פורסם ב- 20.5.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
עַמַאר عَمَار – בניה; העולם המיושב, ציביליזציה
הסרטון לקוח מחשבון טיקטוק של מישהו שפגשנו פה לא מזמן:
ashrafmasarwi
Ashraf_almoalem
יא אח שלי 
أخ شيلي
أخ شيليשמו אשרף מַצַארְְוֶה, או כפי שהוא גם מכנה את עצמו: אשרףֶ אלְמֻעַלֶּם (אשרף הבוס)
יש לו כ- 41,000 עוקבים. הוא פרסם מאות סרטונים, מהם ניתן להסיק שהוא גר בגליל.
הסרטון הפעם:
קאל ליואן
אלמעלם ואקטע
قال ليوان
المعلم واقطع
הוא אומר לך “ליואן”
(מאת) הבוס התותח!
אע’לבנא, אד’א מש כלנא, אשתע’לנא באלעמאר. סבחאן אללה, יא אח’י, בס ניג’י נעמר בית לאלנא בוקף עקלנא, בטל נערף נפכר.
בנעמר בית, 200, 220 מתר, בדון אדריכלית, נעמר אלצאלון 70, 80 מתר, בנלעב כרת סלה, ע חסאב ע’רף אלנום בתצ’ער, ואלחמאם עלא חסאב ע’רפ אלנום, ברצ’ו בצע’ר, ותלאקי באב אלחמאם 40 סאנטי, בתפותש מנה אלע’סאלה, ואלמטבח’ זע’יר אלזאויה.
בינמא בית אללי פיה אדריכלית בתלאקיה 80 מתר, בתערף תתחרכ, מאשי בחריתכ, ע’רפ אלנום וסיעה, אלמטבח’ וסיע, פינת כביסה, מנשר, מחל לל מזגן.
ענדנא לא. ענדנא אהם אשי אלצאלון, אהם אשי אלנאס. אהם אשי נחט פיה טקם כמאן חקה 12-13,000 שיכל, מד’הב, צ’ח’ם, בס שופוני, מנקפל אלבאב, קאל: בלכי אג’א חדא. יא חביבי, מא חדא ביג’י ענד חדא.
בנעמל ללבית, 4-5 בלאכין, שתי כניסות, ברנדאת, סאחאת. ע איש האד כלה?
לא, ואללי בקהרכ, ענדנא בתלאקי פי אשי באלבית אסמה שטח מת. הדא ע’יר מסתע’ל, בערפש שו האד. בסמוה ליואן.
נפסי חדא יטלע יקול לי מנין אג’ת כלמת ליואן. הסה אנא בדי אפהמהא.
ילא יא אח’ שלי.
أغلبنا، إذا مش كلّنا، اشتغلنا بالعمار. سبحان الله، يا أخي، بس نيجي نعمّر بيت لإلنا بوقّف عقلنا، بطّل نعرف نفكّر.
بنعمّر بيت، ٢٠٠، ٢٢٠ متر، بدون אדריכלית، نعمر الصّالون ٧٠، ٨٠ متر، بنلعب كرة سلّة، ع حساب غرف النّوم بتضعر، والحمّام على حساب غرف النّوم، برضو بصغر، وتلاقي باب الحمّام ٤٠ سانطي، بتفوتش منّه الغسّالة، والمطبخ زغير الزّاوية.
بينما بيت اللّي فيه אדריכלית بتلاقيه ٨٠ متر، بتعرف تتحرّك، ماشي بحرّيّتك، غرف النّوم وسيعة، المطبخ وسيع، פינת כביסה، منشر، محلّ لل מזגן.
عندنا لا. عندنا أهمّ إشي الصّالون، أهمّ إشي النّاس. أهمّ إشي نحطّ فيه طقم كمان حقّه ١٢-١٣،٠٠٠ شيكل، مذهّب، ضخم، بس شوفوني، منقفّل الباب، قال: بلكي أجا حدا. يا حبيبي، ما حدا بيجي عند حدا.
بنعمل للبيت، ٤-٥ بلاكين، שתי כניסות، برندات، ساحات. ع ايش هاد كلّه؟
لا، واللّي بقهرك، عندنا بتلاقي في إشي بالبيت اسمه שטח מת. هدا غير مستغلّ، بعرفش شو هاد. بسمّوه ليوان.
نفسي حدا يطلع يقول لي منين أجت كلمة ليوان. هسّة أنا بدّي أفهمها.
يلّا يا אח שלי.
