תחמושת

תחמושת
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on תחמושת

תחמושת

תחמושת

פורסם ב- 27.2.22

מרחבא
שלום לכולם,
אפתח באופן בלתי מתוכנן עם סרטון ששלח לי אתמול בלילה ידידי יהושע אינדור.
וזו לשון הסרטון, שמצורף לתגובות:
طالب جامعي يدرس في اوكرانيا يتحدّث حول ما حصل معهم
סטודנט שלומד באוקראינה מדבר על מה שקרה להם
אלסלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה.
אלנא מן אמבארח טאלעין מן אלעאצמה כייפ, אסתמרת רחלתנא עלא מדינת לפוף מא יקארב 17 סאעה.
וצלנא אלסאעה 7 צבאחן, בעדין אנטלקנא מן מדינת לפופ אללי בתטל עלא חדוד בולנדא, אנטלקנא עלא מחטת אלקטאר, ת’מ אתג’הנא עלא חדוד בולנדא והנאכ עלא חדוד בולנדא סיר ע אלאקדאם, משינא 5-6 סאעאת משי, בדון אכל, בדון מי, בדון ולא אשי, בתעב וארהאק ואלחמד ללה
והאי אחנא ת’אבתין וצאמדין
ומענא שבאב מן אלקדס ובית חנינא וצור באהר וג’בל אלמכבר ואלחמד ללה
ואנ שאא’ אללה נצל באלסלאמה סאלמין ע’אנמין עלא אהאלינא, יא רב
السّلام عليكم ورحمة الله وبركاته.
النا من امبارح طالعين من العاصمة كييف، استمرّت رحلتنا على مدينة لفوف ما يقارب ١٧ ساعة.
وصلنا السّاعة ٧ صباحًا، بعدين انطلقنا من مدينة لفوف اللّي بتطلّ على حدود بولندا، انطلقنا على محطّة القطار، ثمّ اتّجهنا على حدود بولندا وهناك على حدود بولندا سير ع الأقدام، مشينا ٥-٦ ساعات مشي، بدون أكل، بدون ميّ، بدون ولا إشي، بتعب وإرهاق والحمد لله
وهاي احنا ثابتين وصامدين
ومعنا شباب من القدس وبيت حنينا وصور باهر وجبل المكبّر والحمد لله
وإن شاء الله نصل بالسّلامة سالمين غانمين على أهالينا، يا ربّ
שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו.
אתמול יצאנו מהבירה קייב, הנסיעה שלנו לעיר לבוב נמשכה בערך 17 שעות.
הגענו בשעה 7 בבוקר, אח”כ יצאנו מלבוב, שקרובה לגבול עם פולין, יצאנו לתחנת הרכבת, ואז פנינו לגבול עם פולין ושם התחלנו ללכת ברגל, הלכנו 5-6 שעות ברגל, בלי אוכל, בלי מים, בלי כלום, עייפים ומותשים, והשבח לאל
הנה אנו שורדים ועומדים איתן.
נמצאים איתנו חבר’ה מירושלים, מבית חנינא, מצור באהר, מג’בל אלמכבר והשבח לאל
בעזרת האלה נגיע בשלום, שלמים ובריאים למשפחותינו, בעזרת האל.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
מילת היום מופיעה כי רציתי לשתף אתכם בקטע הבא.
אז מילת היום היא –
דַ’חִ’ירַה ذَخِيرَة וברבים דַ’חַ’אאֶר ذخائر – תחמושת; מאגר, מלאי; אוצר; הון, עושר
תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת, גם לא בכתיבה.
האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
במהלך שיטוטיי ברשת נתקלתי בפוסט הבא.
הוא התפרסם בדף הפסייבוק: אלשיוח’ ביתנא الشيوخ بيتنا – אלשיוח’ הוא ביתנו
אלשיוח’ הוא ישוב שנמצא צפון מזרחית לחברון.
