שליטה

שליטה
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on שליטה

שליטה

שליטה

פורסם לראשונה ב- 31.5.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Moshiko Simchi,‏ שכתב לנו:
“אהלן שלו והחברים,
הצעה למילה ביום: השורשים سطر ו- سيطر. נזכרתי בהם בגלל המילה Ruler באנגלית לסרגל”.
אז מילת היום היא –
סַיְטַרַה سَيْطَرَة – שליטה, בקרה, פיקוד; עליונות
לשמיעה:

השורש הערבי המרובע ס.י.ט.ר עוסק בשליטה:
* הפועל סַיְטַר עַלַא- سيطر على על דרך הבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – שלט על-; השתלט על-
* סַיְטַר עַלֵיה אלְח’וֹף سيطر عليه الخوف – נתקף בפחד (מיל’: השתלט עליו הפחד)
* מֻסַיְטִר مسيطِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שולט; מושל; מפקח; בַּקָּר; וַסָּת
* תַחְתֶ אלסַּיטרה تحت السّيطرة – תחת שליטה/פיקוח
* פֻקְדַאנ אלסיטרה فقدان السّيطرة – אובדן שליטה
* בֻּרְגֶ’ אלסיטרה برج السّيطرة – מגדל פיקוח (זו צורה שימושית פחות. “דרך המלך” היא ברג’ אלמֻרַאקַבַּה)
* עֻ’רְפֶת אלסיטרה غرفة السّيطرة – חדר פיקוד
* מַקַרֶּ אלסיטרה مقرّ السّيطرة – מפקדה, מטה השליטה; מוצב פיקוד
* סיטרה מַרְכַּזִיֶּה سيطرة مركزيّة – שליטה/בקרה מרכזית
* קִיַאדַה וסיטרה قيادة وسيطرة – פיקוד ושליטה
* סיטרה גַ’וִיַּה – سيطرة جويّة שליטה אווירית
כתב לנו ממש במקרה לפני שבוע, בפוסט על שטארה,
הקורא Ariel Karelin:
מעניין לציין שהשורש העברי ש-ט-ר עבר (דרך הארמית, אני מניח?) גם הוא לערבית הספרותית דרך השורש סיטר سيطر. سيطرة – שליטה.
בקוראן חלה בשורש גם לעתים הידמות בנחציות, והוא הופך ל صيطر، כמו בזוג הפסוקים המפורסמים שנאמרו למוחמד בסורת الغاشية:
” فذكر انما انت بمذكر لست عليهم بمصيطر”، כלומר אין אתה בא לכפות עליהם דבר או להשתלט עליהם.
=-=-=-=
השורש ס.ט.ר הופיע אצלנו בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Revital Battat.
לאחר שביקשה פוסט (שכבר התפרסם) על מַחְ’רַטַה יַדַוִיֶּה مَخْرَطَة يَدَوِيّة – קוצץ פטרוזיליה (ידני), היא ביקשה שנדבר גם על סאטור.
אז מילת היום היא –
סַאטוּר سَاطُور (או צַאטור) וברבים סַוַאטִיר سواطير – גרזן קצבים, סכין גדולה של קצבים; קופיץ
לשמיעה:

