פרבר

פרבר
מקומות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on פרבר

פרבר

פרבר

מרחבא
שלום לכולם,
פנה אלי המוהל הרב דוד צדוק עם בקשה שנפתח קבוצת ווטסאפ שהקהל הייעודי שלה יהיה אנשים מאמינים, ובה נפרסם תכנים שעיקרם תוכן תורני, אך נקודת המוצא שלהם היא השפה הערבית.
המודל שעמד לנגד עיניו של הרב הוא תרגום התורה לערבית שעשה רב סעדיה גאון.
אמרתי לרב צדוק שהרעיון טוב מאוד בעיניי, אך לי עצמי אין זמן להקדיש לו. מצד שני, אני יודע שיש פה בקרב קוראינו אנשים רבים שמכירים היטב את ארון הספרים היהודי וגם בקיאים מספיק בערבית.
יש מישהו מכם שהיה רוצה להרים ולנהל מיזם שכזה? אני אשמח לעזור ברקע.
=-=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי אורי טרוק.
אז מילת היום היא –
צַ’אחִיַה ضَاحِيَة וברבים צַ’וַאחִי ضواحي – פרבר, מבואות העיר
תזכורת: האות צ֗אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
היום, לראשונה, השתמשתי בתחליף גראפי לאות צ֗אד, אך רק בתמונה. זהו סימן התעתיק המדעי.
בגוף הפוסט אמשיך לכתוב בתעתיק המקובל (אם כי הוא עשוי לעצבן את רובכם) צ’, וזאת מסיבות נוחיות ומהירות כתיבה.
אורי שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף, הלבנוני נביל קאסם.
הסרטון פורסם ב- 13.11.23.
כותרתו מופיעה לשבריר שנייה, חלקיק פצפון של שנייה, ונעלמת:
אנא צ’ד חמא…
أنا ضد حما…
אני נגד חמא…
זו הפעם הראשונה שנביל מדבר ברצינות, מדבר הרבה, בלי שמץ של הומור מתוחכם. זהו מסמך אנושי מרתק. ברצינות.
ומילה לפני שנתחיל: חמאס היא תנועה מהזרם המוסלמי הגדול ביותר, הזרם הסוני.
יעני הו בס סאאל, לא אכת’ר ולא אקל. אנא מא בפהם באלסיאסה, בס בדי אסאל סאאל:
נחנא מא לנא ומאל ע’זה? שו ח’צנא בע’זה נחנא? שו ח’צנא בחמאס נחנא? שו ביג’יבנא לחמאס? שו ג’אינא מנא לחמאס?
יעני הי חמאס, אד’א אח’דת אלקדס, רח תח’לי אלשיעה יפותוא, יעני תח’לינא נפות נקעד מעהן? יעני הי חמאס האלקד בתחב אלשיעה? טב, מאהו בחרב תמוז תכסרת אלצ’אחיה ותכסר אלג’נוב, מא קוסת חמאס רצאצה, מא בעת’ת מן אלמח’ים חדא, לא יקאתל מענא ולא יקאתל שי.
טב, בסוריא מא וקפת צ’דנא חמאס, וקפת מע אלנצרה, הם מא ביחבונא. נחנא קאעדין חאמלין האלסלם באלערצ’ וראכצ’ין “חמאס וחמאס וממנוע אסקאט חמאס”? שו ג’איינ מן חמאס?
חמאס מא בתחבנא. חמאס בתחב אלסעודיה בתחב קטר. זעים חמאס אסמאעיל הניה קאעד באלדוחה, בקטר, ביתה בעיד 15 דקיקה ען בית אלספיר אלאסראאילי באלדוחה. שו קאעד עם ביעמל הידא באלדוחה, הניה? הונה מקטעין, מוצלין, מלעבין, כד’אבין, מנאפקין. שו בדנא פיהן? עם מנקתל שבאבנא, מאת לה 90 ואחד הלק באלג’נוב אאח’ר פתרה, מנשאן מין? מנשאן אסמאעיל הניה קאעד באלדוחה? שו קאעד יעמל הידא באלדוחה? טב ח’לי אלדוחה תבעת’ גנודהא תקאתל מעה מא דאם האלקד בתחבה ומסתצ’יפתה.
