צינורות

צינורות
בבית שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on צינורות

צינורות

צינורות

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַאסוּרַה مَاسُورَة וברבים מַוַאסִיר مَواسير – צינור (קשיח, ממתכת או פלסטיק קשיח)
משה שלח לי שני סרטונים עם מכנה משותף (מקרי, להבנתי, ועדיין…)
הסרטון הראשון הוא של הירדני החביב חמזה כית. הוא פורסם ב- 3.5.24 וכותרתו:
بودكاست مع الاب 😂💔
פודקסט עם אבא
– כיפכ ג’ו-, כיפכ אבו חמזה?
– אהלין יא אבני
– סיד אבו חמזה, וצלנא אסאלה כת’יר אנה ליש אלאב דאימן ביחכי: “ואנא כנת בעמרכ כנת אעמל היכ. ואנא כנת בעמרכ”. יעני שו אלכלמה אלסריה בכלמת “ואנא כנת בעמרכ”?
– בסמ אללה אלרחמן אלרחים, אמא בעד. ואללה כלמת “ואנא כנת בעמרכ”, אחנא עשאן זמאן, למא כנת בעמרכ, יא פאשל, כנא נאג’חין, מש זיכו, פשל, קאעד בס תעטי מקאבלאת מע אלנאס. אנא חאלין מש זיכ, אנא חאלין עאטל ען אלעמל
– טב, הל פעלן אנתו כנתו תתסלקוא אלג’באל מנשאן תרוחוא ע אלמדרסה?
– נעם, וכנא עשאן נרוח ע אלמדרסה כנת אתסלק ג’באל אלהימלאיא
– אבו חמזה, אנת באלארדן, שו ג’אב ג’באל אלהימלאיא ללארדן?
– וקפוא לי אלתצויר! קצדכ אנא כד’אב? תעאל לי ג’אי!
– ת’ואני!
– אבו חמזה, חאלין פי באידי צורה, בדי אעטיכ איאהא ותקול לי מין הדא אלשח’צ ושו ביעני לכ? תפצ’ל
– אנא מא בסמח לכו! כיף תג’יבוא צורתהא ע אלמקאבלה? כיף תסמח לחאלכ תג’יב צורתהא ע אלמקאבלה, אה?
– עפון, יעני אללי באלצורה אלמדאם?
– לא, מש אלמדאם! האי ג’ורג’ינא!
– אבו חמזה, ליש אלסלאח אלסרי ענד אלאב הו אלקשאט?
– תתלו(?) ג’לדכ בחככ? ואללה אחנא יעני, לאנה אלקשאט ריאצ’ה, ריאצ’ה, אנת בתעמל היכ, בתעמל היכ, פאהם עלי?
– אבו חמזה, שו בתחב תחכי בנהאיה אלחלקה
– ואללה בנהאיה אלמקאבלה, בחב אחכי לכו, אחכי ללמשאהדין טבען, אנת כיף ג’בת צורת ג’ורג’ינא ע אלמקאבלה?! ואללה לאלען!
– كيفك جو-، كيفك أبو حمزة؟
– أهلين يا ابني
– سيّد أبو حمزة، وصلنا أسئلة كثير إنّه ليش الأب دايمًا بيحكي: “وأنا كنت بعمرك كنت أعمل هيك. وأنا كنت بعمرك”. يعني شو الكلمة السّرّيّة بكلمة “وأنا كنت بعمرك”؟
– بسم الله الرّحمن الرّحيم، أمّا بعد. والله كلمة “وأنا كنت بعمرك”، احنا عشان زمان، لمّا كنت بعمرك، يا فاشل، كنّا ناجحين، مش زيّكو، فشّل، قاعد بس تعطي مقابلات مع النّاس. أنا حاليًّا مش زيّك، أنا حاليًّا عاطل عن العمل
– طب، هل فعلًا انتو كنتو تتسلّقوا الجبال منشان تروحوا ع المدرسة؟
– نعم، وكنّا عشان نروح ع المدرسة كنت أتسلّق جبال الهيملايا
– أبو حمزة، انت بالأردنّ، شو جاب جبال الهيملايا للأردنّ؟
– وقّفوا لي التّصوير! قصدك أنا كذّاب؟ تعال لي جاي!
