מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מִן וֵין מַא כַּאן مِنْ وين مَا كَان – בכל מקום; מכל מקום
משה שלח לי סרטון נוסף של עליוה החביב.
הסרטון נשלח כקובץ, ולא מצאתי אותו בטיקטוק. הסרטון יובא פה בהמשך.
– יא הלא בעליוה, קהוה ולא שאי?
– כאכאו! לא, מאהו צחיח, כאכאו
– כאכאו? אה, כאכאו. יא אבו רבחי!
– נעם, יא אסתאד’!
– בתרוח, בתדבר לי כאכאו מן וין מא כאן!
– חאצ’ר יא אסתאד’
– ואללה, יא הלא בעליוה, יא הלא!
– אהלין פיכ, יא הלא. הלק עאד צרת מחתרם, מש מת’ל אול, ג’מדת דמי, יא אבן אלחלאל!
– בסיטה יא עליוה, בסיטה. אלצחיח אנא פכרת כת’יר ולקית חאלי ע’לטאן
– מניח אללי לקית חאלכ ע’לטאן, מאהו אלאעתראף באלד’נב פצ’ילה!
– ואללה, יא הלא, יא הלא באלאסתאד’ עליוה!
– בס אסמע, ח’לילו! אנא, בצראחה, הלק מא פי מעאי מצארי עשאן אעטיכ אג’אר אלדאר, אה!
– לא, יא עליוה, לא! אנא מא בדי אאח’ד מנכ אשי!
– מא בדכ תאח’ד מני?
– בצראחה, יא עליוה, אנא פכרת אני אשע’לכ ענדי הון באלמכתב ובראתב שהרי מיתין דינאר!
– איש בתקול?! מיתין לירה וכל שהר בדכ תעטיני ותשע’לני ענדכ? לא לא, אנא אכיד בחלם! אלזעני! ואקרצני עשאן אערף חאלי אני בחלם ולא מא בחלם!
– אלסלאם עליכם!
– וין אנת, יא אבו ח’מיס? ליש תאח’רת?
– אשע’אל, יא אבן אלעם, אשע’אל, ובעדין מא אנת עארף-
– אלזעני, אשוף חאלי בחלם ולא-
– ואללה אנת?!?!
– אבו ג’מעה?!
– אנו אבו ג’מעה?!
– يا هلا بعليوة، قهوة ولا شاي؟
– كاكاو! لا، ماهو صحيح، كاكاو
– كاكاو؟ اه، كاكاو. يا أبو ربحي!
– نعم، يا أستاذ!
– بتروح، بتدبّر لي كاكاو من وين ما كان!
– حاضر يا أستاذ
– والله، يا هلا بعليوة، يا هلا!
– أهلين فيك، يا هلا. هلق عاد صرت محترم، مش مثل أوّل، جمّدت دمّي، يا ابن الحلال!
– بسيطة يا عليوة، بسيطة. الصّحيح أنا فكّرت كثير ولقيت حالي غلطان
– منيح اللي لقيت حالك غلطان، ماهو الاعتراف بالذّنب فضيلة!
– والله، يا هلا، يا هلا بالأستاذ عليوة!
– بس اسمع، خليلو! أنا، بصراحة، هلق ما في معاي مصاري عشان أعطيك أجار الدّار، اه!
– لا، يا عليوة، لا! أنا ما بدّي آخد منّك اشي!
– ما بدّك تاخد منّي؟
– بصراحة، يا عليوة، أنا فكّرت إنّي أشغّلك عندي هون بالمكتب وبراتب شهري ميتين دينار!
– ايش بتقول؟! ميتين ليرة وكلّ شهر بدّك تعطيني وتشغّلني عندك؟ لا لا، أنا أكيد بحلم! الزعني! واقرصني عشان أعرف حالي إنّي بحلم ولّا ما بحلم!
– السّلام عليكم!
– وين انت، يا أبو خميس؟ ليش تأخّرت؟
– أشغال، يا ابن العمّ، أشغال، وبعدين ما انت عارف-
– الزعني، أشوف حالي بحلم ولّا-
– والله انت؟!؟!
– أبو جمعة؟!
– أنو أبو جمعة؟!
– (ח’ליל, בעל הבית של עליוה) שלום עליוה, קפה או תה?
