מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מוֹז موز – בננות
בצורת היחיד: מוֹזֶה موزة וברבים מוּזַאת موزات – בננה
משה שלח לי סרטון נוסף של עליוה החביב.
כותרת הסרטון:
عليوة .. نام جمب ألمازا يا عمي موزة بترافص هههههه
עליוה: תישן ליד אלמאזא, דוד, כי מוזה בועטת.
– הדי אעצאבכ, יא עמי, יא חביבי, הדי אעצאבכ. אלזעל מש מניח אלכ, יא אבן אלחלאל! איה!
– טיב, האת לי כאסת מי עשאן אאח’ד חבת האלדוא
– חאצ’ר, יא עמי, חאצ’ר, אחלא כאסת מי לעיונכ. אמרכ! ג’מולתו! כאסת מי לעמי!
– …
– אנא קלת לכ כאכאו אנא? מש כאכאו! מי, מי! לעמי, עשאן אלדוא!
– אהה
– עלא מהלכ, אללה מעכ, אללה מעכ, יא חביבתי, עלא מהלכ. עמי, יא אח’וי, שו ראיכ, יא עמי, יא רוחי, נרוח ונג’יבהא
– נג’יב מין?
– מין יעני? בנתכ נסרין, בנת עמי. יעני מש מעקול תצ’להא לחאלהא קאעדה באלשקה
– יעני וסמעתהא למא קאלת: אנא מש זע’ירה. פאתרכהא לחאלהא, אנא מא בדי אשופהא
– יא עמי, יא אח’וי, יא חביבי, בתצ’להא ג’אהלה, יעני סיבכ מנהא, בתצ’להא ג’אהלה. קום, ח’לינא נג’יבהא, אללה יסעדכ
– לא בדי ארוח ולא בדי אג’י ולא בדי אשופהא. אנסא האלמוצ’וע האד
– מאשי, יא עמי, עלא ראחתכ. האתי, יסלמוא אידיכי! אקעדי, אסתריחי! טול נהארכ נאזלה בתשתע’לי. תפצ’ל יא עמי. צחה ועאפיה. הניה, יא עמי. באלשפא אן שאא אללה
– אללה יהניכ
– יסלמוא!
– אסמח לי, יא עליוה, אנא תעבאן ובדי אנאם
– טיב, יא עמי, האינא פארשין לכ, יא עמי, תפצ’ל, נאם, היאת אלפרשה אלכבירה, יא עמי. צדר אלדאר אלכ. נאם ג’נב אלמאזה, מוזה בתראפצ, יא עמי. איוא, נאם, יא חביבי
– …
– וין בדכ תנאמי? ח’ליכי מסטחה תסטיח, תנאמיש
– هدّي أعصابك، يا عمّي، يا حبيبي، هدّي أعصابك. الزّعل مش منيح الك، يا ابن الحلال! ايه!
– طيب، هات لي كاسة ميّ عشان آخد حبّة هالدّوا
– حاضر، يا عمّي، حاضر، أحلى كاسة ميّ لعيونك. أمرك! جمولتو! كاسة ميّ لعمّي!
– …
– أنا قلت لك كاكاو أنا؟ مش كاكاو! ميّ، ميّ! لعمّي، عشان الدّوا!
– اهه
– على مهلك، الله معك، الله معك، يا حبيبتي، على مهلك. عمّي، يا أخوي، شو رايك، يا عمّي، يا روحي، نروح ونجيبها
– نجيب مين؟
– مين يعني؟ بنتك نسرين، بنت عمّي. يعني مش معقول تضلّها لحالها قاعدة بالشّقّة
– يعني وسمعتها لمّا قالت: أنا مش زغيرة. فاتركها لحالها، أنا ما بدّي أشوفها
– يا عمّي، يا أخوي، يا حبيبي، بتضلّها جاهلة، يعني سيبك منها، بتضلّها جاهلة. قوم، خلّينا نجيبها، الله يسعدك
– لا بدّي أروح ولا بدّي أجي ولا بدّي أشوفها. انسى هالموضوع هاد
– ماشي، يا عمّي، على راحتك. هاتي، يسلموا ايديكي! اقعدي، استريحي! طول نهارك نازلة بتشتغلي. تفضّل يا عمّي. صحّة وعافية. هنيّة، يا عمّي. بالشّفا إن شاء الله
– الله يهنيك
– يسلموا!
