פורסם לראשונה ב- 1.9.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא יהושע אינדור, ששאל לגבי מוצאה.
אז מילת היום היא –
נַוְרַס نَوْرَس וברבים נַוַארֶס نوارس – שחף
היום פוסט קצר, מכיוון שפרט למילה הזו, שמוצאה אינו ערבי, אין מדובר בשורש עם נטייה, פעלים וכו’.
המילה הערבית נורס היא שאילה משמו של השחף בשפות מערביות שונות, עם חילופי למנ”ר:
ביוונית עתיקה (Laros (λάῥος
בלטינית Larus
באנגלית Larus, שהוא שם נרדף לשם המוכר יותר לשחף, Gull או Seagull.
שיהיה יום נהדר ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
=-=-=-=
טוב, תקשיבו:
מי מכם שמכיר אותי יודע שיש דבר אחד שאינני יכול לעמוד בפניו (חוץ מילדיי ואשתי, כמובן…):
אוכל.
בואו נדייק: אוכל ים תיכוני.
בואו נדייק יותר: אוכל מזרח תיכוני.
בואו נדייק ממש: אוכל לבנוני או אוכל ערבי של אזורנו.
לצערי, האוכל הלבנוני היחיד שאני מכיר באופן אישי, כלומר שאכלתי אותו, הוא אוכל שאפשר למצוא בארצנו, ולא בטוח שהוא באמת לבנוני. לא בטוח שהוא הדבר האמיתי.
אבל מעבר לניסיונות המעשיים שלי, מהסרטים ומהסיפורים עולה שהמטבח הלבנוני הוא נזר בריאה…
אז נצראללה, בחיאת רבכ, שחרר אותנו מדיוק הטילים שלך, תהיה נחמד, בוא נעשה שלום, ותן לי לנסוע עם האוטו שלי (לא צריך טיסה, לא צריך כלום…) בארצך היפה, להתפעל מהנופים, ליהנות מאוויר ההרים, להשתכשך בנחלים הצוננים ולאכול מלוא-הבטן אוכל לבנוני טעים…
כי אם אני צריך לבחור, כיעד לנופש או טיול, בין המדבר של סינַי ובין הר הלבנון – אני הולך על לבנון בעיניים עצומות. כזה אני, מוזר…
בקיצור, מזל שיש יוטיוב.
תכירו את ערוץ היוטיוב של האמריקאי מארק ווינס, שחי בתאילנד עם אשתו התאילנדית ובנם.
הוא יוצא לסיורים קולינאריים מצולמים ברחבי העולם, עם בני משפחתו (עם ילד קטן זו משימה לא פשוטה בכלל, בעיניי) ותאמינו או לא, הוא גם היה בישראל (מספר סרטונים שלו מהביקור נמצאים ביוטיוב).
לפני כמה שבועות – ותודה לידידי הקורא Ovadia Mizrahi ששלח לי סרטון אחד שלו, מקרי לגמרי – הוא היה בלבנון.
מסתבר שלא רק אני סבור שזהו מטבח מטריף; גם מארק הקדיש לו סרטונים רבים, שמצטברים ביחד לשעות רבות של צפייה.
אז הנה, זה מה שאני הצלחתי למצוא וללקט. אם מישהו מכם מוצא משהו נוסף שפספסתי – דברו איתי, כדי שאוסיף פה…
קבלו-נא, אין צורך בדרכון, רק בחיך מרייר ובעיניים רעבות למראות ולנופים, מטר מאיתנו, כאן כאן, ממש מעבר לגבול:
מסע בעקבות אוכל הרחוב של בירות:
מסע קולינרי באטרקציות התיירותיות של בירות:
מסע בעקבות המְּתַאֲבְנים הלבנוניים, ה- מֶזֶּה (מזטים), במסעדת אבו חסן בבֵּירות:
“מסע” וארוחת בוקר במלון אַלְבֶּרְגוֹ (שזה מלון, באיטלקית) המ-ד-ה-י-ם בבירות:
מסע בכפרי הר הלבנון עם נופים משגעים, סעודה כפרית אותנטית בכפר חַדַתֶ’ אלְגֶ’בֶּّה וביקור בפארק הלאומי בְּשַרִּי, בו נמצאים עצי ארז עצומים. לפי האמונה מהיער הזה הובאו העצים לבניית בית המקדש של שלמה:
מסע בעקבות ה- כִּבֶּّה (קובה) של הכפר זְעַ’רְתַא בצפון לבנון:
מסע במנזרי עמק / ואדי קַאדִישַא (שנקרא גם ואדי קַנּוּבִּין) בלבנון:
מסע קולינרי בעיר צידון:
מסע קולינרי בעיר טריפולי:
את הסרטון מ- תַעְנַאיֶל בבקעת הלבנון, בו הוא מראה איך צולים כבש שלם, חסכתי מכם…
בקיצור, אני מעולף, מעולף.
אם למישהו יש קערה עם טחינה, או לַבַּנֶה, נא לשפוך עלי כדי שאתעורר.
ואז, אם אפשר, עוד קצת מיץ לימון, שמן זית, עלה נענע וקורט סומאק.
תודה.
סרטונים שלו שפורסמו לאחר פרסום הפוסט הזה:
ארוחת צהריים כפרית בכפר עַגַ’לְתוּן:
מסע קולינרי בבַּעַלְבֶּכּ:
אוכל כפרי בהרי השוף:
מסע קולינרי בעיר צור:
