פורסם לראשונה ב- 1.2.21
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי.
צַדַקַה (סדקה) صَدَقَة וברבים צַדַקַאת صدقات – צדקה, נדבה; חסד
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית, והאות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
ואחד חט צורת אבוה עלא אלסיארה ועבא אלסיארה ח’בז
ראח עלא מנטקה מן אלמנאטק ובלש ינאדי
ח’בז מג’אנן ען רוח אלמרחום!
ובלש יוזע בהאלח’בז מג’אנן ואלנאס בתאח’ד ותתרחם עלא האלמרחום
אג’א באליום אלת’אני ועמל נפס אלאשי
בלש יוזע בהאלח’בז ואלנאס תאח’ד ותתרחם עלא האלמרחום
ואג’א באליום אלת’אלת’ וטלב מן אהל אלחי יג’יבוא לו ג’ראת אלע’אז אלפאצ’יה עשאן יעבי להם איאהא צדקה ען רוח אלמרחום עלשאן ירתאח בקברה
אהל אלחי ג’מעוא לה כל ג’ראר אלע’אז אלפאצ’יה פי אלמנטקה וחמלוא לה איאהם בסיארתה
לחד אלאנ אהל אלחי בתרחמוא עלא ג’ראר אלע’אז אלפאצ’יה ובלענוא באלמרחום ובאבן אלמרחום
واحد حطّ صورة أبوه على السّيّارة وعبّا السّيّارة خبز
راح على منطقة من المناطق وبلّش ينادي:
خبز مجّانًا عن روح المرحوم!
وبلّش يوزّع بهالخبز مجّانًا والنّاس بتاخد وتترحّم على هالمرحوم
إجا باليوم الثّاني وعمل نفس الإشي
بلّش يوزّع بهالخبز والنّاس تاخد وتترحّم على هالمرحوم
وإجا باليوم الثّالث وطلب من أهل الحيّ يجيبوا لو جرّات الغاز الفاضية عشان يعبّي لهم إيّاها صدقة عن روح المرحوم علشان يرتاح بقبره
أهل الحيّ جمعوا له كلّ جرار الغاز الفاضية في المنطقة وحمّلوا له إيّاهم بسيّارته
لحدّ الآن أهل الحيّ بترحّموا على جرار الغاز الفاضية وبلعنوا بالمرحوم وبابن المرحوم
איזה מישהו שם תמונה של אבא שלו על המכונית ומילֵּא אותה בלחם
הלך לאחד האזורים והחל לקרוא:
לחם חינם להעלאת נשמתו של המנוח!
הוא התחיל לחלק את הלחם בחינם, והאנשים לקחו ואמרו תפילות על המנוח
יום למחרת הוא עשה אותו דבר
התחיל לחלק לחם והאנשים לקחו ואמרו תפילות על המנוח
ביום השלישי הוא ביקש מאנשי השכונה להביא לו בלוני גז ריקים כדי שימלא אותם עבורם כצדקה עבור נשמת המנוח כדי שהוא ינוח בקברו
אנשי השכונה אספו לו את כל בלוני הגז הריקים באזור והעמיסו אותם על מכוניתו
עד עכשיו אנשי השכונה אומרים תפילות/מתאבלים על בלוני הגז הריקים ומקללים את המנוח ואת בנו
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Sally Yeshayahu, שכתבה לנו:
“האם היה פוסט על מילה המתארת בן זוג או בת זוג, במובן שאינם נשואים אלא חברים?
תלמידי מתעקשים למצוא מילה לחבר – בן זוג, כי הם טוענים שהעולם מתקדם וגם בעולם הערבי נהיו מודרניים.
הם לומדים את השיר كن صديقي לקראת הבגרות ומשם עלו כל העניינים האלה. זו פואמה של סֻעַאדֶ אלצַּבַּאח سعاد الصّباح.
