קמח
אוכל שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on קמח

קמח

קמח

פורסם לראשונה ב- 23.11.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
טְחִין طْحِين – קמח
בלי קשר, ידידי הקורא Avshalom Sh עדכן אותי ש-
טַוַאחֶנֶ אלְעַקֶל طواحن العقل הם שיני בינה
=-=
יהושע שלח לי שרשרת הקלטות מ- 18.10.20 של נהגים באזור צפון ירושלים. ההקלטות עברו באחת מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה.
(1)
ואללה יא חאג’, מא בדח’לוא חדא, ואללה יא חאג’, אלא אללי מסג’ל ג’וה. ע’יר היכה בכון רג’ע
والله يا حاجّ، ما بدخّلوا حدا، والله يا حاجّ، إلّا اللّي مسجّل جوّة. غير هيكة بكون رجع
בחיי, יא חאג’ (תואר כבוד, נאמר לא רק למי שעלה לרגל למכה), הם לא מכניסים אף אחד (הישראלים לא מאפשרים לעבור במחסום קלנדיא), בחיי יא חאג’, פרט לאלו שרשומים בפנים. מי שלא כך (שאינו רשום) חוזר (כלעומת שבא)
(2)
ואללה קבל שוי אלשבאב עלא ע’רוב אלסאאקין חכוא אנה בדח’לוא עאדי. בארכ אללה פיכ יא סידי
والله قبل شوي الشّباب على غروب السّائقين حكوا إنّه بدخّلوا عادي. بارك الله فيك يا سيدي
בחיי, לפני זמן קצר החבר’ה בקבוצת הנהגים אמרו שמכניסים/מעבירים רגיל. שאללה יברך אותך אדוני
(3)
יסעד צבאחכ. עאדי עאדי, עלא מא אעתקד עאדי. אנא מא רחתש, בס בדח’לוא עאדי
يسعد صباحك. عادي عادي، على ما أعتقد عادي. أنا ما رحتش، بس بدخلوا عادي
בוקר טוב. רגיל רגיל, לפי מה שאני סבור – רגיל. אני לא הלכתי, אבל נכנסים רגיל
(4) הדובר הראשון אומר:
ואללה ברג’עוא. ובעדין, ואנת ראיח קבל, סג’ן עופיר, פי ראדאר שרטה, ואללהמ צלי עלא סידנא מחמד, פי ת’לאת’ בוחאניה בעד עמארת אלטחאן, ואקפין ע אלימין, מתח’בין
والله برجّعوا. وبعدين، وانت رايح قبل، سجن عوفير، في رادار شرطة، واللهمّ صلّي على سيّدنا محمّد، في ثلاث بوحانيّة بعد عمارة الطّحّان، واقفين ع اليمين، متخبّين
בחיי מחזירים. חוץ מזה, כשאתה נוסע לפני, בכלא עופר, יש ראדאר משטרתי (מכמונת מהירות, לייזר), ויש שלושה בוחנים (שוטרי תנועה) לאחר בניין אֶלטַּחַּאן (בבית חנינא), הם עומדים מצד ימים, מתחבאים
(5)
השני
בארכ אללה פיכ, יא סידי, בארכ אללה פיכ
بارك الله فيك، يا سيدي، بارك الله فيك
שאללה יברך אותך, אדוני, שאללה יברך אותך
(6) הדובר השני אומר:
כאן פי ערס מארק ענד סמארה, וקפוהם אלשרטה, ואח’דוא חדא מן אלערס, ובעדין צאר חאדת’ סיר בעדהא, וקאמת אלמימעה ענד סמארה
كان في عرس مارق عند سمارة، وقّفوهم الشّرطة، وأخدوا حدا من العرس، وبعدين صار حادث سير بعدها، وقامت الميمعة عند سمارة
הייתה חתונה שחלפה ליד (חמולת) סמארה, המשטרה עצרה אותם, הם לקחו (עצרו) מישהו מהחתונה, ואז קרתה תאונת דרכים אחר כך, והיה בלאגן אצל סמארה (מֵימַעַה היא מילה נפלאה, לדעתי…)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
מכיוון שבניין אלטחאן (שמן הסתם קרוי על שם מקימו ו/או בעליו) הוא מבנה מפורסם בבית חנינא אשר בצפון ירושלים, החלטתי להקדיש את הפוסט לשורש הבא:
השורש הערבי ט.ח.ן, בדיוק כמו הזהה לו בעברית, עוסק בטחינות למיניהן, וגם בשחיקה ובהרס.
המילה הערבית קמח قمح היא אחת הדרכים להגיד חיטה, כך שהכל נשאר במשפחה השורשית (הלשונית).
* הפועל טַחַן طحن בבניין הראשון וגם טַחַן طحّن בשני – טחן; הרס
* טַחֶן طحْن, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שחיקה, בלייה
* טִחַאנֶה طِحانة, בצורת שם פעולה נוספת – טחינה, מלאכת הטחינה
* טַאחֶן طاحن, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – הרסני, מרסק, שוחק
* טַאחִנַה طاحنة וברבים טַוַאחֶן طواحن – שן טוחנת
* חַרְבּ טַאחִנַה حرب طاحنة, או חַרְבּ טַחוּן حرب طحون – מלחמה הרסנית ועקובה מדם
* מַטְחוּן مطحون, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – טחון, כתוש; לחוץ; מדוכא
* הפועל תַטַחַּן تطحّن בבניין החמישי – נטחן
* טִחֶן – קמח
* כִּיסֶ טְחִין كيس طحين – שק קמח (מילולית, לא משחק-הילדים)
* לוֹן טַחִינִיּ لون طحينيّ – צבע בז’
* טַאחוּן طاحون או טַאחוּנֶה طاحونة וברבים טַוַאחִין طواحين – טחנת קמח, מטחנה
* טַאחוּן בֻּנּ طاحون بنّ – מטחנת קפה
* חַגַ’ר טַאחוּן حجر طاحون – אבן ריחיים
* בֵּין חַגַ’רֵינֶ אלטַּאחוּנֶה بين حجرين الطّاحونة – בין הפטיש לסדן (מיל’: בין שתי אבני הריחיים)
* טַחַּאן طحّان, במשקל בעלי המלאכה – טוחן, מוכר קמח
* מַטְחַן مَطحن וברבים מַטַאחֶן مطاحن, במשקל המקומות – טחנת קמח
* מִטְחַנַה مِطحنة – אבן ריחיים, מטחנה, מכונת טחינה
* לַא יִפְהַם לַא פִי אלתּוֹר וַלַא פִי אלטְּחִין لا يفهم لا في التّور ولا في الطّحين – לא מבין כלום, בור ועם הארץ (מיל’: אינו מבין לא בשור ולא בקמח)
* טַחִינֶה طحينة – טחינה (הממרח)
* יַעְמַלֶ אלְבַּחֶר טַחִינֶה يعمل البحر طحينة – מייפה את המצב; מסבך את העניינים; מגזים ומנפח את העניין (מיל’: הופך את הים לטחינה)
* חַלַאוֶה حلاوة – מתיקות; ממתק, חלווה. חלאוה טַחִינִיֶּה حَلاوة طَحِيِنِيّة – חלווה, “ממתק מסומסום טחון”. המאכל בעברית נכתב עם בית, חלבה, וכך הוא עשוי ליצור אשליה שהוא עשוי מחלב, כאשר בפועל הוא מסמל את המתיקות הערבית, היא שפת המקור שלו
דרך נוספת להגיד קמח: דַקִיק دقيق
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top