– קקאו! לא, זה נכון, קקאו
– קקאו? אה, קקאו. אבו רבחי!
– (העוזר): כן, אדוני!
– לך ותשיג לי קקאו לא משנה מאיפה!
– אין בעיה אדוני
– שלום עליוה, שלום!
– שלום לך. עכשיו אתה מכובד, לא כמו קודם, כש”הרגת” אותי, יא בן טובים!
– לא נורא, עליוה, לא נורא. למען האמת אני חשבתי הרבה והבנתי שטעיתי
– טוב שהבנת שטעית, הרי הודאה בחטא היא מידה טובה!
– בחיי, שלום, למר עליוה!
– אבל תקשיב, ח’לילו! בכנות, עכשיו אין לי כסף לשלם לך על השכירות של הבית
– לא, עליוה, לא! אני לא רוצה לקחת ממך כלום!
– אתה לא רוצה לקחת ממני?
– בכנות, עליוה, אני חשבתי להעסיק אותך אצלי פה במשרד עם משכורת חודשית של 200 דינאר!
– מה אתה אומר?! מאתיים דינאר ובכל חודש תשלם לי ותעסיק אותי אצלך? לא לא, אני בטוח חולם! צבוט אותי! צבוט אותי כדי שאדע אם אני חולם או לא!
– (נכנס אבו ח’מיס): שלום עליכם!
– (ח’ליל): איפה אתה, אבו ח’מיס, למה התעכבת?
– עבודה, בן דוד, עבודה, אתה הרי יודע-
– (עליוה המרוגש לא שם לב למי שנכנס ופונה לאבו ח’מיס, ומסתבר שהם מסוכסכים): צבוט אותי, כדי שאדע אם אני חולם או-
– אתה?!?!
– אבו ג’מעה?
– איזה אבו ג’מעה?! (מתחילה קטטה אלימה במשרד)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Roi Levy, שכתב לנו:
“אשמח אם תוכל לשפוך אור על הקשר בין “מכאן” בערבית ל”מקאם”.
אני מכיר מקאם בתור הסולם המוזיקלי, אבל ראיתי שזה גם מקום – כמו מכאן.
יכול להיות ש- ق ו- ك התחלפו? אני יודע שזה חילוף שכמעט לא קורה… או שהמילים משורש שונה לחלוטין.
ברור שהשורש שונה בתכלית, והשאלה אם מדובר על זהות במשמעות בין שורש שלכאורה לא קשורים – מ’ ונ’ זה מתבקש, אבל מי שמע על חילוף ק’ וכ’?
תודה!”
אז מילת היום היא –
אַלְכַּוְן الْكَوْن – היקום, הקוסמוס; העולם
לשמיעה:
רועי שואל על הקשר בין השורשים כ.ו.נ كون ל- ק.ו.מ قوم.
כפי שנראה בפוסט הזה ובבא אחריו, שיעסוק בשורש ק.ו.מ, השורשים עוסקים בתחומי משמעות שונים, אולם אין ספק שיש ביניהם דמיון, בעיקר צורני:
הם באותה גזרה דקדוקית – ע’ השורש שלהם היא האות וו
ל’ השורש שלהם היא נון או מם, והן כידוע מתחלפות זו עם זו (חילופי למנ”ר)
ובאשר ל- פ’ השורש שלהם, כף וקוף…
המממ… זה מעניין.
כפי שרועי תוהה בעצמו, למרות הצליל הדומה, כאף ك ערבית מתחלפת עם כף עברית (كلب כַּלְבּ – כלב), ו- קאף ق ערבית מתחלפת עם קוף עברית (قريب קַרִיבּ – קרוב).
השוני הפונטי ביניהן הוא מקום החיתוך: הכאף חיכית, הקאף הערבית טיפה נמוכה ממנה, היא עיצור ענבלי. העברית המודרנית איבדה יחוד זה, וחבל.
