באר זמזם

פורסם לראשונה ב- 26.10.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nissim Hefets, שכתב לנו:

“מה מקור הביטוי בחיאת זום זום?”

אז מילת היום היא –

זַמְזַם زَمْزَم – באר זמזם

לפני שאתייחס בעצמי לנושא, ראו מה פורסם ממש לפני ימים ספורים בדף של הבלשן רוביק רוזנטל:

23.10.20

לאט ובביטחון תופס הזום את מקומו כאחת ממילות השנה, אם לא ה-. באנגלית משמעות המילה zoom היא מתחום הצילום: שינוי מוקד התמונה מתמוה רחבה לקלוז-אפ וחזרה. היא משמשת גם כפועל בהוראות דומות, וכן כמילת קריאה: ביטוי לתנועה או לאירוע המגיעים בפתאומיות. דוגמה ממילון אוקספורד: then suddenly, zoom!, he’s off. המילה נולדה במאה ה-19 ונחשבת מילת חיקוי, מעין אונומטופאה. בשיח הישראלי כבר נוצרו בעקבותיה פיתוחים כמו ‘זומ-בה’: ריקוד מול מצלמת הזום, ‘עייפות זום’ המוכרת לכל מי שנזקק לשירות, ‘ארוחת זום’ ועוד.

קול שאון שמשמיעים קצת בעלי החיים בכנפיהם

אחד החידושים האחרונים בתחום הוא ‘זמזום’. הכוונה איננה לשימוש כללי בזום, אלא להֶלְחֵם של ‘זימון זום’, כלומר, קביעת מפגש זום. כאן נוצר מפגש מעניין בין מילה עברית למהדרין: זמזום, והפועל לזמזם, לבין ה’זום’ הגלובלי, באמצעות הכפלה.

‘זמזום’ היא מילה חדשה-ישנה. זו מילת תצליל, אונומטופיאה, בדומה למילים רבות המייצגות צלילים על ידי חיקוי הצליל: קשקוש, צפצוף, פטפוט, ברבור, רשרוש, גמגום ועוד. לאופנה הזו בסיס במקורות. בתנ”ך מצאנו את המקור הפעלי לצפצוף, כמו בישעיהו: “וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף”, ואת קשקוש, כמו במסכת סוטה בתלמוד: “הייתה שכינה מקשקשת לפניו כזוֹג”, היינו כגביע הפעמון.

אז מי חידש את ‘זמזום’? אליעזר בן יהודה הציב במילונו שלשלת לצד המילה, ומעיד בכך שהוא המחדש. ההגדרה שנתן: “קול שאון שמשמיעים קצת בעלי החיים בכנפיהם, כמו זבובים, יתושים וכדומה. נהוג בדיבור העברי בארץ ישראל, והשתמשו בו בספרות החדשה”. בן יהודה אולי לא הכיר, ואולי התעלם ביודעין, אבל במקרה זה הוא אינו המחדש. מנדלי מוכר ספרים משתמש במילה לעיתים קרובות, כולל בספרים שלו שנכתבו במקור בעברית. ב”מסעות בנימין השלישי”, שיצא לאור בעברית בשנת 1878 כתב: “קול רינתו נתערב עם צפצוף הצפרים, עם זמזום הזבובים, עם שריקת הצרצור”.

חקירה נוספת מגלה ש’זמזום’ היא מילה קדומה הרבה יותר. כך נכתב בתלמוד הירושלמי: “אמר ר’ אליעזר בן יעקב: שמעתי שעונשין שלא כהלכה ועונשין שלא כתורה עד איכן? רבי לעזר בי רבי יוסי אמר: עד כדי זימזום”. לדעת הפרשנים מדובר במזימות: ‘מזמזמים מזימה’, אבל כמה מדרשים טוענים שהזמזום התלמודי הוא הזמזום במשמעות החדשה, ופירושו “קול לחש וחשאי”, ובמקום אחר: “אם נזדמזמו אחריך דברים – יד לפה”.

שלב נוסף לאחור מביא אותנו אל התנ”ך, שבו נזכר בספר דברים עם עתיק, עם הזַמזומים: “אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִיא. רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים”. הדמיון כנראה מקרי, אבל בן יהודה כותב: “ויש סוברים כי העם זמזומים במקרא נקרא כך על שם קול דיבורם הזר”, כלומר, מאחר שדיבורם נשמע כמו זמזום. ביאליק קבע באחד משיריו ש’זַמזומים’ הם רמשים מזמזמים, אך המילה לא נקלטה.

