פורסם לראשונה ב- 29.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מיכה חנונה, שכתב לנו:
“אהלן שלו.
הייתי שמח להוסיף את המילים הבאות. וכך היה:
בעודי עומד ליד המוסכניק החברוני מגיע חברו מהחנות הסמוכה ואומר לו – יאללה, אנא מסנפר מן אלג’וע.
שאלתי אותו מה זה אומר, והוא ענה תוך הנעת ידיו: ידיי רועדות מרעב
ואז המוסכניק אמר מהרדב מן אלג’וע.
פתאום הגיע צאחב אלכראג’ (בעל המוסך) ואמר: זה כמו מסח’מט, משרד.
וכששאלתי חבר מראמאללה הוא אמר מהרדב.
הוא אולי בדואי ולא ידע מה הפירוש, כשאמרתי לו שזה מישהו מסכן ש”אַכַּל הַוַא” (אכל אותה, נדפק) ודקרו אותו באטרף בסכין, אז הוא אמר:
אה, אצלנו אומרים מח’רדק.
בקיצור המילים הן מסנפר, מהרדב, מסח’מט (מסכן/ עלוב), משרד (נמלט), מח’רדק”.
אז מילת היום היא –
שַרַּד شَرَّد – גירש
השאלה שאני חייב לשאול, מיכה, היא כמה פעמים בשנה אתה מגיע למוסך, ולמה?…
טוב, היו פה כמה שורשים וכמה מילים, על רובם לא יהיה לי מה להגיד פרט למילים ספורות:
(1)
לשורש המרובע ס.נ.פ.ר התייחסנו בזמנו בפוסט שהקדשנו ל- סנאפר, הם הדרדסים בערבית:
השורש הערבי המרובע ס.נ.פ.ר עוסק בליטוש או בשיוף בנייר זכוכית:
* הפועל סַנְפַר سَنفر, על דרך הבניין השני – ליטש או שייף בנייר זכוכית
* סַנְפַרְתֹה סַנְפַרַה سَنفرته سَنفرة (עם מפעול מֻטְלַק) – סידרתי אותו כהוגן, “דפקתי” אותו, נתתי לו באבי אביו
* מְסַנְפַר مسَنفَر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – עמום, ב”צבע” מט
לא מצאתי קשר לרעד או לרעב, אבל ייתכן שהמילונים “שלי” לוקים בחסר. אנו כבר רגילים לזה, מיכה, לא? הרי אתה מביא את המילים שהן תמיד במדוברת של המדוברת המקומית ביותר…
הקורא Hagai Fodor מצא את התרגום: מחורפן
(2)
השורש המרובע ה.ר.ד.ב מופיע במילונים שלי רק בפועל הבא:
* הפועל הַרְדַבּ هردب על דרך הבניין השני – רץ בכבדות
לא מצאתי קשר לרעד או לרעב…
(3)
גם השורש המרובע ס.ח’.מ.ט הופיע בפועל בודד:
* הפועל סַחְ’מַט سخمط על דרך הבניין השני – בעל את-
כך שמְסַחְ’מַט مْسَخْمَط הוא אולי מסכן ועלוב, אך מילולית גם אחד שז***נו אותו
אומר בנושא מילון מֹעְגַ’ם המקוון:
تقال للإنسان المسكين المغلوب على امره – נאמר על אדם מסכן ומוטרד
(4)
וגם השורש המרובע ח’.ר.ד.ק הופיע בפועל בודד:
* הפועל חַ’רְדַק خردق על דרך הבניין השני – קלקל, השחית, קרע, ניקב, בילה (מלשון לגרום בלאי); בלבל, גרם לאנדרלמוסיה
כך שמְחַ’רְדַק مخردق בצורת הבינוני הפעול פירושה בלוי, קרוע, “גמור”
=-=-=-=-=-=-=
אבל השורש הערבי ש.ר.ד נפוץ הרבה יותר ומעניין לא פחות:
הוא עוסק בבריחה ובמנוסה אך גם בשוטטות.
