מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
אֶלנַּטַ'אפֶה מִנַ אלְאִימַאן اَلنَّظَافة مِنَ ٱلْإِيمَان – הניקיון הוא מהאמונה (הוא רכיב חשוב באמונה הדתית)
המשך הפתגם: וַאלְוַסַח' מִנַ אלשַּיְטַאן والوسخ من الشّيطان – והלכלוך הוא מהשטן
תזכורת: האות הערבית ט'א ظ נהגית כמו th (במילה the) גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d או z גרונית-נחצית.
זו אמירה דתית שמעודדת שמירה על ניקיון והיטהרות. האסלאם מעודד ומדרבן שמירה על ניקיון כחלק מטוהר הלב והגוף.
=-=
עובדיה שלח לי סרטון נוסף של "יוצרת התוכן הלבנונית הראשונה בירדן", HiBa G. Sabeh.
הסרטון פורסם ב- 7.5.26 וכותרתו:
شي بزعل إنو نشوف زبالة بالطبيعة بالأخص بمحمية هلقد حلوة …
بس نزل فيديو عن محمية ضانا رح تعرفو قديش المكان حلو وفيه تنوع بيئي ونباتي وحيواني، يعني المنظر مش بس مؤذي للنظر، مضر بكل شي حي بالمكان كمان.
أغلب النفايات كياس وقناني بلاستيكية، حفاضات، زجاج … يعني يا غير قابلين للتحلل يا قابلين للاشتعال …
النضافة من الإيمان والموضوع بينحل بكيس زبالة تاخدو معنا وين ما نروح ان كان بالسيارة حتى ما نكب عالشارع أو بس نضهر بالطبيعة حتى نلم زبالتنا ونرجع المكان نضيف متل ما كان 
זה מכעיס לראות זבל בטבע, במיוחד בשמורה כל כך יפה…
כשאפרסם סרטון על שמורת צ'אנא* תדעו כמה המקום יפה, ויש בו גיוון סביבתי וגיוון בצמחים ובחיות, כלומר המראה לא רק שאינו נעים לעין, הוא גם פוגע בכל דבר שחי במקום.
רוב הפסולת היא שקיות ובקבוקי פלסטיק, חיתולים וזכוכיות… כלומר או כזו שאינה מתכלה באופן טבעי או כזו שהיא דליקה.
הניקיון הוא מהאמונה והנושא יכול להיפתר עם שקית זבל שניקח איתנו לכל מקום, גם אם נוסעים במכונית, כדי שלא נשליך פסולת ברחוב או כשאנו יוצאים לטייל בטבע, נאסוף את הזבל שלנו ונשאיר את המקום נקי כפי שהיה.
* אני לא מאמין, אבל יש ערך על המקום בוויקיפדיה בעברית! הנה הפתיח שלו:
"השמורה הביוספרית דאנא (בערבית: محمية ضانا للمحيط الحيوي) היא מערכת של הרים וואדיות המשתרעת מראש בקעת הירדן המזרחית ויורדת עד לשפלה המדברית של ואדי ערבה. שטחה כ-300 קמ"ר, והיא נמצאת ליד העיר טפילה, בירת המחוז בשם זה. סמוך לשמורה נמצא הכפר דאנא.
זוהי שמורת הטבע הגדולה ביותר בירדן. ממרום מצוק ההרים של בקעת הירדן, ליד רמת קאדסיה (Quadesiyya) שגובהם כ-1,500 מטר, יורדים ואדיות רבים, בשבילים תלולים, למישור הנמוך של ואדי ערבה, שהוא הקצה המערבי של השמורה. […]"
ג'מאעה, ליש היכ אלזבאלה עלא אלארץ'? יעני אלעאלם עם תצ'הר הלק עלא אלטביעה. לו סמחתו, חאפט'וא ע אלנט'אפה! כיף אד'א כאנת מחמיה טביעיה, הידי מחמיה! מא פיכן תכבוא היכ באלארץ'! וענדכן זבאלה מוג'ודה! יעני … זבאלה!
פעלן שי ביזעל וביסם אלבדן אנה נחנא, ובאלסיארה, נשוף האלמנאט'ר אלטביעיה אלחלוה, ובס ננזל, נתפאג'א בכמיה אלזבאלה אלמכבובה ע אלארץ', ואע'לבהא כיאס בלאסתיכ, יעני מא בתתחלל, ואללי ביצדם בעד אכתר אנה פי אמאכן מוג'וד פיהא חאויאת ללזבאלה ואלזבאלה מש באלחאויה! ברא! עלא אלארץ'!
בהאלפתרה מן אלסנה כתיר עאלם ביטלעוא ליסתמתעוא בג'מאל אלטביעה ואלטקס אלחלו, בס ללאסף, הן ועם ינבסטוא, ביכונוא עם ביח'רבוא, ואללי ביג'י בעדהן אבדן מא רח יכון מבסוט מן אלמנט'ר אללי רח ישופה, והידי מנאטק עמאל אלנט'אפה מא ביוצלוא להא לאנה אלמפרוץ' אנה מחמיה ומנאטק טביעיה!
