עטוה, מתן כופר נפש

כופר נפש
אִסלאם פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות פעולה תרבותLeave a Comment on עטוה, מתן כופר נפש

עטוה, מתן כופר נפש

כופר נפש

פורסם לראשונה ב- 21.6.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בהקלטות שקיבלתי מידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
עַטְוֶה عَطْوة – מתן/תשלום כופר הנפש כחלק משביתת הנשק
עַטְוֶה או עֻטְוַה, גם בצירוף עֻטְוֶת דַםּ عطوة دمّ וגם בצירוף עַטְוֶה עַשַאאִרִיֶּה عطوة عشائريّة (עטוה שבטית) – מתן/תשלום כופר הנפש (דִיַה دية) כחלק משביתת הנשק (ה- צֻלְח, “סולחה”) בין משפחות שיש ביניהן נקמת דם
לשמיעה:

שתי ההקלטות נשלחו בתאריך 26.5.21 והן המשך הפרשה העצובה של מות הילד בענאתא, שהוזכרה כאן לפני שני פוסטים בפוסט “טושה”.
(1)
פבכרה בתוקע אנה אצחאב אלשאן מש רח יכונוא מוג’ודין פי מנטקת ענאתא.
באלנסבה ללתג’מע ואלדעוה לאח’ותנא דעוהא.
מן אלמפצ’ל אנהא תכון בעד בכרה יום אלח’מיס או תתרתב ליום ת’אני, בתקררוא אנתו.
יום אלח’מיס בתנתהי הדנת אלתלת איאם או עטות אלתלת איאם ותלת עטות אלדם תבעת אלחלבי,
ואלחלבי בדה יפרש דארה לאנה בדה יסתקבל אי חדא יקול לה אנא ג’זא’ או אנא קתלת אבנכ או אנא סבב אנה אבנכ ראח פי משכלתי.
אחנא ערצ’נא עלא אלבדו עשאן נרוח נחמל אלדם מע אלבדוי כונה אחנא אלטרפין סבב פי הי אלמשכלה אללי ראח צ’חיתהא.
אלבדוי רפצ’ הד’א אלמקתרח, פפי מקתרח טלעוא פיה אח’ותנא פי אללג’נה אלשעביה ואלמאססאת אלוטניה ואלאסלאמיה פי מח’ים שעפאט וענאתא, אנהא תרוח הי תקעד קבאל אלחלבי ותקול לה אנה אחנא ג’איין באסם אלקוא אלוטניה ואלמח’ימאת וענאנא, ג’איין נטיב עלא אבנכ ונטיב עליכ.
אחנא פי אלמואלח רפצ’נא הד’א אלחכי אנהא תטלע ותטלענא ברה אלמוצ’וע כאנה אחנא ראפצ’ין מן אלבדאיה, לאנה אחנא מש ראפצ’ין.
אחנא אקתרחנא אנה אחנא מעאכם. אד’א אנתו טלעתו באסם אלקוא אלוטניה – לא, בדכו תקולוא אנה אחנא באסם אלקוא אלוטניה ואלאסלאמיה ואלמואלח כמאן ג’איין מענא,
פעשאן אחנא נכון ואצ’חין.
אן שאא’ אללה אי מסתג’ד אחנא בנח’ברכם פיה.
فبكرة بتوقّع إنّه أصحاب الشّأن مش رح يكونوا موجودين في منطقة عناتا.
بالنّسبة للتّجمّع والدّعوة لإخوتنا دعوها.
من المفضّل إنّها تكون بعد بكرة يوم الخميس أو تترتّب ليوم ثاني، بتقرّروا إنتو.
يوم الخميس بتنتهي هدنة التّلت أيّام أو عطوة التّلت أيّام وتلت عطوة الدّمّ تبعة الحلبي،
والحلبي بدّه يفرش داره لأنّه بدّه يستقبل أيّ حدا يقول له: أنا جزء او أنا قتلت ابنك أو أنا سبب إنّه ابنك راح في مشكلتي.