ח’לי אלסעודיה תפידה. ליש היכ כלהן שאילין אידהן אלא נחנא, עם בימותוא שבאבנא כרמאל מין? כרמאל חמאס? יעני אנה חמאס רח תרד לנא אלג’מיל ביום מן אלאיאם? ליה נחנא האלקד עאטפיין ואוקאת הבל, מנתאח’ד באלעואטף?
באלימן יעני, שו, מא וקפת צ’דנא חמאס, ובסוריא.
מא אלנא עלאקה פיהן הול אלנאס, מא ג’איינא מנהן שי, לאנה הולה מן ג’וא מא ביחבונא. ביחבוא אליהוד אכת’ר מנא.
בעדין, מעודין הולה, מעודין עלא אלצ’רב והיכ, וכלמא חדא יצ’רבהן ביטלעוא ביקולוא: “וין אלערב? וין אלערב?” שו ביעמלוא לכן אלערב? מא אנתו מקטעין, מוצלין, מא ביתאמל לכן, בתקעדוא באלחצ’ן ובתנתפוא באלדקן, כל שוי בתקולוא-
ובעדין נחנא מאת לנא 90 שאב ולא פלסטיני טלע עלא אלתלפזיון עזא פיה, לא הניה ולא ח’רא חמאר ולא ע’יר ח’רא כלאב, ולא הידא אלסנואר ולא הולה האלמנאט’ר והאלמסאטר תאעון אלג’האד, אללי ביפזעוא, אללי שכלהן ארהאביין. מא טלעוא עזונא בשבאבנא אללי מאתוא.
חל ען-, בלא מא נחכי הדיכה אלכלמה אלכבירה.
ח’לץ בקא!
يعني هو بسّ سؤال، لا أكثر ولا أقلّ. أنا ما بفهم بالسّياسة، بس بدّي أسأل سؤال:
نحنا ما لنا ومال غزّة؟ شو خصّنا بغزّة نحنا؟ شو خصّنا بحماس نحنا؟ شو بيجيبنا لحماس؟ شو جاينا منّا لحماس؟
يعني هي حماس، إذا أخدت القدس، رح تخلّي الشّيعة يفوتوا، يعني تخلّينا نفوت نقعد معهن؟ يعني هي حماس هالقدّ بتحبّ الشّيعة؟ طب، ماهو بحرب تمّوز تكسّرت الضّاحية وتكسّر الجنوب، ما قوّست حماس رصاصة، ما بعثت من المخيّم حدا، لا يقاتل معنا ولا يقاتل شي.
طب، بسوريا ما وقفت ضدّنا حماس، وقفت مع النّصرة، هم ما بيحبّونا. نحنا قاعدين حاملين هالسّلّم بالعرض وراكضين “حماس وحماس وممنوع إسقاط حماس”؟ شو جايينّا من حماس؟
حماس ما بتحبّنا. حماس بتحبّ السّعوديّة، بتحبّ قطر. زعيم حماس إسماعيل هنيّة قاعد بالدّوحة، بقطر، بيته بعيد ١٥ دقيقة عن بيت السّفير الإسرائيلي بالدّوحة. شو قاعد عم بيعمل هيدا بالدّوحة، هنيّة؟ هونة مقطّعين، موصّلين، ملعّبين، كذّابين، منافقين. شو بدّنا فيهن؟ عم منقتّل شبابنا، مات له ٩٠ واحد هلّق بالجنوب آخر فترة، منشان مين؟ منشان إسماعيل هنيّة قاعد بالدّوحة؟ شو قاعد يعمل هيدا بالدّوحة؟ طب خلّي الدّوحة تبعث جنودها تقاتل معه ما دام هالقدّ بتحبّه ومستضيفته.
خلّي السّعوديّة تفيده. ليش هيك كلّهن شايلين ايدهن إلّا نحنا، عم بيموتوا شبابنا كرمال مين؟ كرمال حماس؟ يعني إنّه حماس رح تردّ لنا الجميل بيوم من الأيّام؟ ليه نحنا هالقدّ عاطفيين وأوقات هبل، منتاخد بالعواطف؟
باليمن يعني، شو، ما وقفت ضدّنا حماس، وبسوريا.
