פורסם לראשונה ב- 23.6.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal, שכתבה לנו:
“אני רוצה להקדיש את הפוסט ממני למורתי בפייסבוק, Elina Pechersky“
אז מילת היום היא –
עַ’מַּצ’ (ע’מד) غَمَّض – עצם (עין)
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Tomer Rosenthal, שכתב לנו לאחר שפרסמנו פוסטים על נדנדות ומגלשות:
“אם כבר אתם ברצף של משחקים ומתקנים לילדים, תוכלו להעלות את המילה غميضة – מחבואים”
אז מילת היום היא –
עֻ’מֵּיצַ’ה غُمّيضَة – מחבואים
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית, והאות צ’אד ض כמו d גרונית-נחצית.
השורש הערבי ע’.מ.צ’ עוסק בעצימת עיניים ובחוסר בהירות. זהו בעצם השורש העברי עם שיכול עיצורים.
(יוצאי עיראק! אין קשר לשורש ר.מ.ד הקשור לאפר ואבק מהקללה הנפוצה רְמַאד עַלֵיכּ! رماد عليك 
השורש מופיע גם בשמה של השכונה תל רמידה בחברון)
* הפועל הספרותי עַ’מַצַ’ غَمَضَ בבניין הראשון או עַ’מֻצַ’ غَمُضَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר, וגם אִנְעַ’מַצ’ انغمض בבניין השביעי וכן אִעְ’תַמַצ’ اغتمض בבניין השמיני – היה סתום, מעורפל, לא ברור
* עַ’מַצַ’תְ עַיְנֻהֻ غمضت عينه (בבניין הראשון) – עינו נעצמה, הוא ישן
* עַ’מְצַ’ת עַיְן غمضة عين – הרף עין (מיל’: עצימת עין. הצורה היא שם הפעולה/מצדר של הבניין)
* עַ’אמֶצ’ غامض וברבים עַ’וַאמֶצ’ غوامض, צורת הבינוני הפועל של הבניין – לא ברור, סתום, מעורפל
* רַגֻ’ל עַ’אמֶצ’ رجل غامض – איש מסתורין, איש צללים
* כַּלַאם עַ’אמֶצ’ كلام غامض – דיבור סתום, מעורפל
* סִרּ עַ’אמֶצ’ سرّ غامض – סוד כמוס
* עֻ’מוּצ’ غموض, צורת שם פעולה נוספת – חוסר בהירות, ערפול, מסתורין
* הפועל עַ’מַּצ’ غمّض בבניין השני – עָצַם (עין); העלים עין מ-; עִרפל, סיבך
* עַ’מַּצ’ עֵינֹה غمّض عينه – עצם עיניו
* עַ’מַּצ’ עֵין וּפַתַּח עֵין غمّض عين وفتّح عين – קרה כהרף עין, בשבריר שניה (מיל’: עצם עין ופתח עין)
* עֻ’מַּיְצַ’ה غمّيضة – מחבואים, הצורה הספרותית המקורית של מילת היום. דרך כתיבה אחרת בספרותית: עֻ’מַיְצַ’אא’ غميضاء
* עֻ’מַּיְצִ’יּ غمّيضيّ – בעיניים עצומות
ואין דרך טובה יותר לסיים את הפוסט היום מאשר עם המילים הפותחות את אחד ה-שירים ה-מפורסמים של פַרִידֶ אלְאַטְרַש, “יַא חַבַּאיְבִּי יַא עַ’איְבִּין”, שרק בשתי השורות הפותחות שלו נפגוש שתי מילים נוספות שעסקנו בהן כאן בעבר: הפועל וַחַש, התגעגע (בעיקר במצרים), ו- עַ’איֶבּ, נעדר, מי שאינו כאן.
שימו לב למלודיה; יש השיר הזה, ויש שירים מזרחיים מודרניים.
עולמות אחרים.
يا حبايبي يا غايبين .. واحشينّي يا غاليين יַא חַבַּאיְבִּי יַא עַ’איְבִּין, וַאחְשִינִּי יַא עַ’אלְיִין
لو أغمّض وأفتّح .. وألاقيكم جايين לַוְ אַעַ’מַּצ’ וּאַפַתַּח, וּאַלַאקִיכֹּם גַאיִין
جايين يا حبايبي … جايين جايين גאיין יא חבאיבי, גאיין גאיין
יקיריי, שאינם כאן, אני מתגעגע, יקרים
הלוואי שאעצום (עין) ואפקח (=כהרף עין), ואראה אתכם באים
באים, יקיריי, באים באים
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.youtube.com/watch?v=RWbNthSRnZo
סולו עוּד קצר של אותו השיר:
והנה הגרסה העברית משנות ה- 80 של משה גיאת, “יא חביבי, יא בני”, שגם כתב את המילים בעברית:
שיהיה יום מצוין, ללא דברים מעורפלים,
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