إحنا عرضنا على البدو عشان نروح نحمل الدّمّ مع البدوي كونه إحنا الطّرفين سبب في هي المشكلة إللّي راح ضحيّتها.
البدوي رفض هذا المقترح، ففي مقترح طلعوا فيه إخوتنا في اللّجنة الشّعبيّة والمؤسّسات الوطنيّة والإسلاميّة في مخيّم شعفاط وعناتا، إنّها تروح هي تقعد قبال الحلبي وتقول له إنّه إحنا جايين باسم القوى الوطنيّة والمخيّمات وعنانا، جايين نطيّب على ابنك ونطيّب عليك.
إحنا في الموالح رفضنا هذا الحكي إنّها تطلع وتطلعنا برّة الموضوع كأنّه إحنا رافضين من البداية، لإنّه إحنا مش رافضين.
احنا اقترحنا إنّه إحنا معاكم. إذا إنتو طلعتو باسم القوى الوطنيّة – لا، بدّكو تقولوا إنّه إحنا باسم القوى الوطنيّة والإسلاميّة والموالح كمان جايين معنا،
فعشان إحنا نكون واضحين.
إن شاء الله أيّ مستجدّ إحنا بنخبّركم فيه.
(הקטע הוא המשך לקטעים קודמים שלא הגיעו לידיי)
אז מחר אני צופה שבעלי העניין (ככה”נ הבדואים, לפי ההמשך. שָלֵו) לא יהיו באזור ענאתא.
באשר להתכנסות ולקריאה לאחינו – הם קראו.
עדיף שזה יהיה מחרתיים ביום ה’, או שזה יתארגן ביום אחר, תחליטו אתם.
ביום ה’ מסתיימת ההודנה של שלושת הימים, או העטוה של שלושת הימים ועטות הדם של (משפחת) אלחלבי.
אלחלבי רוצה לפתוח את ביתו ולקבל את פניו של כל מי שיגיד לו: “אני נטלתי חלק, או שאני הרגתי את בנך או שאני הסיבה שבנך מת כי נקלע לבעיה שלי”.
אנחנו הצענו לבדואים (משפחת אלקרשאן היא משפחה בדואית. שָלֵו) שנשתתף בתשלום כופר הנפש עם הבדואי שכן אנו שני הצדדים שהם הסיבה לבעיה הזו, שהוא (הילד) היה הקורבן שלה.
הבדואי סרב להצעה, אז אחינו בוועדה העממית ובמוסדות הלאומיים והאסלאמיים במחנה הפליטים שעפאט ובענאתא הציעו הצעה משלהם, שהם ילכו לשבת עם אלחלבי ויגידו לו: “אנו באים בשם הכוחות הלאומיים, מחנות הפליטים וענאתא כדי לפייס (על מה שקרה ל) בנך ולפייס אותך”.
אנו במשפחת אלמאלחי סרבנו להצעה זו שכן היא מוציאה אותנו מחוץ לנושא, כאילו סירבנו לכך מהתחלה, אך אנו לא סרבנו.
אנו הצענו שאנו (נפעל) אתכם. אם אתם תלכו בשם הכוחות הלאומיים – אז לא, אתם צריכים להגיד: אנו (עושים זאת) בשם הכוחות הלאומיים והאסלאמיים וגם משפחת אלמאלחי באים איתנו,
זאת כדי שנהיה ברורים בעניין.
בעזרת האל נעדכן אתכם בכל חדש.
(2)
אלסלאם עליכם, יעטיכם אלעאפיה אלג’מיע.
