שאלה

שאלה
פעלים שמות עצם (מופשטים)2 תגובות על שאלה

שאלה

שאלה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק אושר כתר, שכתב לנו:
“זו בחורה בשם areej. היא ירדנית והיא עושה הרבה ראיונות עם כל מיני אנשים. יש לה חשבון בטיקטוק ובפייסבוק.
אני אוהב לצפות בה ולתרגל שמיעה בערבית”.
אז מילת היום היא –
סֻאַאל سُؤَال וברבים אַסְאִ’לֶה أسئلة או סֻאַאלַאת سُؤَالَات – שאֵלה, בעיה, בקשה; בקשת צדקה; חקירה
לשמיעה:

זה החשבון שלה בטיקטוק:
areejahmadalzoubi
Areej Ahmad Alzoubi
שמה אריג’ אחמד אלזעבי, ויש לה כמעט מיליון עוקבים בטיקטוק.
פירוש השם אַרִיג’ הוא ריח ניחוח של בושם.
שימו לב! שם משפחתה מבוטא אַ-זֻּעְבִּי. עם שווא מתחת לעין!!!
אל תהיו לי ישראלים מצויים ותבטאו כאחרון הפוליטיקאים זוֹ-אָאאאאא-בי.
אז מה אם אין שווא נח מתחת לעיצורים גרוניים בעברית? אז מה?!?!? בערבית יש, ואנו מסוגלים לבטא כמו שצריך. תודה על שיתוף הפעולה…
באינסטגרם יש לה מעל 161,000 עוקבים, ושם היא כותבת על עצמה:
Areej Alzoubi ~ أريج الزعبي
ᗩᖇEEᒍ
مذيعة ومقدمة برامج 📺🎤
@meccamall @pansaraya الوجه الاعلامي ل
@ammanvoice مذيعة الشمال في
للاعلانات +962776956949
שדרנית ומגישת תוכניות
הפנים התקשורתיות של meccamall, pansaraya
השדרנית של צפון (ירדן) ב- ammanvoice.
לפרסומות (מצוין מספר טלפון).
כותרת הסרטון, שפורסם ב- 6.9.22, כלומר סמוך לפתיחת שנת הלימודים:
أول ما فتت عالصف حكالي بدي أصير مشهور 🥰🥰
ברגע שנכנסתי לכיתה הוא אמר לי: אני רוצה להיות מפורסם
– ערפנא באסמכ?
– עלי
– עלי, סמענא אנכ משהור. מצ’בוט אלכלאם?
– אה, חארתנא הי מערופה, פעשאן היכ.
– מערופה אלחארה ולא אנת מערוף באלחארה?
– לא, אלחארה.
– ג’ד? מש אתפקנא אנכ אנת אלמשהור?
– יעני אלחארה משהורה ואנא משהור מעאהם.
– ואללה! שו חארתכמ? שו אסמהא?
– בארבד נחנא.
– אה, בערפהא, כתיר משהורה. טיב, ח’לינא נסאל אסאלה עשאן נסאל שו אג’אבאתכ, אסאלה דקיקה. שו אכתר מאדה בתחבהא?
– כל אלמואד.
– לא, בדנא מאדה.
– יעני Math ו- English.
– כם מעדלכ אנת?
– מתד’כרה 98.
– מא שאא’ אללה. טיב, בדי אסאלכ, שו חצ’רת אשיאא’ ללמדרסה? שאיפכ ג’איב בראיה שכלהא ע’ריב.
– כהרבאאיה.
– ואללה? יעני בתברי ע אלכהרבאא’?
– בטריה.
– האי אשי אחלא. מא לחקנא ואחנא זע’אר. כנא נברי אחנא באידינא. טיב, אחכי לנא מין אכתר חדא או שו אכתר אשי אשתקת לה פי אלמדרסה?
– אלאאנסאת וצחאבי, או אד’א פי יעני טלאב ג’דאד ואתערף עליהם.
– יעני בתחב תתערף ע נאס אכתר והיכ?
– אה, בחב אתערף ע טלאב ג’דאד.
– אה, אג’תמאעי! שאב מא שאא’ אללה. אאח’ר סאאל: מין אחלא, אלעטלה ולא אלמדרסה?
– אלעטלה.
– ואללה בעד אלמקדמה חסית רח יחכי אלמדרסה. טיב, שכרן אלכ ע אלמקאבלה, ואחכי להם באי. רח תנערף ע כל אלאמאכן הלק.
– מאשי.
– באי.
– عرّفنا باسمك؟