(לגבי התרגום העברי קוֹפיץ: מקורו בלשון חז”ל, מיוונית: κοπίς קוֹפִּיס)
השורש הערבי ס.ט.ר עוסק בעיקר בשרטוט ובשורות, ויש לי תחושה שמילת היום אינה קשורה אליו באופן ישיר (במיוחד לאור הגרסה עם צאד: צאטור).
ונא לא להתבלבל עם השורש הדומה ס.ת.ר, העוסק בוילונות, הסתרות וכל מיני אללה יֻסתר ולהקתו…
* הפועל הספרותית סַטַרַ سَطَرَ בבניין הראשון – כתב, מתח (קו בסרגל)
* הפועל סַטַּר سطّر בבניין השני – מתח (קו); בדה/חיבר אגדות
* תַסְטִיר تسطير, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שרטוט
* סַאטֶר ساطر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, או סַטַּאר سطّار, במשקל בעלי המלאכה, שניהם לא בשימוש – קַצָּב
* סַטֶר سطر וברבים סֻטוּר سطور או אַסְטֻר أسطر או אַסְטַאר أسطار או אַסַאטִיר أساطير – קו, שורה; כתב
* בֵּינֶ אלסֻּטוּר بين السّطور – בין השורות, בין השיטין (דברים שנכתבים או נאמרים ברמיזה)
* מַסְטַרַה مسطرة או מִסְטַרַה בספרותית, וברבים מַסַאטֶר مساطر – סרגל
* אֻסְטוּרַה أسطورة וברבים אַסַאטִיר أساطير – אגדה; דברי הבל, שטויות; שקרים
=-=-=
לאחר פרסום הפוסט הגיב פה למטה Ariel Karelin.
בתגובתו המרנינה הוא הרחיב מספר תחומים, מהם בחרתי לצטט בגוף הפוסט את העניין הבא:
“אסטורה היא מילה מרתקת.
מחד גיסא, קשה להתעלם מהדמיון הפונטי והסמנטי למילים האירופאיות storia, story, history.
מאידך גיסא, המילה בעלת משקל ערבי ש”יושב עליה בול”, ודומה בכך למילים أكذوبة סיפור/גרסה שקרי(ת), أضحوكة – בדיחה, أطروحة – השערה, היפותזה ועוד. דבר נוסף שנראה מנוגד לאטימולוגיה ה”אירופאית” הוא העובדה, שהמילה מופיעה כבר בקוראן. האל מזהיר את מוחמד، כי מתנגדיו ידחו את בשורתו ואת קורות הנביאים שהוא יציג בפניהם, ויטיחו בו “قد سمعنا لو نشاء لقلنا مثل هذا إن هذا لأساطير الأولين” – שמענו (סיפורים כמו שלך), לו רצינו היינו מספרים אותם בעצמנו, אלה בסך הכל אגדותיהם של הראשונים/הקדמונים. לאמור: אין חדש בדבריך, מוחמד.
על אף וותיקותה של המילה أسطورة בשפה הערבית, והאופן שבו היא הוסוותה במשקל ערבי ספרותי ( אם כי אולי מאוחר מעט), המחקר המודרני בהחלט מתייחס אליה כאל שאילה מ storia היוונית-לטינית. מילוני אינטרנט יתמכו בגרסה זו”.
=-=-=-=-=
אם כן, למרות הדמיון בין עיצורי השורשים, מסתבר שאין קשר סמנטי (של משמעות) בין ס.ט.ר ל- ס.י.ט.ר.
אבל מושיקו טוען, שסרגל (בערבית: מַסְטַרַה) נקרא באנגלית Ruler, שפירושו המילולי הוא שולט (בערבית: מֻסַיְטִר).
אז האם כן קיים קשר בין השורשים, שמסתתר בשמו האנגלי של כלי/מכשיר מדידה?
לא היה פשוט למצוא תשובה לשאלה הזו.
מקור המילה האנגלית במובן סרגל הוא בלטינית: regula פירושה מקל מדידה. המילה חדרה לאנגלית דרך הצרפתית במאה ה- 15.
המילה האנגלית הזהה, שפירושה שליט, שאובה מאותם מקורות אך עם התפתחות סמנטית מטאפורית עצמאית: גם שליט מנחה בקווים ישרים.
האם תופעה זו קרתה גם בערבית? תחושת הבטן שלי אומרת שמדובר במקריות בלבד, אבל לך תדע…
=-=-=-=
בתמונה: “האח הגדול”
האמיתי, לא יורם זק…
פה בגרסה הקולנועית של הספר “1984” שיצאה לאור ב… 1984.
השחקן שפרצופו גילם את האח הגדול: Bob Flag
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top