רובנו, אם לא כולנו, עבדנו בבנייה. השבח לאל, אבל אח שלי, ברגע שאנו באים לבנות בית עבור עצמנו השכל שלנו עוצר, אנו מפסיקים לחשוב.
אנו בונים בית, 200, 220 מטר, בלי אדריכלית, בונים סלון בגודל 70, 80 מטר, אפשר לשחק בו כדורסל, על חשבון חדרי שינה קטנים, והאמבטיה על חשבון חדרי השינה, גם קטנה, הדלת של האמבטיה ברוחב 40 ס”מ, מכונת הכביסה לא מצליחה לעבור דרכה, והמטבח קטן בפינה.
בעוד שבית שיש בו אדריכלית הוא בגודל 80 מטר, אתה יכול לנוע בו, אתה הולך בחופשיות, חדרי שינה רחבים, המטבח רחב, יש פינת כביסה, מתלה כביסה, מקום למזגן.
אצלנו לא. אצלנו הכי חשוב הסלון. הכי חשוב האנשים (האורחים). הכי חשוב לשים בו ריהוט בשווי 12-13,000 שקל, מוזהב, עצום, רק בשביל ה”שופוני”, ואנו נועלים את הדלת. כי אנו אומרים: “אולי יבוא מישהו” (אני משער שהוא מתכוון לגנבים). חביבי, אף אחד לא בא לאף אחד.
אנו מתכננים בית, 4-5 מרפסות, שתי כניסות, מרפסות, רחבות. בשביל מה כל זה?
ומה שמרגיז הוא שאצלנו תמצא בבית דבר שנקרא “שטח מת”. שאינו בשימוש, לא יודע מה זה. קוראים לו “ליואן”.
אני רוצה שמישהו יבוא ויגיד לי מאיפה הגיעה המילה “ליואן”. עכשיו אני רוצה להבין את זה.
יאללה, אח שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אז דבר ראשון נעניתי לבקשתו של אשרף, ופניתי לחבריי הידענים. אחד מהם כתב לי:
“לעניות דעתי ليوان, ויש אומרים איואן إيوان, הוא כמו פרוזדור בדירה או חצר עם גג בבית. בדרך כלל הוא מושקע מבחינה עיצובית כאילו היה הפנים היפות של הבית”.
אבל לא צריך להתאמץ; יש ערך ויקיפדי בנושא:
“ליוואן (בערבית: ليوان; בפרסית: iwān) הוא חדר מרכזי בבית. הוא יכול להיות סלון, חדר שחזיתו פתוחה, מבואה, מפתח עם קמרון, או מרפסת. המבנה האדריכלי נמצא בבתים באזור הלבנט, לרוב במבנים הפתוחים אל החוץ, והוא תחום בשלושה קירות ופתוח לגמרי בחזיתו ובה קשת או קורת עץ התומכת בתקרה.
ייחודו של החלל בכך שהוא מאפשר צפייה אל המרחב בסמוך לו, הגן, החצר הפנימית או הנוף, תוך שמירה על נוחות של מתחם מוצל ומוגן.
המבנה
המבנה שימש להסעדה ולאירוח, ולאורך קירותיו הונחו ספות נמוכות, מחצלות ושטיחים פרושים ואזור המזרנים והכריות לאורך הקירות נקרא אזור הדיוואן.
בחלק מהבתים, עוצב ליוואן ללא תקרה, פתוח אל חלל הבית הדו קומתי, או שתקרתו הייתה מוזזת; המבנה האדריכלי המסורתי של בתי ליוואן, מונח שהשתרש בעברית בת זמננו (אולם שמו הערבי של בית שכלל ליוואן הוא “בית אל ספן”). השפיע על האדריכלות המודרנית.
בצורתו הבסיסית, היסטוריית מבני הליוואן מתוארכת לפני למעלה מ-2,000 שנה בעת העתיקה. בתחילה המבנה היה מרפסת מקורה הנתמכת בקירות וחצר בחזיתו.
בצורתו המורכבת יותר, הליוואן מורכב מאולם כניסה גדול וטקסי בחלקו הקדמי של המתחם, מחולק לשלושה חלקים, ומוקף בשתי ליוואנים קטנים יותר. אחורי הבית נפתח אל חצר ובה שורת עמודים שממנה ישנה גישה אל החדר הראשי והדירות הפרטיות, עם סימטריה משני צדי הציר המרכזי של המבנה. במרבית המקרים הליוואן נבנה כבניין חד קומתי או כמספר בתים בעלי קומת מסד או קומת שירותים. […]”
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה ביקשה שנתייחס לביטוי אנת עמרי – אתה חיי.