בח’צוץ אלמשכלה אללי פי ענאתא
אללי מא כאנוש מוג’ודין ומא ערפוש אאח’ר אלמסתג’דאת
בנאאן עלא אלטלב אללי, או בנאאן עלא אלמקתרח אללי אקתרחנאה אחנא כמואלח פי מנטקת מח’ים שעפאט ופי ענאתא
קבל יומין אנה אחנא מדינא אידנא ללצלח אלע’יר משרוט מע אלבדו, עשאן נטלע נטיב ח’אטר אאל אלחלבי אללי אנטח’ ענדהם ואנקתל ולד ענדהם,
וללאסף יעני אנה הד’א אלולד ג’אי זראעה, וחיד אהלה
והד’א אלאשי אללי זאדנא אלם וזאדנא חזן פוק מא אחנא חזנאנין מן אלבדאיה.
אחנא פי אלמואלח פי מח’ים שעפאט תנאזלנא ען חקנא אלשאהר אלנאהר, תנאזלנא ען חקנא
ואקתרחנא אנה אחנא נרוח נצלח מע אלבדוי עשאן נטלע נטיב ח’אטר אלחלבי, אחנא ואלבדוי, אלמאלחי ואלבדוי.
ללאסף אליום מנתפאג’א’ אנה אלבדו, אאל אלקרשאן, אחנא מא בדנא נעמם, אלבדו אאל אלקרשאן,
לאנה כתיר מן אלבדו הון תח’לוא ענהם ואבעדוא ענהם עשאן מוקפהם אלמעיב.
אלבדו רפצ’וא הד’א אלמקתרח וקאלוא
אחנא מא בדנא נצלח ולא בדנא נטלע עאלחלבי ולא מסתעדין נחמל פי אלדם או נחט פי אלדם
ופוק כל הד’א בכל אלוקאחה בטאלבוא פי חק לאלהם מן אלמאלחי.
פתקרר אנה יתוג’הוא אלפריקין לקאצ’י,
אלקאצ’י הד’א הו דאווד אלזיר, אבו סאמי.
בכרה בדה יתוג’ה אח’ותנא פי אלמואלח לדאווד אלזיר, אבו סאמי, ויחג’וא חג’תהם ענדה
והו אללי רח יכון קאצ’י אלקצה האי.
السّلام عليكم، يعطيكم العافية الجميع.
بخصوص المشكلة إللّي في عناتا
إللّي ما كانوش موجودين وما عرفوش آخر المستجدّات
بناءً على الطّلب إللّي، أو بناءً على المقترح إللّي اقترحناه إحنا كموالح في منطقة مخيّم شعفاط وفي عناتا
قبل يومين إنّه إحنا مدّينا إيدنا للصّلح الغير مشروط مع البدو، عشان نطلع نطيّب خاطر آل الحلبي إللّي انطخّ عندهم وانقتل ولد عندهم،
وللأسف يعني إنّه هذا الولد جاي زراعة، وحيد أهله
وهذا الإشي إللّي زادنا ألم وزادنا حزن فوق ما إحنا حزنانين من البداية.
إحنا في الموالح في مخيّم شعفاط تنازلنا عن حقّنا الشّاهر النّاهر، تنازلنا عن حقّنا
واقترحنا إنّه إحنا نروح نصْلح مع البدوي عشان نطلع نطيّب خاطر الحلبي، إحنا والبدوي، المالحي والبدوي.
للأسف اليوم منتفاجأ إنّه البدو، آل القرشان، إحنا ما بدّنا نعمّم، البدو آل القرشان،
لأنّه كتير من البدو هون تخلّوا عنهم وأبعدوا عنهم عشان موقفهم المعيب.
البدو رفضوا هذا المقترح وقالوا:
إحنا ما بدّنا نصلح ولا بدّنا نطلع عالحلبي ولا مستعدّين نحمل في الدّمّ أو نحطّ في الدّمّ
وفوق كلّ هذا بكلّ الوقاحة بطالبوا في حقّ لإلهم من المالحي.
فتقرّر إنّه يتوجّهوا الفريقين لقاضي،
القاضي هذا هو داوود الزّير، أبو سامي.