– علي.
– علي، سمعنا إنّك مشهور. مضبوط الكلام؟
– اه، حارتنا هي معروفة، فعشان هيك.
– معروفة الحارة ولّا انت معروف بالحارة؟
– لا، الحارة.
– جدّ؟ مش اتّفقنا إنّك انت المشهور؟
– يعني الحارة مشهورة وأنا مشهور معاهم.
– والله! شو حارتكم؟ شو اسمها؟
– بأربد نحنا.
– اه، بعرفها، كتير مشهورة. طيّب، خلّينا نسأل أسئلة عشان نسأل شو إجاباتك، أسئلة دقيقة. شو أكتر مادّة بتحبّها؟
– كلّ الموادّ.
– لا، بدّنا مادّة.
– يعني Math وEnglish.
– كم معدّلك انت؟
– متذكّره ٩٨.
– ما شاء الله. طيّب، بدّي أسألك، شو حضّرت أشياء للمدرسة؟ شايفك جايب برّاية شكلها غريب.
– كهربائيّة.
– والله؟ يعني بتبري ع الكهرباء؟
– بطريّة.
– هاي اشي أحلى. ما لحقنا واحنا زغار. كنّا نبري احنا بإيدينا. طيّب، احكي لنا مين أكتر حدا أو شو أكتر اشي اشتقت له في المدرسة؟
– الآنسات وصحابي، أو إذا في يعني طلّاب جداد وأتعرّف عليهم.
– يعني بتحبّ تتعرّف ع ناس أكتر وهيك؟
– اه، بحبّ أتعرّف ع طلّاب جداد.
– اه، اجتماعي! شابّ ما شاء الله. آخر سؤال: مين أحلى، العطلة ولّا المدرسة؟
– العطلة.
– والله بعد المقدّمة حسّيت رح يحكي المدرسة. طيّب، شكرًا الك ع المقابلة، واحكي لهم باي. رح تنعرف ع كلّ الأماكن هلّق.
– ماشي.
– باي.
– הצג לנו את שמך.
– עלי.
– עלי, שמענו שאתה מפורסם. זה נכון?
– כן, השכונה שלנו מוכרת, זו הסיבה.
– השכונה מוכרת או שאתה מוכר בשכונה?
– לא, השכונה.
– רציני? לא הסכמנו שאתה הוא המפורסם?
– השכונה מפורסמת ואני מפורסם יחד איתה.
– באמת! מה שם השכונה שלכם?
– אנחנו ב(עיר הירדנית) אִרְבִּד.
– אה, אני מכירה אותה. מפורסמת מאוד. טוב, הבה נשאל שאלות כדי שנשמע את התשובות שלך, שאלות מדויקות. מה המקצוע שאתה הכי אוהב?
– את כל המקצועות.
– לא, אנו רוצים מקצוע (אחד).
– מתמטיקה ואנגלית.
– מה הממוצע שלך?
– אני זוכר 98.
– בלי עין הרע. טוב, אני רוצה לשאול אותך, אלו דברים הבאת לבית הספר? אני רואה שהבאת מחדד מוזר.
– הוא חשמלי.
– באמת? כלומר הוא מחדד על חשמל?
– סוללה.
– זה דבר יפה. לא היה לנו כשהיינו קטנים. היינו מחדדים בידיים. טוב, ספר לנו למה הכי התגעגעת בבית הספר?
– למורות ולחברים שלי, או אם יש, להכיר תלמידים חדשים.
– אתה אוהב להכיר טוב אנשים וככה?
– כן, אני אוהב להכיר תלמידים חדשים.
– הו, אתה (טיפוס) חברתי! נער בלי עין הרע. שאלה אחרונה: מה עדיף, החופשה או בית הספר?
– החופשה.
– בחיי, לאחר הפתיחה הרגשתי שהוא יגיד בית הספר. טוב, תודה לך על השיחה, תגיד להם שלום. אתה תהיה מוכר בכל המקומות עכשיו.
– טוב.
– ביי.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מַסְאוּל مَسْؤُول וברבים מַסְאוּלִין مَسْؤُولين – בכיר, פקיד בכיר, אחראי (כתפקיד או מקצוע), ממונה, מוסמך; כפוף (לחוק) (מיל’: מי ששואלים אותו, מי שמבררים אצלו)
לשמיעה:

השורש הערבי ס.א’.ל עוסק בשאלות, בדיוק כמו בעברית (ש.א.ל).
פה ושם הוא גם עוסק בקיבוץ נדבות ובפשיטת יד, ובכך הוא מתכתב באופן ישיר עם השורש “האח” ס.ו.ל שהוצג כאן בעבר.
* הפועל סַאַ’ל سأل בבניין הראשון, שמילת היום, מסאול, היא צורת הבינוני הפעול שלה – שאל; ביקש, התעניין, בירר; פשט יד
* סַאאֶל سائل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פושט יד, עני
* סַל! سلْ בספרותית – צורת ציווי מקוצרת שמובנה: שְאל!
* הפועל הספרותי סַאאַלַ ساءل בבניין השלישי – שאל וחקר את-
* מֻסַאאַלַה مساءلة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חקירה ודרישה; אחריות
* הפועל הספרותי תַסַאאַלַ تساءل בבניין השישי – שאל את עצמו, הביע תמיהה. תַסַאאַלוּא تساءلوا, ברבים – שאלו אלו את אלו
* תַסַאאֻל تساؤل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שאלה, תהיה
* סַאַּאל سأّال במשקל בעלי המלאכה, או סַאוּל سؤول – מי שמרבה לשאול
* סֻאַ’אל سؤال וברבים אַסְאִ’לֶה أسئلة או סֻאַאלַאת سُؤَالَات – שאֵלה, בעיה, בקשה; בקשת צדקה; חקירה
* סֻאַ’אל אלַּדִ’י יַטְרַח נַפְסַהֻ سؤال الذي يطرح نفسه – שאלה שנשאלת מעצמה (מיל’: שאלה שמציגה את עצמה)
* סֻאַ’אל אִפְתִרַאצִ’יּ سؤال افتراضيّ – שאלה היפותטית
* סֻאַ’אל אִסְתִנְכַּארִיּ سؤال استنكاريّ – (אחת הדרכים להגיד) שאלה רטורית
* סֻאַ’אל גַ’וַאבּ سؤال جواب – תִחקור (מיל’: שאלה תשובה)
* סֻאַ’אל מֻש מֻנַאסֶבּ / מֻשֶ בְּמַחַלֹּה سؤال مش مناسب / مش بمحلّه – שאלה שאינה במקום, שאינה הולמת
* קַאאִמַת אַסְאִלַה قائمو أسئلة – (אחת הדרכים להגיד) שאלון (מיל’: רשימת שאלות)
* מסאוליה مسؤوليّة וברבים מסאוליאת مسؤوليّات – אחריות, סמכות
* חַמַּלֶ אלְמַסְאוּלִיַּה עַלַא- حمّل المسؤوليّة على- – הטיל את האחריות על-
* תַחַמַּלֶ אלְמַסְאוּלִיַּה تحمّل المسؤوليّة – נשא באחריות
* אִעְלַאן עַנֶ אלְמַסְאוליה إعلان عن المسؤوليّة – נטילת אחריות (למשל על פיגועים)
* ד’וּ מַסְאוּליה גִ’נַאאִיַּה ذو مسؤوليّة جنائيّة – בר-עונשין, מי שניתן להענישו
* מַחְדוּדֶ אלְמַסְאוּלִיַּה محدود المسؤوليّة – בעירבון מוגבל
* שַרִכַּה דַ’אתֶ אלְמַסְאוּלִיַּה אלְמַחְדוּדַה شركة ذات المسؤوليّة المحدودة – חברה בעירבון מוגבל
* מַסְאַלַה مسألة וברבים מַסַאאֶל مسائل – שאלה; בעיה, קושיה; עניין
* אִסְאַל עַנֶ אלגַּ’אר קַבְּלֶ אלדַּאר וּעַנֶ אלרַּפִיק קַבְּלֶ אלטַּרִיק اسأل عن الجار قبل الدّار وعن الرّفيق قبل الطّريق – שאל על השכן לפני הבית ועל החבר (המתלווה) לפני הדרך
* אִסְאַלֶ מְגַ’רַּבּ וַלַא תִסְאַל חַכִּים اسأل مجرّب ولا تسأل حكيم – אין חכם כבעל ניסיון (מיל’: שאל אדם מנוסה ואל תשאל רופא או אדם חכם)
* זַלַמֶה מַא בִּיסְאַל עַן חַדַא زلمة ما بيسأل عن حدا – אדם שאינו מתחשב (מיל’: שואל על-) באיש
