מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
קַסַמַן בִּאללָּה قَسَمًا بِالله – אני נשבע באלוהים
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים אלחכואתי. לשם שינוי, הפעם הסרטון קצר.
הסרטון פורסם ב- 11.4.25 וכותרתו:
اخوي بحبش يطول
אחי לא אוהב להתעכב
אליום ואנא טאלע מן אלצלאה, לקאני אח'וי, קאל לי: תעאל, יא אח'וי, אוצלכ. קלת לה: בס יא אח'וי, בחיאת אללה, אנא מסתעג'ל כתיר וביג'יני הסא נאס, ג'אייני בעד אלצלאה מבאשרה ע אלמחל. בדכ תקעד תצל לי האן ותתסרבח(?) האן והאן? קאל לי: לא! בס בדי אשתרי ג'אג'ה וטבק ביץ'. נזל ענד תאע אלג'אג', קסמן באללה, תקריבן אלנא נצ סאעה, יא ג'מאעה.
האי אלג'אג'ה, שוף, האי אלג'אג'ה, והאי טבק אלביץ'.
קאל לי: לא, בס נסית אאח'ד מן ענדה ע'רצ'! האי אלנא נצ סאעה. ראח יג'יב כמאן ע'רצ' מן ענדה. קלת לה: טב, בדכ תג'יב שע'לה בעד אלג'אג'ה וטבק אלביץ'? קאל לי: לא, אנא בס, אללהמ, אני, אללהמ, ימכן אג'יב שוית ח'צ'רה ולחמה, ובס אצל אודי האלמצארי ללזלמה ובדי ארג'עכ, אועא תתאח'ר!
קלעאט!
اليوم وأنا طالع من الصّلاة، لقاني أخوي، قال لي: تعال، يا أخوي، أوصّلك. قلت له: بس يا أخوي، بحياة الله، أنا مستعجل كتير وبيجيني هسا ناس، جاييني بعد الصّلاة مباشرة ع المحلّ. بدّك تقعد تصل لي هان وتتسربح(؟) هان وهان؟ قال لي: لا! بس بدّي أشتري جاجة وطبق بيض. نزل عند تاع الجاج، قسمًا بالله، تقريبًا النا نص ساعة، يا جماعة.
هاي الجاجة، شوف، هاي الجاجة، وهاي طبق البيض.
قال لي: لا، بس نسيت آخد من عنده غرض! هاي النا نصّ ساعة. راح يجيب كمان غرض من عنده. قلت له: طب، بدّك تجيب شغلة بعد الجاجة وطبق البيض؟ قال لي: لا، أنا بس، اللهم، إنّي، اللهم، يمكن أجيب شوية خضرة ولحمة، وبس أصل أودّي هالمصاري للزّلمة وبدّي أرجّعك، أوعى تتأخّر!
قلعاط!
היום כשיצאתי מהתפילה פגש אותי אחי ואמר לי: בוא, אחי, אסיע אותך. אמרתי לו: אבל אחי, בחייך, אני ממהר מאוד, מגיעים אלי עכשיו אנשים, הם באים אלי לחנות מיד אחרי התפילה. אתה מתכוון לבוא לי לפה ול… פה ושם? הוא ענה לי: לא! אני רק רוצה לקנות עוף ותבנית ביצים. הוא עצר אצל מוכר העופות, בחיי, אנו כאן בערך חצי שעה, אנשים.
הנה העוף, תראה, הנה העוף, והנה תבנית הביצים.
הוא אמר לי: לא, אבל שכחתי לקחת ממנו משהו! אנו פה כבר חצי שעה. הוא הלך להביא ממנו משהו. אמרתי לו: טוב, אתה צריך להביא משהו חוץ מהעוף ותבנית הביצים? הוא ענה לי: לא, בחיי, אני אולי רק אביא קצת ירקות ובשר, וברגע שאגיע אתן את הכסף לאדם ואז אחזיר אותך, אבל שלא תאחר!
טינופת!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@ash…/video/7492006098484940053
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים Haya Levy ו- Eli Copperman.
שניהם שאלו בפוסט טקס (מזג אוויר) אם יש קשר לכיכר המפורסמת באיסטנבול.
אז מילת היום היא –
תַקְסִים تَقْسِيم – חלוקה, הפרדה
לשמיעה: https://clyp.it/y4moxpbf
נתחיל עם השאלה.
התשובה היא שאין קשר בין טקס (שורש ט.ק.ס) ל- תקסים (שורש ק.ס.ם).
"כיכר טַקְסים (טורקית Taksim Meydanı) היא כיכר מרכזית ומרכז תחבורתי באזור הנושא אותו שם ברובע בייאואולו (Beyoğlu) בחלק האירופי של איסטנבול בטורקיה. מקור שמה של הכיכר בתקסים تقسيم, מילה טורקית ממוצא ערבי, שמשמעותה "חלוקה".
