פורסם לראשונה ב- 30.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“קוזגון Kuzgun בטורקית הוא עורב.
האם עורב מכונה כך גם בערבית?”
אז מילת היום היא –
עֻ’רַאבּ غُرَاب וברבים עֻ’רְבַּאן غربان או אַעְ’רִבַּה أغربة – עורב; קרס, חוד
התשובה לחיה: לא…
היה לנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Gil Cohen, שביקש שנתייחס למשמעות שמן של ארצות ערב.
אז מילת היום היא –
אַלְמַעְ’רֶבּ المَغْرب – מרוקו
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
היה לנו לפני 4 שנים, ממש בתחילת דרכנו, פוסט תמציתי בנושא:
עַ’רִיבּ غريب וברבים עֻ’רַבַּאא’ غرباء או אַעְ’רַאבּ اغراب – זר, נוכרי; מוזר, משונה; לא רגיל; מופלא
השורש ע’.ר.ב קשור בערבית לכיוון מערב:
עַ’רְב זה מערב, ואפשר לומר גם מַעְ’רֶבּ, אבל המונח מע’רב “נתפס” ככינוי לארצות צפון אפריקה, לא כולל מצרים (בשל מיקומן ביחס לארצות המזרח התיכון/הקרוב), מה שמוכר כארצות המַגְרֶבּ: לוב, אלג’יריה, תוניסיה ומרוקו (משנת 89′ – גם מאוריטניה, אבל היא אינה מדינת מגרב מובהקת שכן אינה על חוף הים התיכון).
למה לא כולל מצרים? כי מצרים, למרות מיקומה בצפון אפריקה, שונה משאר המדינות בכל היבט: בתרבות, בשפה (הניב המצרי הדומיננטי אינו דומה לניבים הקיימים בלוב ומערבה ממנה) בהיסטוריה, במוצא האתני של תושביה ובעיקר בייחוס העצמי שהמצרים מייחסים לעצמם.
אלמע’רב זה גם שמה של מדינת מרוקו.
זוכרים שאמרנו שהאות ע’ נהגית על ידי מי שאינם ערבים כגימל? אז הנה דוגמה נוספת: כפי שציינו, ארצות צפון אפריקה מוכרות בכל העולם בשם ארצות המגרב.
המהגרים שהגיעו ארצה מארצות המגרב, והתיישבו בעיר העתיקה בירושלים במאה ה- 12, כונו מוגרבים. שכונת המוגרבים שלהם נהרסה ועל שטחה נמצאת כיום רחבת הכותל המערבי, אך עד היום קיים שער המוגרבים בעיר העתיקה (ייחודו שרק דרכו יכולים מי שאינם מוסלמים להיכנס לשטח הר הבית), ופעם גם היה קולנוע מוגרבי בתל אביב (שקרוי על שם יהודי ממוצא… סורי דווקא). יהודי מרוקו קוראים לעצמם לפעמים “קהילת המערביים”, ועכשיו קל יותר להבין מדוע (לאו דווקא בתיווך הערבית).
ואם יש מע’רב, אז יש גם הארצות המוסלמיות והערביות שנמצאות ממזרח למצרים, כלומר באסיה, והן נקראות אֶלְמַשְרִק المشرق (שַרְק شرق – מזרח).
ועוד עניין לשוני: בשפות השמיות תיאורי המקום והזמן חופפים לא פעם. כשאומרים את המילים התחלה, אמצע וסוף, למשל, הן יכולות להיות של זמן כלשהו, וגם של מקום/דרך. המילה מע’רב, עקב כך, היא גם מקום (מערב), וגם זמן: שעות הערב; מקום/זמן שקיעת השמש.
אבל מילת היום היא ע’ריב, שפירושה זר, או מוזר, גם בני אדם, וגם בכלל, כשקורים דברים מוזרים.
האם הערבית קושרת בין אנשים או דברים מערביים (מאירופה, למשל) לזרות ואף מוזרות???? ייתכן מאוד.
=-=-=-=
זה מה שהיה אז. תוספות עדכניות:
אם כן, השורש הערבי ע’.ר.ב غرب עוסק הן במערב והן בזרים, וגם בעורבים, והוא מתכתב לגמרי עם השורש העברי ע.ר.ב (מערב, עֶרֶב, עורב).
השורש העברי הזה הוא אחת ההמחשות היפות להיעדרן של 6 אותיות/עיצורים בעברית לעומת הערבית.