* יִסְאַל עַ אלְבַּרְסִים וּמִין זַרַעֹה يسأل ع البرسيم ومين زرعه – שואל שאלות על כל דבר, רוצה לדעת הכל, אדם טרדן וחטטן (מיל’: שואל על התלתן ועל מי זרע/שתל אותו)
ונסיים עם מספר ברכות עם ניחוח אסלאמי-דתי:
* נַסְאַל אַללָּה אֶלְעַפוּ וּאלְעַאפְיַה نسأل الله العفو والعافية – אנו מבקשים מאללה מחילה/חסד ובריאות
* נַסְאַל אַללָּה אלשִּפַאאֶ אלְעַאגֶ’ל / אלסַּלַאמֶה וּאלְעַאפְיַה نسأل الله الشفاء العاجل / السلامة والعافية – אנו מבקשים מאללה בריאות מהירה / בריאות ובריאות (כן, יש כאן שלוש מילים שונות לבריאות)
* נַסְאַל אַללָּה אלרִּזְקֶ אלְחַלַאל نسأل الله الرّزق الحلال – אנו מבקשים מאללה פרנסה כשרה
* נַסְאַל אַללָּה אלתַּוְפִיק וּאלנַּגַ’אח نسأل الله التّوفيق والنّجاح – אנו מבקשים מאללה הצלחה (אלוהית) והצלחה (אנושית)
* נַסְאַל אַללָּה אלתַּ’בַּאת نسأل الله الثّبات – אנו מבקשים מאללה להחזיק מעמד
* נַסְאַל אַללָּה אלרַּחְמַה וַאלְמַעְ’פִרַה نسأل الله الرّحمة والمغفرة – אנו מבקשים מאללה רחמים ומחילה
מוסיף הקורא יובל ברגר:
סַאַלוּ אלְבַּעֶ’ל מִין אַבּוּכּ? קַאל: חַ’אלִי חְצַאן سألو البغل: مين أبوك؟ قال: خالي حصان – שאלו את הפרד: “מי אביך”? אמר: “דודי (מצד האם) סוס”
ומוסיפה הקוראת גילה יונה:
והדא בדו סאאל? وهدا بدو سؤال؟ – זה מובן מאליו! (מיל’: וכי זה מצריך שאלה?)
אללי ביסאל מא ביתוה إللي بيسأل ما بيتوه – מי ששואל לא תועה
=-=-=-=
וממש במקרה, ידידי הקורא אלון רומלד כתב לי:
כמה יפה זה לדעת שפות, במיוחד כאשר אתה שולט בערבית, עברית ואנגלית, וגם לדעת את מקור המילה ופירושה.
קח לדוגמה את המילה ‘אחריות’, ‘אחראי’:
באנגלית: responsibility ,responsible
מהיכן זה מגיע? מהמילה response תשובה, מענה, תגובה
אותו אחד שצריך לתת לך תשובות ומענה על ליקויים ועל שירות לא תקין וכן על תפקוד /מעשים הרי הוא ‘אחראי’, נכון? responsible
בערבית: مسؤولية، مسؤول זה ששואלים אותו שאלות וחייב לתת תשובות והסברים… מהמילה سؤال
‘אחריות’ אמרנו, נכון?
ורק בעברית: המילה אחריות מהשורש א.ח.ר
רק בשפה הזאת מתחמקים מ’אחריות’. האחר הוא האשם, האחר נושא באחריות לא אני, האחר…🤭
רק בעברית לא נושאים באחריות אישית אלא מפילים על הא.ח.ר…
הציטוט בתמונה: וודי אלן
זה היה הפוסט ה- 1,958 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

2 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
אסף כ"ץ

הטיעון לגבי אחריות מצחיק אבל לא נכון, המילה בעברית נגזרת מהמשמעות השנייה של השורש א.ח.ר. – קרי אחרון. מי שנושא באחריות הוא מי שפעולתו הייתה האחרונה ולא סתם מי שענה כמו באנגלית ובערבית ????

Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x