אז מילת היום היא –
עֻמֶר או עֻמֹר عُمر וברבים אַעְמַאר أعمار – גיל; חיים, ימי החיים
השורש הערבי ע.מ.ר עוסק בחיים, בגיל או בבנייה, ובכך הוא מפגין חוסר קשר לשורש העברי הזהה לו, העוסק בעומרים (שיבולים לאחר קצירתן).
בערבית השורש נפוץ מאוד, ואלו עיקרי מופעיו:
* עַאמֶר عامر, צורת הבינוני הפועל בבניין הראשון, שאינו בשימוש – בנוי היטב, בנוי לתלפיות, מפותח; שם פרטי
* בֵּיתַכּ עַאמֶר بيتك عامر – תודה לך על האירוח (מיל’: שביתך יהיה בנוי/מלא)
* אַלְמַעְמוּרַ/ה المعمور/ة, עם צורות הבינוני הפעול – תבל, הארץ המיושבת
* עִמַארַה عمارة וברבים עִמַארַאת عمارات – בניין
* הפועל עַמַּר عمّر בבניין השני – בנה; אכלס מקום; טען נשק
* תַעְמֵיר تعمير, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בנייה, יישוב (כשמות פעולה)
* אַללָּה יְעַמֶּר בֵּיתַכּ الله يعمّر بيتك – אללה יעשה אותך עשיר (מיל’: יבנה את ביתך)
* מֻעַמַּר معمّر, בצורת הבינוני הפעול – זקן מופלג, שבע ימים; שם פרטי (כמו מעמד קד’אפי, המנהיג הלובי המיתולוגי)
* הפועל אַעְמַרַ أعمر בבניין הרביעי – הפך לפורח ולמשגשג, הפך למאוכלס
* אִעְמַארִיּ إعماريّ בצורת הנסבה של שם הפעולה של הבניין – הקשור לבניין, קונסטרוקטיבי
* הפועל אִסְתִעְמַרַ استعمر בבניין העשירי – יישב, הפך לישוב; שעבד, ניצל למטרות אימפריאליסטיות
* אִסְתִעְמַאר استعمار, בצורת שם הפעולה של הבניין – אימפריאליזם, קולוניאליזם
* מֻסְתַעְמִר مستعمر, צורת הבינוני הפועל של הבניין – אימפריאליסט, קולוניאליסט
* מֻסְתַעְמַרַה مستعمرة, צורת הבינוני הפעול נקבה של הבניין – מושבה, קולוניה
* אַללָּה יְטַוֶּל עֻמְרַכּ الله يطوّل عمرك – שאלוהים יאריך ימיך/חייך
* טַאל עֻמְרַכּ طال عمرك – אנא ממך (מיל’: שחייך יתארכו)
* אַללָּה יֻקְצֹף עֻמְרַכּ الله يقصف عمرك – שתמות! (קללה-“לייט”, שנאמרת לא פעם בחיבה. מיל’: שאללה יחריב את חייך)
* עֻמְרֹה! عمره – שילך לעזאזל!
* אֶלְאַעְמַאר בְּאִיד אַללָּה الأعمار بإيد الله – החיים והמוות בידי האל (נאמר בהקשר של פטירה. מיל’: החיים בידו של אללה)
* אַעְטַאכּ עֻמְרֹה أعطاك عمره – הוא הלך לעולמו; תיבדל לחיים ארוכים (מיל’: הוא, הנפטר, נתן לך את [שארית] חייו)
* אֶלְעֻמֹר אִלַכּ العمر إلك – כנ”ל (מיל’: החיים בשבילך/לך)
* עֻמְרִי מַא… عمري ما – מעולם לא (עשיתי כך וכך)
* עֻמְרַה عمرة – עליה לרגל לכעבה במכה שלא במהלך תקופת העלייה לרגל ה- חַגּ’
* עַמַּאר عمّار, במשקל בעלי המלאכה – מי שמרבה בתפילות ובצום; מכובד (זוכרים את אבו עמאר? כינויו המוכר של יאסר ערפאת, המנהיג שקדם לאבו מאזן?)
