סיפוח

סיפוח
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on סיפוח

סיפוח

סיפוח

פורסם לראשונה ב- 5.7.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא

יהושע אינדור

.

יהושע ביקש את המילה, שכן הפכה ל”אופנתית” בימים האחרונים, כאשר מדברים כל הזמן על הסיפוח הישראלי (החלת הריבונות) של חלקים מיהודה ושומרון.
אז מילת היום היא –
צַ’םּ (דם) ضَمّ – סיפוח; צירוף, הוספה, חיבור; חיבוק
לשמיעה:

תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
השורש הערבי הספרותי-בעיקרון צ’.מ.מ (בגזרת הכפולים) עוסק בצירוף, הצטרפות, התאחדות וסיפוח.
בעברית הוא מופיע בשורש צ.מ.מ במילה צַמָּה, ובשורש המרובע צ.מ.צ.ם, העוסק בצמצום ובהצטמצמות.
ואל תתבלבלו עם השורש ד.מ.ם, העוסק בדם.
* הפועל צַ’םּ ضمّ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – צרף את- ל-; לקח, החזיק; סיפח; ניקד אות ערבית בניקוד צ’מה (דמה)
* צַ’םּ לַצַדְרֹה ضمّ لصدره – חיבק, הצמיד לחזהו
* צַ’מַּה ضمّة, בצורת הנקבה של שם הפעולה/מצדר של הבניין – סיפוח, צירוף
* צַ’מַּה ضَمّة או צֻ’מַּה ضُمّة, כשמות עצם – צרור של פרחים או ירקות, זר של ירקות (פטרוזיליה, כוסברה וכו’); תנועת צ’מה/דמה, היא התנועה ُ, אשר מסמלת בערבית את הצליל u. הסיבה לכך: השפתיים מתחברות זו לזו בזמן הגייתה
* הפועל אִנְצַ’םּ انضمّ בבניין השביעי – הצטרף ל-, התאחד עם-, התחבר ל-
* אִנְצִ’מַאם انضمام, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצטרפות
* מֻנְצַ’םּ منضمّ, בצורת הבינוני פועל/פעול של הבניין – מצורף, מאוחד, מקובץ
* אֻצְ’מוּמַה أضمومة – אוסף, קובץ
* צַ’מִים ضميم – מצורף, מסופח (לא בשימוש)
* צַ’מִימַה ضميمة – תוספת למשכורת
* גִ’דַארֶ אלצַּ’םּ וַאלתַּוַסֻּע אֶלְעֻנְצֻרִיּ جدار الضّمّ والتّوسّع العنصريّ – גדר הסיפוח וההתפשטות הגזענית (אחד השמות המפוצצים של גדר ההפרדה)
בהקשר זה, שלחה לי ידידתי המורה Rina Turgeman קריקטורה אותנטית המציגה את המשמעויות הקיימות במינוח דרך עיניים ערביות אנטי-ישראליות. היא מופיעה פה בתגובות.
=-=-=
בתמונה: פינקי והמוח
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
=-=-=-=
אתמול נודע בחוגי הערביסטים כי יוחנן אליחי הלך לעולמו.
אני מצטט פה את ההודעה הקצרה שכתב בנושא Assaf Golany.
“ביום שבת, 4 ביולי 2020, לפנות בוקר הלך מאיתנו לבית עולמו הבלשן, המילונאי, המורה, ידידינו היקר, יוחנן אליחי, והוא בן תשעים וארבע שנים.
מפעל חייו של יוחנן: מחקר, תיעוד והוראה של השפה הערבית המדוברת, ימשיך ללוות עוד דורות רבים של תלמידים, מורים וחוקרים.
דמותו המופתית, השופעת אהבת-אדם והחדורה באמונה, תמשיך ללוות ולהעניק השראה לחבריו, תלמידיו ושותפיו לדרך”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top