שמירה

שמירה
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on שמירה

שמירה

שמירה

פורסם לראשונה ב- 13.3.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת @Hadas Roitman, שכתבה לנו:
“שלום שלו,
“פאודה” חזרה אלינו בגדול…
אשמח אם תכתוב אודות “אלאמן אלוִקאאִי”, הלא הוא “הביטחון המסכל” שעליו מדובר רבות בסדרה.
תודה רבה!”
אז מילת היום היא –
וִקַאיֶה وِقَاية – שמירה, אבטחה, הגנה, מניעה; מניעה של מחלות; זהירות
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי ו.ק.י (בגזרת פ”ו-ל”י) עוסק בשמירה ובהגנה.
וכן, יש עוד שורשים בערבים שעוסקים בשמירה. אבל הדף שלנו מציג שורש ערבי נתון ביום.
הנטייה של השורש לא פעם מרתקת, מכיוון שהוא פועל עלול-מורכב, כלומר “חולה” בשתי “מחלות דקדוקיות”: הוא “סובל” משגעונות גזרת פ”ו וכן מחִרפוני גזרת ל”י, שהיא הגזרה המאתגרת ביותר בכל השפות השמיות. נותר רק לקוות שהוא לא יחטוף קורונה והעיצור היחיד החזק בו ייפגע גם הוא…
צורת הציווי נוכח בבניין הראשון, לצורך הדוגמה, היא משפט שלם תקין תחבירית, שמורכב מאות אחת בלבד (!): קִ! قِ – שְמור!
* הפועל וַקַא وقى בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – שמר, הגן, מנע
* וַאקִי واقي (וַאקִן واقٍ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מגן, שומר; מונע, אנטי-, נגד-
* דִרְע וַאקי درع واقي – שריון מגן; אפוד קרמי
* קנאע ואקי قناع واقي – מסיכת מגן
* וַאקִיַה واقية בצורת הנקבה – מגן, שומר, מונע
* וַאקִיַאתֶ אלְאַאדַ’אן واقيات الآذان – אטמי אוזניים
* עַלַאמַה וַאקִיה علامة واقية – ציון מגן (בבחינות בגרות)
* אֶלְוַאקי אֶלדִּ’כְּרִי الواقي الذّكريّ – קונדום (מיל’: המגן הזכרי)
* וִקַאיַה צִ’דַּ אלְעַ’אז وقاية ضدّ الغاز – התגוננות נגד גזים, יחידות אב”כ
* אַלִףֶ אלְוִקַאיַה ألف الوقاية – אלף חוצצת (מופיעה בסוף פעלים בצורת רבים, למשל: כַּתַבּוּא)
* וִקַאא’ وقاء, שם פעולה נוסף של הבניין – שמירה, הגנה
* וִקַאאִיּ وقائيّ – מונע, שומר, מגן; של שמירה והגנה
* אֶלְאַמְנֶ אלְוִקַאאִיּ الأمن الوقائيّ – הביטחון המסכל (גוף ביטחוני מסוג מודיעין מסכל, הקיים במדינות רבות. המקביל הישראלי שלו הוא שב”כ)
* טִבּّ וִקַאאִי طبّ وقائيّ, צִחַּה וִקַאאִיַּה صحّة وقائيّة – רפואה מונעת
* הפועל וַקַּא وقّى בבניין השני – שמר, הגן
* הפעלים הספרותיים תַוַקַּא توقّى בבניין החמישי או אִתַּקַא اتّقى בבניין השמיני – חשש, נזהר מ-, התרחק מ-
* אִתַּקַא אללָּה اتّقى الله – היה ירא מהבורא
* מֻתַקִּי متّقي (מֻתַּקִן متّقٍ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חרד, ירא שמיים
* אֶלְוִקַאיֶה חֵ’יר מִנֶּ אלְעִלַאג’ الوقاية خير من العلاج – זהירות/שמירה עדיפה על טיפול, להקדים תרופה למכה
* דִרְהַם וִקַאיֶה חֵ’יר מֵן קֻנְטַאר עִלַאג’ درهم وقاية خير من قنطار علاج – להקדים תרופה למכה (מיל’: מטבע דרהם של שמירה עדיף על כמות גדולה של טיפול)
