נקודה
שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on נקודה

נקודה

נקודה

פורסם לראשונה ב- 30.11.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:
“נתקלתי במילה נקט – טפטף, נוקטה – נקודה, טיפה.
הגעתי לזה משום שהפוסט יצר אצלי “טיפה” אסוציאציה.
אז האם היה פוסט שהוקדש למילה נוקטה?”
אז מילת היום היא –
נֻקְטַה نُقْطَة וברבים נֻקַט نُقط או נִקַאט نقاط – נקודה; טיפה; סימן ניקוד של אותיות; שבץ; תחנה, תחנת משטרה; טיפ, מתנה שנותנים לזמר/ת בחתונה ו/או לרקדנית. כתואר פועל: קצת, מעט
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל, והאות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
היה לנו פוסט קצרצר בנושא בעבר:
נקטה, וברבים נֻקַט نقط (במלעיל) או נִקַאט نقاط (במלרע) זה נקודה, מכל סוג שהוא, או טיפה, ואפילו כתם. השורש הזה מופיע בעברית במילה שהיא התרגום: נקודה (נ.ק.ד), עם חילופי קוליוּת.
לשמיעה:

הפועל נַקַּט نقط בבניין השני פירושו הוסיף נקודות לדבר מה, או ניקד ניקוד דיאקריטי (הנקודות האלה על האותיות הערביות, שמבחינות אותן אלו מאלו) ובהקשרים מסוימים מאוד: נתן מתנות חתונה לכלה.
שימו לב: במילה נקטה יש קאף וטא נחציות גאות (בלהגים העירוניים הוגים את הקאף כאלף, כזכור: נֻאְטה). אם תפחדו לבטא כך, בצורה נכונה, או לא תתאמצו, תצא לכם מהפה המילה נֻכְּתַה, نكتة (עם כאף ותאא’), שפירושה בדיחה. אז אם אתם לא רוצים להפוך לבדיחה, תשתדלו לבטא נכון…
אני זוכר ריאיון טלוויזיוני שקיים לפני עשרות שנים אהוד יערי עם נשיא מצרים לשעבר, חֻסְנִי מֻבַּארַכּ המנוח.
יערי הוא עיתונאי מוכשר ורב-ניסיון, אבל הערבית הדבורה שלו היא, איך נאמר זאת בעדינות, לא ממש של צאצאי הנביא מוחמד.
יערי שאל בריאיון את מבארכ:
סידי אלראיס, מא הי אלנכת אלתי תתחדת’ ענהא?
מבארכ, ששמע שאלה שפירושה: “אדוני הנשיא, מהן הבדיחות שתדבר עליהן?”, הפנה ליערי מבט קטלני.
יערי ניסה שוב, אך מה לעשות, יצאו לו אותן המילים.
למזלם של כל הצדדים, מבארכ הבין את הקשיים הפונטיים של מראיינו וענה כראוי.
מבארכ, אגב, לשיטתי כחובב שליטים חזקים עד עריצים (אף אחד לא מושלם…), היה גבר-גבר אחד בדורו.
=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* הפועל נַקַט نقط בבניין הראשון – טפטף; ניקד אותיות; במדוברת גם: הרגיז מאוד, הוציא מהכלים, גם עוגמת נפש (כנראה יש פה משחק מילים עם השורש נ.כ.ד, שעוסק הרבה יותר, ובאופן טבעי, בתחומים האלה)
* נֻקוּט نقوط, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מתנות לחתונה; מתנות או תשלום לזמרים ולרקדנית
* הפועל נַקַּט نقّط בבניין השני – טפטף; ניקד אותיות; שם ניקוד דיאקריטי על אותיות; צייר נקודות; אכל והכתים את בגדיו; פרע חוב בתשלומים; נתן כסף לזמר/ת ולרקדנית בחתונה
* תַנְקִיט تنقيط, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניקוד; טפטוף
* רַיּ בִּאלתַּנְקִיט ريّ بالتّنقيط – השקיה בטפטוף (עם טפטפות)
* מֻנַקַּט منقّط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, וגם מַנְקוּט منقوط, באותה צורה של הבניין הראשון – מנוקד, מנומר, נקוד; עם ניקוד
* נַקַּאטַה نقّاطة, במשקל בעלות המלאכה – טפטפת
קיימים עשרות סוגים של נקודות בשפה הערבית (כמו בכל שפה). בחרתי פה בודדים:
* נֻקְטַת צֻֻ’עֶף نقطة ضعف – נקודת תורפה, עקב אכילס
* נֻקְטַה סוֹדַא نقطة سودا – נקודה שחורה, כתם בחיים, אות קין
* נֻקְטַה עַלַא אלסַּטֶר نقطة على السّطر, או: נֻקְטה מִן אַוַּלֶ אלסַּטֶר نقطة من أوّل السّطر – סוף פסוק! נקודה! (מיל’: נקודה על השורה)
* סַגַּ’ל נֻקְטַה سجّل نقطة – זכה בנקודה במשחק, רשם נקודה לזכותו
