מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

אִנְטַחּ' اِنْطَخّ – נוֹרה, מי שירו בו

תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.

משה שלח לי סרטון נוסף של מי שהופיע אצלנו מספר פעמים, וזה מה שכתבתי עליו בזמנו:

הסרטון הוא מחשבון פייסבוק של "מקלחון הצפון", שמגדיר עצמו כקומיקאי מנצרת.
מתוכן הסרטון עולה ששמו סלימאן ושהוא נהג משאית (שמן הסתם עוסק בהרכבת מקלחונים…).

בפעמים הקודמות שלח לי את הסרטונים שלו חברי מרק שוף, אך כולם פורסמו בפייסבוק. כשניסיתי למצוא אותו בטיקטוק לא הצלחתי.

בזכות משה אנו מכירים את דף טיקטוק העשיר שלו:

سليمانكو slemanko

הו, הנה, באמת קוראים לו סלימאן. מוזר שהוא מכנה עצמו בצורות שונות ברשתות השונות.
בטיקטוק יש לו 12,000 עוקבים והוא כותב שם על עצמו:

فيديوهات وحوارات إجتماعية فكاهية !

סרטונים ודיונים חברתיים קומיים!

הסרטון פורסם ב- 13.2.26 וכותרתו:

شهيد المكلاحونيم

שהיד המקלחונים (המילה מקלחונים כתובה בערבית אז זו המילה בעברית)

מרה כנת באלתרכיב, עם ברכב מכלאחון, ענד ג'מאעתנא. פאלמהם-
שו יעני ג'מאעתנא? ג'מאעת ג'מאעתנא, יעני בלדאתנא, אלערביה יעני.
אלמהם, מאח'ד מעאי אנא שאב רוסי, צאחבי, ביסאעדני. פתנא עלא האלדאר, ג'נב אלדאר כאן פי ערס. ואחנא עם נשתע'ל, ואללה אלג'מאעה בלשוא תוכ תוכ תוכ תוכ.
שו האי תוכ תוכ תוכ? האי מש מקדח, הדא אם סטעש. בלש יצ'רב.
קאם אלשאב אללי מעאי, אלרוסי, בדה יטלע יתפרג'. מסכתה מן רקבתה היכ, מע אלבלוזה, בתערפוהא האי, אלשדה האי. סחבתה לענדי, קלת לה: למא בתסמע תוכ תוכ תוכ, בתפות, בתתח'בא, בתשוף לכ זאויה תתח'בא פיהא, ובתפות ורא אלמכלאחון עשאן אד'א אנטח'ית באלצדפה, יקולוא שהיד אלמכלאחונים. שהיד אלמכלאחונים!
אמא תטלע לי ברא יטח'וכ, יא זלמה, אנא פאצ'י לכ? אנא נאקצכ, יא זלמה? אנא בדי אח'לץ וארכב ואאח'ד האלמצארי ואהרב. אנא פאצ'י לכ, יא זלמה?
למא בתסמע צות רצאץ אנבטח יא זלמה, אנבטח! שו טאלע תתפרג'? לו איש טאלע תתפרג'? שו בדכ תשוף?
אלפצ'ול פי בעץ' אלאחיאן ביקתלכ. וח'לץ.
ילא באי.

مرّة كنت بالتّركيب، عم بركّب مكلاحون، عند جماعتنا. فالمهمّ-
شو يعني جماعتنا؟ جماعة جماعتنا، يعني بلداتنا، العربيّة يعني.
المهمّ، ماخد معاي أنا شابّ روسي، صاحبي، بيساعدني. فتنا على هالدّار، جنب الدّار كان في عرس. واحنا عم نشتغل، والله الجماعة بلّشوا توك توك توك توك.
شو هاي توك توك توك؟ هاي مش مقدح، هدا ام سطعش. بلّش يضرب.
قام الشّابّ اللي معاي، الرّوسي، بدّه يطلع يتفرّج. مسكته من رقبته هيك، مع البلوزة، بتعرفوها هاي، الشّدّة هاي. سحبته لعندي، قلت له: لمّا بتسمع توك توك توك، بتفوت، بتتخبّأ، بتشوف لك زاوية تتخبّأ فيها، وبتفوت ورا المكلاحون عشان إذا انطخّيت بالصّدفة، يقولوا شهيد المكلاحونيم. شهيد المكلاحونيم!
أمّا تطلع لي برّا يطخّوك، يا زلمة، أنا فاضي لك؟ أنا ناقصك، يا زلمة؟ أنا بدّي أخلّص وأركّب وآخد هالمصاري وأهرب. أنا فاضي لك، يا زلمة؟
لمّا بتسمع صوت رصاص انبطح يا زلمة، انبطح! شو طالع تتفرّج؟ لو ايش طالع تتفرّج؟ شو بدّك تشوف؟
الفضول في بعض الأحيان بيقتلك. وخلص.
يلّا باي.

