פורסם לראשונה ב- 24.8.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
שוֹכֶּה شوكة וברבים שוֹכַּאת شوكات; שוֹכּ شوك (בספרותית שַוְכּ) כשם קיבוצי – מזלג; קוץ; שן של קלשון; אדרה, עצם של דג; כוח, יכולת, עוצמה
יהושע שלח לי את הקטעים הבאים, שהועברו באחת מקבוצות הווטסאפ ב- 27.7.21:
#שאהד אשתבאכאת מסלחה מע קואת אלאחתלאל ח’לאל אקתחאם גנין, צבאח אליום.
#شاهد اشتباكات مسلّحة مع قوّات الاحتلال خلال اقتحام جنين، صباح اليوم.
צפה: עימותים מזוינים עם כוחות הכיבוש במהלך הפלישה לג’נין, היום בבוקר.
הידיעה הבאה הופיעה כך במקור, כך היא הועברה בקבוצות, כלשונה:
שבאב יעטיכם אלעאפיה …
אלג’יש ואעואנה מבארח לעבו לעבה פינא ופשלת.
כל אלמואקע נזלת אנו אלג’יש עלא שארע חיפא ובעד מא צארת אלעין כלהא הנאכ, פג’אתן לקינאהם עלא דואר אלעצפור …
ואליום מן אלצבח להס אלג’יש בטלע מן אלג’למה בוצל ג’סר ח’רובה או צבאח אלח’יר ובנסחב, יעני מבין פי אשי ע’לט באלמוצ’וע, ח’לינא נצחא שוי ומא נרכז עלא נקטה וחדה, ואלאח’באר אלמשבוהה מתמנא מא תנזלוהא ע’יר לתתאכדו ויכון מעכם צור.
شباب يعطيكم العافية …
الجيش واعوانه مبارح لعبو لعبة فينا وفشلت.
كل المواقع نزلت انو الجيش على شارع حيفا وبعد ما صارت العين كلها هناك، فجأة لقيناهم على دوار العصفور …
واليوم من الصبح لهس الجيش بطلع من الجلمة بوصل جسر خروبة او صباح الخير وبنسحب، يعني مبين في اشي غلط بالموضوع، خلينا نصحى شوي وما نركز على نقطة وحده، والأخبار المشبوهة متمنى ما تنزلوها غير لتتأكدو ويكون معكم صور.
وعاشت جنين غراد وان شاء الله رح نضلنا شوكة بحلق الإحتلال وأعوانه 
אנשים תהיו בריאים …
אתמול הצבא ועוזריו שיחקו איתנו משחק (“עשו לנו קטע”, שָלֵו) אך הוא נכשל.
כל האתרים פרסמו שהצבא נמצא בדרך חיפה (כביש 66. נמצא צפון מערבית לג’נין. שלו), ולאחר שכל תשומת הלב הופנתה לשם, פתאום מצאנו אותם בכיכר אלעצפור (בפרבר צבאח אלח’יר, וראו מיד בהמשך)…
היום, מהבוקר עד עכשיו, הצבא מגיע מ(אזור מחסום) ג’למה (מחסום גלבוע על כביש 60, צפונית לג’נין) לגשר ח’רובה או (פרבר) צבאח אלח’יר (נמצא צפונית לג’נין על כביש 60) ונסוג, כלומר ברור שיש משהו שגוי בנושא (במידע שנמסר). אנו צריכים להתעשת קצת כדי שלא נתרכז בנקודה אחת, ואנו מקווים שלא תפרסמו ידיעות חשודות מבלי שתוודאו את נכונותן ויהיו לכם (גם) תמונות.
תחי ג’נין גְרָד ומי ייתן ונמשיך להיות עצם (קוץ) בגרון של הכיבוש ועוזריו.
