פורסם לראשונה ב- 2.3.18
מילת היום מופיעה לבקשתה של קוראת שביקשה להישאר אלמונית:
בֵּיצַ’ה (בֵּידַה) بيضة וברבים בֵּיצ’ بيض או בֵּי’צַאת بيضات – ביצה
וגם: אֶשֶךְ, כמו בעברית, ביצה…
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
השורש הערבי ב.י.צ’ עוסק בלובן ובביצים, מהסיבה הפשוטה שרוב הביצים לבנות (או שאולי המילה ביצה בערבית קדמה לצבע הלבן. גם אפשרי). השורש נפוץ מאוד ומופיע בביטויים רבים, שרק את עיקרם נביא היום.
בעברית השורש “שרד” רק בביצים, בעוד השורש העברי ל.ב.ן מופיע בערבית בעיקר במוצרי חלב שצבעם… לבן.
* אַבְּיַצ’ (אַבְּיַד) أبيض בזכר, בֵּיצַ’א بيضا בנקבה (בספרותית בַּיְצַ’אא’ بيضاء) וברבים בִּיצ’ بيض – לבן; נקי
* הפועל בַּאצ’ باض בבניין הראשון – הלבין (צבעו הפך לבן); בנקבה, בַּאצַ’ת: הטילה ביצים
* בַּאצַ’ת לֹה פִי אלְקַפַץ باضت له في القفص – שיחק לו המזל (מיל’: הטילה לו ביצה בכלוב)
* חַאחַ’לִּיכּ תְבִּיצ’! حاخلّيك تبيض – אמרר לך את החיים (מיל’: אגרום לך להטיל ביצים)
* הפועל בַּיַּצ’ بيّض בבניין השני – הלבין (את משהו); סייד
* בֻּוַיְצַ’ה بويضة, במשקל ההקטנה – ביצית
* בַּיַּאצַ’ה بيّاضة, במשקל בעלי המלאכה, או בַּיוּצ’ بيوض – תרנגולת מטילת ביצים (המקבילה של פרה חולבת)
* בַּיַּצ’ וִשֹּה بيّض وشّه – גרם לו נחת, דיבר בשבחו (מיל’: הלבין את פניו. וכן, כן, לפני שאתם זועקים: בעברית הביטוי “להלבין פני חברך ברבים” הוא ביטוי שלילי, המבוסס על תופעת החיוורון כתוצאה מתדהמה. בערבית הלבנת פנים היא דבר חיובי, שכן לבן נחשב צבע טוב, חיובי)
* בִּלְעַבּ בִּבֵּיצַ’אתֹה بلعب ببيضاته – “מגרבץ”, משחק עם הביצים שלו (הידעתם ש- גרבץ זה ראשי תיבות של: “גרד ביצים”?)
* רַאיֶח גַ’אי מִתֶ’ל בֵּיצַ’אתֶ אלֶמְעַ’רְבֶּל رايح جاي مثل بيضات المغربل – הולך ובא בתזזיתיות (מיל’: הולך ובא [זז] כמו הביצים, האשכים, של מנפה הקמח)
* אַכַּלֶ אלְבֵּיצַ’ה וּקִשְרֶתְהַא أكل البيضة وقشرتها – חיסל הכל; הרס הכל, לא השאיר דבר (מיל’: אכל את הביצה וגם את הקליפה שלה)
* פִי טִיזֹה בֵּיצַ’ה في طيزه بيضة – יש לו קוצים (מיל’: ביצה) בתחת
* לֶסַּה מַא טִלְעֶש מִנֶּ אלְבֵּיצַ’ה لسة ما طلعش من البيضة – עדיין לא יצא מ(קליפת) הביצה
* אַבּוּ בֵּיצַ’את أبو بيضات – אדם עשיר (בעל ביצים)
* בֵּיצ’ מַא בִּנְקַלַא בִּאלצְּ’רַאט بيض ما بنقلى بالضّراط – חובה להשקיע כדי להשיג תוצאות, אי אפשר לעשות יש מאין (מיל’: ביצים אינן מיטגנות בתוך פלוצים)
* קִרְש אַבְּיַצ’ לְיוֹם אַסְוַד قرش أبيض ليوم أسود – (לשמור, לחסוך) גרוש לבן ליום שחור
והנה כמה סוגי בישול ביצים:
* בֵּיצַ’ה בְּרֶשְת بيضة برشت – ביצה רכה (פרס רב ערך יינתן למי שיסביר לנו מה מוצא הביטוי, שכן אינו ערבי. מצאתי איזשהו אזכור, שאינני יודע מה מהימנותו, שמקור המילה בשם העיר ברצלונה)
* ביצ’ה מַחְ’לוּטַה / מַחְ’פוּקַה بيضة مخلوطة / مخفوقة – ביצה מקושקשת, טרופה
* ביצ’ה מַסְלוּקַה بيضة مسلوقة – ביצה שלוקה, קשה
* עֵין או עְוֵינַה عين، عوينة – ביצה עין
* עִגֶּ’ה عجّة, משורש אחר בכלל – חביתה, או חביתת ירק
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.