קצת

קצת
כללי פעליםLeave a Comment on קצת

קצת

קצת

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
נִתְפֶה نِتْفة או נֻתְפֶה, וברבים נֻתַף نُتف – קצת, מעט, קורטוב, “טיפה”; חתיכה, פרור; אזור, מקום, נקודה; כשם תואר: שטחי, שאינו מעמיק
משה שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם בתחילת אוגוסט.
הוא כבר אינו מופיע ברשתות החברתיות, באופן לא מפתיע במקרה של אשרף, ולכן יופיע פה בהמשך.
בדנא נע’יר אלסיארה.
שפנא ואחד בינזל סרטונים וביהאיט(?) ו”סיארתי, ואחסן סיארה, ומא ט’לש מנהא באלסוק, ואאח’ר חבה ומש אאח’ר חבה”.
שו מא ט’לש? חליב תנובה מקטועה יעני? בנדורה, יא זלמה, רז? מש סיאראת ע קפא מין ישיל?!
יעני אל 2024 צאר ע אלשארע נאזל, יא ע’אלי.
יא סידי, האת ת נרוח נשופהא. סיארה רח’צ ח’אלצה. בדהא טסט. טסט יעני עג’אל יעני שירות יעני זית יעני פלאתר יעני בריכאת יעני מת’לת’את יעני ציריה. האי יעני טסט. מש בס אלאגרה, אל1400 שיכל.
אלשבאביכ ביפתחוש, פש פיהא נעילה.
קאל: “אה, ולא שי, בדהן נתפת כהרבא”.
“ח’יא, אלבטאריה צ’עיפה מן אל…”
“יא רית כל שי זי אלבטאריה, יא זלמה”.
“טיב, מזגן בישתע’לש ח’יא”. קאל: “אה, בס בדהא ע’אז”. שו “בס בדהא ע’אז יעני”? מעקולה ג’יב 2017 נאקצה ע’אז ב- 80-90 שיכל ואנת מש מעביהן? ח’יא, האי פיהא תקלת מדחס, עשאן תכון עארף יעני. מש ע’אז.
צ’יאת מן קדמאת מע’בשאת. קאל: “אה, בס מסחהן”.
אלוישרים, אלמסאחאת, מא אשתע’לוש. קאל: “אה, בדהא מי”.
ח’יא, אח’וי, אללה ירצ’א עליכ, סיארתכ בדהא סיארה (ציאנה). בדהא תצליחאת 7-8000 שיכל קבל אלטסט. האי בעדנא מש ראיחין ע אלכראג’, בעדנא מש ראיחין ע אלנזילת זית וע אלמרוחה וע אלרדיאטור ואלאנתרנת ונרוח ע אלאבצר שו. מא לכ ח’יא?
ולא שו ביקול לי? “יעני אנת שו בדכ סיארה ב 50, 60000? שו אלסיארה בדכ איאהא?”
איש ח’יא?! יעני לאזם תעטיני סיארה ח’רבאנה? ח’יא, אנא מעאי סיארה 2008 כל אשי בישתע’ל פיהא. מית אלרדיאטור ח’צ’רא. בריכאת ג’דיד, כלה ג’דיד. כלה שירות.
צחאב אלמגרשים ביטלעוא סיארתהן וכאלה וסיארתכ טרנטה. ביכרהוכ סיארתכ.
עמי, חביבי, האי מש שיטת ביע. אלצדק ולאמאנה קבל אלמצארי.
וח’ליכו אח שלי.
וע פכרה, מש מגרש ואחד ותנין ותלאתה וארבעה. אקול לכו רחת קדיש? בדון מבאלע’ה ימכן 12.
נפס אלדואוין. אתקוא אללה.
بدّنا نغيّر السّيّارة.
شفنا واحد بينزّل סרטונים وبيهايط(؟) و”سيّارتي، وأحسن سيّارة، وما ظلّش منها بالسّوق، وآخر حبّة ومش آخر حبّة”.