הדף, עם מעל 23,000 עוקבים, כותב על עצמו:
صفحة تهتم بأخبار البلدة وما يحيط بها على المستوى الوطني… تتميز بالمصداقية والسرعة
דף שעוסק בחדשות הישוב וסביבתו ברמה הלאומית. הוא מתאפיין באמינות ובמהירות
הדף פרסם ב- 13.5.16 פוסט שכותרתו:
لماذا سُمِّيَتْ رأس الجورة. شاهد القصة الكاملة مع الصحفي انس حلايقة
למה המקום נקרא ראס אלג’ורה. צפה בסיפור השלם עם העיתונאי אנס חלאיקה
בדף של אנס הוא מספר על עצמו שהוא כיום תושב חברון, אך במקור מאלשיוח’.
הוא מנכ”ל אולפן “אלבלד” לצילום ופרסום.
ראס אלג’ורה הוא כנראה ישוב שנמצא צפונית לחברון, אם כי לא מצאתי אותו על המפות. ואולי זה שם ישן.
וזה מה שהוא כתב:
الخليل فخر فلسطين هكذا نطق التاريخ
كنت متوجِّها انا وصديقي من قريتنا باتجاه مدينة الخليل قبل مدة
استوقفنا جندي على أحد الحواجز القريبة من مداخل المدينة وتكلم بلغة عبرية الى اين أنتم ذاهبون فأخبرناه الى الخليل قال الى اين قلنا الى منطقة رأس الجورة
فأخذ يضحك ويتهكّم ويغامز زميله بجانبه ويقول لنا بالعبرية كلمات فهمنا منها “الجورة مجاري يعني” ويقصد تشبيهها بحُفرة الامتصاص. دفَعَني التهكّم للبحث عن تاريخ تِلْك المنطقة وإلَيْكُم ما وجدت
اتَّضَح انّ تاريخ منطقة رأس الجورة جعل أحلام الاحتلال لا تتعدّى حُفرة الامتصاص والتفكير المُلَوَّث بالمجاري اعزّكم الله عذرًا على الإطالة لكن تستحِقّ القِرَاءَة.
كان اسمها جورة بحلص وحصلت بها معركة كبيرة.
معركة جورة بحلص: هي احدى أكبر المعارك التي خَاضَها ثُوّار الخليل في ثورة سنة 1936 وقد وقعت المعركة في المنطقة اصبحت تُعْرَف اليوم راس الجورة وهي المدخل الشمالي لمدينة الخليل وتُعْتَبر المعركة من أكبر المعارك في تاريخ النضال الثّوْري الفلسطيني وفي تاريخ ثورة سنة 1936.
وقد جاءت هذه المعركة بعد سيطرة الثُوّار على مدينة الخليل في 20 اب سنة 1938 وبعد سيطرَتِهِمْ على مدينة بئر السبع وحصولهم على اسلحة وذخيرة.
بعض المَرَاجِع تشير الى ان الثوار استولوا على 250 بندقية ورشاش وخمسين صندوق ذخيرة وخمسين مسدسا وحوالي مائتي قنبلة ومائة بندقية من النوع القديم كما استولوا على عدد كبير من الخوذات والألبسة وعلى مدفع رشّاش سعة 47 طلقة بالإضافة الى مائة مخزن خاصّ مع حقيبتي غيار لَهُ
وبذكر المُؤَرّخ الفلسطيني عارف العارف على ان ثوار الخليل استولوا على أكثر من ستمائة قطعة سلاح.