بكرة بدّه يتوجّه إخوتنا في الموالح لداوود الزّير، أبو سامي، ويحجّوا حجّتهم عنده
وهو إللّي رح يكون قاضي القصّة هاي.
שלום עליכם, תהיו בריאים כולם.
בקשר לבעיה בענאתא
מי שלא היו (ולכן לא שמעו) ואינם מודעים לחדשות האחרונות
בהסתמך על הבקשה ש- (מנסח מחדש), או בהסתמך על ההצעה שהצענו אנו, משפחת אלמאלחי באזור מחנה הפליטים שעפאט ובענאתא,
לפני יומיים הושטנו את ידנו לשביתת נשק ללא תנאים מוקדמים עם הבדואים, כדי שנלך לפייס את משפחת אלחלבי שנורה להם ונהרג ילד שלהם,
למרבה הצער זה ילד שהובא לעולם בהפריה חוץ גופית, והוא בן יחיד להוריו
הדבר הזה הוסיף לנו כאב והוסיף לנו צער מעבר למה שכבר כאבנו מתחילת (הפרשה).
אנו במשפחת אלמאלחי בשעפאט ויתרנו על זכותנו הברורה, ויתרנו על זכותנו
והצענו שנלך להסדיר את שביתת הנשק עם הבדואי כדי שנוכל ללכת לפייס את אלחלבי, אנחנו והבדואי, אלמאלחי והבדואי.
למרבה הצער היום הופתענו מכך שהבדואים, שבט אלקרשאן, ואנו לא רוצים להרחיב, הבדואים משבט אלקרשאן,
כי רבים מהבדואים פה (שאינם משבט זה) הסתייגו מהם והרחיקו עצמם מהם בשל עמדתם המבישה.
הבדואים דחו את ההצעה ואמרו:
“אנו לא רוצים שביתת נשק ולא רוצים ללכת לאלחלבי ולא מוכנים לקחת חלק בתשלום כופר הנפש”
ומעל כל זאת, ברוב חוצפתם הם דורשים בעצמם פיצוי ממשפחת אלמאלחי.
הוחלט ששתי הקבוצות יפנו לשופט,
השופט הזה הוא דאווד אלזיר, אבו סאמי,
מחר אחינו מאלמאלחי יפנו לדאווד אלזיר, אבו סאמי, ויציגו בפניו את טיעוניהם
והוא מי שיהיה שופט בפרשה הזו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=
הסיפור הזה היה מעט סבוך עבורי. אז מחיפוש טיפה מאתגר ברשת הגעתי לממצא הבא:
מי שיש לו שעתיים פנויות ורוצה לקלוט ולספוג קצת תרבות אסלאמית-שבטית-ערבית, למרות הנסיבות המצערות, מוזמן לצפות בסרטון הבא ביוטיוב, שמסכם את האירוע הזה בדיוק, מתחילתו ועד סופו:
https://www.youtube.com/watch?v=Yw1hTvxHLh4
מהסרטון עולה שהילד שנהרג מכדור תועה הוא יוסף עלאא’ אלחלבי, שהיה בן 4 שנים במותו.
בעטוה השתתפו כל המי ומי מקרב ערביי איו”ש, כל הבכירים והמכובדים שעוסקים בהשכנת שלום והרגעת הניצים, כולל אנשים שהשתתפו באירוע טלפונית ביושבם בכלא.
האירוע הזה מיוחד מכיוון שכל הצדדים הסכימו שמדובר במוות כתוצאה מתאונה וכי אין לדעת מי הצד או האדם האשם שכן מדובר בירי כדור תועה.
המונח המוזכר בהקשר זה בסרטון הוא-
עטוה מַצְ’לוּלֶה عطوة مضلولة, אותו מסביר הערביסט עדו כהן כך:
“כאשר עקבות הרוצח מובילים לקבוצה מסוימת, אך זהותו של הרוצח עצמו אינו ידועה”.
