מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Malachi Daniel, שכתב לנו:
“אהלן שלו,
כתבת פעם פוסט על הכינוי הפרוד המושאי? (איא-)”
אז מילת היום היא –
אַנַא וַאִיַּאכּ أَنَا وَإِيَّاك – אני ואתה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/rdEi8
תשובתי הייתה:
מלאכי, התשובה היא: לא, לא כתבתי, משתי סיבות:
זהו נושא דקדוקי, והדף “ערביט” אינו מלמד נושאים דקדוקיים, בהגדרה.
שנית, זו מילה שאי אפשר למצוא לה תמונה… אז קצת שיחקתי איתה כדי להקל על רני.
בכל מקרה, בואו נצא לדרך, ונעשה זאת בקצרה:
אחד המשפטים הראשונים שתלמידיי שמעו ממני לאורך השנים היה:
“בניגוד, לעברית, בערבית אין מילה שמציינת את המילית ‘את’. ואם חושבים על זה, גם באנגלית אין, כך שלא צריך להיבהל”.
אגב, מילית המושא הישיר “את” באה בעברית רק לפני שמות מיודעים:
קראתי ספר, אבל: קראתי את הספר
ראיתי סרט, אבל: ראיתי את הסרט
בלשני העברית יכולים להרחיב עליה הררי מילים, אך לא בעברית עסקינן היום.
בקיצור, באותו משפט ראשוני שיקרתי, בעצם, לתלמידיי, מכיוון שיש מילה ערבית ל’את’, היא מילת היום: אִיַּא-.
העניין הוא שהיא מופיעה רק בסביבות דקדוקיות מסוימות:
היא תופיע תמיד כשצמוד לה בסופה כינוי חבור, והיא תבוא לאחר פעלים שיוצאים לשני מושאים ישירים:
אַעְטַיְתֻ אלְוַלַדַ אלְכִּתַאבּ أعطيت الولدَ الكتابَ – נתתי לילד (מיל’: את הילד) את הספר,
ובקצרה:
אַעְטַיְתֻהֻ אִיַּאה أعطيته إِيَّاه – נתתי לו (מיל’: אותו) אותו
עַלַּמַתִ אלְאֻםֻּ בִּנְתַהַא אלְקִצַּה علّمتِ الأمّ بنتَها القصّةَ – האם לימדה את בתה את הסיפור,
ובקצרה:
עַלַּמַתְהַא אִיַּאהַא علّمتها إِيَّاها – לימדה אותה אותו
הדוגמאות הובאו פה בספרותית, אך התופעה קיימת גם במדוברת.
בביטוי שהוא מילת היום, אנא ואיאכ (יכול להיכתב גם: אַנַא וּיַּאכּ أنا ويَّاك), מופיעה המילה מכיוון שלפניה מופיעה ואו אלמעיה, ה-ואו של “הביחד”, שדקדוקית בא אחריה מושא ישיר, ולכן המילה מופיעה (כתחליף, או תקציר, למושא).
בערבית לרוב לא יגידו אנא ואנת, אלא אנא ואיאכ.
לרוב התלמידים לומדים את המילה לראשונה דרך פסוק 5 בסורת אלפאתחה:
إِيَّاك نَعْبُدُ وإِيَّاكَ نَسْتَعِين
אִיַאכּ נַעְבֻּדֻ וַאִיַּאכַּ נַסְתַעִין
אותך (אללה) אנו עובדים ובך אנו נעזרים / ממך מבקשים עזרה
במקרה זה, אגב, הופעת המילה היא בניגוד לכללים הרגילים, אבל זהו טקסט ספרותי קאנוני, אז הכל מותר…
=-=-=-=
שימושים ספרותיים נוספים:
אִיַּאכַּ וַ- / מִן / אַן – הישמר לך מ-, היזהר פן-, אוי לך אם-
אִיַּאכַּ וַאלְכַּלְבּ! إِيَّاكَ والكلب! – היזהר מהכלב!
אִיַּאכַּ אַן תַפְעַלַ דַ’אלִכּ! إِيَّاكَ أن تفعل ذلك! – הישמר לך פן תעשה זאת!
שימושים מדוברים נוספים (ייתכן שמקור המילה הבאה שונה, לא הצלחתי להבין את הנושא):
וַַאיַּא! وايَّا – ועוד איזה!
אִשְתַרַא בֵּית וַאיַּא! اشترى بيت وايَّا! – קנה בית, ועוד איזה בית!
=-=-=
ואי אפשר לכתוב פוסט כזה בלי להזכיר את אחד השירים היפים של פריד אלאטרש:
ויאכ – איתך, העולם יפה איתך (הכוונה כמובן לאהובה שלו, אבל בשירה הערבית מקובל, מסיבות צניעות, לפנות לאהובה בלשון זכר)
מוסיף הקורא יובל ברגר:
אַנַא וּאִיַּאכּ וּאֶלזַּמַן טַוִיל انا واياك والزمن طويل – מילולית “אני ואתה והזמן (עוד) ארוך”. המשמעות: חכה חכה, החשבון בינינו עוד לא נסגר
והקורא אייל דרחני:
הביטוי: אללה ויאכ الله وياك – אלוהים איתך, שנאמר לעיתים גם בצורה שלילית כשאתה מתעקש לעשות משהו שמישהו מפציר בך לא לעשותו.
צילום: Daniel J. Schwarz
זה היה הפוסט ה- 2,031 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