האות העברית עין מגלמת את העין השמית, כמו למשל בשורש הזה, בכל הקשור לערבים عرب, כלאום וכמוצא, אך גם את ה- ע’ין השמית.
וכך יוצא שהשורש העברי ע.ר.ב עוסק הן בערבים והן במערב, כאשר במקור מדובר בשני שורשים שונים.
הוסיף בזמנו הקורא Ron Artstein:
כך ניתן להוסיף שורש שמי שלישי: עֵרוב (ערבוב, ערבוביה). מקורו בשורש ארמי, שחדר לעברית לכל המאוחר בתקופת המשנה (למשל, מסכת עירובין). ושורש זה מקביל לשורש ضرب בערבית (ضَرَّبَ בספרותית: ערבב), שכן ض ערבית מקבילה ל-צ בעברית ול-ע בארמית (למשל بيضة – ביצה – ביעא).
* הפועל עַ’רַבַּ غَرَبَ בבניין הראשון – שקעה (שמש); ירד; הלך, עזב, נעלם
* הפועל הספרותי עַ’רֻבַּ غَرُبَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה זר או מוזר, לא היה רגיל
* עֻ’רוּבּ غروب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, עֻ’רוּבֶּ אלשַּמְס غروب الشّمس – שקיעת השמש
* הפועל עַ’רַּבּ غرّب בבניין השני – הגלה לניכר; הלך או פנה לכיוון מערב; עזב את מולדתו; הרחיק לכת
* תַעְ’רִיבּ تغريب, בצורת שם הפעול של הבניין – התמערבות, התנהגות כמערבי
* הפועל הספרותי אַעְ’רַבַּ أغرب בבניין הרביעי – גלה מארצו; נסע מערבה; עשה מעשה מוזר; הרחיק לכת, נסע רחוק
* הפעלים תַעַ’רַּבּ تغرّب בבניין החמישי או אִעְ’תַרַבּ مغتربين בבניין השמיני – יצא לניכר, היגר, התגורר בארץ ניכר; נסע ל-/חי באירופה, הפך לאירופאי
* הפועל אִעְ’תַרַבּ اغترب בבניין השמיני – היגר, עזב את מולדתו; התחתן עם אישה שאינה קרובת משפחה (כלומר נקודת המוצא היא שזה נורמלי ותקין להתחתן עם קרובת משפחה…)
* אִעְ’תִרַאבּ اغتراب, בצורת שם הפעולה של הבניין – זרוּת, ניכור, בדידות; עזיבת המולדת
* מֻעְ’תַרִבּ مغترب וברבים מֻעְ’תַרִבִּין استغرب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – גולֶה, מהגר, מי שחי מחוץ לארצו
* וִזַארַתֶ אלְחַ’ארִגִ’יַּה וַאלְמֻעְ’תַרִבִּין وزارة الخارجيّة والمغتربين – משרד החוץ והמהגרים. דוגמה אחת – מסוריה במקרה זה – למוסדות ממשלתיים במדינות ערב, שתמיד כפופים למשרד החוץ, העוסקים בענייני המהגרים הערבים מאותה מדינה בחו”ל
* הפועל אִסְתַעְ’רַבּ استغرب בבניין העשירי – חשב את- למוזר; התפלא; הלך בדרכי המערב, נעשה מערבי
* מִנַ אלְמֻסְתַעְ’רַבּ من المستغرب, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין – דבר מפליא ומוזר (מיל’: מן המוזר)
* עַ’רְבּ غرب וברבים עֻ’רוּבּ غروب – מערב
* עַ’רְבִּיּ غربيّ – מערבי
* אֶלטַּוַאאִףֶ אלְעַ’רְבִּיֶּה الطوائف الغربيّة – הנוצרים המערביים (קתולים, פרוטסטנטים וכו’, בניגוד לכנסיות המזרחיות)
* אַלְעַ’רְבּ الغرب, בִּלַאדֶ אלְעַ’רְבּ بلاد الغرب – המערב, ארצות המערב
* עֻ’רְבֶּה غربة – ניכר, נוכריוּת; זרוּת
* עַ’רַאבַּה غرابة – זרות, מוזרות; סטייה
* לַא עַ’רַאבַּתַ אַן- لا غرابة أن – אין זה מוזר ש-
* צַלַאתֶ אלְמַעְ’רֶבּ صلاة المغرب – תפילת ערבית (באסלאם)
* עֻ’רַאבּ غراب וברבים עֻ’רְבַּאן غربان או אַעְ’רִבַּה أغربة – עורב; קרס, חוד
* עֻ’רַאבֶּ אלְבַּיְן غراب البين – עורב המבשר רעות; עורב המבשר פרידה בין אוהבים
* עַ’רִיבֶּה! غريبة! – כמה מוזר! כמה משונה!