– ثواني!
– أبو حمزة، حاليًّا في بايدي صورة، بدّي أعطيك ايّاها وتقول لي مين هدا الشّخص وشو بيعني لك؟ تفضّل
– أنا ما بسمح لكو! كيف تجيبوا صورتها ع المقابلة؟ كيف تسمح لحالك تجيب صورتها ع المقابلة، اه؟
– عفوًا، يعني اللي بالصّورة المدام؟
– لا، مش المدام! هاي جورجينا!
– ابو حمزة، ليش السّلاح السّرّي عند الأب هو القشاط؟
– تتلو(؟) جلدك بحكّك؟ والله احنا يعني، لأنّه القشاط رياضة، رياضة، انت بتعمل هيك، بتعمل هيك، فاهم عليّ؟
– أبو حمزة، شو بتحبّ تحكي بنهاية الحلقة؟
– والله بنهاية المقابلة، بحبّ أحكي لكو، أحكي للمشاهدين طبعًا، انت كيف جبت صورة جورجينا ع المقابلة؟! والله لألعن!
– מה שלומך ג’ו- (כנראה זו תחילת שמו הפרטי של האב), מה שלומך אבו חמזה?
– שלום בני
– מר אבו חמזה, הגיעו אלינו שאלות רבות בנושא למה האב תמיד אומר: “כשהייתי בגילך עשיתי כך, כשהייתי בגילך”. מה מילת הקסם (הסוד) באמירה “כשהייתי בגילך”?
– בשם האל הרחמן והרחום. לעצם העניין. בחיי, האמירה “כשהייתי בגילך”, כי אנחנו, בעבר, כשהייתי בגילך, יא אפס (כושל), היינו מוצלחים, לא כמוכם, אפסים (כושלים), אתה רק מראיין אנשים. אני עכשיו לא כמוך, אני עכשיו מובטל
– טוב, האם בפועל טיפסתם על הרים כדי ללכת לבית הספר?
– כן, כדי ללכת לביה”ס טיפסתי על הרי הימליה
– אבו חמזה, אתה בירדן, איך הרי הימליה הגיעו לירדן?
– תעצרו את הצילום! כוונתך שאני שקרן? בוא לפה!
– רגע (בורח מהכיסא ואז חוזר)
– אבו חמזה, יש בידי כרגע תמונה, אתן לך אותה ותגיד לי מי האדם הזה ומה הוא אומר עבורך? בבקשה
– אני לא מרשה לכם! איך אתם מביאים את התמונה שלה לריאיון? איך אתה מרשה לעצמך להביא את התמונה שלה לריאיון, אה?
– סליחה, כלומר מי שבתמונה זו הגברת?
– לא, זו לא הגברת! זו ג’ורג’ינה!
– אבו חמזה, מדוע הנשק הסודי של האב הוא החגורה?
– … אתה רוצה מכות (מיל’: העור שלך מגרד)? כי החגורה היא (סוג של) ספורט, ספורט, אתה עושה כך, עושה כך, אתה מבין?
– אבו חמזה, מה אתה רוצה להגיד בסוף הפרק?
– בחיי, בסוף הריאיון, אני רוצה להגיד לכם, להגיד לצופים כמובן, איך הבאת את התמונה של ג’ורג’ינה לריאיון?! בחיי, אני אקלל-!
באותו יום פרסם הירדני החביב מהנד אלעסלי סרטון שכותרתו:
ابوك يوم الجمعة😂
אבא שלך ביום שישי
(האבא עושה עבודות תחזוקה מסוכנות על גג הבניין)
– יאבא, מנשאן אללה, מא לכ?
– יא זלמה, דקיקה שוי, בדי אוזן חאלי
– יאבא, ח’לינא ננזל, מנשאן אללה!
