נוצה

נוצה
חיות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on נוצה

נוצה

נוצה

פורסם ב- 25.9.22

מרחבא
שלום לכולם, חג שמח ושנה טובה!!!
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Rina Turgeman.
רינה היא בעלת הדף המעניין PhoToilet – Toilet signs from all over the world 🚻
אז מילת היום היא –
רִישֶה ريشة וברבים רִיש ريش (שם קיבוצי) או רִישַאת ريشات או רִיַאש رياش או אַרְיַאש أرياش – נוצה; עט, ציפורן של עט, מכחול; מטאטא נוצות לאבק (פחות בשימוש); מַפְרֵט מיוחד המשמש לנגינה בעוד, שבמקור אכן הוכן מנוצה (כלומר שימשה כמפרט)
רינה שלחה לי קריקטורה בה כתוב: מַפִיש תַטְבִּיע עַלַא רַאסֹה רִישֶה مفيش تطبيع على راسه رِيشة – אין נורמליזציה טובה / מכובדת
(לגבי תרגום הביטוי כ- על ראש הגנב בוער הכובע – ראו הסבר בהמשך)
לפי הקריקטורה, מי שנחשד בנורמליזציה עם ישראל מקבל חותמת עליה כתוב: חִ’יַאנַה خيانة – בגידה
נוצה קריקטורה
רינה שלחה לי גם כתבה מ- 10.3.22, מאתר רציף22, שכותרתה:
“لا يوجد تطبيع على راسه ريشة”… رئيس “إسرائيل” في ضيافة “خليفة المسلمين”
“אין נורמליזציה טובה / מכובדת” … נשיא “ישראל” מתארח אצל “הח’ליפה של המוסלמים”
הכתבה סוקרת את פגישתו של הנשיא הרצוג עם הנשיא התורכי ארדואן.
אחת השורות בכתבה אומרת:
واستنكر معلقون “الاستقبال المهيب” و”الحفاوة البالغة”، وبخاصة عزف النشيد الوطني الإسرائيلي، مشددين على أنه “لا يوجد تطبيع على راسه ريشة”.
פרשנים גינו את “קבלת הפנים המרשימה” ואת “קבלת הפנים המוגזמת”, ובמיוחד את נגינת ההמנון הלאומי הישראלי, בהדגישם ש”אין נורמליזציה טובה / מכובדת”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
מזמן מזמן פרסמנו את הפוסט הבא (מובא פה עם תוספות):
מילת היום היא –
רִישֶה ريشة – נוצה
לשמיעה:

