שוד

שוד
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on שוד

שוד

שוד

פורסם לראשונה ב- 7.5.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח שלח לי מאחת מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה סרטון חסר מלל מתאריך 19.3.20, בו רואים שוד מזוין בתחנת דלק.
לצד הסרטון נכתבה ההודעה הבאה:
سطو مسلّح ع كازيّة السّرخي في السّواحرة
סַטו מְסַלַּח עַ כַּאזִיֶּתֶ אלסַּרְחִ’י פִי אלסַּוַאחְרַה
שוד מזוין בתחנת הדלק של אלסרח’י באלסואחרה
אז מילת היום היא –
סַטוּ سَطو, בספרותית סַטְו – שוד, גזל; תקיפה, השתלטות
לשמיעה:

“סואחרה א-שרקיה (ערבית: السّواحرة الشّرقيّة) הוא כפר מדרום מזרח לירושלים, המשתייך לנפת ירושלים של הרשות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה במקום מנתה 5,210 תושבים באמצע שנת 2006.
הכפר קרוי על שם בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. עד לעת החדשה נדדו בני השבט באזור צפון מדבר יהודה ולא התגוררו ביישוב קבע כי אם באוהלים שחורים עשויים שערות עיזים, ולפרנסתם עסקו בחקלאות בעל וברעיית צאן. בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקיה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי – א-סוואחרה אל-ע’רביה. במפקד של השלטונות הבריטיים בשנת 1931 נמנו 1,469 נפשות בסוואחרה כולה.
בשנת 1961, תחת השלטון הירדני, האוכלוסייה בכפר מנתה 279 נפש.
בעבר הסתמכה סוואחרה א-שרקייה על תשתיות, ובהם בתי ספר ומרפאות, של הכפרים ג’בל אלמֻכבר ושיח’ סעד. כיום חוצצת גדר ההפרדה בין ג’בל אלמכבר, המהווה שכונה של ירושלים, לבין א-סוואחרה א-שרקייה”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ס.ט.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בתקיפה, גזל ושוד, ואלמלא שוד היה אירוע כה נפוץ בקרב המין האנושי, מן הסתם הפוסט היום היה מוקדש לנושא אחר…
בעברית הוא מופיע בשורש ס.ט.י העוסק בסטיות מכל סוג.
* הפועל סַטַא سطا בבניין הראשון או אַסְטַא أسطى ברביעי – התנפל, הכניע, השתלט; פגע, נהג באלימות כלפי-; גזל, שדד
* סַטו سطو, היא מילת היום, היא צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון. סַטוּ מְסַלַּח سطو مسلّح – שוד מזוין
* סַטְוַה سطوة וברבים סַטַוַאת سطوات, בצורת הפרט הבודד של שם הפעולה – התנפלות והתקפה לשם שוד; אלימות; יהירות; גבורה (לא בשימוש)
לאור מספר תגובות פה בהמשך, סיכם לנו הקורא @Yehonatan Carmeli:
ליסטים מיוונית ליסטיס (המ’ מקורה בטעות בין מ’ לס’ בעברית). הבסיס היווני הינו לסט.
מבחינת מיעוט הוראות השורש הערבי סט”ו سطو מתחזקת ההשערה שאין מדובר בשורש ערבי מקורי אלא בשורש שאול. דווקא גיזרון סטו מלסטיס מתאים יותר מגיזרון לץ لص (גנב, שודד) מלסטיס, שכן לץ אולי קשור לשורש השמי ל”ץ (במקורו, בעברית מודרנית לי”ץ), להתלוצץ, לעשות צחוק מאדם אחר, במקור: להתעלל באכזריות לשם שעשוע.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top