הוא מתכתב היטב עם השורש העברי שֹ.ר.ד, העוסק בהישרדות
* הפועל שַַרַד شرد בבניין הראשון – היה מפוזר, היה מבולבל, דעתו הוסחה; ברח, נמלא, נס בבהלה
* שֻרוּד شرود, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בריחה, מנוסה
* שַארֶד شارد וברבים שַוַארֶד شوارد בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פליט; בורח; מפוזר, מבולבל. בצורת הרבים גם: יוצאי דופן, חריגים
* הפועל שַרַּד شَرَّد בבניין השני, הוא מילת היום, או אַשְרַדַ أشرد ברביעי – גרש, הבריח, הניס, הגלה, הפך לפליט, פיזר לכל עבר
* מְשַרַּד مشرَّد, בצורת הבינוני הפעול – נפוץ, מפוזר; מגורש
* הפועל תְשַרַּדוּא تشردوا בבניין החמישי – התפזרו לכל עבר, נמלטו; נעשו פליטים. בצורת היחיד גם: שוטט
* תַשַרֻּד تشرُّد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שוטטות
* מֻתַשַרִּד متشرّد, בצורת הבינוני הפועל – נע ונע, משוטט; פרחח, עבריין, בטלן
* שַרִיד شريد – פליט, גולֶה, בורח
* שַרַד شرد – גשם זלעפות
=-=-=
שרד בעברית עוסק גם בחיים בג’ונגל וגם בתוכנית טלוויזיה מפורסמת, אך גם במשרדים ובבגדי שרד.
בואו נעיף מבט בויקימילון:
שָׂרַד
* נשאר חי לאחר שהיה בסכנה.
הכלב היה היחיד ששרד ברעידת האדמה.
* בהשאלה: נשאר תקין לאחר שהיה בסכנה.
ספר התורה שרד בשרפה בבית הכנסת בדרך נס.
גיזרון
הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא: “וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר” (יהושע י כ). קיימת מקבילה בערבית: شَرَدَ (שַׁרַדַ), במשמעות “ברח”.
שְׂרָד
המקור בלשון המקרא.
(רק בביטויים: דירת שרד, מכונית שרד וכד’) שירות הציבור.
* השוטרים השתמשו במכונית השרד שלהם.
* הפקיד גר בדירת השרד של משרתו.
* “וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן” (שמות לא י)
* “ואם כן, בגדי ה’שרד’ הם כמו בגדי השרת, לאמור הבגדים אשר ילבשו הכהנים ב’שרתם’ בקודש, והוא ממש כאשר יאמרו בלעז: בגדים אופיסייל… ונוכל עוד לבנות מזה שם משׂרד, לאמור מקום השׂרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמלה האנגלית אוֹפיס, שהיא כמו בצרפתית ביוּרוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה’שרת’ לאיזה דבר, לאיזו חברה (אליעזר בן־יהודה, מתוך עיתון “האור”, כ”ד אדר ב’, תרנ”א)
גזרון
* מקראי, מקור המילה משרד.
* כיום שימוש זה נחשב כבלבול בפירוש המילה שְׂרָד במקרא, כי המילה עצמה לא קשורה לשירות ציבורי. המילה מופיעה במקרא רק בביטוי “בגדי השְׂרָד” לצורך הכהונה במשכן/מקדש, ומשמעו כנראה ‘בגדים שזורים’ (שזורים באופן מיוחד לפי החניות בפרקים קודמים), מהשורש שׂ-ר-ד = ס-ר-ד שמשמעו הבסיסי ‘משזר, מארג, רשת’. עקב העובדה שבגדים שזורים אלה משמשים לכהונה במקרא, ‘בגדי השְׂרָד’ נחשבו כ’בגדי השירות’ (ואולי גם עקב דימוי פונטי שְׂרָד עם שרת/שירות, משורש שֵׁרֵת). ובגלל זה שְׂרָד היה נחשב כמילה דומה לשֵׁרוּת. משם ‘משרד’ כ’מקום שְׂרָד = מקום שירות’. אך משמע השורש והמילה עצמה שְׂרָד לא קשורים לשירות אך קשורים למשזר, בגדים שזורים
באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V, מצויה התיבה: “אָשָׁרֵאֵ-דֻ” ašarē-du במשמעות “רשמי”, “מלכותי”.
=-=-=-=
בתמונה: גוסטב דורה Gustave Doré, “גירוש אדם וחווה מגן עדן”
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