(התרגום שלי. שָלֵו)
ג’נין גרד! הבנתם??? אני על הרצפה פה… (בזמן האחרון זה קורה לי הרבה)
הנה דקת ידע כללי, מויקיפדיה:
“המערכה באזור סטָלינגרָד הייתה מערכה צבאית מכרעת, שהתחוללה במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, בין ברית המועצות למדינות הציר בראשות גרמניה הנאצית, באזור העיר סטלינגרד (כיום וולגוגרד) בדרום רוסיה, מאמצע יולי 1942 עד ראשית פברואר 1943.
המערכה התרכזה סביב סטלינגרד, ובמהלכה נכשלו המאמצים של הצבא הגרמני להשלים את כיבוש העיר מידי הצבא הסובייטי. היא הסתיימה בניצחון מכריע של הצבא האדום, אשר נחשב לנקודת מפנה מרכזית במלחמת העולם השנייה בכלל, ובחזית המזרחית בפרט. המערכה באזור סטלינגרד ובתוך העיר עצמה הייתה אחת הקשות, העקובות מדם והממושכות ביותר במלחמת העולם השנייה. היא ארכה למעלה משישה חודשים, ובמהלכה ספגו שני הצדדים כשני מיליון אבדות – הרוגים, פצועים, נעדרים ושבויים.
מרבית החוקרים נוהגים לחלק את המערכה לשלושה שלבים עיקריים: המערכה על דרכי הגישה לסטלינגרד (יולי–אוגוסט 1942), המערכה בתוך העיר ובסביבתה הקרובה (ספטמבר–נובמבר 1942), ומתקפת הנגד הסובייטית, שהביאה לכיתור כוחות הציר באזור סטלינגרד ולאחר מכן להשמדתם ולכניעתם (נובמבר 1942 – ראשית פברואר 1943).
האבידות הכבדות שספגו כוחות הציר במהלך המערכה באזור סטלינגרד היטו את מאזן הכוחות האסטרטגי בחזית המזרחית לטובת ברית המועצות. אף על פי שאבדות הצבא הסובייטי במהלך הקרב עלו במידה ניכרת על אבדות כוחות הציר, הוא זכה בניצחון שהיה בעל משמעות מורלית ואסטרטגית רבה. הניצחון בקרב סטלינגרד סימן את תחילת נסיגת הצבא הגרמני מהשטחים שנכבשו על ידו בברית המועצות, ואת ראשית התפנית לטובת בעלות הברית בזירה האירופאית של מלחמת העולם השנייה, וסייע להביא, בסופו של דבר, לתבוסה הסופית של גרמניה הנאצית במלחמה.
לאחר מפלתם של הגרמנים בקרב, סטלינגרד הפכה ל’עיר גיבורה’ “.
=-=-=
בעבר התפרסמו אצלנו הדברים הבאים:
תִין שַוְכִּיּ تِين شَوْكِيّ – צבר
מיל’: תאנה קוצנית
השורש הערבי ש.ו.כ עוסק בקוצים, במזלגות ובדברים דוקרים:
* הפועל שַאכּ شاك בבניין הראשון – נדקר; דקר; גרם לגירוד ולעקצוץ בעור
* שַאאִכּ شائك, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קוצני, דוקר, דוקרני; קשה, חמור; כאוב
* סִִלְכּ שַאאִכּ سلك شائك וברבים אַסְלַאכּ שַאאִכַּה أسلاك شائكة – גדר תיל, תיל דוקרני
* הפועל שַוַּכּ شوّك בבניין השני – דקר; גירד; הצמיח קוצים; נבט
