תור (יונת בר)

תור יונה
חיות שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on תור (יונת בר)

תור (יונת בר)

תור יונה

פורסם לראשונה ב- 21.2.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ran Inbar, שכתב לנו:
“שלום שלו.
אני יחסית חדש לדף, רק עוקב כמה חודשים. אתה כל פעם מסיים את הפוסט שלך ב-“ימאמה”.
אני חשב שהפרוש של זה זה “יום טוב”; אבל הראיתי את זה לחבר ערבי, ולא היה לו מושג מה זה אומר.
האם אפשר פרוש בבקשה?
בתודה מראש”
אז מילת היום היא –
יַמַאמַה يَمَامَة – תור (יונת בר)
לשמיעה :

רן, אין מדובר סתם במילה.
יַמַאמַה דַעַ’ש يَمَامَة دغش Yamama Dagash היא מי שאמונה אצלנו על הקלטת מילת היום ועל מתן פרשנות, הסברים ואסמכתאות כדוברת ערבית כשפת-אם.
יַמַאם يَمَام, כשם קיבוצי, פירושה תורים, יוני בר או יוני סלעים.
ימאמה, כשם הפרט הבודד, היא יונת בר אחת.
יונה “רגילה”, “עירונית”, היא חַמַאמַה حمَامَة (כשם קיבוצי, יונים, בכלל – חַמַאם حمَام. חַמַּאם בית מרחץ בא עם דגש حمَّام).
גורסת ויקיפדיה, בין השאר:
“גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה” (ירמיהו פרק ח פסוק ז)
“הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ” (שיר השירים פרק ב פסוק יב)
“במקרא ובהלכה קיימת הבחנה חדה בין תורים ובין יונים. לא נאמר במקורות מה הם המאפיינים לכל סוג. החוקרים נותנים כמה השערות:
1. ברק בנוצות (הצוואר) – רק ליונים.
2. היונים בלבד שותות מים בשאיבה רציפה, שלא כשאר העופות
3. התור צר יותר ומעודן
4. קולו של התור כשמו (“תור תור”, ולא “הום הום” כקולן של היונים)
5. התור אינו יציב בארץ. כמשתמע מהפסוקים הנ”ל”.
האם יש קשר לשוני בין חמאם לימאם? על פניו כן, אם כי פונטית אין שום קשר בין חית ליוד.
בלי קשר ליונים, ימאמה היא גם מטרה או כוונה (לא בשימוש).
מהשורש של היום, י.מ.ם בגזרת הכפולים, יש גם:
* יַםּ يَمّ וברבים יֻמוּם يموم – ים (לא בשימוש). במדוברת: צד, כיוון (שמות עצם); ליד- (מילת יחס); יחוס; לגמרי, ממש (כתארי פועל)
\=\=\=\
שמעתם על זַרְקַאאֶ’ אלְיַמַאמַה زرقاء اليمامة?
מדובר בדמות ערבית מיתולוגית, אישה שחייתה בחבל נַגְ’ד שבמרכז חצי האי ערב בעידן שלפני האסלאם (תקופת הג’אהליה), במאה הרביעית לספירת הנוצרים.
היא נקראה כך בשל עיניה הכחולות (אַזְרַק – כחול, זרקאא’ – כחולה), ואלימאמה – על שם השבט שלה. כלומר: בעלת העיניים הכחולות משבט אלימאמה.
אבל רגע! היא לא הייתה שבדית; אין הרבה בדואים עם עיניים כחולות. הכוונה הייתה שהיא נהגה לאפר את עיניה באיפור בצבע שחור-כחול.
היו לה יכולות לראות אדם שמרוחק ממנה מרחק שלושה ימי הליכה, ואפילו שבוע. תכונה זו עזרה לה ולשבטהּ בעיקר בכל הקשור למוכנות מפני תקיפה של שבט זר. בני שבטה סמכו עליה רבות בעניין זה.
מסופר עליה שבאחת המלחמות, השבט האויב, שהכיר את יכולותיה, התקדם לעבר שבט אלימאמה בעודו מסתתר מאחורי ענפי עצים גדולים.
מדובר היה בחייליו של המלך חַסַּאן אֶלְחִמְיַרִיּ حسّان الحِمْيَرِيّ, שהגיעו מאזור תימן.
זרקאא’ ראתה זאת בעיני רוחה והזהירה את בני שבטה, שהעצים שמתקדמים לעברם מסתירים חיילי אויב, אך הם לא האמינו לה. כשהאויבים הגיעו לשבט אלימאמה הם החריבו והשמידו אותו: הם הרגו את כל הגברים, עקרו את עיניה של זרקאא’ וצלבו אותה.
הביטוי אַבְּצַר מִן זרקאא’ أبصر من زرقاء פירושו בערבית: (אין) מי שרואה יותר טוב מזרקאא’, והוא נאמר על מי שראייתו הפיזית וגם העל טבעית משובחת.
=-=-=-=
זרקאא’ אלימאמה הוא גם שמו של לוויין אזרחי-צבאי ששוגר בשנת 2001. שמו הצרפתי: Maroc-Tubsat.
הלוויין, שנבנה במרוקו בסיועה של האוניברסיטה הטכנית של ברלין, הפך את מרוקו למדינה הערבית הרביעית שיש לה לוויין, לאחר מצרים, סעודיה והאמירויות.
אחרי שקוראים את הסיפור היפה (או שלא) על זרקאא’ אלימאמה, מבינים שזה שם נפלא ללוויין ריגול, לא?
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top