ما النا علاقة فيهن هول النّاس، ما جايينا منهن شي، لأنّه هولة من جوّا ما بيحبّونا. بيحبّوا اليهود أكثر منّا.
بعدين، معوّدين هولة، معوّدين على الضّرب وهيك، وكلّما حدا يضربهن بيطلعوا بيقولوا: “وين العرب؟ وين العرب؟” شو بيعملوا لكن العرب؟ ما انتو مقطّعين، موصّلين، ما بيتأمّل لكن، بتقعدوا بالحضن وبتنتفوا بالدّقن، كلّ شوي بتقولوا-
وبعدين نحنا مات لنا ٩٠ شابّ ولا فلسطيني طلع على التلفزيون عزّى فيه، لا هنيّة ولا خرى حمار ولا غير خرى كلاب، ولا هيدا السّنوار ولا هولة هالمناظر وهالمساطر تاعون الجهاد، اللي بيفزّعوا، اللي شكلهن إرهابيين. ما طلعوا عزّونا بشبابنا اللي ماتوا.
حلّ عن-، بلا ما نحكي هديكة الكلمة الكبيرة!
خلص بقى!
רק שאלה, לא יותר ולא פחות. אני לא מבין בפוליטיקה, אני רק רוצה לשאול שאלה:
מה לנו ולעזה? איך אנו קשורים לעזה? איך אנו קשורים לחמאס? מה מביא אותנו לחמאס? מה יוצא לנו מחמאס?
אם חמאס תשחרר את ירושלים, היא תאפשר לשיעים להיכנס (אליה), כלומר תאפשר לנו (השיעים בלבנון) להיכנס ולשבת איתם? חמאס עד כדי כך אוהבת את השיעים? הרי במלחמת יולי (לבנון השנייה, ב- 2006) הצ’אחיה (השכונה בביירות בה נמצאת מפקדת חזבאללה) נחרבה ודרום (לבנון) נחרב, וחמאס לא ירתה אפילו כדור אחד (לעזרתנו), היא לא שלחה ממחנה הפליטים (מתכוון ככה”נ לעין אלחלוה בלבנון) איש, הם לא נלחמו איתנו ולא כלום.
בסוריה חמאס התייצבה נגדנו, הם עמדו לצד (“חזית) העזרה (לעם הסורי”. ארגון סוני קיצוני, שלוחה של אלקאעדה), הם לא אוהבים אותנו. אנו סתם מסבכים את העניינים (מיל’: נושאים את הסולם לרוחב) ורצים??? “חמאס, חמאס, אסור להפיל את חמאס”? מה יוצא לנו מחמאס?
חמאס לא אוהבת אותנו. חמאס אוהבת את סעודיה, את קטר. מנהיג חמאס אסמאעיל הניה יושב באלדוחה, (בירת) קטר, ביתו במרחק 15 דקות מבית השגריר הישראלי בעיר. מה הניה הזה עושה באלדוחה? הם “תלושים”/מנותקים, נגררים(?), הולכים סחור סחור, שקרנים, צבועים. מה אנו רוצים מהם? הצעירים שלנו נלחמים, מתו 90 איש עכשיו בדרום (לבנון), בשביל מה? כדי שאסמאעיל הניה ישב באלדוחה? מה הוא עושה שם?
שאלדוחה תשלח את החיילים שלה להילחם איתו כל עוד היא כל כך אוהבת אותו ומארחת אותו.
שסעודיה תעזור לו. למה כולם לא עושים דבר חוץ מאיתנו? הצעירים שלנו מתים בשביל מי? בשביל חמאס? וכי חמאס תחזיר לנו טובה ביום מן הימים? למה אנו עד כדי כך רגשיים, ולפעמים טיפשים, לוקחים/מפילים אותנו בקלות כשמנגנים לנו על הרגשות?
ומה קרה בתימן, חמאס התייצבה נגדנו, ובסוריה.