* הפועל אַשְוַכַּ أشْوَك בבניין הרביעי על דרך השלמים – הצמיח קוצים
* מֻשְוִכּ مشْوِك, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קוצני, דוקר
* שוֹכֶּה شوكة וברבים שוֹכַּאת شوكات; שוֹכּ شوك (בספרותית שַוְכּ) כשם קיבוצי – מזלג; קוץ; שן של קלשון; אדרה, עצם של דג; כוח, יכולת, עוצמה
* שַוְכִּיּ شوكيّ – קוצני
* סִיַאג’ שַוְכִּיּ سياج شوكيّ או סִיַאג’ מִן שַוְכּ سياج من شوك – גדר תיל
* רַאפִעַה שַוְכִּיַּה رافعة شوكيّة – מלגזה (מיל’: מרימה מזלגית)
* שוֹכֶּ אלְוַרְד شوك الورد – קוצים של פרחים/ורדים; “חרארה”, פריחה על העור
* אַבּוּ שוֹכֶּה أبو شوكة – אחד משמותיו של הדורבן (מיל’: בעל הקוץ)
* מִתְלֶ אלשּוֹכֶּה בְּחַלְקה متل الشّوكة بحلقه – מפריע, מציק, כמו עצם בגרון
* מִנֶּ אלְוַרְדֶה שוֹכֶּה וּמִנֶּ אלשּוֹכֶּה וַרְדֶה من الوردة شوكة ومن الشّوكة وردة – ממשפחה טובה (מהוורד, הפרח) יכול לצאת בן רע (קוץ) וממשפחה גרועה (קוצנית) בן טוב (פרח, ורד)
* אַרְצִ’י שַוְכִּי أرضي شوكيّ – אחד משמותיו של הארטישוק (מיל’: ארצי/אדמתי קוצני)
הסיפור מאחורי השם מעניין:
השם האירופאי Artichoke שאול משמו הערבי של הצמח חַ’רְשוּף خرشوف, שהוא שם ערבי מגרבי (צפון אפריקאי).
באזורנו, הלבנט, הדוברים הערבים “שערבו מחדש” את השם ונתנו לו את הצורה שוכי ארצ’י…
מוסיף הקורא אבי יצחקי:
אֶלְבַּחִ’יל זַיֶּ אלְגַ’מַל, חַאמֶל צֻנְדוּק דַ’הַבּ וּבְּיַאכֹּל שוֹכּ البخيل زيّ الجمل، حامل صندوق ذهب وبياكل شوك – הקמצן הוא כמו גמל: סוחב תיבת זהב אך אוכל קוצים
והתפרסם אצלנו גם הפוסט הבא:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא אלון בלוך, שכתב לנו:
“אשמח אם תכתבו פוסט על המילים שיפוד וקיסם. בטרנסלייט זה התעתיק: sykh”
אז מילת היום היא –
סִיח’ سِيخ וברבים סְיַאח’ سياخ (במדוברת) או אַסְיַאח’ أسياخ (בספרותית) – שיפוד; מוט מחודד; מסרגה
אז כן, ממנגלים יקרים; “תן לי סיך פרגיות, שני סיכים לבבות ועוד אחד כבד” – הסיכים שעל האש לקוחים מערבית…
ראשית, הידעתם שבמשך שנים רבות גרסו שיש לבטא בעברית שַפּוּד? אולם האקדמיה ללשון התירה גם את הצורה המוכרת, עם חיריק.
אין לי הרבה מה לכתוב על מילה זו, מהשורש ס.י.ח’, שאין לה או ממנה פעלים או פתגמים, חוץ מציון העובדה, ששורש קרוב אליה: ש.ו.כ, עוסק במזלגות ובקוצים, ואם נחשוב על זה, כולם דוקרים: שוֹכֶּה شوكة – קוץ; מזלג
בעברית קיים השורש ס.כ.ך, העוסק בין השאר בסיכות, שגם הן דוקרניות.
וגם: מְשֹוּכָה היא גדר מצמחים קוצניים לשמירה ולהגנה על שטח.