היסטוריה
ב-1731 נבנתה אמת מים באורך של 23 קילומטר שהובילה מים אל איסטנבול מצפון. קצה אמת המים היה בכיכר, שהייתה הנקודה הגבוהה ביותר באזור. בשנת 1732 בנה הסולטאן מהמוט הראשון מאגר ומתקן לחלוקת מים בכיכר וזה העניק לה את שמה. המתקן חילק את המים לצינורות משנה שהזרימו אותם לרבעים הסמוכים לכיכר. המתקן נסגר בשנת 1950, אך מאגר המים ניצב עדיין בקצה המערבי של הכיכר. […]" (ויקיפדיה)
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
"הנה רעיון ל-"פוסט טיל":
אשמח לראות פוסט על המילה קסאם قسّام
אם אפשר אנא כלול בפוסט הסבר על השם עֶז֓ אלדִ֓ין אלקסָ֓אם عزّ الدّين القسّام
תודה"
אז מילת היום היא –
כַּתַאאֶ'בֶּ אלְקַסַּאם كَتَائِب القَسَّام – גדודי אלקסאם
או בשמם המלא: גדודי השהיד עז אלדין אלקסאם
לשמיעה: https://clyp.it/dknmfjix
אידוב כנראה מתעניין באיש ובגדודים, אז הנה שוב כמה מילים שפורסמו אצלנו לא מזמן בנושא, שכן לדעתי חשוב מאוד, כישראלי, להכיר את הפרסונה:
נתחיל רגע ברמה הלשונית:
אם אתם מכירים בחור ערבי ששמו עִז, רוב הסיכויים שזה רק החלק הראשון של שמו הפרטי.
השם המלא הוא: עִזֶּ אלדִּין – תפארת הדת
כמו שקיים השם עַלַאאֶ' אלדִּין (לשיטת דיסני – אלאדין) – רוממות הדת
או בַּהַאאֻ' אללָּה (מייסד הדת הבהאית) – יופיו/פארו של אללה
אלקסאם הוא פשוט שם משפחתו.
אז בקצרה:
שיח' עז אלדין אלקסאם נולד בצפון סוריה ב- 1882.
המעניין והמיוחד לגביו, בין השאר, הוא העבודה שכבר מצעירותו הוא היה בחור רדיקלי, ששאף לשחרר את האזור מהאימפריות השונות ששלטו בו (איטלקים [בלוב], צרפתים ובסוף גם בריטים).
זה לא כזה חריג. מה שייחד אותו היה העובדה שהוא עשה זאת בשם האסלאם והג'האד.
אני פותח פה סוגריים: המאבק של ישראל עם שכניה הערבים, בעיניים ערביות, לאורך שנות קיומה ואף קודם לכן, היה מאבק על רקע לאומי. תנועות כמו פת"ח, החזיתות השונות וכו' היו ועודן ארגונים לאומיים-חילוניים.
ה"חידוש" נכנס לחיינו בסוף שנות השמונים, עם הקמת התנועות חמאס והג'האד האסלאמי, שהוסיפו לתכנים הלאומיים גם תכנים דתיים, של ג'האד, דבר ששינה לגמרי את תמונת המאבק ואת אופי פעולות הטרור.
בהמשך, ארגון אלקאעדה, וממשיכיו דאע"ש וספיחיו, הפכו את הג'האד למאבק דתי כלל עולמי, ללא רכיב לאומי מובהק.
בקיצור, עז ידידנו נע ונד, ונרדף ואף נידון למוות, עד הגיעו עם משפחתו לחיפה.
כבר בשנת 1925 הוא הקים תאים מחתרתיים למאבק בבריטים וביהודים של ארץ ישראל. בראייה עכשווית, ולא רק, הוא היה רב-מחבלים שפעל נגד כל מה שלא הסתדר עם האג'נדה הדתית-לאומית שלו.
ב- 1935 הוא נהרג באזור ג'נין בצפון השומרון עם עוד ארבעה מאנשיו בקרב מול 150 בריטים בסיוע מטוס סיור.
הוא נקבר בבית הקברות המוסלמי של בַּלַדֶ אלשֵּיח', כיום תל חנן בעיר נשר, ליד חיפה.
לפני שנסיים, שני פרטים נוספים:
רבים חושבים שאם תנועת חמאס בחרה לקרוא לזרוע הצבאית שלה, ולרקטות שלה, על שם אלקסאם, משמע הדבר שהוא היה אחד מחבריו של הנביא, או איזו דמות הירואית מימי הביניים. אז מסתבר שלא…
שנית, תנועת חמאס הוקמה במציאות רווית מאבק לאומי ערבי. התנועות שקדמו לה נקראו על שם דמויות חילוניות-לאומיות. אבל חמאס חיפשו מישהו שיש לו ערך מוסף, אסלאמי-ג'האדי. ועז אלדין אלקסאם היה בדיוק מה שהם צריכים, כסמל.
=-=-=-=-=
את זה אנו מכירים.
עכשיו נכיר את השורש הערבי ק.ס.מ הנפוץ והעמוס לעייפה, שאין לו בערבית שום קשר לקסמים שיש לו בעברית (עם הסתייגות אחת, שתופיע פה בהמשך).