אבל יש מקרים, נדירים, בהם ק ו- כ מתחלפות, למשל:
צִ’חֶכּ ضحك – צחק
קִרְש قرش – כריש
רַקִיק رقيق, אך גם רַכִּיכּ ركيك – רך, דק, חלש
הנה חילופי ט (נחצית) – ת:
קַתַל قتل – קטל (הרג)
והנה חילופי ק-כ, ט-ת:
סַכַּת سكت (שָתַק) – שקט וגם שתק (ותודה למגיבים שהוסיפו דוגמאות)
אז עם הסיוע הברור של העברית אפשר לראות שהשורשים של היום, כ.ו.נ מול ק.ו.מ, היו פעם אותו שורש שעבר תהליך של היבדלות סמנטית (במשמעות):
מַכַּאן, בערבית, במובן מקום, במשקל המקומות בשורש כ.ו.נ, מול מָקוֹם, בעברית, באותו משקל אך בשורש ק.ו.מ.
בעברית קיימת גם המילה מָכון, שהיא תמונת ראי מלאה מכל בחינה (עם המעתק הכנעני, למי שמכיר) למילה הערבית מכאן.
=-=-=-=
השורש הערבי הנפוץ-ביותר כ.ו.ן (בגזרת ע”ו) הוא ספרותי במהותו, אך מכיוון שתרגום הפועל הראשי בו הוא “היה”, הוא נפוץ ביותר בכל רמת שיח שהיא.
הוא עוסק בהוויה על כל סוגיה, במציאות, קיום, ישויות, מקומות ועוד.
בעברית השורש הזה מופיע במילים כמו כיוון או כוונה, אולם הקשר שלו עם המובנים בערבית אינו מגולם במילים אלו, אלא דווקא בפעלים:
נכון, התכונן ו- הכין.
זו גזרת ע”ו “במיטבה” בעברית; הפועל כיוון נוטה על דרך השלמים, אך אינו מייצג את הגזרה.
לכן קשה למי שאינו איש לשון לקשור בין המילה (שהיא פועל) “נכון” לשורש של היום, כך גם בין הכין ו- הכנה בבניין הפעיל לשורש זה.
* הפועל כַּאן كان בבניין הראשון – היה, התקיים, קרה; נהיה, נעשה
“כאן” הוא הפועל המעניין והייחודי ביותר בשפה הערבית, לשיטתי. מעבר לתפוצתו האדירה, הוא מופיע – באופן טבעי – בביטויים רבים, והוא משמש לא פעם כפועל עזר שמוסיף העשרה לגבי אופן ביצועה של הפעולה הראשית במשפט. בנוסף, ברוב רובם של המקרים אין לו מהות נשואית במשפט, למרות שהוא פועל לכל דבר ועניין, אלא הוא משמט כאוגד. מי שמכיר את “כאן ואחיותיה” נחשף למורכבות זו בלימודיו.
* חַ’בַּר כַּאנַ خبر كان – נשוא במשפט שמני (בתחביר הערבי)
* אַצְבַּחַ פִי חַ’בַּר כַּאנַ أصبح في خبر كان – הלך ועבר מן העולם (מיל’: הפך להיות ח’בר כאן. המצחיק הוא שגם הפועל אצבח הוא אחת מאחיותיה של כאן)
* כַּאנַ בִּהִ كان به – מה טוב!
* … מַא כַּאן … ما كان – … כלשהו, לא חשוב. למשל: וֵין מַא כַּאן وين ما كان – לא משנה איפה, בכל מקום
* כַּוְן كون וברבים אַכְּוַאן أكوان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, היא מילת היום – הוויה, מציאות, קיום, היות; יקום, קוסמוס
* כַּוְן كون, בנטייה, למשל כַּוְנַהֻ كونه (כך וכך) או: לִכַּוְנִהִ لكونه – מכיוון שהוא…, היות שהוא, משום שהוא
* מִן אַאחֶ’רֶ אלְכַּוְן من آخر الكون – (הגיע) מסוף העולם (היקום)
* כַּוְנִיּ كونيّ כשם תואר – עולמי, של היקום, קוסמי
* כִּיַאן كيان או כִּיַאנִיַּה كيانيّة, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – מציאות, הוויה, קיום; טבע, אופי; ישות; מהות, מעמד
* כִּיַאנִיּ كيانيّ – מהותי, מציאותי, קיומי
* אַלְכִּיַאנֶ אלצַּהְיוּנִיּ الكيان الصّهيونيّ – הישות הציונית (שמה של מדינת ישראל בפיהם של מי שאינם מוכנים להוציא מפיהם את צמד המילים המשוקצות…)