ומוסיף עאדל מח’ול:
“כאשר הרוצח אינו ידוע או אינו מודה, שני הצדדים גובים כסף למשפחת הנרצח”.
=-=-=
הסרטון הוא פרק בסדרה רִגַ’אל אִצְלַאח – رجال إصلاح “משכיני השלום”, מבית היוצר של ערוץ הלווין של העיר חברון, ששמו פַצַ’אאִיֶּת חַ’לִילֶ אלרַּחְמָן فضائيّة خليل الرّحمن.
הסדרה עוסקת בסיקור הודנות ועטוות ברחבי איו”ש.
הֻדְנַה هُدْنَة – שביתת נשק, הפסקת אש; ברית שלום; שקט, שלווה, מנוחה
האירוע בו הילד נהרג תועד באופן כללי בסרטון הבא, בו נטען שהוא בן 9:
אחד הנואמים בעטוה מכחיש את גרסת 4 השנים ואת גרסת 9 השנים ואומר שהוא היה בן שנתיים וחצי במותו.
צירפתי לתגובות פה צילום מסך שלקחתי מהסרטון, בו רואים את תמונת הילד יוסף.
לפי אחד הדוברים בסרטון, הוא בן זכר יחיד להוריו (יש לו שתי אחיות), שהביאו אותו לאחר שנים רבות, ובהפריה חוץ גופית (את זה כבר שמענו בהקלטה). אבל אביו של הילד טוען כי בנו היה בן שנתיים וחצי, כי נוצר כדרך הטבע וכי יש לו עוד שני בנים ובת. בקיצור, השמועות בנושא היו רבות.
סכום כופר הנפש (דיה) שעבר בין הצדדים (אך ורק ממשפחת אלמאלחי למשפחת אלחלבי. נראה ששבט אלקרשאן לא השתתף באירוע) במקרה זה: 1000 ועוד 50,000 דינארים ירדניים (כך מקובל בהלכות הדיה, לפחות החלק הראשון של 1000 הדינארים, אם כי לא התעמקתי יותר מדי בסוגיה).
בקיצור, תקשיבו: לא עמדתי בפיתוי וצפיתי בתיעוד הארוך כ ו ל ו.
יש במסמך הזה הכל: דת, הלכה, תרבות, חברה, מסורת, מנהגים, אקטואליה, פוליטיקה, שפה… הכל.
מה אין בו: נשים. החברה הערבית מפגינה את מיטב הגישה הפטריארכלית שלה. לא רואים במשך שעתיים, בין עשרות המשתתפים באירוע, אפילו לא זרת של אישה. גם אמו של הילד אינה מוזכרת בפי הדוברים השונים – בהנחה שלא פספסתי זאת – אלא רק אביו.
=-=-=-=
באשר לשורש של המילה, התפרסם אצלנו בעבר הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Michael Shparber, שכתב לנו:
“אולי תעשו כמה מילים מהעולם העסקי? למשל – הכנסות, הוצאות, רווחיות, נתונים, דוחות, שיפור, מגמה וכד’?
شكرا كتير! תודה!”
אז מילת היום היא –
מֻעְטַיַאת مُعْطَيَات – נתונים
לשמיעה:

השורש הערבי ע.ט.ו (בגזרת ל”ו) הוא שורש נוכח מאוד בשפה, גם הספרותית וגם המדוברת, והוא עוסק בכל הקשור לנתינה.