לגבי קיסם, המילונים בהם בדקתי אינם קושרים בין סיח’ לקיסם. קיסם (שיניים) אומרים:
עוּד תַחְ’לִילֶ אלְאַסְנַאן عود تخليل الأسنان – מקלון ליצירת רווח בין השיניים, או:
חַ’לֶּה خلّة – מאותו השורש: סדק, רווח, או:
נַכַּّאשֶה نكّاشة – “מחטטת”
קַשֶּתֶ (אַשֶּתֶ) (א)סְנַאן قشّة اسنان
המצרים קוראים לקיסם השיניים מִסַלֶּכ مِسَلِّك
סִיחִ’יּ سيخيّ, אגב, הוא סיקי (מהודו).
=-=-=-=
תוספות של קוראים לפוסט המקורי:
* בגליל התחתון נמצא הר יונה בערבית ג’בל אלסיח’. הר יונה הוא ההר הגבוה ביותר ברכס הרי נצרת. יתכן שזו הסיבה לשמו.
* וגם בעברית מילים “דוקרניות” קשורות: סיכה, שיכני (קוצני)
* סיקה פירושה חרב מעוקלת בלטינית ומכאן גם נגזר שמם של הסיקריים
כתב אמיר בן כהן:
באמהרית מזלג הוא שוכה (shuka) ורק עכשיו אני מבין מאיפה באה המילה. אוצר המילים של האמהרית מבוסס על מילים משפה שמית עתיקה, אולי שבאית, ואלה מופיעות במעתקים פונטיים שמחשידים אותן יחסית בקלות ככאלה, מילים משפות אפריקאיות נכחדות לא-שמיות, ומילים רבות השאולות מערבית כמו שהן ללא שינוי פונטי משמעותי. המזלג כנראה נמנה על הקבוצה השלישית.
=-=-=-=
הסיח’ים מאוזכרים בשיר המפורסם המבוסס על השיר של מודרן טוקינג:
“יש עוד כמה סיחים על האש,
תעשי אוויר זה מתייבש,
אני רוצה שיפוד בפיתה, ריטה”
…
“פוצי מוצי מוצי מוצי
אל תרוצי אל תרוצי
זה הזמן להוציא
איזה סטייק שתרצי”
השיר הזה, שמחזיר אותי היישר לגיל 17, הוא יצירת מופת. כן, הוא נלעג, ה”זמרים” מזייפים בו בכוונה, ועדיין, יש בו אמירה והוא כתוב נפלא.
שמו “שיר המנגל”.
יאיר ניצני מספר תמיד, שיצא לו לפגוש את הצמד הגרמני “מודרן טוקינג”, ששנות השמונים לא היו הן ללא ההרכב הזה, והוא סיפר להם שהשיר שלהם קיבל גרסה עברית ש”קרעה” את הרדיו. הם ממש התלהבו, אבל הוא לא סיפר להם שהוא הפך את השיר לסאטירה קומית…
=-=-=-=
הקורא ניסים ברעד מזכיר לי ששכחתי את:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“שְוֵיכֶּה (בערבית: شويكة) הוא כפר הממוקם בנפת טולכרם שבצפון הגדה המערבית. הכפר ממוקם בחלקה הצפוני של העיר טול כרם ועם הגידול בשטח הבנוי של העיר, הפך הכפר לחלק מהעיר ונמצא באחריות עיריית טול כרם. עם זאת רבים מתושביו עדיין עוסקים בחקלאות והכפר מוקף חממות. השטח הבנוי של השכונה הוא כ-1,000 דונם.
שם הכפר
הכפר נקרא על שם משפחת שויכה שאדמות הכפר היו בבעלותה ואיכרים אריסים עיבדו אותם. משפחת שויכה היא משפחת סוחרים שמקורה בשכם.
[…]” (ויקיפדיה)
=-=-=
בתמונה: השחקן המנוח יוסף שילוח באחת הדמויות המוכרות יותר שלו, רס”ר/נגד המשמעת “סמ”ר שמש” (סדרת סרטי “אסקימו לימון”)
התמונה מדף הפייסבוק: סמ”ר שמש
זה היה הפוסט ה- 1,447 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