הצורה ריש משמשת גם כשם קיבוצי: שם עצם בצורת זכר יחיד, שמשמעותה רבים: נוצות.
השורש הערבי ר.י.ש עוסק בעיקר בנוצות, אך גם בהתעשרות (נדיר). השורש המקביל לו בעברית הוא… ר.י.ס.
כן, כן, אותה מילה מסמנת בערבית נוצה, ובעברית – את ריסי העין. ויש איכשהו קשר, לא? לפחות במראה.
באשר להתעשרות – רש, בעברית, היא מילה מאותו השורש אך במשמעות הפוכה: דל ואביון.
* הפועל רַאש راش בבניין הראשון או רַיַּש ريّش בבניין השני, שניהם אינם נפוצים – צמחו נוצותיו (של אפרוח או גוזל); התבגר; התעשר, חי חיים טובים
* מְרַיֶּש مريّش, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, במדוברת – מקושט נוצות
* הפועל תַרַיַּשַ تريّش בבניין החמישי, גם הוא אינו נפוץ – התעשר
* מִתְרַיֶּש متريّش, בצורת הבינוני הפועל – חי חיי רווחה
* חַ’פִיף זַיֶּ אלרִּישֶה خفيف زيّ الرّيشة – קל מאוד, קל כנוצה
* וַזֶן רִישֶה وزن ريشة – משקל נוצה (בספורט)
* רִישַתֶ אלְגַ’רַּאח ريشة الجرّاح – אזמל מנתחים
* נַפַח’ רִישֹה نفخ ريشه – ניפח את נוצותיו, איים, “ניפח את החזה”, התייהר
* נַפַדֶ בְּרִישֹה نفد بريشه – נס כל עוד נפשו בו (מיל’: ברח ב/עם נוצותיו)
* אַלרִּישַה אֶלטַּאאִרַה الرّيشة الطّائرة – בדמינטון, נוצית, כדור נוצות
* רִיַאש رياش – הון, עושר
* אַרְיַש أرْيَش, במשקל בעלי המום – אדם שעיר בפניו; עשיר, גביר (לא בשימוש)
* מַנְתוּפֶ אלרִּיש منتوف الرّيش – חסר-כל, מי שאין לו כלום (מיל’: מרוט-נוצות)
אבל הביטוי שאני הכי אוהב הוא:
* עַלַא רַאסֹה רִישֶה على راسه ريشة – על ראש הגנב בעור הכובע; חושב את עצמו, מחזיק מעצמו, מתהלך כמו טווס. מיל’: (מתהלך כאילו) על ראשו נוצה
אגב שם משפחה די נפוץ הוא אַבּוּ רִיש أبو ريش, או אבו אֶלרִּיש أبو الرّيش. קיימת חמולה כזו ברצועת עזה, ויש גם משפחה דרוזית עם שם זהה בצפון הארץ. ייתכן ששמם ניתן להם בשל עיסוק בנוצות, אולי ייצור שמיכות וכריות. או שיש לכם מידע בנושא?
כתב לנו בהקשר ידידי הקורא יהושוע ויזל סנקרי:
זה ביטוי לאדם שמדבר הרבה ומתגאה הרבה אך בפועל הדבר שווה כמשקל הנוצה.
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
האתר “אח’באר אליום” התייחס לפתגם ולמקורו (גם רינה וגם אני הגענו לאתר הזה בו-זמנית…):
«اللي على راسه ريشة».. تعرف على قصة المثل الشعبي
منةالله يوسف
الجمعة، 25 يناير 2019
الأمثال الشعبية لها سحرها ومنطقها الخاص، والتي يستخدمها المصريون في مختلف المواقف الحياتية، من بينها مثل «اللي على راسه ريشة».
يتردد هذا المثل باستمرار على الشخصية الخبيثة التي تأخذ كل الكلام على نفسها، وتصطنع المشاكل، تعددت الروايات حول تفسير هذا المثل العامي، لكن أكثر رواية اتفق الكثيرون إنها وراء إطلاق هذا المثل، كان بطلها «لص ودجاجة».
في السطور التالية، نلخص حكاية هذا المثل الشعبي:
سرقت دجاجة من أحد سكان القرية، فذهب الرجل إلى شيخ القرية ليشكو له عن حالته ومدى اعتزازه بهذه الدجاجة، فأمر الشيخ بجمع سكان القرية وبدأ يسرد أن دجاجة الرجل سرقت.
وبدأ حديثه بأنه يعرف السارق وأن لم يعترف سوف يفصح عن اسمه أمام أهل القرية، وبات يستشعر بحكمته ردود فعل الناس، حتى بادره واحد من سكان القرية بسؤال «هل أنت تعرف السارق؟» فأجاب الشيخ بنعم، فقال له هل هو يجلس معنا؟ فقال الشيخ نعم، فقال الرجل للشيخ وما شكله؟
فقال لهم “على رأسه ريشة” في إشارة منه إلى إنه عندما أخذ الدجاجة علقت برأسه ريشة، فقام السارق دون أن يشعر بتحسس رأسه فعرفه الجميع وانكشف أمره، فخرج القول «اللى على راسه ريشة»، ثم تطور بعدما تداوله الناس وقالوا «اللى على راسه بطحة».
“מי שיש על ראשו נוצה” – הכירו את הסיפור מאחורי הפתגם העממי
מנה אללה יוסף
25.1.19
לפתגמים העממיים יש קסם והיגיון מיוחד. המצרים משתמשים בהם במצבים שונים בחיים. אחד מהם הוא “מי שיש על ראשו נוצה”.
אומרים את הפתגם הזה הרבה על אדם מגונה, שמייחס את כל הדברים לעצמו ועושה בעיות. יש הסברים רבים שמפרשים את הפתגם העממי הזה, אך רובם מסכימים שהגרסה שעומדת מאחורי הפתגם היא זו שעוסקת ב”גנב ותרנגולת”.
בשורות הבאות נתמצת את סיפור הפתגם הזה:
תרנגולת נגנבה מאחד מתושבי הכפר, אז הוא הלך לשיח’ של הכפר כדי להתלונן על מצבו ולספר כמה התרנגולת הזו הייתה יקרה לו. השיח’ הורה לכנס את תושבי הכפר והוא סיפר שהתרנגולת של האדם נגנבה. הוא פתח באומרו שהוא יודע מי הגנב, ואם הוא לא יודה הוא יחשוף את שמו בפני תושבי הכפר. הוא חש, בזכות חוכמתו, את תגובות האנשים (כלומר הוא ידע איך הם יגיבו. שָלֵו), עד שפנה אליו אחד התושבים בשאלה: “אתה יודע מיהו הגנב?”. השיח’ ענה: כן. התושב שאל: “האם הוא יושב בינינו?” ענה השיח’: כן. האדם שאל את השיח’: “איך הוא נראה?”
הוא אמר להם: “יש על ראשו נוצה”, ברומזו לכך שכשהוא לקח את התרנגולת נשארה על ראשו נוצה. הגנב קם, ובלי שהרגיש מישש את ראשו. כולם זיהו אותו, ועניינו נחשף. כך נוצרה האמירה “מי שיש על ראשו נוצה”. בהמשך נוצרה גם הגרסה “מי שעל ראשו נפיחוּת כתוצאה ממכה [כל הזמן מרגיש אותה]”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
הקוראת עידית בר מהדף “אסלאם וערבית עם עידית” שלחה לי סרטון בו היא הסבירה את העניין, ואילו הייתי מכיר אותו לפני כתיבת הפוסט הוא היה חוסך לי זמן, אבל מילא, זכינו גם בזה וגם בזה:
והקורא מרק שוף שלח את הגרסה המצרית של ההסבר:
כל זה נפלא וטוב ויפה, אבל זה לא מסביר איך הגעתי לתרגום של הקריקטורה והתכנים שרינה שלחה.
אז פניתי לידידי אמג’ד עתאמנה, שכתב לי:
מלכים וסולטאנים נהגו לשים נוצה על הראש או על הכתר וכו’, אפילו אינדיאנים, כדי לסמל ייחודיות או להבדיל אותם משאר העם.
כאשר אתה מבקש ממישהו שיעשה או ייתן לך משהו יוצא מן הכלל, או שלא יעשה אותו לאנשים אחרים, אז הוא יכול להגיד לך: למה שאני אעשה זאת, עלא ראסכ רישה? على رأسك ريشة؟ וכי אתה אדם מיוחד? מי אתה בכלל?
זה היה הפוסט ה- 1,840 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x