אודה לתשובה”
צַדִיק (סדיק) صَدِيق וברבים אַצְדִקַאא’ أصدقاء – חָבֵר, ידיד
בעבר הרחוק, לפני כארבע שנים, היה לנו פוסט “דיאט” על צדיק:
אֶלצַּדִיק עִנְדֶ אלצִּ’יק الصَّدِيق عند الضّيق
אֶלצַּדִיק וַקְתֶ אלצִּ’יק الصَّدِيق وقت الضّيق
צדיק, וברבים אַצְדִקַאא’ أصدقاء, הוא אחת הדרכים להגיד חבר. דרך נוספת מתוך כמה: צַאחֶבּ صاحب, וברבים אַצְחַאבּ أصحاب.
עַנְד – זו מילת יחס, שפירושה היומיומי הוא אצל, או ליד. בהקשרים מסוימים, כמו כאן, אפשר לתרגם “בזמן”.
אז איך אומרים בערבית חבר/ה רומנטי/ת?
בתרבות הערבית הקלאסית, כמו בתרבויות רבות נוספות, לא קיימת מציאות בה בני זוג חיים יחד שלא במסגרת נישואין.
או שהם רווקים וחיים בבית הוריהם או שהם מאורסים ומיד אח”כ נשואים.
האנגלית, למשל, יצרה את המילים girlfriend ו- boyfriend כדי שהמאזין יבין שאין מדובר בחברים “רגילים”.
בעברית צריך להבהיר כשאומרים: “היא חברה שלי”. חברה סתם, או חברה “חברה”?
ויש נעזרים לפעמים, לצורך הבהרה, במילה הניטראלית יותר “ידיד”.
בדקתי בגוגל תרגום (טרנסלייט), איך הוא מתרגם לערבית חבר רומנטי.
הוא מציע צַדִיק או צַאחֶבּ או חַבִּיבּ, שהוא אהוב, יקיר, אדם יקר.
ימאמה שלנו אמרה שחבר הוא צאחב, בדיוק כמו כל חבר אחר.
אם אומרים על מישהו שהוא מְצַאחֶבּ مصاحب (בינוני פועל בניין שלישי) זה אומר שיש לו חברה,
ואם מישהי היא מְצַאחְבֶּה مصاحبة, זה אומר שיש לה חבר.
מצאחב, מילולית, הוא מי שמתלווה לאדם אחר, או ידיד שלו.
כתב לי בנושא יקיר הדף, ידידי Amjad Atamna:
“مصاحب זאת אומרת יש לו חברה. مصاحبة יש לה חבר ולא במסגרת רשמית כמו אירוסין או חתונה.
לרוב זה בסתר, רק החבֵרות המקורבות יודעות את הסוד.
אך ישנם מקרים רבים, במיוחד אצל קהילות מסוימות, שהדבר הוא בידיעת האם או שני ההורים.
ובכל זאת הדבר נחשב כלא מקובל ונוגד את עקרונות הדת, התרבות והחברה, שדוגלים להשאיר את העניינים הרומנטיים לאחר החתונה”.
קוראים נוספים הוסיפו את האופציה שַרִיכּ شريك (מיל’: שותף) או שַרִיכּ חַיַאה شريك حياة (שותף לחיים).
בכל מקרה, צירפתי לתגובות תמונה המראה את כל האופציות לאמירת חבר בערבית, לפי עוצמת הקרבה או רמתהּ.
היום נציג את השורש הערבי צ.ד.ק, שעוסק בחברות וגם באישורים, אך גם בצדק ובצדקה, בדיוק כמו בעברית.