انتشر مئات الثوار من بيت امر في شمال الخليل وحتى الحاووز في مدينة الخليل وقد مرت أربع سيارات انجليزية (تركات) وبكل سيارة مدفع رشاش
كان خبر تَحَرُّك السيارات ينتقِل من ثائر الى آخر حتّى وصلت الكمين المنصوب لها في منطقة جورة بحلص وأمر القائد العسكري عبد الحليم الجولاني المعروف بالشلف بإطلاق النار على السيارات الاربع
وتم قتل 70 جنديا بريطانيًا والاِسْتِيلَاء على كَافَّة أسلحتِهم بعد حرْق سيّاراتهم واشتبكت قوّات الثوار مع قوات الجيش البريطاني القادمة للنجْدة وبعد ربع ساعة من الزمن وصلت خمس طائرات بريطانية مِمّا أدّى الى وقوع معركة ضارية بين الثوار وتِلْك الطائرات وأُسْقطت طائرتَيْن الأولى سقطت على الشارع واحترق فيها طيّارَيْن والثانية سقطت جنوب الخليل وهبط طياراها بالمِظَلّات أحدهم قُتِلَ ودُفِنَ في خربة قلقس
وقد قتل بايدي عائلة ابو اسنينة أما الاخر فسقط بالقرب من بيت عائلة التكروري التميمي وقد استلمته القوات البريطانية وقد استولى الثوار على اسلحة الطائرتين وأعطب الثوار طائرة ثالثة استشهد في هذه المعركة هاشم الدويك رئيس فصيلة حمولة الدويك. وعبد الرحيم شاكر الجنيدي رئيس فصائل النطقة الغربية وعيد الاشهب والحارس الخاص للقائد الشلف عمر احمد النتشة والشهيد عبد الفتاح محمد من بني نعيم كما جرح سبعة اخرون.
חברון היא גאוות פלסטין, ככה מספרת ההיסטוריה.
אני וחברי פנינו מהכפר שלנו לכיוון העיר חברון לפני זמן מה.
חייל עצר אותנו באחד המחסומים הקרובים לכניסה לעיר ושאל אותנו בעברית: “לאן אתם הולכים?” ענינו לו לחברון. הוא שאל “לאן (בדיוק)?” וענינו לאזור ראס אלג’ורה.
הוא התחיל לצחוק וללעוג ולרמוז לחברו שהיה לידו, ואמר לנו בעברית מילים שהבנו מהם ש”ג’ורה זה ביוב”, בהתכוונו לְדַמות את המילה לבור הניקוז. הלגלוג גרם לי לבדוק את ההיסטוריה של האזור הזה.
בפניכם מה שמצאתי:
התברר שההיסטוריה של אזור ראס אלג’ורה גרמה לחלומות של הכיבוש להישאר בתוך הגבולות של בור הניקוז ושל המחשבה המזוהמת על ביוב – במחילה מכבודם – וסליחה על ההארכה במילים, אבל זה שווה קריאה.
השם של המקום היה ג’ורת בחְלץ והתקיים בו קרב גדול.
קרב ג’ורת בחלץ: זהו אחד הקרבות הגדולים ביותר בו השתתפו מורדי חברון במרד של שנת 1936. הוא התרחש באזור שהיום מוכר בשם ראס אלג’ורה, שהוא הכניסה הצפונית לעיר חברון. הקרב נחשב לאחד הגדולים בהיסטורית המאבק הפלסטיני במרד של שנת 1936*.
הקרב התרחש לאחר שהמורדים השתלטו על העיר חברון ב- 20.8.36 ולאחר שהשתלטו על העיר באר שבע והשיגו נשק ותחמושת.
מספר מקורות מצביעים על כך שהמורדים השתלטו על 250 רובים ומקלעים, 50 ארגזי תחמושת, 50 אקדחים, בערך 200 רימונים ו- 100 רובים מסוג ישן. בנוסף הם השתלטו על מספר רב של קסדות ומדים, על מקלע כבד (מסוג) 47 קליעים, בנוסף ל- 100 מחסניות אישיות עם שני תרמילי חלקי חילוף (ואולי הכוונה לאפודים).
ההיסטוריון הפלסטיני עארף אלעארף** ציין שהמורדים של חברון השתלטו על יותר מ- 600 כלי נשק.
