עוגה
אוכל שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on עוגה

עוגה

עוגה

פורסם לראשונה ב- 19.4.19

שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Ayala Netanel, שכתבה לנו:
“יש קשר בין המילה כעך בעברית, כעכ בערבית ל- cake?”
אז מילת היום היא –
כַּעְכֶּה كَعْكة וברבים כַּעְכַּאת كَعْكات – עוגה ‎‏
לשמיעה:

אנו מצטערים שזה הפוסט שעלה בגורל בערב פסח, אבל אנו מפרסמים לפי תור הבקשות שלכם אלינו, וכך יצא…
היה לנו בעבר פוסט בנושא:
זוכרים שדיברנו בעבר על שם קיבוצי? מילה, שהיא מבחינה דקדוקית זכר יחיד, אבל מביעה רבים, כמו בעברית כסף, עדר וכו’?
וזוכרים שאם בערבית מוסיפים לה ה”א (תא מרבוטה בשמה המדויק) היא הופכת לצורת היחיד, שם הפרט הבודד?
ברור שאתם זוכרים.
אז כַּעֶכּ בערבית זה עוגות, בכללי, או בייגל, או בייגל’ה, הגדולים האלה, שנראים כמו מסלול ריצה אולימפי, והולכים נהדר עם זעתר. אני, שלו, בתור מי שנולד, גדל וחי בירושלים, לא קורא להם בייגלה, אלא קורא להם כפי שאבי ז”ל הנחיל לי: כעכ. זה מאפה של ערבים, ערבים קוראים לזה כעכ. בייגלה זה מפולין. כעכ בערבית, כַּעַךְ בעברית.
בכל מקרה, אם מוסיפים לכעכ ה”א, מקבלים את מילת היום: כעכה, דהיינו עוגה אחת.
בתיאבון! צַחַּה וַעַאפְיֶה!
=-=-=-=
תוספות עדכניות: המילה האנגלית cake היא ממוצא צפון אירופאי, אם נדייק: סקנדינבי.
לגבי כעך בעברית, אומר בנושא ויקימילון:
“מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרע”ג. מופיע בלשון רבים בספרות חז”ל: לחם מיוחד, לפי “לא שנו אלא ככרות של בבל שנושכות זו מזו אבל כעכין לא” (בבלי, מסכת פסחים – דף מח, עמוד ב), ורש”י מפרש: ארוכים וצרים. השוו למקבילה בערבית: كَعْكَة (כַּעְכַּה, “עוגה”)”
בפרסית עוגה היא کیک. אינני יודע פרסית, אני מאמין שמבטאים את זה כֵּיכּ. מקור המילה באנגלית.
אז מה עם השורש השמי כ.ע.ך? מצד אחד הוא מופיע בלשון חז”ל מלפני כ- 2000 שנה, ומצד שני הוא סקנדינבי. מי השפיע על מי? או שיש כאן מקריות ותו לא?
אגב, בארצות ערב שהיו תחת שלטון צרפתי עוגה אומרים גַאתוֹ (נכתב כּאתו كاتو), כפי שאומרים בצרפתית: Gâteau, ויש אומרים גם תוֹרְתַא تورتا, שלקוחה מאנגלית – Torte – שמקורה בכלל איטלקי Torta.
הקוראת מורן טל מוסיפה, ובצדק, שיש ערבים שאומרים כֵּיכַּה كيكة, וכאן ממש רואים “שעטנז” שמי-אנגלי.
נחזור לערבית:
מסתבר, וכן, גם אני הופתעתי מזה, שבמצרים מבטאים כַּחְכּ كَحْك ו- כַּחְכַּה كَحْكَة (חילופי עיצורים גרוניים), והכוונה לעוגיות עגולות עם שומשום כמו עוגיות “עבאדי”.
במצרים כחכה זה גם “קוקו” בשיער שנראה כמו בייגלה, סוג של “אבו עגילה”, וגם ציון אפס במבחן, ציון נכשל, שכן האפס של הציון דומה לצורת הבייגלה…
* כַּעְכֶּ אלְעִיד كَعْك العيد – העוגות של חג עיד אלפִטֶר, שחותם את חודש רמדאן
* בִּנְבַּאע מִתֶ’ל כַּעְכַּאתֶ אלְעִיד بنباع مثل كعكات العيد – נמכר כמו לחמניות טרייה (מיל’: כמו העוגיות/עוגיות של החג)
* כֻּלּ הַאלדַּעְכֶּה עַלַא הַאלְכַּעְכֶּה كلّ هالدّعكة على هالكَعْكة – מהומה רבה על לא דבר, סערה בכוס מים (מיל’: כל הריב והקטטה האלו בגלל העוגה הזו)
* אַלְחֻצוּל עַלַא נִצְפִ אלְכַּעְכַּה אַפְצַ’ל מִן חִ’סַארַתִהַא الحصول على نصف الكَعْكَة أفضل من خسارتها – טוב ציפור אחת ביד מעשר על העץ (מיל’: להשיג חצי עוגה עדיף מאשר להפסיד את כולה)
* סִתִּין כַּחְכַּה בְּקֶרְשֶ אַבְּיַץ’ ستّين كَحْكَة بقرش أبيض – בזיל הזול! (מיל’: 60 עוגיות עגולות בחצי אגורה, במצרים)
* אַלְכַּחְכַּה פִי אִידֶ אלְיַתִים עַגַבַּה الكَحْكَة في إيد اليتيم عجبة – איך יכול להיות שיש לו דבר כזה? איך הוא השיג דבר כזה? (נאמר במקרה בו מישהו, שלא היינו מצפים שיהיה לו דבר מה, פשוט ככל שיהיה, מחזיק את הדבר אצלו, וזה מעורר בנו קנאה, כעס ופליאה. מיל’: [אפילו] עוגיה ביד של יתום זה פלא)
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
וחג אביב שמח!
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top