* הפועל צַדַק صَدَقَ בבניין הראשון – צדק, אמר אמת; היה כן, היה אמיתי; קיים הבטחה; היה נאמן ביחס ל-
* צִדְק صِدْق או צֻדְק, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אמת, צדק, כנות; מסירות; רצינות
* צִדְקִיַּה صدقيّة – נאמנות, מהימנות, יושר
* צַדַקַה صدقة וברבים צַדַקַאת صدقات, בצורת שם פעולה נוספת – צדקה, נדבה; חסד
* צַדַאקַה صداقة, שם פעולה נוסף – חברות, ידידות, אחווה
* גַ’מְעִיֶּת צַדַאקַה جمعيّة صداقة – אגודת ידידות
* כִּלְמֶתֶ אלצִּדְק סַבְּקַת كلمة الصّدق سبقت – פליטת פה חושפת את האמת, המילה הראשונה היא זו שחושפת את האמת (מיל’: מילת האמת תבוא ראשונה)
* רַגֶ’ל צִדְק رجل صدق – מכובד, אדם חשוב; צדיק (מיל’: אדם של אמת/צדק)
* צַאדֶק صادق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נאמן, מסור; אמיתי, מקורי; נכון, דובר אמת
* הפועל צַדַּק صدّق בבניין השני – האמין. צדק עלא- – אישר, אשרר (חוזה)
* תַצְדִיק تصديق, בצורת שם הפעולה של הבניין – אישור, אשרור; הודאה, הסכמה
* מְצַדַּק مصدَّق, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מהימן, מאושר, שאפשר להאמין לו; מקורי; בר-תוקף
* צַדִּקְנִי! صدّقني – האמן לי!
* מַא צַדַּקֶת! ما صدّقت – ממש לא האמנתי למה שקרה!; היה לי מזל גדול
* מִשֶ מְצַדֶּק עֵינֵיה مش مصدّق عينيه, עם צורת הבינוני הפועל של הבניין – לא מאמין למראה עיניו
* מַא צַדַּק אִנֹּה- ما صدّق إنه – חיכה בקוצר רוח (מיל’: לא האמין ש-)
* הפועל הספרותי צַאדַקַ صَادَقَ בבניין השלישי – אישר; חתם על הסכם; התיידד
* מֻצַאדַקַה مصادقة, בצורת שם שהפעולה – אישור; אשרור; הסכמה
* הפועל תַצַדַּק تصدّق בבניין החמישי – נתן צדקה
* תַצַדֻּק تصدُّق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קצבת קיום מהמדינה: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה
* מֻתַצַדֶּק متصدّق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צדיק; נדבן
* צַדַאק صداق או צַדֻקַה صَدُقَة – מוהר
* צַדוּק صدوق – דובר אמת, נאמן, מהימן
* צַדִיק לִ- صديق ل-, כלומר מילת היום אך עם אות יחס מוצרכת – ידידותי ל-
* צַדִיקֶ אלְעֻמֶר صديق العمر – חבר ותיק, חבר ילדות (מיל’: חבר של [כל] החיים)
* צִדִּיק صِدّيق – דובר אמת, נאמן, צַדִּיק. שימו לב איך בשתי השפות הדלת דגושה
* מִצְדַאק مصداق – הוכחה, אישור; אבן בוחן
* מִצְדַאקִיַּה مصداقيّة – אמיתות, מהימנות, אמינות; איכות
* צַדַקַ אללָּהֻ אלְעַטִ’ים صدق الله العظيم – דְּבר אללה הוא אמת (מיל’: צדק אללה העצום. ביטוי שייאמר בסוף ציטוט מהקוראן)
* צַדַק אִללִּי קַאל صدق اللّي قال – כדברי הפתגם (מיל’: צדק מי שאמר. זו אמירה מקובלת לפני אמירת פתגם)
* תֶחְלֶף לִי אַצַדְּקַכּ אַשוּף אֻמוּרַכּ אַסְתַעְגֶ’בּ تحلف لي أصدّقك أشوف أمورك أستعجب – אומר דבר אחד ועושה דבר אחר, סותר את עצמו (מיל’: אתה נשבע לי ואני מאמין לך, ואז רואה את עניינך ומתפלא)
* אין תלמיד, ערבי או מי שלמד ערבית, שלא כתב לפחות פעם אחת חיבור שנושאו “אַלצַּדִיקֶ אלְמֻחְ’לֶץ” الصّديق المخلص – החבר הנאמן
* עַדֻוּ עַאקֶל אַחְסַן מִן צַדִיק גַ’אהֶל عدوّ عاقل أحسن من صديق جاهل – היזהר מחברים טיפשים; או כדברי “הגשש החיוור”: “אם הטיפשות הייתה מחלה כואבת, אתה כל החיים היית בגבס” (מיל’: אויב חכם עדיף מחבר טיפש)
או כדברי הפסוק:
“פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ, וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ” (משלי י”ז 12)
“עדיף לפגוש דב שנעשה שכול בגלל איש שפגע בגוריו, ומשום כך הוא כועס ורוצה לנקום בכל אדם שהוא פוגש, ולא לפגוש כסיל, שנפגע מדברי החכמים המוכיחים אותו, ומרוב איוולת (שטחיות) הוא כועס ורוצה לנקום בכל חכם שהוא פוגש” (אראל סגל הלוי).
* אַבּוּ בַּכְּרֶ אלצִּדִּיק أبو بكر الصّدّيق – המנהיג הראשון לאחר מותו של הנביא מוחמד, הח’ליף/ח’ליפה הראשון בכלל, והראשון מבין ארבעת הח’ליפים הראשונים, “ישרי הדרך”
כתב לנו בנושא הקורא ליאב גלשטיין:
“אנקדוטה מעניינת – יש שאומרים שאבו בכר קיבל את התואר צדיק (מלשון אמונה) כי היה הראשון להאמין לכך שהנביא עלה השמיימה ופגש את אלוהים בליל אֶלְאִסְרַאע וַאלְמִעְרַאג'”
* עַאטֶף מְחַמַּד נַגִיבּ צִדְקִי (בערבית: عاطف محمّد نجيب صدقي, 29 באוגוסט 1930 – 25 בפברואר 2005) היה פוליטיקאי מצרי, אשר כיהן בתפקיד ראש ממשלת מצרים בין השנים 1986-1996 (ויקיפדיה).
והנה פוסט עתיק נוסף שלנו:
ב- 21.4.17, פרסמנו פוסט המתבסס על ביטוי שלקוח מסדרת הטלוויזיה “צַדַק אִללִּי קַאל” – “צדק מי שאמר”, או כפי שהיא מתורגמת בערוץ 33 שעדיין משדר אותה מדי פעם: “כמו שנאמר”.
הסדרה היא מתחילת שנות התשעים, כאשר כל פרק שלה, שנמשך 10 דקות, מציג את חייהם של בני הזוג אבו-עלי ואשתו אם-עלי, וכן את שכניהם. כל פרק עוסק בנושא מסוים, והוא מתובל בעשרות פתגמים. מטרת הסדרה היא להפגין את עושרה המדהים של השפה הערבית, בלהג/ניב המקומי, ובכלל.
התכנים התיישנו עם הזמן, וזה גם לא באיכות HD, אבל במשך שנים אני, שָלֵו, לימדתי דרכה ערבית באמצעות קלטות וידאו עתיקות. כל שנה בדקתי אם מישהו העלה את הסדרה ליוטיוב – ושום דבר.
בעקבות הפוסט הגיב הקורא Shay Yehuda שהסדרה זמינה ביוטיוב.
אז נכנסתי לבדוק, וראו זה פלא – זה נכון!!! בחודש פברואר 2018 פניו של יויטיוב השתנו!
מישהו ריכז שם שני לקטים, אחד באורך שעה וחצי, של פרקים בלי תרגום לעברית, והשני טיפה ארוך יותר, של פרקים עם תרגום.
בקיצור, אם מתחשק לכם, אלו הקישורים:
לא הכרתי את השיר שסאלי ציינה בשאלתה.
השיר כֻּן צַדִיקִי كن صديقي – “הֱיֵה חברי”, הוא של הזמרת הלבנונית הנוצריה מַאגְ’דַה אֶלרּוּמִי ماجدة الرّومي.
את מילות השיר כתבה סֻעַאדֶ אלצַּבַּאח سعاد الصّباح, שהיא כלכלנית, משוררת וסופרת פמיניסטית מכווית.
אני ממליץ בחום לקרוא את הערך הויקיפדי על אודותיה (בעברית).
את הלחן כתב המלחין הלבנוני עַבְּדוֹ מֻנְדֶ’ר عبدو منذر.