* חַטּ/וַצַ’ע נֻקַט/נִקַאט עַלַא אלְחֻרוּף حطّ/وضع نقط/نقاط على الحروف – הסביר היטב, הבהיר היטב, לא השאיר מקום לספק (מיל’: שם נקודות [דיאקריטיות] על האותיות)
* בֹּקֹּה יְנַקֶּט שַהֶד بقّه ينقّط شهد – הוא מדבר יפה, הוא יודע לדבר, פיו מפיק מרגליות (מיל’: פיו נוטף דבש)
* נֻקְטֶת דַם וַלַא אַלְף צַאחֶבּ نقطة دم ولا ألف صاحب – קרבת הדם היא הקרבה החזקה ביותר, קרוב משפחה אחד עדיף על אלף חברים (מיל’: טיפת דם ולא אלף חברים)
=-=-=-=-=
בזמנו פרסמנו לצד המילה תמונה של חיפושית פרת משה רבנו, והוספתי את הקטע הבא:
כמה מילים על החרק הזה-
כולם מזהים את פרת משה רבנו. אבל האם חשבתם פעם מה לחיפושית ולפרה, ויותר מזה – למשה רבנו?
אז ככה:
1. שמה הרשמי בעברית הוא מושית השבע. מושית על שם משה רבנו מהשם העממי, השבע – על שם שמונה הנקודות שעל גבה, שכשהיא סוגרת את כנפיה נראות כשבע נקודות בלבד.
2. בערבית רשמית שמה הוא דַעְסוּקַה דַ’את סַבְּע נִקַאט, دعسوقة ذات سبع نقاط, שזה אומר חיפושית מזן דעסוקה (פרת משה רבנו) בעלת שבע נקודות (כי יש חיפושית אחרות עם מספר נקודות שונה). שמות נוספים שלה: צַרְצוּר אַבּוּ עַלִי صرصور أبو علي (מיל’: הג’וק של אבו עלי), קַשֶּה قَشّة ובערבית מקומית בגליל ובלבנון היא נקראת גם אֻםּ סְלִימַאן أمّ سليمان (וכן, אם סלימאן הוא גם שמו של הזוחל חומט)
3. כל חיפושית היא חרק. כדי שיצור קטן חסר חוליות (פרוק רגליים) יוגדר כחרק עליו להיות בעל גוף בן שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן; עליו להיות בעל מחושים; עליו להיות בעל שש רגליים, ואם יש לו כנפיים – אז הוא בוודאות חרק (יש חרקים בלי כנפיים, אבל כנפיים הם מאפיין בלעדי של חרקים). וזה אומר שעכבישים, תולעים, קרציות, עקרבים, עכשובים, נדלים, מרבי רגליים וכו’ וכו’ אינם חרקים, בהגדרה.
4. כמעט בכל התרבויות ההתייחסות לפרת משה רבנו היא כאל נקבה, וזאת בשל צבעה האדום וצורתה המעוגלת, החמודה והחביבה. עקב כך, גם נוטים לחשוב שהיא חרק צמחוני.
5. פרת משה רבנו היא חרק טורף שזולל כנימות עלים, ובכך עזר תמיד לחקלאים ושמר על גידוליהם מפני מזיקים. מה שנקרא מדביר טבעי.
6. עקב כך, וכהוקרה לעזרתה לאדם, בשפות אירופאיות רבות שמה קשור לדמות כלשהי מעולם הנצרות, כמו ישו או מריה, בצירוף של בהמה חקלאית, כמו סוס או פרה. שמה באנגלית הוא lady bug או lady bird, אולם השם המלא הוא: החרק/הציפור של הגברת שלנו (המילה our הושמטה), כשהכוונה למריה אמו של ישו.
7. יהודים באירופה “גיירו” אותה וקראו לה פרה (בהמה כשרה) של משה רבנו (דמות תנ”כית ולא חס וחלילה מעולם הנצרות טפו טפו טפו).
8. בצרפתית שמה קוקסינל, באיטלקית שמה קוצ’ינלה, ובלטינית שמה המדעי הוא Coccinella septempunctata, שזה בסך הכל צבע אדום חזק, ארגמן, ובתרגום מלא: (החרק) האדום בעל שבע הנקודות.
9. כלומר המילה קוקסינל בצרפתית אינה מעוררת שום גיחוך, ויכולתם עד לא מזמן להיכנס בגאווה לסוכנות פולקסווגן ולקנות קוקסינל. איש לא יגחך או יצחק. הסיבה שבישראל המילה הזו מעוררת גיחוך והפכה מילת לעג כלפי קהילה מסוימת היא שבשנות ה- 60 היה אומן דראג צרפתי בשם ז’אק שארל דיפרנואה, ששם הבימה שלו היה קוקסינל, שכן נהג ללבוש בגד אדום עם נקודות. הוא היה אומן הדראג הראשון שהופיע בישראל, שבשנות ה- 60 לא הייתה מדינה סובלנית כל כך כלפי השונה. הביטוי “אתה נראה כמו קוקסינל” שהוטבע באותן השנים איבד מהר מאוד את הקשרו, והפך למילת גנאי.
10. הסרט “באג לייף” של דיסני ופיקסר משנת 98′ הציג פרת משה רבנו זכר בשם פרנסיס, שהוא די “ערס” וכל תפקידו בסרט להוכיח אותנו, בני האדם, על כך שאנו חושבים שהחרק הזה בהכרח ממין נקבה.
וחייבים לסיים עם השיר החביב והגאוני הבא:
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top