* עֻמְרַאן عمران – ישוב; ציביליזציה; פריחה, שגשוג; רווחה, עושר; בנייה, בניין
* מִעְמַאר/י معمار/ي – בנאי, אדריכל; הקשור לבניין, ארכיטקטוני
* כִּלְמֶת יַא רֵית עֻמֹרְהַא מַא עַמַּרַת בֵּית كلمة يا ريت عمرها ما عمّرت بيت – המילה “הלוואי” מעולם לא בנתה בית. ללמדכם, שאין לשבת בבית ורק לצפות לטוב, אלא יש לפעול כדי לקדם את השאיפות והרצונות
* טוּל עֻמְרֶכּ, יַא זְבִּיבֶּה, וּפִיכִּי/פִי טִיזֶכּ הַאלְעוּדֶה طول عمرك يا زبيبة وفيكي/في طيزك هالعودة – כל חייך, צימוק, יש לך/יש בתחת שלך המקלון הזה.
פתגם שנאמר על אנשים שאינם משתנים. והכוונה למקלון הקטן שחיבר את הענב לצמח ואף אחד לא טרח לתלוש כאשר מדובר בהכנת צימוקים…
שמעתם על הזמר המצרי המפורסם עַמְרֶ דְיַאבּ عمرو دياب?
הוא אחד הזמרים המפורסמים ביותר בעולם הערבי, וכן מלחין ושחקן קולנוע.
הערה לגבי שמו הפרטי: בערבית שמו נכתב עמרו, אולם חשוב מאוד, אבל מאוד מאוד, לשים לב, שה- וו בסוף שמו אינה נהגית. היא נולדה לפני מאות רבות של שנים, כדי להבחין בין אנשים רבים ששמם היה (ועודנו) עֹמַר, או בספרותית עֻמַר, ובין כאלו שהחזיקו שם נדיר יותר, עַמְר. שמות דומים, אך שונים לגמרי. ה- וו הזו בסוף נועדה לשמש כתמרור בלבד, שיש לבטא את השם Amr ולא Omar. אבל מה לעשות, אנשים רבים, בעיקר לא ערבים, אינם מכירים סיפור זה, וקוראים לאנשים עם שם זה בצורה המזעזעת והאיומה Amro. לא אשכח איך לפני שנים שמעון פרס ז”ל ישב ליד עמר מוסא, מזכ”ל הליגה הערבית (ובעברו שר החוץ המצרי), ואמר לו: My friend Amro
ואני ישבתי על הכיסא ורציתי שתיפול עלי פירמידה, מהגדולות יותר, ותקבור אותי תחתיה מבושה…
ותראו איזה יופי:
הֻוַ כַּוַאו עַמְרו هو كواو عمرو – משהו מיותר, משהו חסר ערך, חשוב כקליפת השום; לא יוצלח (מיל’: הוא כמו ה- ואו בשם עמרו)
הוסיף הקורא הנאמן יהודה כץ:
ארכיטקטורה: הַנְדַסַה מִעְמַארִיַּה هَنْدَسة مِعْمارِيّة
מהנדס בניין: מֻהַנְדִס מִעְמַארִיּ مُهَنْدِس مِعْمارِيّ
הקורא שי בשארי טוען שמהנדס מעמארי הוא אדריכל, בעוד ש- מהנדס מַדַנִי مهندس مدني הוא מהנדס בניין (מהנדס אזרחי)
הקורא אלי בן-משה:
גם לאחר שתיית קפה אצל אורחים נהוג לברך ב- עמאר عمار היינו אלוהים יבנה ויחזק ביתך. זו ברכה שמקבילה לקהוה דאימה (שתמיד תגישו קפה)
הקורא ליאור אשר:
عمره ما قال: يا مرة، زيدي العجينة
עמרו מא קאל: יא מרה, זידי אלעג’ינה
תרגום: מעודו (בחייו) לא אמר: יא אישה, הוסיפי הבצק / עיסה.
משמעות: נאמר על אדם קמצן שלא מעוניין באורחים או מבקרים.
عمرك ما تحكي بأمان، الحيطان إلها أذان
עמרכ מא תחכי באמאן, אלחיטאן אלהא אד’אן
תרגום: לעולם אל תדבר בביטחון, הקירות יש לה (להם) אוזניים
משמעות: אל תדבר חופשי כיוון שבכל מקום יכול להיות מי ששומע אותך.
“רבי לוי אמר: אוזניים לדרך ואוזניים לכותל” (ויקרא רבה ל”ב)
והקורא אלון ווטרמן:
שני ביטויים שאני מכיר עם עמר: עמרכ טויל عمرك طويل, כשמדברים על מישהו והוא מגיע, אומרים גם בעברית יש לך חיים ארוכים,
וגם שמעתי שאומרים: מן איד לאיד עמרכ יזיד من إيد لإيد عمرك يزيد, כשמעבירים תינוק מאחד לשני.
זה היה הפוסט ה- 1,719 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
