פורסם לראשונה ב- 19.4.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מיכה חנונה, שכתב לנו:
“האם תנקע פירושו להרתיח? לטבול במים חמים? להשרות?”
אז מילת היום היא –
מֻסְתַנְקַע مُسْتَنْقَع – בִּצָּה
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי נ.ק.ע הוא שורש ספרותי ביותר, שקיים במדוברת רק בענייני השריה במים.
הוא עוסק בהיקוות של מים, לא פעם מסריחים ובִיצתיים. בעברית הוא עוסק בנקעים בגפיים, כלומר היפרדות של העצמות, ובכך הוא מתכתב עם אחת המשמעויות של הבניין הראשון בערבית, להלן:
* הפועל נַקַע نَقَع בבניין הראשון – השרה במים; מים שנקוו ונאספו; בספרותית גם: נפרד, התחלק
* נַקֶע نَقْع ורבים נִקַאע نقاع או אַנְקֻע أنقع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השריה; מקווה מים, ביצה; אבק נישא ברוח
* מַנְקוּע منقوع, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מושרה במים
* הפועל אִסְתַנְקַעַ استنقع בבניין העשירי, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – מים שנקוו והפכו לביצה; מים שהסריחו
* מֻסְתַנְקַע מַוְבּוּא’ مستنقع موبوء – ביצה נגועה, מפיצת מחלות
* מַנְקַע منقع וברבים מַנַאקֶע مناقع, במשקל המקומות – ביצה; ים (לא בשימוש); השקיה
* מִנְקַעַה مِنقعة – סיר קטן; כלי להשריית מזון
* נַקוּע نقوع – (יצור ש)חי במים; עסיס צימוקים
* נַקִיע نقيع – מועיל, יעיל; מים חיים (לא בשימוש)
* נַקְּעֹה וּאשְרַבּ מִיִּתֹה نقّعه واشرب ميّته – “אתה יכול לנגב עם זה את ה…”, זה דבר חסר שימוש או תועלת (מיל’: הַשְרֵה אותו ושתה את מימיו)
מוסיף הקורא @איתמר בבאי:
יש עוד משמעות לנקע שגם היא מתכתבת עם מילת היום: נקע הוא גם הוא בור בקרקע. זו מילה מימי המשנה: “האומר לחבירו: בית כור עפר אני מוכר לך, היו שם *נקעים עמוקים עשרה טפחים* או סלעים גבוהים עשרה טפחים, אינן נמדדין עמה.” (פרק שביעי משנה ראשונה)
ותנחש מה הגמרא אומרת כשהיא דנה במשנה הזו? “הכא בנקעים מלאים מים עסקינן” (דף קג עמוד א)
=-=-=-=
בנוסף, מיכה שאל אם תתכפף تتكفّف פירושו תתאדה.
הופיע אצלנו בעבר פוסט על השורש, בלי אזכור של נשוא התאדות:
אז בדקתי שוב, וזה מה שמצאתי על הפועל הספרותי תַכַּפַّףַ تكفّف בבניין החמישי:
פשט יד, קיבץ נדבות; החזיק בכפות הידיים; (דמעות) שהתייבשו
כלומר בספרותית יש לנו אזכור בודד בשורש בנושא התייבשות, של דמעות דווקא.
בפירוש ייתכן שבמדוברת הפועל עוסק גם בהתאדות כללית, אבל לא מצאתי אזכור לכך במילונים.
בתמונה:
חברי קיבוץ עמיר עובדים בייבוש ביצת החולה, יוני 1940
צילום: לע”מ / KLUGER ZOLTAN
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
=-=-=-=
אני מנצל את הפלטפורמה לפרסם סיפור משעשע, שהתכוונתי לפרסם בדף פייסבוק אחר אך מנהליו דחו אותי בטענת “חוסר עניין לציבור”…
אז הנה, “בבית שלי”:
קבלו משהו לימי ההסגר כשכולם ספונים בבתים…
ב- 13.5.09 יצא בחור גרמני חביב ומהוגן לנסיעת מבחן ברכב Audi A4 בעל גג נפתח.
הוא נשא איתו מעטפה עם 23,000 יורו במזומן, איתם התכוון לשלם עבור הרכב אם וכאשר יחליט לרכוש אותו.
שמח ומאושר הוא הניח את המעטפה על המושב שלידו.
אבל על האוטובאהן A2 (מערכת הכבישים המהירים בגרמניה, שאחדים מהם ללא הגבלת מהירות), בין הערים הָאנוֹבֵר להֶרֶנְהָאוזֵן, הרוח העיפה את המעטפה מחוץ לרכב והשטרות נפוצו לכל עבר.
מה עשו הנהגים הגרמנים שנסעו בעקבות הרכב וראו את האירוע?
הם עצרו בצד הכביש בצורה מסודרת ו…
התחילו לאסוף את השטרות.
גם המשטרה הגיעה, חסמה את הכביש ודאגה שאיש לא ייקח את הכסף לעצמו.
השוטרים נעזרו באנשי מע”צ המקומיים ובמשך שעות הם אספו שטר שטר, את אלו שמצאו, לפחות…
20,000 יורו מהסכום הכולל נמצאו והוחזרו לנהג.
דמיינו את חיים הכט עומד מולכם עם ידיים מושטות ושואל:
“מה אתם הייתם עושים?”
תמונות מהאירוע עצמו בקישור הבא (בגרמנית):