אלו עיקרי מופעיו:
* הפועל הספרותי אַעְטַא أعطى בבניין הרביעי, שהפך במדוברת ל- עַטַא عطى בבניין הראשון – נתן, מסר
* הפועל נהגה אַנְטַא أنطى באזורים מסוימים, למשל בשומרון
* עַטַאא’ عطاء, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נתינה; מתנה, תרומה; מכרז
* אַחְ’ד’ וּעַטַא(א) أخذ وعطاء – משא ומתן; מסחר (מיל’: לקיחה ונתינה)
* אַעְטַא חַ’בַּר أعطى خبر – הודיע, עדכן
* עַטַאוַה عطاوة, צורת שם פעולה נוספת – מִנְחָה, שי
* עַטִיַּה عطيّة, כנ”ל – מתנה, נדבה (וגם שם משפחה, גם של יהודים ממוצא מזרחי)
* מֻעְטַא معطى (מֻעְטַן معطًى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין, וברבים מֻעְטַיַאת معطيات, היא מילת היום – נתון (גם מילולית וגם באופן מופשט), עובדה; אינפורמציה; אקסיומה
* הפועל הספרותי תַעַאטַא تعاطى בבניין השישי – עסק ב-; התמכר ל-
* תַעַאטִי تعاطي, צורת שם הפעולה של הבניין – התעסקות; התמכרות
* הפועל אִסְתַעְטַא أستعطى בבניין העשירי – ביקש מתנה; ביקש תרומה או נדבה
* אִסְתִעְטַאא’ أستعطاء, צורת שם הפעולה של הבניין – פשיטת יד, קיבוץ נדבות
* עַטְוֶה או עֻטְוַה, גם בצירוף עֻטְוֶת דַםּ عطوة دمّ – מתן כופר הנפש כחלק משביתת הנשק (ה- צֻלְח, “סולחה”) בין משפחות שיש ביניהן נקמת דם
* אַללָּה יַעְטִיכֶּ אלְעַאפְיֶה / אלצִּחַּה الله يعطيك العافية / الصّحّة – שאללה ייתן לך בריאות
* אַעְטַאכּ עֻמְרֹה أعطاك عمره – הוא נפטר; תיבדל לחיים ארוכים (מיל’: הוא נתן לך את חייו)
* אַעְטוּא מַא לִקַיְצַר לִקַיְצַר וַמַא לִלָּה לִלָּה أعطوا ما لقيصر لقيصر وما لله لله – תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים (כך אמר ישו בברית החדשה, בהתייחסו לתשלום מס לקיסר. יש רואים באמירה רמיזה להפרדת הדת מהמדינה בנצרות)
* אַעְטִי אלְחֻ’בֶּז לַלְחַ’בַּאז וּלַוְ אַכַּל נֻצֹּה أعطي الخبز للخبّاز ولو أكل نُصّه – תן את הלחם (הבצק) לאופה גם אם הוא יאכל את חציו. מקור הפתגם בתקופה בה אנשים היו מכינים בצק בבית, אך היו נותנים אותו לאפייה במאפייה השכונתית, בה, לעיתים, האופים היו גונבים קצת מהבצק ללחם של עצמם. המשפט החכם הזה אומר שעדיף לתת עבודה קשה או מסובכת לאנשי מקצוע ולא להסתמך על כישורינו.
* אֶלְאַחֶ’ד חִלוּ וּאלְעַטַא מֻרּ الاخد حلو والعطا مُرّ – לקחת זה קל (מתוק), לתת (להחזיר) זה קשה (מר)
תוספות הקוראים לפוסט המקורי:
כתבה יפית מרום:
מוסיפה שבנגב יש שיכול עיצורים בפועל זה: אַטְעַא أطْعَى > יטעי يِطْعِي.
כתב מיכה חנונה:
עַטַאללָּה – נתניהו
עטאללה הוא שם פרטי, שמשמעותו נתן אללה, ובעברית זה יוצא נתניה/ו.
והוסיפה גילה יונה:
על מי שלא מחזיר את מה שלקח וצריך להזכיר לו ולהפציר בו אומרים: بياخد بإيدو وبيعطي بإجرو ביאח’ד באידו וביעטי באג’רו – לוקח ביד שלו ונותן ברגל שלו
זה היה הפוסט ה- 1,378 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x