכן כי גם השם מנאל منال קשור ל- نوال.
תוכל בבקשה להעלות פוסט על השמות הללו?
אני לא מוצא את הפועל نال במילונים שאיתם אני עובד.
המשמעות של نوال לא לגמרי ברורה לי מאחר שגם החיפוש בגוגל מעלה תשובות לא ברורות.
בינתיים שאלתי את Avshalom Farjun החביב והוא בטובו הסביר כך:
השמות מאוד דומים במשמעותם. منال: כשאדם משיג את מבוקשו, משאת נפשו, מתן ונתינה מהאל. نوال במשמעות דומה, אך בד"כ מתכוונים במילה לכך שהאל העניק להורים את הילדה אליהם יחלו.
הפועל نال – משמעותו השיג, זכה ב-
חבר ערבי כתב כך:
"نوال
هو يعني النصيب والعطاء وهو ما ينال من معروف الخير والعطاء وهو صفة حسنة وطيبة.
أما عن منال
ويعني العطاء والعطيّة والنصيب والهدف، وهو مصدر من الفعل نال، وهو ما يطلب تحقيقه من أهداف وخلافه".
אז מילת היום היא –
מַנַאל مَنَال – מתת-אל; השגה; קניין, רכישה; בעלוּת
וגם שם פרטי של בחורה
לשמיעה: https://clyp.it/pfnlquil
יש לנו היום משחק עם שני שורשים קרובים: נ.ו.ל מגזרת ע"ו, ו- נ.י.ל מגזרת ע"י. שניהם ספרותיים ושניהם עוסקים בהענקת או בקבלת מתנות או דברים בעלי ערך וקניין:
* הפועל נַאל نال (ע"י) בבניין הראשון – השיג, רכש
* הפועל נַאל نال (ע"ו) בבניין הראשון – נתן מתנה, השיג, קיבל; קיבל פרס
* נַיְל نيل או נַיְלַה نيلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, בספרותית – השגה, זכיה
* נִיל نيل – צבע אינדיגו (גוון של כחול). אַלנִּיל النّيل – נהר הנילוס
* נַאיֶל نايل, במדוברת, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – משיג, זוכה
* הפועל הספרותי נַוַּלַ نوّل בבניין השני – נתן ל- מתנה; עשה חסד
* הפועל נַאוַל ناول בבניין השלישי – העביר, נתן
* נַאוֶלְנִי אלְמִלֶח ناولني الملح – העבר לי את המלח
* הפועל הספרותי אַנַאלַ أنال בבניין הרביעי, בשני השורשים – נתן, העניק; אִפשר
* הפועל הספרותי תַנַאוַלַ تناول בבניין השישי – דן ב-; עסק ב- (ועוד…)
* נַוַאל نوال – מתנה, תרומה (לא בשימוש); שם פרטי של בחורה
כמה מילים על מדוברת מצרית:
* נִילַה / חַאגַה נִילַה حاجة نيلة – עסק ביש, עניין רע, מזל רע, צרה צרורה; משהו דפוק, מזופת; צבע כחול לכביסה
* מְנַיֶּל منيّل – לא מוצלח, דפוק (מיל': צבעו כצבע הנילוס)
הוסיף לנו הקורא האדוק Yehuda Katz ז"ל:
במצרים שולחים לעזאזל עם הביטוי גַתַכּ נִילַה جتك نيلة – תבוא עליך צרה. זאת מכיוון שבעולם הדימויים המזרחי לבן הוא "טוב" ושחור הוא "רע" (וכחול כהה בכלל).
=-=
ולמקרה ששאלתם, אין קשר ל:
נִיַּאלַכּ نِيَّالَك – אשריךָ! איזה יופי! כמה טוב לך!
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
הפועל של היום מבוסס על מדוברת מצרית:
תְנַיַּל تْنَيَّل – נדפק, הסתבך; הלך לעזאזל; הלך לאיבוד
הפועל יכול לבוא גם בשימוש כמילת העצמה בסגנון "למה לעזאזל?" ולאו דווקא כפועל סטנדרטי, למשל:
* לַא תַוַטַּ'פְת וַלַא תַנַיַּלְת لا اتَوَظَّفْتِ وَلا اتْنَيِّلْت – לא קיבלתי את העבודה ולא כלום
* מַא תִתְנַיֶּל תְרוּחֶ אלְמַדְרַסַה? ما تِتْنَيِّل تِرُوحِ المَدْرَسَة – למה לעזאזל אתה לא הולך לבית ספר?
הדוגמאות לקוחות מהמילון המקוון הנפלא "ליבינג ארביק".
תוספות הקוראים-
אושרי כהן:
כשיש מילים מובהקות במצרית אני נדלק 
שחקנית מצרית בשם מארי מניב התאפיינה בכל סרטיה בביטוי جتك نيلة על כל ההטיות והתוספות.
نيلة נילה זהו מעין דיו, המופק מצמח האינדיגו שצומח בנילוס. הוא שימש בכתיבה על פפירוס וכן לצביעת בדים ובגדים.
בזמן אבל ולאות אבל נהגו הנשים לטבול ידיהן ולמרוח את הצבע על הבגדים ועל הפנים. לכן כשמאחלים למישהו שתבוא עליו נילה, מאחלים לו אבל, מוות וצרות.
יובל ברגר:
נתקלתי גם בשימוש בפועל نال, שעבורי היה לא טרווייאלי.
כששמעתי לראשונה את הפתגם زي مصيّفة الغور لا صيف صيّفت ولا عرضها نالها הוסבר לי ש- لا عرضها نالها משמעו שהיא איבדה (לא זכתה) בכבודה למרות שמילולית عرضها نالها זה "כבודה זכה בה".
שיח' רוחי ממצרים:
اتنيل ليس من النوال أو العطاء، إنما النيله هي الصبغه السمراء وكانت تستخدم في زمن الفراعنه وتبل بماء النيل ومن هنا أتت لفظة "نيله" وكان أهل الميت يلطخون وجوههم بهذه الصبغة عند خروج الميت كرمز للحداد، لذلك أصبحت كرمز للشؤم والمصائب.
ونقول اتنيل ب ٦٠ نيلة
يعنى أذهب في ٦٠ داهية
סיכום קצר: אין קשר בין הפועל לשורש הספרותי. נילה הוא צבע כחול כהה, שהיה בשימוש בימי הפרעונים והיה נמהל במי הנילוס. האבלים על המת נהגו למרוח את פניהם בצבע הזה כאות אבל.
הביטוי: תניל ב- 60 נילה זהה למשמעות של: לך ל- 60 עזאזל!
התמונה: Vitaliy Shevchenko
זה היה הפוסט ה- 3,049 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