מאות מורדים התפרסו מ(הכפר) בית אֻמַּר בצפון חברון ועד אלחאווז (מכל/מאגר מים) של העיר חברון. חלפו ארבעה כלי רכב בריטיים (משאיות) כשבכל אחד מהם מקלע כבד.
הידיעה על תנועת כלי הרכב עברה ממורד למורד עד שהם הגיעו למארב שהוכן להם באזור ג’ורת בחלץ. המפקד הצבאי עבד אלחלים אלג’ולאני, המוכר (בכינוי) אלשלף, פקד לירות על ארבעת כלי הרכב.
נהרגו 70 חיילים בריטיים ו(המורדים) השתלטו על כלי הנשק שלהם לאחר שריפת כלי הרכב שלהם. כוחות המורדים נתקלו בכוחות הצבא הבריטי שבאו לסייע. לאחר רבע שעה הגיעו חמישה מטוסים בריטיים, דבר שגרם להתפתחות של קרב כבד בין המורדים ואותם המטוסים. הם הפילו 2 מטוסים, הראשון נפל על הרחוב/הכביש ונשרפו בו שני טייסים. השני נפל מדרום לחברון, ושני הטייסים שלו צנחו. אחד מהם נהרג ונקבר בח’רבת קלקס. הוא נהרג על-ידי בני משפחת אבו סנינה. השני צנח ליד בית משפחת אלתכרורי אלתמימי, והוא הועבר לידי הכוחות הבריטיים. המורדים השתלטו על הנשק של הטייסים. המורדים גם פגעו במטוס שלישי. בקרב הזה נהרגו האשם אלדויכ, המ”מ של חמולת אלדויכ, עבד אלרחים שאכר אלג’נידי, מ”מ ה… המערבית, עיד אלאשהב, עמר אחמד אלנתשה, השומר האישי של המפקד אלשלף, וכן השהיד עבד אלפתאח מחמד מהישוב בני נעים. כמו כן, נפצעו שבעה נוספים.
(התרגום שלי. שָלֵו)
* הוא מתכוון למרד הערבי הגדול של שנת 36′. הנושא עצום מדי מכדי שאסכם אותו פה בשורה. מוזמנים לקרוא את הערך הוויקיפדי.
הנה רק הפתיח:
“המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ’וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בעברית: מרד פלסטין הגדול) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939. מרד זה כונה באנגלית: המרידה הערבית בפלשׂתינה (Arab revolt in Palestine 1936-1939). במהלך המרד נהרגו למעלה מ-400 יהודים, כ-200 בריטים וכ-5,000 ערבים, רובם במסגרת חיסולי חשבונות ותקיפת מתנגדים. במהלך המרד קהילות יהודיות ויישובים קטנים נחרבו, גלו או פונו, בעיקר באזורי ספר ובערים עתיקות, בעקבות ההתקפות עליהן, ובהן משמר הכרמל, חוות משמר הכרמל, עין זיתים, פקיעין, רוחמה, שכונת שמעון הצדיק, חברון, כפר השילוח, ביפו ובשכונות סביבה. […]”
** “עארף אל-עארף (בערבית: عارف العارف, 1891 – 30 ביולי 1973) היה עיתונאי, היסטוריון, פוליטיקאי ואיש ציבור ערבי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. שימש כמושל נפת באר שבע בשנות ה-30 של המאה ה-20 וכראש עיריית מזרח ירושלים בשנות ה-50.