אין לנו קשר לאנשים האלה, לא יוצא לנו מהם כלום, כי הם במהותם לא אוהבים אותנו. הם אוהבים את היהודים יותר מאיתנו.
חוץ מזה, האנשים האלה רגילים לקבל מכות, ובכל פעם שמישהו מכה אותם (יורה עליהם) הם אומרים: “איפה הערבים? איפה הערבים?” וכי מה הערבים יעשו לכם? הרי אתם “תלושים”, נגררים(?), אין בכם שום תקווה, אתם כפויי טובה (מיל’: יושבים בחיק אך תולשים את שערות הזקן [של זה שמחזיק אתכם]), כל כמה זמן אתם אומרים-
מתו לנו 90 צעירים ושום פלסטיני לא דיבר בטלוויזיה וניחם על כך, לא הניה ולא חרא של חמור ולא חרא של כלב, ולא (יחיא) סנאור ולא המראות והנהלים האלה של הג’האד (האסלאמי), שקוראים להתגייס, אבל הם טרוריסטים. הם לא ניחמו אותנו על הצעירים שלנו שמתו.
תעוף לי מ-, אה, שלא נגיד את המילה הגדולה הזו! (מתכוון למילה “תחת”)
מספיק כבר!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לאורי על העזרה)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Hadar Robinzon, שכתבה לנו:
“היי,
אולי תוכלו לכתוב על המילים ضاحية ו- ضحية?”
אז מילת היום היא –
צַ’חִיֶּה (דחיה) ضَحِيّة וברבים צַ’חַאיַא ضحايا – זבח, קורבן (גם באסונות מסוגים שונים, כמו בשפות רבות)
השורש הערבי צ’.ח.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בזבחים, הַקְרָבָה וקורבנות, אך גם בנראוּת ובפרברים. מה הקשר בין התחומים האלה? אין לי מושג…
ככל שאני יודע, לשורש אין מקביל בעברית.
* הפועל הספרותי צַ’חִיַ ضَحِيَ בבניין הראשון – נגלה, נראה
* צַ’חְו ضحْو, או צַ’חְוַה ضحوة בנקבה, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השעות המאוחרות של הבוקר
* הפועל צַ’חַּא ضحّى בבניין השני – הקריב
* תַצְ’חִיַה تضحية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הקרבה, נתינה שלא על מנת לקבל תמורה
* תַצְ’חִיַה בִּאלנַּפְס تضحية بالنّفس – הקרבה עצמית
* תַצְ’חִיַה בִּאלְעַ’אלִי וּאלרְּחִ’יץ تضحية بالغالي والرّخيص – הקרבה של כל מה שיש (מיל’: הקרבה ביקר ובזול)
* הפועל הספרותי אַצְ’חַא أضحى בבניין הרביעי – נעשה, נהיה; התחיל; נעשה באמצע הבוקר. הפועל הזה הוא אחת האחיות הנדירות והספרותיות יותר של כַּאנַ (ואחיותיה, למי שמכיר)
* אַצְ’חַאה أضحاة וברבים אַצְ’חַא أضحى (אַצְ’חַן أضحًى) – טלה הקורבן של חג הקורבן, ומכאן: עִידֶ אלְאַצְ’חַא عيد الأضحى – חג הקורבן (מיל’: חג הקורבנות), הוא “החג הגדול” שנמשך 4 ימים ומציין את סיומו של חודש העלייה לרגל למכה, ה- חַגּ’
מוסיפה בנושא ויקיפדיה (קטעים מהערך):
” […] חג הקורבן מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בעלייה לרגל. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים.
גם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן בתאריך זהה לחג המקביל אצל המוסלמים, אם כי מנהגי החג אצל הדרוזים שונים. זה החג החשוב ביותר לבני העדה הדרוזית.
[…]
מנהגי החג
* עלייה לרגל למכה, בה התרחש סיפור עקידת ישמעאל לפי המתואר בקוראן
* צום ביום שלפני החג (שנקרא “יום ערפה” או “וקפת ערפה”)
* תפילת חג ביומו הראשון של החג
* קניית בגדים חדשים לכל המשפחה וחגיגות משפחתיות וקהילתיות
* קריאת פסוקים מהקוראן בבתי הקברות
* שחיטת כבש (או בהמה אחרת) והכנת בשרו למאכל בחג. לפי הדת יש לחלק את הקורבן לשלושה חלקים: חלק למקריב, חלק למשפחתו, וחלק לעניים.
