פרשנות

פרשנות
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on פרשנות

פרשנות

פרשנות

פורסם לראשונה ב- 24.9.20

מרחבא
שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yael Lea Navon, שכתבה לנו:

“יש לי מילה בשבילך: פותר חלומות.
חולול זה פתרונות,
אלמוחלל אלסיאסי זה הפרשן המדיני.
מסקנה:
פרשן – פתרן, יוסף פותר החלומות הוא סוג של פרשן…”
אז מילת היום היא –
תַפְסִיר تَفْسِير – פירוש, ביאור, הסבר, הבהרה; פרשנות; פענוח; הסקת מסקנות
מה? מה תפסיר?
יעל שאלה על ח.ל.ל ו- חֻלוּל ו- מֻחַלִּל, אז למה תפסיר?
מכיוון שכיוון המחשבה שלה הוא יפה, חביב ואף לוגי והגיוני מאוד, אבל מה לעשות… בערבית פתרון חלומות אינו מגיע מהשורש של פרשנות ופתרון בעיות…
על השורש ח.ל.ל היה לנו פוסט:
ולפני שאתם שואלים:
מַעְנַא معنى זה פירוש או משמעות במובן היומיומי, למשל מַעְנַא אלְכִּלְמֶה – משמעות המילה. אין מדובר בפרשנות של ספר קודש.
על השורש פ.ס.ר היה לנו פוסט לפני ארבע שנים…:
אנו בפתיחתו של השבוע בו הדף “כלמה” (***הדף כבר אינו פעיל***) שמח לשתף פעולה עם הסופר והמשורר אלמוג בהר ועם עמוד הפייסבוק הכותאב היהודי – الكتاب اليهودي, אשר נפתח לפני כמה שבועות, ובו מקליט אלמוג בהר את תפסיר רס”ג, תרגום התורה לערבית-יהודית, פסוק בעברית ופסוק בערבית-יהודית.
המילה הראשונה, באופן טבעי, היא תַפְסִיר تفسير – פירוש, ביאור, הסבר, הבהרה; פרשנות; פענוח; הסקת מסקנות
חשוב לציין, שבערבית תפסיר יכול להיות לכל דבר, באופן טבעי, אולם למילה יש גם קונוטציה ברורה לקוראן: תפסירֶ אלְקֻרְאַאן تفسير القرآن – פרשנות הקוראן.
מילת היום שלנו היא שם הפעולה/מצדר של השורש הערבי פ.ס.ר בבניין הפועַל השני. אם נשווה לעברית, זהו השורש פ.ש.ר, ואם נתעקש, גם השורש פ.ר.ש הוא בעצם אותן אותיות עם שיכול של שתיים מהן (ושין וסמך/סין מתחלפות בלי הפסקה בשפות השמיות).
ולא צריך ללכת רחוק כדי לראות שבמסיבת השורשים משתתף גם השורש העברי פ.ת.ר (חילופי ש-ת-ת’).
* הפועל הספרותית פַסַרַ فسر בבניין הראשון – הסביר, הבהיר; גילה; הסיר את המכסה מעל-
* הפועל פַסַּר فسّر בניין השני – פֵּרש, בֵּאר, הבהיר, הסביר; תרץ
* פַסַּר בִּאלְפַנַאגִ’ין فسّر بالفناجين – קרא בקפה, הגיד עתידות
* פַסַּרֶ אלְאַחְלַאם فسّر الأحلام – פתר חלומות
* מֻפַסִּר مفسّر בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פרשן, מבאר, מסביר; מפרש הקוראן
* הפועל אִסְתַפְסַר استفسر (מישהו) עַן عن (משהו), בבניין העשירי – שאל מישהו על אודות פירוש או פשר של משהו, ביקש הבהרה
* תַפְסִרַה تفسرة – פירוש, הסבר; דגימת מעבדה רפואית
=-=-=
ומכאן, זכות הדיבור לאלמוג:
באסלאם מקובל לקרוא לגרסאותיו של הקוראן בלשונות אחרות תפסיר, כלומר פירוש ולא תרגום, בשל התפיסה שאת הקוראן אי אפשר לתרגם, ושנוסחיו בשפות האחרות הם לכל היותר פרשנויות מקורבות, אך מי שרוצה ללמוד קוראן חייב ללמוד ערבית.