הוא עוסק בחלוקה על כל היבטיה, ובשְבועות:
* הפועל קַסַם قسم בבניין הראשון – חילק; חצה; ביצע פעולת חילוק בחשבון
* קִסֶם قِسْم וברבים אַקְסַאם أقسام, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וגם בנקבה קִסְמַה قِسْمَة – חלק, מנה חלוקה; קסם בזכר הוא גם מחלקה; מדור; חוג (באוניברסיטה); תחנת משטרה
* קַאסֶם قاسم, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מחלק, מפיץ; מכנה (בחשבון); שם פרטי של גבר שמשמעו: אדם טוב שמעניק ונותן. כולם מכיר את כֻּפֶר קאסֶם, נכון?
* קַאסֶם מֻשְתַרַכּ قاسم مشترك – מכנה משותף
* הפועל קַסַּם قسّم בבניין השני – חילק, חצה
* תַקְסִים تقسيم, צורת שם הפעולה של הבניין – חלוקה, הפרדה; פרק נגינה מאולתר
* מַשְרוּעֶ אלתַּקְסִים مشروع التقسيم – תוכנית החלוקה (של האו"ם)
* מֻקַסֵֶּם مقسِّم, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מַפְלֵג
* מֻקַסַּם مقسَّم, צורת הבינוני הפעול – מחולק, מפולג
* הפועל אַקְסַמַ (בִּאללָּה) أقسم بالله בבניין הרביעי – נשבע באללה
* קַסַם قَسَم וברבים אַקְסַאם أقسام – שבועה
* קַסַמַן בִּאללָּה قسمًا بالله – אני נשבע באללה, וגם בצורה אֻקְסֻם בִּאללָּה! أقسم بالله!
* הפועל תְקַסַּם تقسّم בבניין החמישי – נחלק
* הפועל אִנְקַסַם انقسم בבניין השביעי – נחלק לחלקים. אִנְקַסַמוּא (ברבים) انقسموا – היו ביניהם חילוקי דעות
* אִנְקִסַאם انقسام, צורת שם הפעולה של הבניין – מחלוקת, פילוג (מילה נוכחת מאוד בשיח הערבי באזורנו מאז הפילוג הגדול בין פת"ח לחמאס)
* הפועל אִקְתַסַמוּא اقتسموا בבניין השמיני – כרתו ביניהם ברית
* הפועל הקדום אִסְתַקְסַםַ استقسم בניין העשירי – (תרגומים רבים שאינם שימושיים, המפורסם ביניהם הוא הבא, מתקופת הג'אהליה שלפני הופעת האסלאם): ביקש את חוות דעת האלים באמצעות הגרלה בחיצים. משמעות זו היא היחידה שמתכתבת עם המשמעות העברית של קסמים וכשפים
* מַקְסַם مَقْسَم וברבים מַקַאסֶם مقاسم במשקל המקומות – מרכזייה
* פוּלֶה וּאנְקַסַמַת נֻצֵּין فُولة وانْقَسَمَتْ نُصّين – "כמו שתי טיפות מים". מילולית: "גרגר" אחד של פול שנחצה לשני חצאים (ושני החצאים הרי זהים זה לזה)
* קַסַּמוּ אלְבַּלַד נֻצֵּין قسّموا البلد نُصّين – הגיעו לפשרה בצורה שוויונית (מיל': חילקו את העיר לשני חצאים)
ונסיים עם מילת היום:
קַסַּאם قسّام, במשקל בעלי המלאכה – מחלק; פוסק על פי ההלכה בענייני חלוקת שלל, ירושות וכו'; אחד משמותיו של האל: מחלק הפרנסה בין הבריות
תוספות הקוראים:
יובל ברגר:
גוף מחוטב ושרירי הוא ג'סם מֻקַסַּם جسم مقسَّم
גילה יונה:
תַקְסִים מוסיקי تقسيم موسيقي – עיבוד מוסיקלי. ברבים: תקאסים מוסיקיה تقاسيم موسيقية – עיבודים מוסיקליים
קַסַמַה قسمة – שביל בשיער; תו פנים
אלי בן-משה:
תקסים עוד או קאנון: ההקדמה ליצירה עצמה
זרובבל איכילוב:
תקסים הוא 'קטע מוזיקלי', והוא בהחלט מאותו הגזרון: חלוקה, מקטע, קטע. תקסים הוא אבן יסוד במוזיקה הערבית. זהו קטע נגינה מאולתר שבו הנגן מפגין את שליטתו בכלי ובמקאם (הסולם המוזיקלי והמודוס המסוים).
התקסים מנוגן ללא מקצב, מה שנקרא אד-ליביטום. לעתים הוא מנוגן לפני יצירה סדורה, ואז הוא משמש גם לביסוס המקאם سلطنة المقام 'להשליט את המקאם' כלומר להכין את המאזין לאווירה של היצירה העיקרית במקאם המסוים.
התמונה: Copilot
זה היה הפוסט ה- 2,811 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