[…]
בשנים 1936–1939, בעת המרד הערבי הגדול, עמד אל-עארף בפני בעיה. הוא היה פקיד במגזר הציבורי הבריטי, היה חייב נאמנות אליו ומתוקף תפקידו היה עליו לשמור על השקט באזור שלטונו, ומנגד, הוא תמך באנשי הכנופיות במאבק הערבי נגד השלטון הבריטי. אל-עארף מצא פתרון לבעיה על ידי ביום פיצוצים בסמוך לביתו שלא פגעו בבית אך יצרו את הרושם כי אנשי הכנופיות נאבקים באל-עארף, ובמקביל, הניח לאנשי הכנופיות לפעול באזור וב-1938 אף השתלטו הללו על העיר. בשנותיו הראשונות בבאר שבע התגורר בבניין המושל אולם בהמשך החליט להקים את ביתו בעיר ורכש חלקת אדמה, עליה הקים בין השנים 1937–1938 את הבית שזכה לשם בית עארף אל-עארף. […]” (שם)
=-=-=
ומה המסקנה שלי מהסיפור? שלפעמים יוצאים דברים טובים מחיילי צה”ל במחסומים באיו”ש…
ובזה הרגע סיימנו לקרוא מורשת קרב ערבית מתקופת המנדט…
שמתם לב שלא הוזכרו ציונים, יהודים וכו’ (פרט לחיילי במחסום)?
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ד’.ח’.ר עוסק בחיסכון, אגירה ובתחמושת.
באחדות מהמילים הוא מופיע, גם בספרותית, בצורה ד.ח’.ר, על אף שהשורש הזה קיים באופן עצמאי.
* הפועל דַ’חַ’רַ ذَخَرَ בבניין הראשון – חסך, צבר, אצר, אגר, אחסן
* דֻ’חְ’ר ذُخْر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גמול; אוצר; מחסן, אסם, מאגר, מלאי, צידה
* דֻ’חְ’רַה ذُخرة – דבר מועיל, שימושי ובעל-ערך
* דֻמְתַ פַחְ’רַן וַדֻ’חְ’רַן دمت فخرًا وذخرًا – שתמיד תהיה אות ומופת
* מַדְ’ח’וּר مذخور, או מַדְח’וּר مدخور, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צבור, אגור
* הפועל דַ’חַּ’ר ذخّر בבניין השני – טען כלי נשק בתחמושת; חסך
* מֻדַחִּ’ר مدخِّر, בצורת הבינוני הפועל – חוסך, חסכן
* מֻדַחִּ’רַה مدخّرة – אחת הדרכים להגיד מצבר
* מֻדְ’חִ’ר مُذْخِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי, שאינו בשימוש – ספק ציוד לחימה לצבא
* הפועל הספרותי אִדַּ’חַ’רַ اذّخر או אִדַּחַ’רַ ادّخر בבניין השמיני – חסר, אגר, שמר לעת הצורך
* אִדַּחַ’אר ادّخار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיסכון
* צֻנְדוּק אִדִּחַ’אר صندوق ادّخار – קופת חיסכון
* חִסַאבּ אִדִּחַ’אר حساب ادّخار – חשבון חיסכון
* עַאש מִן אִדִּחַ’ארֹה عاش من ادّخاره – חי מחסכונותיו
* מֻדַּחַ’ר مدّخَر, בצורת הבינוני הפעול – מחסן ציוד
* מֻדַּחַ’רַאת مدّخرات, בצורת הבינוני הפעול רבות – חסכונות, רזרבות
* מַדְחַ’ר مَدْخر וברבים מַדַאחֶ’ר مداخر, במשקל המקומות – מחסן, מאגר; מחסנית של נשק
* דַ’חִ’ירַה חַיַּה ذَخِيرَة حيّة – תחמושת חיה
* דַ’חִ’ירַה חֻ’לַּבִּיַּה ذَخِيرَة خُلّبية – תחמושת סרק
* דַ’חִ’ירַה חַ’ארִקַה ذَخِيرَة خارقة – תחמושת חודרת שריון
* דַ’חִ’ירַה חַ’טַּאטַה ذَخِيرَة خطّاطة – תחמושת נותבת
* דַ’חִ’ירַה שַדִידַתֶ אלִאנְפִגַ’אר ذَخِيرَة شديدة الانفجار – חומר נפץ מרסק
* שַרִיט/חִזַאם דַ’חִ’ירַה شريط/حزام ذَخِيرَة – סרט כדורים
זה היה הפוסט ה- 1,635 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x