* עַגִ’יבּ עַ’רִיבּ عجيب غريب – מוזר, משונה
* גִ’סֶם עַ’רִיבּ جسم غريب – גוף זר; חפץ חשוד; עב”מ (פחות בשימוש זה)
* אַנַא וּאַח’וּי עַלַא אִבְּן עַמִּי וּאַנַא וּאִבֶּן עַמִּי עַלַא אלְעַ’רִיבּ أنا وأخوي على ابن عمّي وأنا وابن عمّي على الغريب – בעת סכסוך משתפים פעולה עם הקרוב ביותר שבנמצא נגד הזר (מיל’: אני ואחי נגד בן דודי, אך אני ובן דודי נגד הזר). תשמעו, זה אחד הפתגמים, שמראה שבחיים, לצערנו, הכל מונע מאינטרסים והכל יחסי ברמת הליכוד החברתי, משפחתי, עדתי, דתי, לאומי וכו’.
* אַלְעִלְםֻ פִי אלְעֻ’רְבַּה וַטַן וַאלְגַ’הְלֻ פִי אלְוַטַן עֻ’רְבַּה (מפי אִבֶּן רֻשְד) العلم في الغربة وطن والجهل في الوطن غربة. ابن رشد – הלימוד בניכר מולדת והבערות במולדת ניכר. כלומר: אתה יכול ללמוד במקום זר/בגלות ולהרגיש שייך כי אתה משכיל ומבין עניין, ואילו אם אתה בור ועם הארץ, אפילו אתה במולדת שלך, אתה מרגיש זר ומנוכר. הפתגם מדבר על חשיבות הלימוד. אומרים ששאלו את הנביא מוחמד מה יותר חשוב, התפילה או הלימוד, והוא בחר בלימוד ובהשכלה (ותודה לקוראת עידית בר!)
=-=-=-=
על מרוקו, המדינה, אפשר לדבר שעות.
ביקרתי בה בשנת 2008, שם גם הצעתי נישואין לאשתי יעלה, והיא עדיין אחד המקומות שהייתי עוזב הכל ונוסע אליו שוב.
מרוקו מרתקת, פשוט מדינה מרתקת.
הנה הפתיח בעניינה, מויקיפדיה:
“ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: הממלכה המערבית) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה. מצפון היא גובלת בים התיכון, בסאוטה ומלייה (ספרד) ובמצר גיברלטר, במערבה באוקיינוס האטלנטי, במזרחה באלג’יריה ובדרומה בסהרה המערבית, אשר נמצאת בשליטת מרוקו מאז שנות ה-70. מרוקו קיבלה את עצמאותה מצרפת בשנת 1956. בירת מרוקו היא העיר רבאט, אף שהעיר הגדולה והחשובה ביותר היא קזבלנקה. הדת הרשמית במרוקו היא האסלאם הסוני, ושפתה הרשמית היא הערבית.
מקור השם
שם הממלכה המלא משמעותו “הממלכה המערבית” (בערבית: المملكة المغربية), או “ממלכת המערב”. “אל-מע’רב אל-ערבי” (כלומר “המערב הערבי”, נכתב לעיתים קרובות בעברית “המגרב”) הוא השם הערבי המקובל לאזור צפון-מערב אפריקה, וממנו נובע שמה של הממלכה.
השם “מרוקו” בשאר השפות מקורו בשמה של בירת מרוקו לשעבר – העיר “מרקש” (מַרַאכְּש مراكش, בערבית. פירוש שמה: “ארץ האלים” בברברית)”.
אז שימו לב: בערבית שם התואר מע’רבי יכול להתייחס לאדם או לכל דבר מרוקאי, וגם לאדם או לכל דבר מַגְרבי, מכל ארצות המגרב.
=-=-=-=
הקורא @Uria Kedem מספר לנו שהעיר יפו מכונה אם אלע’ריב أمّ الغريب – אמו של הזר.
להרחבות – עיינו בתגובה שלו פה בהמשך.
בתמונה: הבמאי והמפיק אלפרד היצ’קוק עם חבר ממותחן האימה המיתולוגי “הציפורים” (1963)
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