רוב המוסלמים נוהגים לאכול בחג בשר, לזכר הקורבן, אולם יש משפחות שמכינות בו ממתקים, כמו עוגות עגולות ממולאות בתמרים, כעכים ממולאים בשקדים ובוטנים, עוגות שמנת וכו’ […]”.
* אֻצְ’חִיַּה أُضحيّة וברבים אַצַ’אחִיּ أضاحيّ – קורבן
* מַשְרוּעֶ אלְאַצַ’אחִיּ مشروع الأضاحىّ – פרויקט הקורבנות של אגודות הצדקה, במהלכו מחלקים בשר כבש למשפחות נזקקות
* צַ’אחִיַה ضاحية בצורת הבינוני הפועלת של הבניין הראשון, וברבים צַ’וַאחִי ضواحي (צַ’וַאחִן ضواحٍ) – פרבר, מבואות העיר
* סִבַּאקֶ אלְצַּ’אחִיַה سباق الضّاحية – מרוץ שדה
* אַלצֻּ’חַא الضُّحى – שעות הבוקר המוקדמות; שמה של הסורה מספר 93 בקוראן; צ’חא ضحى הוא גם שם פרטי של אישה
אני נוטה להאמין שישראלים רבים מכירים את הסורה הזו, לפחות אלו שלמדו בבתי הספר במגמת 5 יח”ל ערבית.
איזה מזל; ויקיפדיה הקדישה ערך לסורה וחסכה לי זמן רב:
“סורת אל־צֻ֗חַא (בערבית: الضّحى; ״אור היום״ או ״שעות הבוקר״) היא הסורה ה־93 של הקוראן, המכילה 11 אַיאַת (פסוקים).
על אף שיש ויכוח מסוים בין החוקרים, מקובל לומר שסורה זו היא השנייה שהורדה למוחמד. אחרי רדתה של הסורה הראשונה, סורת אל־עלק, הייתה תקופה של שקט שבמהלכה לא ירדו מסרים. בזמן זה תהה הנביא החדש על מעשיו, שמא עשה דבר מה שאכזב את אללה, כיוון שנראה שזה אינו שולח את מסריו שוב. סורה זו שברה את השתיקה, והבטיחה למוחמד שהכל יובן בזמן המתאים. הדימוי של אור היום הוא המילה הראשונה בסורה, וניתן להבינה כדימוי ל״יומו החדש״ של מוחמד כשליח האל, וכן כמו ״השחר״ שתביא דרך החיים החדשה של האסלאם. לאחר ירידת סורה זו, הפכו ביקוריו של המלאך גבריאל עם מילות הקראאן לסדירות עד מותו של מוחמד.
בשל הנושא, האורך, הסגנון והמיקום בקראאן, לרוב מצמידים סורה זו לסורת אל־אנשראח. מאמינים לרוב כי הן ירדו בערך באותו הזמן.
תמצית התוכן
הסורה מתחילה בציון היום והלילה, בכוונה שרצון האל פועל גם במהלך היום (כשאור האלוהים הוא ברור) ובמהלך הלילה (כשאור האלוהים נראה כנעלם). הקראאן מנחם את הנביא החדש עם מסר שלפיו אלוהים לא כועס עליו וגם לא נטש אותו; אכן אלוהים מרוצה ממנו. הוא ממשיך ואומר כי ״תהא אחריתך טובה מראשיתך״ – דברים יהיו טובים משהם עכשיו, והכוונה היא גם לניצחונות של מוחמד בעולם וגם לחיים שאחרי. כדי להוכיח את הנקודה הזו, הקראאן שואל את מוחמד האם אלוהים אי פעם אכזב אותו:
הלא מצאך יתום ואספך?
ומצאך תועה והדריכך?
ומצאך נזדקק והעשירך?
— סורה 93, פסוקים 6–8
זוהי שאלה רטורית, שכן מוחמד היה בכל אחד ממצבים אלו ואלוהים הרימו מהם – כשהיה יתום היה מוגן; כשחיפש תשובות הוא קיבל; כשהיה עני, דאג לו אלוהים. הקראאן אחר כך ממיר שאלות אלו לשלוש פקודות, ברָמזו שכפי שהאל עשה לנביאו, נביאו חייב לעשות לכל האנשים:
לכן את היתום אל תעשוק;
ואת הקבצן אל תסלק;
אשר לחסד ריבונך, עליו סַפֵּר” (ויקיפדיה)
=-=-=
אז ויקי חסכה לי זמן רב? ממש לא בטוח; הערך הזה כתוב בצורה חובבנית ביותר, ואף שלחתי משוב נוקב בעניין, זאת לאחר שעשיתי הגהות אין-ספור במקור.
קבלו את כל הפסוקים ואת תרגומם (תרגום רובין):
وَالضُّحَى
אשבע באור היום
وَاللَّيْلِ إِذَا سَجَى
ובלילה היורד
مَا وَدَّعَكَ رَبُّكَ وَمَا قَلَى
לא נטשך ריבונך ולא מאס בך
وَلَلآخِرَةُ خَيْرٌ لَّكَ مِنَ الأُولَى
אחריתך תהיה טובה לך מראשיתך
وَلَسَوْفَ يُعْطِيكَ رَبُّكَ فَتَرْضَى
ולבסוף יעניק לך ריבונך וישבע רצונך
أَلَمْ يَجِدْكَ يَتِيمًا فَآوَى
הלא מצאך יתום ואספך
وَوَجَدَكَ ضَالًّا فَهَدَى
ומצאך תועה והדריכך
وَوَجَدَكَ عَائِلا فَأَغْنَى
ומצאך נזקק והעשירך
فَأَمَّا الْيَتِيمَ فَلا تَقْهَرْ
לכן את היתום אל תעשוק
وَأَمَّا السَّائِلَ فَلا تَنْهَرْ
ואת הקבצן אל תסלק
وَأَمَّا بِنِعْمَةِ رَبِّكَ فَحَدِّثْ
אשר לחסד ריבונך, עליו ספר!
=-=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
(1)
צַ’אחִיַתֶ אלְבַּרִיד ضاحية البريد (מיל’: פרבר הדואר)
במשך שנים חייתי (אני, שָלֵו) במרחק ק”מ אווירי אחד מהשכונה הזו, הצמודה לבסיס פיקוד מרכז של צה”ל.
צ’אחית אלבריד היא השכונה הדרומית של אֶלרַּאם (הסבר נפרד מיד בהמשך), והיא גובלת בישובים יהודיים משלושה כיוונים: שכונת פסגת זאב מדרום, שכונת נווה יעקב מדרום-מזרח והישוב גבע בנימין ממזרח. הישובים הערביים הגובלים באלראם הם: הכפר ג’בע ממזרח, מצפון כפר עקב ומחנה הפליטים קלנדיא, ממערב ביר נבאלא ומדרום בית חנינא.
בשכונה גרים כ- 5,000 תושבים. גדר ההפרדה חוצה אותה כך שמבחינה ביטחונית היא כפופה לצה”ל, אך תושביה אינם נהנים ממעמדם של הערבים תושבי העיר ירושלים.
לא הצלחתי למצוא הסבר למקור השם, מה הקשר לדואר…
=-=-=
“אַ-רַּאם היא עיירה בנפת אל-קודס של הרשות, דרומית מזרחית לעיר ראמאללה. חלק מן העיירה כלול בשטחה המוניציפלי של ירושלים, אך מרביתה מחוץ לגדר ההפרדה. חלק מהחוקרים מזהים את א-ראם עם העיר המקראית רמה, שהייתה מן הערים החשובות בנחלת שבט בנימין […]” (ויקיפדיה).