شو ما ظلّش؟ حليب תנובה مقطوعة يعني؟ بندورة، يا زلمة، رزّ؟ مش سيّارات ع قفا مين يشيل؟!
يعني ال ٢٠٢٤ صار ع الشّارع نازل، يا غالي.
يا سيدي، هات ت نروح نشوفها. سيّارة رخص خالصة. بدّها טסט. טסט يعني عجال يعني שירות يعني زيت يعني فلاتر يعني بريكات يعني مثلّثات يعني ציריה. هاي يعني טסט. مش بس الאגרה، ال١٤٠٠ شيكل.
الشّبابيك بيفتحوش، فش فيها נעילה.
قال: “اه، ولا شي، بدّهن نتفة كهربا”.
“خيّا، البطاريّة ضعيفة من ال…”
“يا ريت كلّ شي زيّ البطاريّة، يا زلمة”.
“طيّب، מזגן بيشتغلش خيّا”. قال: “اه، بس بدّها غاز”. شو “بس بدّها غاز يعني”؟ معقولة جيب ٢٠١٧ ناقصه غاز ب- ٨٠-٩٠ شيكل وانت مش معبّيهن؟ خيّا، هاي فيها תקלת מדחס عشان تكون عارف يعني. مش غاز.
ضيات من قدمات مغبّشات. قال: “اه، بس مسّحهن”.
الוישרים، المسّاحات، ما اشتغلوش. قال: “اه، بدّها ميّ”.
خيّا، أخوي، الله يرضى عليك، سيّارتك بدّها سيّارة (صيانة). بدّها تصليحات ٧-٨٠٠٠ شيكل قبل الטסט. هاي بعدنا مش رايحين ع الكراج، بعدنا مش رايحين ع الנזילת زيت وع المروحة وع الרדיאטור والانترنت ونروح ع الأبصر شو. ما لك خيّا؟
ولّا شو بيقول لي؟ “يعني انت شو بدّك سيّارة ب ٥٠، ٦٠٠٠٠؟ شو السّيّارة بدّك ايّاها؟”
ايش خيّا؟! يعني لازم تعطيني سيّارة خربانة؟ خيّا، أنا معاي سيّارة ٢٠٠٨ كلّ اشي بيشتغل فيها. مية الרדיאטור خضرا. بريكات جديد، كلّه جديد. كلّه שירות.
صحاب الמגרשים بيطلّعوا سيّارتهن وكالة وسيّارتك טרנטה. بيكرّهوك سيّارتك.
عمّي، حبيبي، هاي مش שיטת بيع. الصّدق ولأمانة قبل المصاري.
وخلّيكو אח שלי.
وع فكرة، مش מגרש واحد وتنين وتلاتة وأربعة. أقول لكو رحت قدّيش؟ بدون مبالغة يمكن ١٢.
نفس الدّواوين. اتّقوا الله.
אנו רוצים להחליף רכב.
ראינו מישהו שמעלה סרטונים ו… “המכונית שלי, היא הכי טובה, לא נותרו כמותה בשוק, היא האחרונה-מה-אחרונה”.
מה לא נותרו? זה כמו חלב תנובה שאזל? עגבניות, אורז? מה אתה חושב לעצמך?!*
(מודל) 2024 כבר נוסע בכבישים, יקירי.
אדוני, בוא נבדוק אותה. הרשיונות של המכונית לא בתוקף. היא צריכה טסט. טסט לצמיגים, שירות (טיפול), שמן, פילטרים, בלמים, מתלים, ציריה. לזה הכוונה ב(לעבור) טסט. לא רק (תשלום) האגרה, ה- 1400 שקל.
החלונות לא נפתחים, אין לה נעילה (מרכזית).
הוא אמר: “כן, זה שום דבר, היא צריכה טיפה חשמלאות”.
“אח שלי, המצבר חלש מה…”
“הלוואי שכל דבר היה כמו המצבר, בן אדם”.