* כַּאאִן كائن וברבים כַּאאִנִין كائنين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קורה, נעשה, קיים, נמצא; הווה; נוכחי, מצוי
* כַּאאִן كائن וברבים כַּאאִנַאת كائنات, כשם עצם – יצור (מכל סוג), בריה, כל אשר נברא והתהווה
* כַּאאן חַיּ كائن حيّ – יצור חי
* כַּּיְנוּנַה كينونة או כַּוְנַנַה كوننة – הוויה, התהוות; קיום, הימצאות, מציאות
* הפועל הספרותי כַּוַּנַ كوّن בבניין השני – יצר, ברא, הרכיב, ייסד, הקים, עיצב, גיבש; המציא
* תַכְּוִין تكوين וברבים תַכְּוִינַאת تكوينات – יצירה, בריאה, התהוות; מראה, צורה; הרכבה, ייסוד; קומפוזיציה; הרכב, מבנה, צורה, הכשרה
* תַכְּוִינֶ אלשַּחְ’צִיַּה تكوين الشّخصيّة – עיצוב האישיות
* תַכְּוִינַאת כִּימַאוִיַּה تكوينات كيماويّة – הרכבים/חומרים כימיים
* סִפְרֶ אלתַּכְּוִין سفر التكوين – ספר בראשית
* מֻכַּוִּנַה مكوِّنة, בצורת הבינוני פועלת של הבניין – גורם, מרכיב, רכיב
* מֻכַּוַּן מִן- مكوَّن من-, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – עשוי מ-, מורכב מ-
* הפועל הספרותי תַכַּוַּנַ تكوّن בבניין החמישי – נעשה, נוצר, נברא, התהווה, עוצב, היה מורכב מ-
* מַכַּאן مكان וברבים אַמַאכֶּן أماكن או אַמְכִּנַה أمكنة או אַמְכֻּן أمْكن, במשקל המקומות – מקום; מעמד, מַעֲלָה, עמדה; שמו של המקביל הערבי של ערוץ “כאן”, תאגיד השידור הישראלי, מה שהיה פעם רשות השידור
* מַכַּאנ אלְאִקַאמַה مكان الإقامة – מקום מגורים
* מַכַּאן עֻמוּמִיּ مكان عموميّ – מקום ציבורי
* פִי מַכַּאן מַא في مكان ما – אי שם; במקום כלשהו
* רַפִיעֶ אלְמַכַּאן رفيع المكان – מכובד, בעל מעמד גבוה
* אִסְםֶ אלְמַכַּאן اسم المكان – משקל המקומות (בדקדוק. מיל’: שם המקום)
* טַ’רְפֶ אלְמַכַּאן ظرف المكان – תיאור מקום (בתחביר)
* מַכַּאנַה مكانة וברבים מַכַּאנַאת مكانات, בנקבה – מקום, חשיבות, עמדה, מעמד, דרגה; כבוד; השפעה; יכולת
=-=-=-=
איך אומרים “הָיֹה הָיָה”, בפתיחת סיפורים, בערבית?
מי ששמע ערבים מספרים סיפורים, שמע את רצף הצלילים הבא: kanyamakan
השאלה היא: איך מחלקים את הצלילים האלה למילים?
* הדרך הראשונה היא זו שאני הכרתי שנים על גבי שנים:
כַּאן יַא מַא כַּאן كان يا ما كان – היה או שלא היה (המילית יא משמשת כאן במובן “או”, שכן מדובר בסיפורים ואגדות ואיש אינו יודע אם הם באמת קרו)
* הדרך השנייה היא זו לפיה תיקנו אותי ואמרו לי לפני מספר שנים שהיא-היא הנכונה:
כַּאן יַאמַא כַּאן كان ياما كان – היה, הו, כמה שהיה! (יאמא היא סוג של מילת “העצמה”)
* הדרך השלישית היא, כפי שחיפוש מהיר בגוגל בעברית יראה לכם:
כַּאן יַא מַכַּאן كان يا مكان – היה הו מקום (שאין לי מושג מה זה אומר, אבל זה גם לא משנה, מכיוון שזה לא נכון…)
בכל מקרה, הדרך הנכונה היא הראשונה: היה או (שמא) לא היה.
צילום: Frames For Your Heart
זה היה הפוסט ה- 2,605 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