– לא לא, לסה ענדנא תנט’יף תנכ!
– יאבא, שו תנט’יף תנכ? מא אחנא הסה ח’לצנא מואסיר! ח’לץ, ביכפי!
– אח’, ואנא קדכ שו כנת אסוי! כנת אנט’ף אלתנכ לאבוי כל יום, ולו קאל לי: ארמי חאלכ מן אלסטח, ברמי חאלי, מא ענדי אי משכלה, בס אנתו ג’יל מדלע!
– ואנא מן אלצבח מעאכ, מנסוי באלמואסיר! יאבא, אנת אי אשי ביציר, ביציר תחכי לי ען מאצ’יכ. ח’לצ, אנת ג’אכ שאן!
– בתתמסח’ר קאעד?! אם מהנד, אחכי לה כיף כנת זמאן!
– כיף כאן ימא, באללה עליכי!
– כאן יט’ל נאים!
– ולכ, אנא כנת אט’לני נאים?!
– אנת קלת לי, ואנת זע’יר כנת תט’לכ נאים עשאן מא תסאעד אבוכ!
– אהה, אנא חכית לכ היכ?
– קלת לי כנת תנט’ף אלתנכ כל יום, אה?
– ולא! תעאל שוי, בדי איאכ ג’וא אלתנכ, ננט’פה מע בעצ’! בס ח’איף אנזל
– يابا، منشان الله، ما لك؟
– يا زلمة، دقيقة شوي، بدّي أوزّن حالي
– يابا، خلّينا ننزل، منشان الله!
– لا لا، لسّة عندنا تنظيف تنك!
– يابا، شو تنظيف تنك؟ ما احنا هسّة خلّصنا مواسير! خلص، بيكفي!
– اخ، وأنا قدّك شو كنت أسوّي! كنت أنظّف التنك لأبوي كلّ يوم، ولو قال لي: ارمي حالك من السّطح، برمي حالي، ما عندي أيّ مشكلة، بس انتو جيل مدلّع!
– وأنا من الصّبح معاك، منسوّي بالمواسير! يابا، انت أيّ اشي بيصير، بيصير تحكي لي عن ماضيك. خلص، انت جاكي شان!
– بتتمسخر قاعد؟! أمّ مهنّد، احكي له كيف كنت زمان!
– كيف كان يمّا، بالله عليكي!
– كان يظلّ نايم!
– ولك، أنا كنت أظلّني نايم؟!
– انت قلت لي، وانت زغير كنت تظلّك نايم عشان ما تساعد أبوك!
– اهه، أنا حكيت لك هيك؟
– قلت لي كنت تنظّف التنك كلّ يوم، اه؟
– ولا! تعال شوي، بدّي ايّاك جوّا التنك، ننظّفه مع بعض! بس خايف أنزل
– אבא, למען האל, מה קורה לך?
– בן אדם, עוד דקה, אני צריך לאזן את עצמי
– אבא, בוא נרד, למען האל!
– לא לא, אנו צריכים גם לנקות את הדוד!
– אבא, מה לנקות את הדוד? רק עכשיו סיימנו עם הצינורות! זהו, מספיק!
– אוח, כשהייתי בגילך מה הייתי עושה! הייתי מנקה את הדוד לאבא שלי כל יום, גם אילו אמר לי: זרוק עצמך (קפוץ) מהגג, הייתי זורק את עצמי, אין לי בעיה, אבל אתם דור מפונק!
– אבל אני מהבוקר איתך, אנו מטפלים בצינורות! אבא, כל דבר שקורה אתה מתחיל לספר לי על העבר שלך. מספיק, אתה ג’קי צ’אן (Jackie Chan. את צמד המילים האלה הצליח לשמוע חברי אורי טרוק, שהוסיף: צ’אן הוא שחקן סיני, מומחה לקונג פו. דמות נערצת אצל הערבים כגיבור על כל יכול)!
– אתה לועג לי?! אם מהנד (פונה לאשתו), ספרי לו איך הייתי בעבר!