“טוב, המזגן לא עובד, אח שלי”. הוא אמר: “כן, הוא רק צריך גז”. מה פירוש “הוא רק צריך גז”? הגיוני שלג’יפ מודל 2017 חסר גז ב- 80-90 שקל ואתה לא ממלא לו? אח שלי, יש בו תקלת מדחס, רק שתדע. לא גז.
הפנסים הקדמיים דהויים. הוא ענה: “כן, אז נגב אותם”.
הווישרים, המגבים, לא עבדו. הוא אמר: “כן, הם צריכים מים”.
אח שלי, אחי, עשה לי טובה, המכונית שלך צריכה תחזוקה. היא צריכה תיקונים ב- 7-8000 שקל עוד לפני הטסט. ואנחנו עוד לא נוסעים למוסך, לא נוסעים לטפל בנזילת שמן, במאוורר, ברדיאטור, באינטרנט (ייתכן שהתכוון להגיד אלטרנטור, ואולי לא) ולא יודע מה. מה קורה לך, אח שלי?
ואז מה הוא אומר לי? “מה אתה מצפה ממכונית ב- 50, 60000? איזו מכונית אתה רוצה?”
מה אח שלי? כלומר אתה צריך לתת לי מכונית מקולקלת? אח שלי, יש לי מכונית מודל 2008 והכל בה עובד. המים של הרדיאטור ירוקים. הבלמים חדשים, הכול חדש. הכול מטופל.
בעלי המגרשים טוענים שהמכונית שלהם נקייה והמכונית שלך טרנטה. הם גורמים לך לשנוא את המכונית שלך.
יקירי, זו לא שיטת מכירה. הצדק והאמון לפני הכסף.
אגב, לא מדובר במגרש אחד, שניים, שלושה או ארבעה. שאספר לכם לכמה הלכתי? בלי להגזים, אולי ל- 12.
=-=-=
אגב, מה דעתכם? מאזינים ערבים מסוריה, לבנון, ירדן או מצרים, כמה הם יבינו את מה שהוא אומר במלואו?
* זהו ביטוי שלא הכרתי. ع قفا مين يشيل: يقوله الشخص الذي يتباهى بنفسه، بقصد أنه لا يوجد أحد مثله. אומר אותו אדם שמתפאר בעצמו ברומזו שאין עוד איש מלבדו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי נ.ת.ף עוסק בתחומי העניין הבאים:
* הפועל נַתַפַ نَتَفَ בבניין הראשון – מרט, תלש, צבט
* מַנְתוּף منتوف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מרוט; עני מרוד
* הפועל נַתַּף نتّف בבניין השני – כמו הבניין הראשון, ובנוסף גם: פורר לחתיכות, ריסק לרסיסים, קרע לגזרים
* הפועל תַנַתַּפַ تنتّف בבניין החמישי, וגם אִנְתַתַפַ انتتف בשמיני – נמרט. במדוברת תְנַתַּף מַעַ- تنتّف مع- – התקוטט עם-
* הפועל תַנַאתַפַ تناتف בבניין השישי – נשר (שיער, נוצות)
* נֻתַאפַה نتافة – פרור
* נַתִיף نتيف – מרוט
* מִנְתַאף مِنتاف – פינצטה למריטה
* בְּתֻקְעֹד בִּאלְחִצֶ’ן וּבְּתֻנְתֹף בִּאלדַּקֶן بتقعد بالحضن وبتنتف بالدّقن – מחזיר רעה תחת טובה (מיל’: אתה יושב בחיק של מישהו אך מורט לו את הזקן)
כתב לנו עופר וקנין:
נתפת שח’אח’ – סטלין מיה نتفة شخاخ – سطلين مية
בשביל לנקות טיפה של שתן צריך שני דליים של מים.
לפעמים צריך מאמץ גדול כדי לתקן נזק קטן.
זה היה הפוסט ה- 2,253 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x