פורסם לראשונה ב- 18.3.21
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“בטורקית שאקה זה בדיחה. האם יש קשר לערבית?”
נֻכְּתֶה نُكْتة וברבים נֻכַּת نُكَت או נִכַּאת نِكات – בדיחה, אנקדוטה, חידוד (לשוני)
נתחיל בכך ש- Şaka בתורכית פירושה מתיחה או בדיחה, ובדיחה היא גם Fıkra,
אבל אין קשר לערבית (פִכְּרַה בערבית פירושה רעיון, ואין לי מושג אם מדובר באותה מילה).
השורש הערבי נ.כ.ת עוסק בעיקר בבדיחות ובדברים מצחיקים ומבדרים.
בעברית הוא אינו קיים.
במדוברת הוא מקיים מגע עם השורשים הקרובים-פונטית נכד ו- נקד (כעס, גינוי וביקורת).
* הפועל הספרותי נַכַּתַ نكت בבניין הראשון – רוקן, הפך על פיו את- (לא בשימוש)
* הפועל נַכַּّת نكّت בבניין השני – סיפר בדיחה, התבדח, התלוצץ. נַכַּّת עַלַא- نكّت على- – עשה צחוק מ-, לגלג על-
* מֻנַכִּّת منكّت, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מספר בדיחות; מעביר ביקורת, משמיץ
* נֻכְּתֶה בַּאיְחַ’ה نكتة بايخة – בדיחת גרועה, חסרת טעם, בדיחת קרש
* נֻכְּתֶה קַדִ’רַה نكتة قذرة – בדיחה גסה
* אִבֶּן נֻכְּתַה ابن نكتة – אדם עליז, שמח; בדחן ובדרן
* נַכַּّאת نكّات, במשקל בעלי המלאכה, או נֻכַּתִי نُكَتي – בדחן, מבדח; מלעיז, מוציא דיבה
* נַכִּית نكيت – מושמץ (לא בשימוש)
והנה קטע שפורסם אצלנו בפוסט נֻקְטַה – נקודה:
אני זוכר ריאיון טלוויזיוני שקיים לפני עשרות שנים אהוד יערי עם נשיא מצרים לשעבר, חֻסְנִי מֻבַּארַכּ המנוח.
יערי הוא עיתונאי מוכשר ורב-ניסיון, אבל הערבית הדבורה שלו היא, איך נאמר זאת בעדינות, לא ממש של צאצאי הנביא מוחמד.
יערי שאל בריאיון את מבארכ:
סידי אלראיס, מא הי אלנכת אלתי תתחדת’ ענהא?
מבארכ, ששמע שאלה שפירושה: “אדוני הנשיא, מהן הבדיחות שתדבר עליהן?”, הפנה ליערי מבט קטלני.
יערי ניסה שוב, אך מה לעשות, יצאו לו אותן המילים.
למזלם של כל הצדדים, מבארכ הבין את הקשיים הפונטיים של מראיינו וענה כראוי.
מבארכ, אגב, לשיטתי כחובב שליטים חזקים עד עריצים (אף אחד לא מושלם…), היה גבר-גבר אחד בדורו.
התמונה: מהדף ליצן הסיפון
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.