– (מהנד) איך הוא היה, אמא, בחייך!
– (אמא) הוא היה ממשיך לישון!
– (אבא) בוא’נה, הייתי ממשיך לישון?!
– (אמא) אתה אמרת לי, שכשהיית קטן היית ממשיך לישון כדי לא לעזור לאביך!
– (אבא, מגחך במבוכה), אני אמרתי לך את זה?
– (מהנד) אמרת לי שהיית מנקה את הדוד כל יום, אה?
– (אבא) בוא’נה! בוא קצת, אני צריך אותך בתוך הדוד, ננקה אותו ביחד! אבל אני פוחד לרדת
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מיכה חנונה.
מיכה רצה לדעת מה השוני בין מאסורה (צינור) ל- בַּרְבִּיש (צינור גם כן).
בנוסף, בהמשך לפוסט שהיה לנו על מַסירה, תהלוכה, הוא שאל אם מאסורה קשורה לעניין, שכן המים נעים בתוכו.
אז מילת היום היא –
מַאסוּרַה مَاسُورَة וברבים מַוַאסִיר مَواسير – צינור
לשמיעה:

וגם: קנה של רובה; מילוי של עט; עצם של בהמה, הנאכלת עם המח שבתוכה (כן, כן)
מַוַאסִרְגִ’י مواسرجي – אינסטלטור, שרברב
לפני שנמשיך, נציין שיש עוד דרך להגיד צינור בערבית, אם כי ספרותית: אֻנְבּוּבּ أنبوب וברבים אַנַאבִּיבּ أنابيب (כי הוא נבוב, חלול)
אנבוב, או אנבובה, ומאסורה, הם צינור, לרוב קשיח, ממתכת או פלסטיק קשיח, כאלה שמונחים באדמה או בתוך קירות. נניח, לצורך הדוגמה, צינור גז או נפט בין מדינות.
בַּרְבִּיש بربيش (או נַרְבִּיש نربيش וגם נַבְּרִיש) וברבים בַּרַאבִּיש برابيش הוא צינור גמיש, זרנוק, כמו של השקיה או כיבוי אש, וגם של נרגילה. בהיבט הזה הערבית עשירה יותר מהעברית.
גם חֻ’רְטוּם מִיַאה خرطوم مياه הוא צינור גומי גמיש.
לפי המילונים, מקור המילה מאסורה הוא בפרסית (אם כי אני לא מצאתי הוכחה לכך).
עם זאת, מילונים אחרים רואים בה מילה ערבית לכל דבר, צורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון של הפועל אסר (כלא).
לדעתי יש פה אונס וכפייה של צורה דקדוקית ערבית על מילה שאינה כזו, שכן אין שום קשר בין צינורות לכליאה.
על השורש א.ס.ר, בכל מקרה, כבר היה לנו פוסט:
וכפי שאתה רואה, מיכה, אין שום קשר בין מאסורה למסירה.
=-=-=-=
דניאל גמבום כתב לנו:
מאסורה כנראה קשורה לשורש העברי משורה, כמו “מים במשורה תשתה”.
אז הבה נעיין בוויקימילון:
מְשׂוּרָה
לשון המקרא: כלי קיבול למדידת כמויות של נוזלים.
”לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה“ (ויקרא יט, פסוק לה)
”ומה משורה שהיא אחד משלשים (ושלשה) בלוג“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף סא, עמוד ב)
המשורה בה השתמשנו מכוילת ביחידות מיליליטר, שהן אלפיות הליטר.
גיזרון
המקור לשם אינו ידוע, אולם החוקר אורן כהן מוסר שבמצרית קדומה מצויה מילה בהגיית: משֹאוֹר (mswr) בהוראת קערת-שתייה. תיבת ‘משאור’ מופיעה בשפה המצרית הקדומה גם בהוראת: מנחת-מים עבור האלים {mswr} וכנראה שקרובה היא לתיבה העברית: (מֵי}-זורר
צילום: Victor
זה היה הפוסט ה- 2,511 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x