(2)
אֶלצַּ’אחִיֶה אֶלְגַ’נוּבִּיֶּה
“רובע הדאחִיֶיה (בערבית: الضّاحية الجنوبيّة – הפרוור הדרומי; תעתיק מדויק: אלצ’אחיה אלג’נוביה) הוא פרוור שיעי ברובו בדרום ביירות בירת לבנון. בשוליו המזרחיים של הפרוור, בשכונות חארת חריכ, א-שיאח ובורג’ אל-בראג’נה, מתגוררים גם נוצרים מארונים. הפרוור ממוקם צפונית לנמל התעופה הבינלאומי על שם רפיק אל-חרירי, והכביש המוביל לשדה התעופה חוצה אותו. עד שנת 2006 ומלחמת לבנון השנייה שימש הפרוור למגורים ולמסחר במרכזי קניות וחנויות. כמו כן היה זה מעוזו של הארגון השיעי חזבאללה, שהחזיק באודיטוריום גדול בשכונת חארת חרייכ שם היו מתנהלים כינוסי תומכי הארגון באירועים מיוחדים, אירועים שבהם השתתף באופן תדיר מנהיג הארגון סייד שיח’ חסן נצראללה.
מלחמת לבנון השנייה
לאחר שמסקנות תרגיל “שילוב זרועות” שקיים צה”ל קבעו כי יכולת הפגיעה של צה”ל במשגרי הרקטות קצרות הטווח מוגבלת, הוביל ראש אמ”ץ (אגף המבצעים) של צה”ל, גדי איזנקוט, תפיסה לפגיעה במרכז העצבים של ארגון חזבאללה ברובע הדאחייה בביירות כמרכיב מרכזי ליצירת הרתעה אל מול חזבאללה. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ב-13 ביולי 2006, מטוסי חיל האוויר הישראלי הנחיתו כרוזים ברחבי הדאחייה, בהם הזהירו את התושבים להתפנות מבתיהם לפני תחילת סדרה של הפצצות סדרתיות שהחריבו את הרובע, אך לא עלה בידי כל התושבים לעזוב, ומלבד תושבים שהפכו ל”פליטים” בצפון העיר, רבים נשארו בבתיהם והיו עדים להפצצות.
הרובע שימש מטרה קבועה עבור המטוסים והספינות של צה”ל לאורך כל תקופת הלחימה. האודיטוריום של חזבאללה נהרס, וכן מפקדותיו שהיו ממוקמות ברובע, זאת על פי מקורות ערביים ובינלאומיים. תחנת הטלוויזיה אל-מנאר אף היא הייתה יעד לתקיפה: בהפצצות נפגעו אולפני התחנה בפרוור הדרומי של ביירות מספר פעמים, דבר שהביא להפסקת השידורים לכשתי דקות בלבד ולא פגע ביכולת התחנה להמשיך לשדר, ככל הנראה מאולפנים חלופיים.
מספר שעות לאחר הפסקת האש ב-14 באוגוסט 2006, חזבאללה התחייב לשקם את בתיהם של תושבי הרובע, ובאותו זמן העביר לתושבים דמי שכירות לתקופת הביניים עד שייבנו בתיהם. ב-22 בספטמבר 2006 מנהיג חזבאללה ערך כנס ענק בדאחייה, בו הכריז על “ניצחון אלוקי” מול ישראל. נצראללה ציין כי בידי ארגונו 20,000 רקטות, ומתח ביקורת על ממשלת לבנון על כך שעליה לקחת אחריות ולהרכיב ממשלת אחדות. על פי ארגון “ג’האד אל-בנאא” (“ג’יהאד הבנייה”) האחראי על השיקום, העבודות ברובע החלו ב-25 במאי 2007, יום השנה ליציאת כוחות צה”ל מלבנון.
נראה כי תקיפת רובע הדאחיה היוותה נדבך חשוב בפעולות ההתקפיות של צה”ל במערכה, והשפיעה עמוקות על חזבאללה” (ויקיפדיה).
=-=-=-=
הוסיפה לנו גילה יונה:
יש ביטוי לאלה שלא משכימים מוקדם: נומת אלעראיס ללצ’חא نومة العرايس للضحى (השינה של הכלות היא עד שעות הבוקר המוקדמות)
צילום: Deon van Zyl
זה היה הפוסט ה- 2,269 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x