הזמזום הוליד מילה נוספת מאותו שורש. ‘זַמְזַם’, הבאזר העברי, מופיע במילוני ועד הלשון כבר בשנת 1929 במסגרת מונחי הטלפון. המקור האנגלי – buzzer – מזכיר לנו שגם באנגלית מדובר באונומטופיאה: bzzzzzz, ומכאן המונח בָּאזְוֶורד, מילת זמזום: מילה שלפתע כולם מתחילים להשתמש בה בכל מקום. ‘זַמְזַם’ מופיעה בספרות יהודית מוקדמת, אבל שם היא מין חליל: “שים על לשונך הרע זמָמֶיךָ, ולא תתעה אחרי קולות זַמְזַמֶּיךָ”, מתוך “ספר תוכחת מוסר” לעזרא הבבלי, מן המאה ה-18. ויש גם ‘זַמזומית’, צמח בר ממשפחת השושניים.

‘בחיאת זומזום’, למתעניינים, הוא שיפוץ ישראלי של השבועה הערבית ‘בחיאת זַמְזַם’. זמזם, במלעיל, היא באר המים הקדושה שליד הכעבה במֶכה.

=-=-=-=-=-=-=

אציין שאני עצמי לא נתקלתי באזכור של השבועה הזו.

השורש הערבי המרובע ז.מ.ז.ם, המבוסס צורנית באופן טבעי על השורש ז.מ.ם (בגזרת הכפולים, על אף שאין ביניהם קשר סמנטי ברור), עוסק במגוון תחומים שוליים, כפי שתראו מיד.

הוא אינו נפוץ בשיח, והוא יוזכר לרוב בהקשר של הבאר.

לגבי מופעיו ומקורותיו בעברית אתם מוזמנים לחזור ולקרוא פה למעלה…

* הפועל זַמְזַם زمزم על דרך הבניין השני – טעם מהמשקה לפני הגשתו; קימט חצאית; נהם, השמיע קול, שר, פיזם, זמזם; אסף, קיבץ

* מַאא’ זַמְזַם زمزم – מים רבים; מים מלוחים מעט (מיל’: מים של זמזם)

* זֻמַאזִם زُمازِم או זַמְזַאם زمزام – כנ”ל

* זַמְזַמַה زَمْزَمة וברבים זַמַאזֶם زمازم – שאגת אריה; קול הרעם

* זִמְזִמַה زِمْزِمة וברבים זַמַאזֶם زمازم – חבורה, קבוצה

* זַמְזַמִיַּה زمزميّة וברבים זַמְזַמִיַּאת زمزميّات – מימיה, נאד מים קטן

השורש ז.מ.ם עוסק בעיקר בריסון של בהמות, ובכך הוא מתכתב היטב עם השורש הזהה לו בעברית (זָמָם – מחסום לפי הבהמה), שמוסיף גם משמעויות של מזימות וקנוניות:

* הפועל זַםּ زمّ בבניין הראשון – קשר, צרר, הידק

* הפועל זַמַּם زمّم בבניין ה – בלם, שם רסן בפי-

* זִמַאם زِمام וברבים אַזִמַּה أزمّة – רסן בפי הבהמה; מושכות

הקורא @רפאל מיוחס כותב לנו:

“האם יש קשר למילה החז”לית למי מלח, מים מלוחים – ‘זמית’?”

ואני סבור שיש קשר וזה נפלא!

=-=-=

פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”

“באר זמזם (בערבית: زمزم) היא באר מים הנמצאת במסגד אל-חראם במכה ערב הסעודית, 20 מטרים מזרחית לכעבה. על פי המיתולוגיה האסלאמית נוצרה הבאר בצורה נִסית על ידי אלוהים לפני אלפי שנים כאשר ישמעאל בן אברהם יחד עם אמו הגר היו במדבר וצמאו למים. מיליוני מאמינים מבקרים בבאר מדי שנה במסגרת החג’ והעומרה ושותים ממימיה.

עומקה של באר זמזם כ-30 מטרים וקוטרה 1.08 עד 2.66 מטר.

