צהלולים

צהלולים
פעלים שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on צהלולים

צהלולים

צהלולים

פורסם לראשונה ב- 26.6.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal.
אז מילת היום היא –
זַעַ’ארִיד زَغَارِيد – צהלולים
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
מה המילונים אומרים בנושא?
שצורת היחיד של מילת היום היא זַעְ’רַדַה زَغردة או זַעְ’רוּדֶה زَغرودة, לרוב בצירוף המילה: פַרַח فرح – צהלת שמחה
הפועל הוא זַעְ’רַד زَغرد (על דרך המרובעים. לרוב בנקבה: זע’רדת) או זַעְ’רַט زَغرط (חילופי קוליות בתוספת נחציות) או זַעְ’לַט زَغلط (חילופי למנ”ר), וקיימת גם הצורה טַקּ זַעַ’אריד طقّ زَغَارِيد – השמיע צהלולים, בתרגום חופשי.
מה זה בכלל צהלולים?
“צהלולים (בערבית: زغروطة או زغوردة, תעתיק: זע’רוטה או זע’רודה, בהתאמה; בערבית עיראקית: هلاهل, הלאהל או הָלָאהִיל) הם קולות גבוהים ומסולסלים המופקים בעזרת נענוע מהיר של הלשון לשם הבעת שמחה. הצהלולים נהוגים בעיקר בקרב נשים מעדות המזרח, בשמחות ובאירועים מיוחדים, ובקרב נשים ערביות גם לאות שמחה ושמחות.
במהלך ביצוע הצהלולים נוהגות בדרך כלל הנשים להניח את האצבע המורה בצמוד לשפה העליונה כאשר חלק מהאצבעות האחרות מונפות כלפי מעלה ובכך מגדילות את מידת ההחצנה של שמחתן. הצהלולים מבוצעים בדרך כלל בתדירות גבוהה יותר ועל ידי מספר נשים באופן לא מתואם ברגעי השיא של האירוע (כגון מיד לאחר שבירת הכוס בחתונה).
ההלחם “צהלולים”
חיים אוליאל, זמר ומוזיקאי משדרות, הגה את המילה “צהלולים”. הצעתו של אוליאל הוגשה לאקדמיה ללשון העברית והתקבלה.
בסלנג, המילה המתארת צהלולים היא האונומטופיאה “קוּלוּלוּ”. כאשר האקדמיה ללשון העברית בחרה במילה “צהלולים” בשנת 2000, היא התבססה על אונומטופיאה זו, אותה צירפה כהלחם למילה “צהלה”.
לדברי אוליאל, “מדובר באלמנט חשוב ומרכזי בשמחות ובפולקלור המזרחי ולא הייתה לזה מילה בעברית. ‘צהלולים’ היא מלשון צהלה וגם מזכירה בצליל את ‘קולולו'”. אוליאל מוסיף: “זה כבוד גדול שהאקדמיה אימצה מילה שהמצאתי. כתבתי שירים רבים, אבל מילה נשארת לדורות” “.
אז זה היה חצי מהערך בויקיפדיה בעברית, שלצערי מתמקד – בהקשר לתופעה – בעיקר בהקשרים של שמחות יהודיות, למרות שסטטיסטית, צהלולים נשמעים הרבה יותר במקומות בהם חיים ערבים.
מה מוסיפה ויקי בערבית?
שמות נוספים הם:
זַעְ’רוּתֶה زغروتة (עם תו), הַלְהוּלֶה هلهولة, יַבַּאבּ يباب, אֻהְזוּגַ’ה أهزوجة וברבים אַהַאזִיג’ أهازيج ו-עַ’טְרַפַה غطرفة (במפרץ).
בנוסף לשמחות “רגילות”, נשים ערביות מצהללות בזמן העלייה לרגל, בחזרה מנסיעה, ביום ציון הולדתו של הנביא ועוד.
בזמני מלחמה נשים ישמיעו צהלולים בזמן הגעת גופת שהיד או קבלת הודעת פטירה.
מקור המונח בנעירה של הגמלים, שגם היא נקראת בערבית זע’רותה.
המנהג קדום מאוד, והוא נטוע עמוק בתרבויות המזרח-תיכוניות עוד טרם הופעת האסלאם. מדובר בסוג של עבודת אלילים, כאשר נשים קראו והתפללו לירידת גשמים וכו’. בנוסף, בתקופת הג’אהליה (התקופה הטרום-אסלאמית) הנשים בחצי האי ערב נהגו ללוות את הגברים למלחמה עם קריאות שמחה ותופים לשם עידודם. בהמשך, התופעה התפשטה גם לכל ארצות צפון אפריקה.
בערים המרוקאיות קזבלנקה ובני מלאל, למשל, אישה שנולד לה בן זכר מצהללת שלוש פעמים, אך אם נולדת לה בת היא עושה זאת פעם אחת בלבד.
=-=-=
וחברים, קראתם היטב?
ממציא המילה צהלולים הוא חיים אוליאל-להקת שפתיים, שמלבד היותו זמר משובח, הוא גם נמנה על קוראי הדף שלנו ומגיב ותורם פה רבות.
כבוד!
הנה המחשות:
https://www.youtube.com/watch?v=m_7KRcC2YG8
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top