פורסם לראשונה ב- 13.5.18
המילה היום מופיעה לכבודה של גִּתִּית, תלמידה שלי, ולכבודו של בעלה הטרי אידו, שהתחתנו ביום שישי האחרון.
בִּאלרִּפַאא’ וַאלְבַּנִין بِالرِّفَاء وَالْبَنِين – שתלדו בנים באושר ובהרמוניה!
או: מי ייתן ותחיו בהרמוניה ותעמידו בנים רבים!
שהיא ברכת נישואין מקובלת בערבית.
אני כבר שומע מלמולים מגדריים בקהל:
“למה מאחלים להם דווקא בנים?!”
כי בנות, ופה אצטט את אחד המערכונים היותר מצחיקים של שלישיית “הגשש החיוור”: “בנות לא נחשב”…
בתרבות הערבית הקלאסית (ולא רק בה; אתם יכולים לפשפש מעט גם בתרבות היהודית, ובתרבויות עתיקות רבות נוספות, וגם בהודו של היום, רק לצורך הדוגמה) בנות היו המין הפחות-מועדף: הן לא יישארו במשפחה של אבא שלהן כמו הבנים, אלא יעברו כבר בגיל העשרה, כשיתחתנו, למשפחה/חמולה של הבעל שלהן.
אז בשביל מה צריך לטרוח עבורן… הן אפילו נטל; שנים צריך להשקיע בגידולן ואז הן עוזבות…
אחרי שהזדעזענו, אני מאחל פה לגתית ולאידו, בתור אבא לשתי בנות ובן, שפע בנות ובנים.
השורש הערבי הספרותי הנדיר ר.פ.א’ עוסק במקור בהתקרבות של ספינות לנמל. וגם בהסכמה ובהרמוניה. מה הקשר? הקשר הוא שכאשר ספינה עוגנת, היא מתמזגת עם המזח, יש ביניהם הרמוניה. כן, כן. רציני לגמרי:
* הפועל הספרותי רַאפַאַ’ رافَأ בבניין השלישי – הסכים עם
* רִפַאא’ رِفَاء, היא מילת היום – הרמוניה, הסכמה הדדית
* מַרְפַא’ مرفَأ במשקל המקומות, בדיוק כמו מַרְסַא مرسى (מילה מוכרת יותר, כנראה ממוצא זהה) – מעגן, נמל
הביטוי הנ”ל מופיע באינטרנט כ- 900,000 פעמים.
אולם בנוסף לכך, קיים חצי ממספר המופעים הזה בצורת הכתיב:
בִּאלרַּפַאה וַאלְבַּנִין بِالرَّفَاه وَالْبَنِين
עם הא בסוף המילה הראשונה.
ייתכן שהדבר נבע מטעות כתיב שהשתרשה היטב, מכיוון ש- רַפַאה رفَاه, עם הא עיצורית בסוף, פירושה נוחות, רווחה. כך שגם לאחל: “שתלדו בנים באושר וברווחה” זה ברכה מספיק טובה ונאה…
שיהיה יום נהדר, ושבוע מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.