מסורת

על פי המסורת המוסלמית נגלתה הבאר להגר, אשתו השנייה של אברהם ואמו של ישמעאל. במצוות אלוהים מותיר אברהם את אשתו ובנו במדבר ליד מכה. הגר מחפשת נואשות מים לבנה הפעוט, אך לא מוצאת. היא רצה שבע פעמים הלוך ושוב בין הגבעות של אל-צפא ואל-מרוה. בינתיים ישמעאל בוכה ומגרד את האדמה עם רגלו, ולפתע יצאו מים מתחת לרגלו. קיימות גרסאות נוספות לסיפור, שבהן אלוהים שולח מלאך, גבריאל, שמכה באדמה עם עקבו (או כנפו) ומשם פורצים המים.

המוסלמים מחקים את חיפושה של הגר אחר מים כשהם רצים בין שתי הגבעות בכל עת שהם מבקרים בעיר מכה.

משמה של הבאר נוצרה השבועה הערבית “בחיאת זמזם”, ששובשה בעברית לביטוי “בחיאת זומזום”. [כאן ויקיפדיה מצטטת את רוזנטל. לא מצאתי לכך שום סימוכין אחרים. שלו]

על פי המסורת המוסלמית בנה אברהם את בית אללה סמוך לבאר, בהמשך למבנה קדום יותר שבנה אדם, ושכיום נקרא הכעבה. באר זמזם נמצאת כ-20 מטרים מזרחית לכעבה.

[…]

מי זמזם

ערב הסעודית אוסרת על ייצוא מסחרי של מי זמזם מחוץ לממלכה. הסוכנות הבריטית לפיקוח על מזון (Food Standards Agency) הזהירה בעבר לגבי טיב המים מבאר זמזם שמיוצאים בצורה לא חוקית בטענה שהם מכילים רמות גבוהות של ארסן. טענות דומות על ייצוא לא חוקי של מי זמזם עלו גם באיחוד האמירויות הערביות. ב-2001 התפרסמה תוכנית של ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, לייבא את מי זמזם להר הבית, אך תוכנית זו טורפדה על ידי ישראל וירדן”. (ויקיפדיה)

=-=-=

מסופר על הגר שהיא ראתה מעט מים נקווים והיא החישה אותם בקולה, באומרה להם בארמית-סִריאנית: זם זם, זם זם! כלומר: התקבצו-נא!

אחרים מסבירים שהיא אמרה להם ביטוי שנשמע Zomë Zomë, שפירושו: (מים), הפסיקו לזרום!

והנה, לטובת מי שיודע ערבית, מויקיפדיה בערבית, שמות נוספים של המקום:

لبئر زمزم ومائها أسماء عديدة، فقد نقل ابن منظور في لسان العرب عن ابن بري اثني عشر اسمًا لزمزم، فقال: «زَمْزَمُ، مَكْتُومَةُ، مَضْنُونَةُ، شُباعَةُ، سُقْيا الرَّواءُ، رَكْضَةُ جبريل، هَزْمَةُ جبريل، شِفاء سُقْمٍ، طَعامُ طُعْمٍ، حَفيرة عبد المطلب».

وقال ياقوت الحموي في معجم البلدان: «ولها أسماء وهي: زمزم، وزَمَمُ، وزُمّزْمُ، وزُمازمُ، وركضة جبرائيل، وهزمة جبرائيل، وهزمة الملك، والهزمة، والركضة – بمعنى وهو المنخفض من الأرض، والغمزة بالعقب في الأرض يقال لها: هزمة – وهي سُقيا الله لإسماعيل عليه السلام، والشباعة، وشُبَاعةُ، وبرَة، ومضنونة، وتكتمُ، وشفاءُ سُقم، وطعامُ طعم، وشراب الأبرار، وطعام الأبرار، وطيبة».

وذكر الفاسي في فصل ذكر أسماء زمزم؛ أسماء أخرى كثيرة، ترجع إلى الصفات المتعلقة بماء زمزم أو بئرها.

=-=-=-=

כותב-מזכיר לנו הקורא כפיר דדון את הגרסה העברית של סיפור הגר והבאר,

בראשית כ”א, 14-19:

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד–וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.

וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם.

קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ: כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ.

וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

ידידי הקורא Amjad Atamna שלח לי סרטון מרתק על המקום, בערבית, שמופיע בתגובות, והוא מוסיף שאיכות המים נבדקה והם טובים לשתיה ויש לו גם בקבוק שלהם אותו הביא איתו מביקורו האחרון במכה.

=-=-=-=-=-=

ואי אפשר לסיים את הפוסט הזה בלי חצי הדקה הנוסטלגית הבאה: