פורסם לראשונה ב- 18.6.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Ettie Pinto Daly, שכתבה לנו, בתגובה לפוסט שהיה לנו לא מזמן על ח’מסין וימי חמסין:
“לפני זמן מה חבר בדואי אמר לי שתמו ימי ה’ארבעין’, ואני כזה, מהה? ארבעין כמו חמסין, יעני?
הוא הסביר לי שכן, בדיוק כך, רק שאלו ארבעים ימי הקור הקשה איפשהו בין דצמבר לפברואר”.
אז מילת היום היא –
אַרְבַּעִין أرْبَعِين – ארבעים
אתי, החיפושים שלי אחר “ימי הארבעים” העלו חרס (“באשמת” הצורה בה חיפשתי: “איאם אלארבעין”).
לא הופיע שום אזכור – שאני מצאתי, לפחות – לענייני מזג אוויר חורפי. מצד שני, עלו שפע אזכורים לתקופה חשובה ליולדת לאחר הלידה…
למרבה השמחה, הקורא Muhammad Kadah כתב לנו בנושא:
“אַיַּאמֶ אלְאַרְבַּעִינִיַּה “أيّام الأربعينيّة”
הם ארבעים יום שמתחילים מ 21/12 עד 31/1.
בימים אלה בדרך כלל יהיה מזג האוויר קר מאוד, והסבים שלנו תמיד היו מזהירים מתקופה זו בעבר ואוספים עצים לתנורי חימום לפני הגעת ה-״ארבעיניה״”.
תודה, מוחמד!
בזכות מוחמד, מצאתי את הערך הויקיפדי הערבי הבא:
התקופה שנקראת בערבית מַרְבַּעַאנִיַּתֶ אלשִּתַאא’ مربعانيّة الشّتاء (שתאא’ – חורף) היא תקופה בת ארבעים יום בהם הקור מתגבר, ואנשים ממעיטים בה את תנועתם, בעיקר בלילות. התקופה מתחילה ב- 22.12 ומסתיימת ב- 31.1.
באחדים מהמקומות היא נקראת אלארבעיניה الأربعينيّة.
אגב, לערך אין שום מקבילה בשפה אחרת. מעניין.
אה, עוד משהו: מבדיקה חפוזה, באמת חפוזה, שעשיתי, המילה אינה מופיעה כלל במילונים ערביים. מוזר, לא?
בכל מקרה, ה-דבר שאני הכי אוהב פה, בדף היומי הזה שאני כותב, הוא שכל הזמן אני לומד ממנו דברים חדשים…
השורש הערבי ר.ב.ע, כמו הזהה לו בעברית, עוסק בכל הקשור למספר 4, אך גם ב”ישיבה מזרחית” ובאביב:
* הפועל הספרותי רַבַּעַ رَبَعَ בבניין הראשון – רעה במרעה האביב; (השדה) היה פורה; הגיע האביב
* רַאבֶּע رابع, צורת הבינוני הפועל של הבניין – רביעי (מספר סודר)
* הפועל רַבַּّע ربّع בבניין השני – הפך משהו למרובע; ריבע (גם במשמעות המתמטית של העלאה בריבוע); חילק בארבע
* תַרְבִּיע تربيع, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריבוע של מספר (במתמטיקה); רשת קואורדינטות במפה
* תַרְבִּיעַה تربيعة, בנקבה – משבצת; אריח
* הפועל תְרַבַּّע تربّع בבניין החמישי – (מלך) ישב על כס המלכות; ישב ישיבה מזרחית
* הפועל אִסְתַרְבַּע استربع בבניין העשירי – ישב ישיבה מזרחית
* אַרְבַּע أربع, בנקבה – המספר ארבע. אַרְבַּעַה أربعة – ארבעה. אַרְבַּעוּנַ أربعون, בספרותית ביחסה ראשונה, אַרְבַּעִין أربعين בשאר היחסות ובמדוברת – ארבעים, היא מילת היום
* יוֹםֶ אלְאַרְבִּעַאא’ يوم الأربعاء – יום רביעי
* אֻרְבֻּעַאא’ أُربُعاء – ישיבה מזרחית
* רֻבֶּע رُبع וברבים אַרְבַּאע أرباع – רבע; רובע, שכונה; אזור
* סַאעַה אִלַּא רֻבֶּע ساعة الّا ربع – הדרך להגיד: השעה רבע ל- (מיל’: שעה פחות רבע)
* רַבִּיע ربيع – אביב; נחל, פלג. המעניין הוא, שהמילה הנדירה רְבִיעָה בעברית פירושה הפוך: עונת הגשמים, הסתיו
* רַבְּעַתֶ אלדֻּנְיַא ربعت الدّنيا – האביב הגיע (מיל’: העולם הפך אביב)
* יַרְבּוּע يربوع וברבים יַרַאבִּיע يرابيع, או גַ’רְבּוּע جربوع – יַרְבּוֹעַ. אגב, שמו האנגלי של המכרסם הזה הוא Jerboa, והוא לקוח מהערבית, בדיוק כפי שהעברית לקחה אותו ממנה. אגב, לא מצאתי מה משמעות השם בערבית, וייתכן שאינו קשור קשר ישיר לשורש שלנו היום
=-=-=-=
תוספות לאחר פרסום הפוסט, רובן זמינות בתגובות, מעניינות מאוד:
הקורא Amr Nabil הוסיף לנו מידע רב על השורש (בתגובות. למי שיודע ערבית)
הקוראים Ovadia Mizrahi ו- Nassr Grabli הזכירו לי את הפתגם המוכר:
מַן עַאשַר קַוְמַן אַרְבַּעין יוֹמַן צַאר מִנְהֹם من عاشر قومًا اربعين يومًا صار منهم – מי שחי ארבעים יום עם אנשים/עם – הפך אחד מהם.
הקורא Renan Levi מזכיר לי נשכחות:
אֶלְבַּדַוִי אַחַ’ד’ תַ’ארֹה בַּעֶד ארבעין סַנֶה וּקַאל: אִסתַעְגַ’לֶת البدويّ اخذ ثاره بعد اربعين سنة وقال استعجلت – הבדואי נקם אחרי 40 שנה ואמר: “מיהרתי” (הוכחה שנקמת דם היא דבר שאינו עובר מהר או בקלות)
הקוראת Yafit Marom מספרת לנו על השורש הזה בהקשרים בדואיים (בתגובות) וגם הקוראת Gila Yona מוסיפה מידיעותיה הרבות (גם בתגובות)
הקוראת הילה מליחי הוכיחה לי שהמונח כן מופיע במילונים (איילון-שנער), אולם הוא מופיע בצורה אותה לא חיפשתי: אַרְבּעוּנֶ אלשִּתַאא’…
הקורא שי בשארי מספר לנו שהרמש נדל נקרא בערבית אֻםּ אַרְבַּעַה וּאַרְבַּעין, כמספר רגליו (לא באמת ספרתי…מיל’: בעלת 44 הרגליים) أمّ أربعة وأربعين
תודה לכולם!
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