פעם אחת הייתי בהרכבה, אני מרכיב (הרכבתי) מקלחון, אצל החבר'ה שלנו. בקיצור-
מה הכוונה החבר'ה שלנו? החבר'ה שלנו, כלומר בישובים שלנו, הערבים.
בקיצור, לקחתי איתי בחור רוסי, חבר שלי, שיעזור לי. נכנסנו לבית, ליד הבית הייתה חתונה. בעודנו עובדים, בחיי, החבר'ה התחילו טוק טוק טוק טוק.
מה הכוונה טוק טוק טוק? זה לא (הקול של) המקדח, זה (רוס"ר) אם 16. הוא התחיל לירות.
הבחור שאיתי, הרוסי, יצא לראות. תפסתי אותו מהצוואר ככה, עם החולצה, אתם מכירים את האחיזה הזו. משכתי אותו אלי, ואמרתי לו: כשאתה שומע טוק טוק טוק אתה נכנס, מתחבא (תופס מחסה), מוצא לך פינה להתחבא בה ונכנס מאחורי המקלחון כדי שאם יירו בך במקרה אז יקראו לך שהיד המקלחונים. שהיד המקלחונים!
אבל אם תצא לי החוצה ויירו בך, בנאדם, וכי יש לי זמן אליך (לטפל בך)? וכי רק זה חסר לי (מיל': תהיה חסר לי), בנאדם? אני רוצה לסיים להרכיב, לקחת את הכסף ולברוח. יש לי זמן אליך, בנאדם?
כשאתה שומע קול ירי תשתטח על הרצפה, בנאדם, תשתטח! מה אתה יוצא לראות? למה אתה יוצא לראות? מה אתה רוצה לראות?
לפעמים הסקרנות הורגת (אותך). זהו.
יאללה ביי.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@.slemanko/video/7606412022930033941

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

טַחּ' طَخّ – ירה; היכה, סטר

לשמיעה: https://clyp.it/qnxec4qg

ירה אומרים גם רַמַא رمى או אַטְלַקֶ אלנַּאר أطلق النّار (בסוריה ובלבנון אומרים גם קַוַּס قوّس, מלשון [חץ ו]קשת), אך לא בשורשים האלה עסקינן היום.

השורש הערבי ט.ח'.ח' (בגזרת הכפולים) עוסק בירי.
הוא נוטף ערבית מדוברת; אם יש פה מילים שאני מגדיר אותן "ספרותיות להחריד", אז פה אני במגרש הביתי ביותר של הערבית המדוברת.
ויש לנו פה…
אונומטופיאה קלאסית: מילה שהיא חיקוי הצליל בטבע. איזה צליל עושה ירי? טח' טח', נכון? אז הנה, קיבלנו פועל ושורש ונטייה דקדוקית שלמה…

באופן צפוי, לצד שורש בגזרת הכפולים קיימת הגרסה המרובעת שלו עם אותה משמעות: טַחְ'טַח' طخطخ.

* הפועל טַחּ' طخّ, הוא מילת היום, בבניין הראשון. הוא קיים בספרותית במשמעות של "נעשה רשע", אך אינו שימושי כלל ואינו קשור למילת היום
* טַחּ' طخّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ירי (על כל סוגיו, ויש, מַא שַאאַ' אללָּה, הרבה)
* טֵיח' טַחּ' طيخ طخّ – מכות (ביטוי שכולו אונומטופיאה אחת גדולה)
* טַאחֶ'ח' طاخخ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, על דרך גזרת השלמים – יורה
* מַטְח'וּח' مطخوخ, בצורת הבינוני הפעול, היא המילה שמופיעה בסרטון שקיבלתי – פגוע מיריות, הרוג מיריות
* טַחַּ'ה طخّة – מעט, קצת
* הפועל אִנְטַח' انطخّ בבניין השביעי – נורה, ירו בו
* טֻחּ'ֹה טֻחּ'ֹֹה אִכְּסֶר מֻחּ'ֹה! طخّه طخّه اكسر مخّه – חסל אותו! שבור לו את הראש! (מיל': יְרֵה עליו, יְרֵה עליו, שבור את מוחו!)
* יַא טֻחּ'ו יַא אִכּסר מח'ו يا طخّه يا اكسر مخّه – או שתירה בו, או שתשבור לו את הראש. זו אמירה בסגנון: אם לא בכח אז ביותר כח, וגם כאשר הפתרון הורס גם ככה את כל העסק, כלומר כל האפשרויות גרועות (תודה על התוספת לקורא מיכה חנונה)

צורת הציווי בעברית של הפועל ירה היא יְרֵה!