והידי אלמשכלה מנואג'ההא כל סנה בהידי אלפתרה מן אלסנה, אן כאן בלבנאן ואן כאן באלארדן.
לו סמחתו, אלנט'אפה מן אלאימאן, וואג'בנא אנה נחנא נחאפט' עלא בלדנא ועלא אלטביעה ועלא אלשי אלחלו אללי מנשופה ומש נח'רבה!
ואלחל בסיט: כיס אלזבאלה מנח'ליה מענא, ווין מא נרוח מנלם זבאלתנא קבל מא נפל!
جماعة، ليش هيك الزّبالة على الأرض؟ يعني العالم عم تضهر هلق على الطّبيعة. لو سمحتو، حافظوا ع النّظافة! كيف إذا كانت محميّة طبيعيّة، هيدي محميّة! ما فيكن تكبّوا هيك بالأرض! وعندكن زبالة موجودة! يعني … زبالة!
فعلًا شي بيزعّل وبيسمّ البدن إنّه نحنا، وبالسّيّارة، نشوف هالمناظر الطّبيعيّة الحلوة، وبس ننزل، نتفاجأ بكمّيّة الزّبالة المكبوبة ع الأرض، وأغلبها كياس بلاستيك، يعني ما بتتحلّل، واللي بيصدم بعد أكتر إنّه في أماكن موجود فيها حاويات للزّبالة والزّبالة مش بالحاوية! برّا! على الأرض!
بهالفترة من السّنة كتير عالم بيطلعوا ليستمتعوا بجمال الطّبيعة والطّقس الحلو، بس للأسف، هنّ وعم ينبسطوا، بيكونوا عم بيخرّبوا، واللي بيجي بعدهن أبدًا ما رح يكون مبسوط من المنظر اللي رح يشوفه، وهيدي مناطق عمّال النّظافة ما بيوصلوا لها لأنّه المفروض إنّه محميّة ومناطق طبيعيّة!
وهيدي المشكلة منواجهها كلّ سنة بهيدي الفترة من السّنة، إن كان بلبنان وإن كان بالأردنّ.
لو سمحتو، النّظافة من الإيمان، وواجبنا إنّه نحنا نحافظ على بلدنا وعلى الطّبيعة وعلى الشّي الحلو اللي منشوفه ومش نخرّبه!
والحلّ بسيط: كيس الزّبالة منخلّيه معنا، ووين ما نروح منلمّ زبالتنا قبل ما نفلّ!
אנשים, למה ככה הזבל על האדמה? האנשים יוצאים עכשיו (בתקופה זו) לטבע. ברשותכם, שמרו על הניקיון! וזו שמורת טבע! זו שמורה! אתם לא יכולים לזרוק ככה על האדמה! ויש לכם (פח) אשפה שנמצא פה! כלומר … זבל! (היא לא נשמעת ברור בשל הרוח החזקה)
באמת זה מרגיז ומרתיח שאנחנו נוסעים במכונית ורואים את הנופים היפים, וברגע שאנו יורדים אנו מופתעים מכמות הזבל שמושלכת על האדמה, שרובה שקיות פלסטיק, כלומר הן לא מתכלות, ומה שיותר מזעזע זה שיש מקומות שיש בהם פחי זבל, אבל הזבל מחוץ לפחים! הוא בחוץ! הוא על האדמה!
בתקופה זו של השנה אנשים רבים יוצאים כדי ליהנות מיופיו של הטבע וממזג האוויר היפה, אבל למרבה הצער, בעודם נהנים הם גם הורסים, ומי שמגיע אחריהם לעולם לא ייהנה מהנוף שהוא יראה, כי למקומות האלה פועלי ניקיון אינם מגיעים כי מדובר בשמורה ובאזורים בטבע!
אנו נתקלים בבעיה הזו בכל שנה בתקופה הזו, גם בלבנון וגם בירדן.
ברשותכם, הניקיון הוא מהאמונה, וחובתנו לשמור על ארצנו, על הטבע ועל הדבר היפה שאנו רואים, ולא להרוס אותו!
הפתרון פשוט: ניקח איתנו שקית זבל, ולאן שנלך נאסוף את הזבל שלנו לפני שנעזוב!
תגובה לסרטון שצדה את עיני:
والله قد ما تحكي يا اختي ع الفاضي الناس نور وزبالة
בחיי, לא משנה כמה תדברי, אחותי, זה כמו לדבר לקיר. האנשים חארות (מיל': צוענים) וזבלים
לצערי הרב, המגיבה צודקת לגמרי. זה קרב אבוד.