שימו לב מה קרה “באשמת” הבניין השמיני: העיצור תו של הבניין הובן כאות שורש, וכך נוצר שורש חדש, עם אותה משמעות:
* תַקִיַּה تقيّة – פחד, זהירות. בחלק מהכיתות בעולם הערבי: הסתרת האמת על האמונה מחשש השמדה (אומרת ויקיפדיה בנושא בקשר לדרוזים: ” הדרוזים חוו במרוצת השנים יחס עוין ולעיתים גם אכזרי מצד המוסלמים האדוקים. היות שהדרוזים היו בראשית דרכם עדה קטנה ומסוגרת, הם סבלו מיחס עוין במיוחד. הדת הדרוזית יצרה פתרון שאומץ ב”אורח חייהם”: ה”תקייה” – החובה של הסתרת הדת בעת צרה ומשבר בעזרת טשטוש מבחינה חיצונית של אמונתם כך שהם יכולים לדמות לסביבתם. עיקרון זה שימש במשך השנים בסיס להתנהגות הפוליטית של הדרוזים”)
* תֻקַא (תֻקַן) تُقى – יראת הבורא
* תַקְוַא تقوى – פחד, יראה, חסידות
* תַקִיּ تقيّ – אדם ירא שמיים
שורש תנייני:
“לעיתים העיצורים של מילה שבה משובץ כבר שורש אחד הופכים לשורש חדש, ואז השורש החדש נקרא שורש תנייני. בעברית החדשה גזירה של שורשים תנייניים היא נפוצה מאוד, למשל ת-פ-ק-ד (תִפְקֵד) – שורש תנייני מן פ-ק-ד (דרך המילה תפקיד), א-ב-ט-ח (אִבְטֵחַ) – שורש תנייני מן ב-ט-ח (דרך המילה אבטחה), מ-ק-ש (לְמַקֵש) – שורש תנייני מן י-ק-ש (פח יקוש, דרך המילה מוקש).
גזירה של שורש תנייני מתרחשת בשתי דרכים עיקריות. האחת נובעת מניתוח צורני מוטעה של המילה, כשעיצורים השייכים במקורם למשקל נתפסים על ידי הדובר כחלק מהשורש. בכך נוצר למעשה שורש חדש. דרך גזירה זו קיימת בלשון חז”ל. למשל, המילה “תרומה” היא מן השורש ר-ו-ם (כמו הֵרִים) במשקל תְּקוּלָה. בלשון חז”ל נתפסה התי”ו כשורשית, והמילה הובנה כגזורה מהשורש ת-ר-ם במשקל קְטוּלָה. הדרך השנייה, הנפוצה יותר בעברית החדשה, היא גזירה מכוונת של שורש מבסיס על ידי השמטת תנועות הבסיס, בתהליך המכונה “סחיטה” (לדוגמה: ת-פ-ק-ד מן “תפקיד”, במקור משורש פ-ק-ד), ולעיתים אף גזירה ישירה של שורש משורש אחר בתבניות קבועות כמו פ-ע-ל-ל (למשל: דברר), א-פ-ע-ל (אחזר), ת-פ-ע-ל (תשאל), ש-פ-ע-ל (שכתב), מ-פ-ע-ל (מחזר), פ-ע-ל-ן (עצבן), פ-ע-ל-ת (תכנת), פ-ל-פ-ל (בלבל).
התהליך של גזירת שורש תנייני יכול להתרחש מספר פעמים בזו אחר זו. כך למשל מהשורש התנייני ת-ח-ל (התחיל) – שהוא בעצמו נגזר בתקופת חז”ל מהשורש המקראי ח-ל-ל (הֵחֵל) – נגזר, בתקופת העברית החדשה, השורש החדש א-ת-ח-ל (אִתְחֵל)” (ויקיפדיה).
=-=-=-=
* וֻקִיַּה وقيّة או אוּקִיַּה أوقيّة וברבים וַקַאיַא – אוקיה, אונקיה (כלומר זו אינה מילה ערבית במקור. היא פשוט “מתלבשת” על השורש שלנו היום). זו מידת משקל עתיקה שחיה ובועטת כיום בעיקר בבתי ממכר הכנאפה, שכן מנות הכנאפה נמכרות לפי אוקיות.
במצרים המסה שלה מקבילה ל- 37 גרם, בירושלים ל- 240 גרם, בביירות ל- 213.4 גרם ובחלב בסוריה ל- 320 גרם.
אז אם אתם בדיאטה, היזהרו לכם פן תזמינו כנאפה בסוריה לפי מידות מצריות. חבל על הקלוריות…
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top