הוא יָרָה בעבר, הוא/אני/אתה יורֶה כעת, אני אִירֶה בעתיד (תמיד עם יוד, בכל סוג כתיב), אתה תִּירֶה, אנחנו נִירֶה (תִּירָא, או אל תִּירָא [ישראל], זה משהו אחר…) ובציווי: יְרֵה! ואת יְרִי!
לא פלא שפקודת הירי בעברית היא פשוט: אש!

אני יודע שהלסת שלכם שמוטה עכשיו. הכול בסדר. נא לא לירות עלי. תודה… זה לא כזה נורא.

=-=-=

ועתה, גבירותיי ורבותיי, קבלו את אחד ה-ביטויים; אחת מ"יצירות המופת" הלשוניות; פנינה לשונית ייחודית ומרטיטה:

וַקֶּף וִלַּא בַּטֻחַּ'כּ! وقّف ولّا بطخّك – עצור או שאני יורה (בך)!

כן כן, המשפט האלמותי הזה מ"נוהל מעצר חשוד", שכל מי ששירת בצבא נחשף אליו בזמן זה או אחר.

מתי החייל הממוצע שומע אותו לראשונה? בטירונות, כמובן.
ומי נמצא בטירונות? מצד אחד כל חייל שהוא, לא משנה מיהו ומה עתידו בצבא, ומצד שני סגל הפיקוד, שבטירונות "כלל צה"לית" הוא – איך נאמר זאת בעדינות – בסדר…

אז גם אני ומִשְמניי הגענו לטירונות, הרחק אחורה בזמן, בתחילת שנת 1989, בחורף קר וגשום.

והמפקדים רבי-החשיבות-העצמית הקריאו באוזנינו את הפקודות, והגיעו למשפט הזה, "עצור או שאני יורה", בגרסתו בערבית, שכן בארצנו הקטנטונת רוב הסיכויים שמי שאיישם עליו את הנוהל יהיה ערבי (ולא, לשם שינוי אין סרקזם בקולי).

יש פחות חולֵי קורונה בעולם (הפוסט פורסם לראשונה במאי 2020) מהדרכים בהם דוברי עברית שיבשו ומשבשים את המשפט הזה;
במשפט הזה יש צלילים/אותיות/עיצורים שאין בעברית, יש נחציות, יש דיגוש, יש הטעמה, יש הנגנה ערבית.

אבל הוא כתוב בכל הפנקסונים הקטנים שמחלקים לחיילים בעברית, והם משננים אותו, ורוב הסיכויים שאם ייקלעו לאירוע בו יצטרכו לבצע נוהל מעצר חשוד, אם בכלל ידעו לתפקד בקור רוח, הם לא יזכרו אותו, ו-ודאי שלא יבטאו אותו כמו שצריך.

עכשיו מילה ברצינות:
פקודות אלה, כמו שלמדנו בצבא, "נכתבו בדם". גם בלי מרכאות: נכתבו בדם.
אם אתם, כסגל פיקוד, רוצים להכשיר את החיילים לפעול, להגן על עצמם וגם להגן על המולדת, זה יהיה מגוחך כאשר הם צועקים לעבר האויב גבב צלילים חסר פשר, שהם עצמם אינם מבינים אותו ועל אחת כמה וכמה זה שמולם, שאולי – אילו רק היה מבין מה שאומרים לו – היה מחליט לעצור פן יירו בו…

הצורה המצחיקה ביותר בה שמעתי שמעוותים את הביטוי היא:

וַקַף וַלַא בַּדְחַכּ – עצור, בהגייה יידישאית-גרמנית, vakaf, משל היינו בבסיס טירונים בלודז', vala במלרע, ואז… بضحك

התרגום של היציר הלשוני הוולגארי הזה הוא: מילה לא ברורה – וְלא אצחק!

שמעת מחבל ארור!? אני על סף להתפקע פה מצחוק מכל הסיטואציה הזו!!! (איפה אמא? אני רוצה הביתה…)

ועוד מילה אישית: בלי קשר לדעותיי הפוליטיות, חבל לי, כאדם, שהמשפט הערבי השלם הראשון, שישראלים רבים לומדים, נלמד רק בצבא והוא עוסק באיום בירי (השני הוא: ג'יב אלהויה! תן את תעודת הזהות, והשלישי: אפתח אלבאכאז'! פתח את תא המטען).

חבל שלא לומדים שנים קודם לשאול, בהקשרים אזרחיים ויומיומיים, "מה שלומך" או אפילו "איזה טעם גלידה את אוהבת?".

ובבניין ציון ננוחם.

התמונה: Jay Rembert

זה היה הפוסט ה- 3,101 שלנו.

שיהיה יום נהדר ושבת שלום,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.