(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/1309214444441421
=-=
איזה קטע! לפני מספר ימים, כלומר שבועות לאחר שכתבתי את הפוסט הזה (הפוסטים בערביט ממתינים בממוצע כחודש וחצי לפני פרסום. אני שומר אותם במערות נסתרות במערב צרפת לצורך יישון וקבלת כוכבי מישלן…) נתקלתי במקרה בבדיחה שפרסם ישראל יעקב:
بنت (واحدة) كاتبة: كنت أمسح شاشة جوالي فأرسلت طلب صداقة (متابعة) لشاب بالغلط، وهو أصبح اليوم زوجي. امسحوا يا بنات امسحوا، النظافة من الإيمان.
(בסוגריים: גרסת ניסוח נוספת שמצאתי)
בחורה (אחת) כתבה: ניקיתי את מסך הטלפון שלי ושלחתי בטעות בקשת חברות (עשיתי עוקב) לבחור אחד, והיום הוא בעלי. נקו, בנות, נקו (את הטלפונים), הניקיון הוא מהאמונה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
נַטַּ'ף (נזף) نَظَّف – ניקה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/4bFiPyetqpU5KgZh8
וגם:
מילת היום מופיעה בזכותו של Rani Rotem שלנו.
אז מילת היום היא –
חַ'פִיף וּנְטִ'יף (נדיף) خَفِيف ونْظِيف – חד וחלק (מיל': קל ונקי)
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/o2gtbqhlng6x
רני צפה בתוכנית "בואו לאכול איתי" עם יחיאל חזן ואשתו,
והוא נתקל בתוכנית בכתיב (המזעזע, לשיטתי) "חפיף אונדיף".
ימאמה שלנו אומרת שהיא לא הכירה את הביטוי, אלא הכירה את הביטוי הדומה לו, בעל אותה משמעות:
חַ'פִיף וּלַטִיף خفيف ولطيف – קל ונעים
מתגובות הקוראים עולה כי ייתכן שמדובר בביטוי מגרבי, כלומר צפון אפריקאי. האם אתם יכולים להאיר את עינינו בנושא?
התייחסנו לשורשים האלה ולביטוי הזה בשני פוסטים נפרדים בעבר הממש רחוק שלנו:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת ירדנה וילוז'ני. מדובר בביטוי –
חַ'פִיף וּנְטִ'יף خَفِيف وُنْظِيف – חד וחלק (מיל': קל ונקי)
לשמיעה: https://clyp.it/xwsk20n2
הביטוי של היום נאמר על משהו שבוצע באופן קצר וקולע, מהיר וטוב.
השורש בו נתמקד היום הוא דווקא נ.ט'.ף, העוסק בעיקר בניקיון. אולי יש לו קשר לשורש העברי נ.ט.ף (נזל טיפה אחר טיפה, למרות שבערבית קיים השורש הזהה לו נ.ט.ף) ואולי ל- נ.ד.ף.
* הפועל נִצֶ'ף نضف במדוברת (שימו לב לכתיב) – נותר ללא פרוטה, "התנקה" מכספו
* נַטַ'אפַה نظافة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון הספרותי, שאינו בשימוש כפועל – ניקיון
* עַאמֶל נַטַ'אפֶה عامل نظافة – פועל/עובד ניקיון
* אֶלנַּטַ'אפֶה מִן / שַטְרֶ אלְאִימַאן النّظافة من / شطر الإيمان – הניקיון הוא מהאמונה / חצי אמונה
* הפועל נַטַּ'ף نظّف בבניין השני – ניקה, טיהר
* תַנְטִ'יף تنظيف, שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניקוי, טיהור
* מֻנַטִּ'ף منظّف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מנקה. בצורת הרבים נקבה מֻנַטִּ'פַאת منظّفات – חומר ניקוי או חיטוי
* מֻנַטִּ'ףֶ אלְהַוַאא' منظّف الهواء – מטהר אוויר
* נַטִ'יף نظيف וברבים נֻטַ'פַאא' نظفاء (בספרותית) או נְטַ'אף نظاف (במדוברת), היא מילת היום – נקי
* אִידֹה נְטִ'יפֶה إيده نظيفة – אדם ישר (מיל': ידו נקייה)
כתב לנו בזמנו הקורא ירון סומך:
מפי פחח וצבע רכב ערבי למדתי שח'פיף ונדיף משמעו עבודה מהירה ולא יסודית.
אותו פחח וצבע עבד שנים עבור חברות ביטוח שביטחו חברת השכרה. מילת המפתח בעסק שלהם היה "תעשה לה לי את האוטו למחר حفيف ونظيف… במשמע של תיקונים קוסמטיים קלים ולא יסודיים. עבודה חפיפניקית…
כתב לנו משה הכט:
בעברית התלמודית זה נקרא קב ונקי.
קב זוהי יחידת נפח הלכתית, קטנה יחסית. הכוונה – קטן, ואיכותי.
כתבה ורה כהן בסו:
בצפון אפריקה גם אומרים ח'פיף וט'ריף خفيف وظريف באותה משמעות.
התמונה: PuroClean of Fort Worth
זה היה הפוסט ה- 3,179 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