במאה העשירית לספירה, רבי סעדיה גאון, שנולד במצרים, התחנך בטבריה ועלה לגדולה בבגדאד, שם הפך לראש הישיבה – גאון, ואשר נקרא בערבית רבי סעיד אל-פיומי, על שם כפר הולדתו במצרים, פיום, תרגם את התורה כולה לערבית-יהודית. הוא קיבל את המוסכמה המוסלמית כנכונה לספרי קודש בכלל, שאי אפשר לתרגמם, וקרא גם לתרגום התורה שלו תפסיר – וזאת בניגוד לתרגומים המוקדמים יותר לארמית אשר נקראו תרגומים עד כדי כך שהארמית עצמה נקראה בעברית לשון התרגום.
גם בפילוסופיה שלו רס”ג שיתף מושגים תיאולוגיים שהתקבלו באסלאם בספרו, ובסידור שלו, לשם הדוגמא, כינה את שליח הציבור בבית הכנסת, החזן – אימאם.
התפסיר היה לטקסט הקאנוני של הכותאב היהודי, החדר היהודי בעולם הערבי, במשך מאות שנים, ובתימן עד המאה העשרים.
תפסיר רס”ג כתוב בערבית-יהודית. מה היא ערבית-יהודית? הערבית היא הלשון היהודית השלישית באורך חייה, אחרי העברית והארמית. בשם השפה הערבית-היהודית מתייחסים לעיתים לשלושה שלבים והקשרים שונים של השפה:
הערבית-היהודית הקלאסית, שרס”ג היה אחד ממחולליה, היא גרסה יהודית של הערבית הספרותית הקלאסית, כאשר היא כתובה באותיות עבריות, כמו השפות היהודיות המאוחרות יותר, כגון היידיש והספניולית, ויש בה 27 אותיות ולא 28 כמו בערבית הספרותית – כיוון שה- ض וה- ظ נכתבות שתיהן בערבית-יהודית באות צד”י בעברית ונקודה מעליה. בערבית-יהודית יש גם שימוש במילים וציטוטים מעברית וארמית כחלק מן הטקסט, ללא פירוש, אך מאפיין זה אינו מצוי בתפסיר, מלבד השימוש לעיתים בשורשים עבריים והכנסתם לצורות ערביות, כגון תרגום “נע ונד” ל”נאיעא ונאידא” (בשל היחסה יש לקרוא “נאעיאן ונאידאן”).
ערבית-יהודית כתובה מאוחרת, לאחר גירוש ספרד, היתה גרסא יהודית של הלשון המדוברת, ולא הספרותית (ולכן יש לה שלושה ענפים, משרקית – מזרח תיכונית, מגרבית – צפון אפריקאית, ותימנית), עם אותה שיטת כתיב ותעתיק, ואוצר מילים נרחב מעברית וארמית, כאשר חלק מן המילים מהערבית היהודית הקלאסית מצאו בה את מקומן.
ערבית-יהודית מאוחרת מדוברת היא השפה שדיברו היהודים במקומותיהם השונים בעולם הערבי, ומספר הנוסחים שלה רב מאוד, לא רק לפי ארצות אלא פעמים רבות לפי אזורים וערים.
בהמשך השבוע נכתוב מעט לגבי סגנון התרגום של רס”ג, מאפיינים נוספים של הערבית-היהודית והלימוד בכותאב, והקשרים בין התרבות היהודית לערבית ובין היהדות לאיסלאם.
קישור לעמוד הפייסבוק:
الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי
Almog Behar
קישור ליוטיוב לשמיעת התפסיר בערבית-יהודית:
الكتاب اليهودي – الموج بيهار – הכותאב היהודי – אלמוג בהר:
=-=-=
הוסיף בזמנו הקורא יהודה כץ:
גם פרשנות הקוראן (הקראאן) מכונָה בשם תַפְסִיר. אחד התפסירים הפופולריים הוא תַפְסִיר אלְגַ’לַאלֵין (זוג אנשים ששמם הפרטי הוא גַ’לַאל א-דִּין). פופולריותו דומה לזו של פירוש רש”י אצלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top