كم جميل لو بقينا اصدقاء
إنّ كل امرأة تحتاج الى كفّ صديق كم جميل
كن صديقي كن صديقي صديقي كن صديقي
هواياتي صغيرة، واهتماماتي صغيرة
وطموحي ان أمشي ساعات معك تحت المطر عندما يسكنني الحزن، ويبكيني الوتر
فلماذا تهتمّ بشكلي، ولا تدرك عقلي، ولا تدرك عقلي
كن صديقي كن صديقي
أنا محتاجة جدّا لميناء سلام أنا محتاجة جدا لميناء سلام
وأنا متعبة من قصص العشق وأخبار الغرام
فتكلّم تكلّم تكلّم تكلّم! لماذا تنسى حين تلقاني نصف الكلام
ولماذا تهتمّ بشكلي، ولا تدرك عقلي كن صديقي ليس في الأمر انتقاص للرّجولة
ليس في الأمر انتقاص للرّجولة غير أنّ الشّرقيّ لا لا يرضى لا يرضى بدور غير أدوار أدوار البطولة
כמה יפה היה אילו נשארנו חברים
שהרי כל אישה זקוקה לכף יד של חבר, כמה יפה היה
היה חברי,
תחביביי מעטים ותחומי העניין שלי ספורים
שאיפתי היא ללכת איתך שעות בגשם כאשר יאפוף אותי העצב והמיתר יגרום לי לבכות
מדוע אתה מתעניין רק במראה שלי, ואינך רואה את חוכמתי?
היה חברי
אני זקוקה מאוד לנמל של שלום
עייפתי מסיפורי אהבה ופרשיות רומנטיות
אז דַּבֵּר, דבר, דבר, דבר! מדוע אתה שוכח כשאתה פוגש אותי חצי מהמילים?
מדוע אתה מתעניין רק במראה שלי, ואינך רואה את חוכמתי, אין בכך פגיעה בגבריות
אין בכך פגיעה בגבריות, אלא שהגבר המזרחי אינו מסתפק אלא בתפקיד מתפקידי הגבורה
זה ממש שיר אירוויזיון או שיר בסגנון פסטיבל סן רמו (שהוא הוא ההשראה לתחרות האירוויזיון)… איזו דרמה… איזו עוצמה!
סיכום קצר על אודות מאג’דה והשיר, מאתר מֻחְתַוַא המצרי, כפי ששלחה לי סאלי:
=-=-=-=
הוסיף הקורא חגי פודור:
אד’א כד’ב (א)לע’ני קאלו צדק. ואד’א רקץ קאלו: מניח.
כאשר העשיר משקר, אומרים: הוא צדק, וכאשר הוא רוקד, אומרים: יפה.
וגילה יונה:
1. אלצדאקה כאלצחה, לא תערף קימתהא אלא אד’א ח’סרתהא الصداقة كالصحة, لا تعرف قيمتها إلا إذا خسرتها – חברות היא כמו בריאות, אינך מודע לערכה אלא כשאתה מאבד אותה
2. מן יבחת’ ען צדיק בלא עיב – יבקא בלא צדיק من يبحث عن صديق بلا عيب – يبقى بلا صديق – מי שמחפש חבר ללא קלון – יישאר ללא חבר
3. קול אלחק לם ידע לי צדיקן قول الحق لم يدع لي صديقا – אמירת האמת לא הותירה לי חבר
4. אחד’ר עדוכ מרה וצדיקכ אלף מרה, פאן אנקלב אלצדיק פהו אעלם באלמצ’רה إحذر عدوك مرة وصديقك ألف مرة, فإن انقلب الصديق فهو أعلم بالمضرة – חשוש מאויבך פעם אחת, אך מחברך אלף פעמים, שכן אם החבר יהפוך עורו הוא מודע יותר להפסד/לנזק
5. ג’רב צדיקכ קבל אן תת’ק פיה! جرب صديقك قبل أن تثق به! – בחן את חברך לפני שתבטח בו!
צילום: Tim Marshall
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.