– اسمح لي، يا عليوة، أنا تعبان وبدّي أنام
– طيّب، يا عمّي، هاينا فارشين لك، يا عمّي، تفضّل، نام، هيّات الفرشة الكبيرة، يا عمّي. صدر الدّار الك. نام جنب المازة، موزة بترافص، يا عمّي. أيوا، نام، يا حبيبي
– …
– وين بدّك تنامي؟ خلّيكي مسطّحة تسطيح، تناميش
– (עליוה לדודו) תירגע, דוד, יקירי, תירגע. הכעס לא טוב לך, יא בן טובים! מה זה?!
– (הדוד) טוב, תביא לי כוס מים כדי שאשתה את הכדור
– בסדר, דוד, בסדר, כוס המים הכי טובה בשביך. לפקודתך! ג’מולתו (כך הוא מכנה את אשתו ג’מילה)! כוס מים לדוד שלי!
– (אשתו ג’מילה מגמגמת ורק עליוה מבין אותה)
– אני אמרתי לך קקאו? לא קקאו! מים, מים! לדוד שלי, בשביל הכדור!
– אה (מגמגת)
– לאט לך, בזהירות, יקירתי, לאט. (פונה לדוד) דוד, אח שלי, מה דעתך, דוד, נשמה, שנלך להביא אותה?
– נביא את מי?
– את מי? את בתך נסרין, בת דודי. לא הגיוני שהיא תישאר לבדה בדירה
– אתה שמעת אותה כשאמרה: “אני לא ילדה קטנה”. עזוב אותה לנפשה, אני לא רוצה לראות אותה
– דוד, אחי, יקירי, היא עדיין (צעירה) ובורה, עזוב אותך ממנה, היא עדיין בורה. קום, בוא נביא אותה, שאלוהים ישמח אותך
– אני לא רוצה ללכת, לא רוצה לבוא ולא רוצה לראות אותה. שכח מהנושא הזה
– בסדר, דוד, כרצונך. (פונה לאשתו שהביאה את המים) תני, יבורכו ידייך! שבי, נוחי! כל היום את עובדת. בבקשה, דוד. לבריאות. לבריאות, דוד. לבריאות בעזרת האל
– תהיה בריא
– תודה לָך!
– ברשותך, עליוה, אני עייף ורוצה לישון
– טוב, דוד, הנה, הכנו לך מיטה, דוד, בבקשה, לך לישון, הנה המיטה הגדולה, דוד. תרגיש בבית*. תישן ליד אלמאזה, מוזה בועטת (מתוך שינה)**, דוד. כן, תישן, יקירי
– …
– איפה את רוצה לישון? תשתטחי על הרצפה, אל תישני
* מיל’: חזית הבית שלך, החלק הגדול והנאה ביותר של הבית. صِدْرِ (سِدْرِ) الدَار إِلَك = صِدْرِ (سِدْرِ) البَيْت لَإِلَك
** הודות לחברי אורי טרוק הבנתי שמדובר בשתי בנותיו של עליוה: אלמאזה, כלומר “יהלומה” (או: זנגוויל), ומוזה, בננה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
שַחִ’יר לַאַבּוּ מוֹזַה شَخير لأبو موزة – נחירות עד השמיים, ללא סוף ובעוצמה (“לאבו-מוזה” – ואין לי מושג מה מקור הביטוי שבכוונה אינני מתרגמו מילולית – פירושו: הרבה מאוד או בלי סוף)
הקורא כפיר דדון הגיב:
“הביטוי אבו מוזה מקורו מהמוזות מהמיתולוגיה היוונית, והוא נכנס לערבית בלשון זלזול עם נחירות עד שמעורר את האלילים הישנים…”
אין לי מושג אם כפיר היה רציני או התלוצץ, בכל מקרה,
מילת היום היא –
לַאַבּוּ מוֹזֶה لَابُو موزة – הרבה מאוד! בלי סוף!
עַלַא אבו מוזה على أبُو موزة – “שם פס”, “צפצף” על-
מוזה, אגב, היא כמובן בננה בערבית.
אז פניתי לחברי Haim Monsonego, ששלח לנו את הקישור הבא:
מאתר בשם צַיְחַאתֶ אלנַּהַאר صيحات النّهار, שתרגומו החופשי הוא “הצעקה האחרונה” (מיל’: צעקות היום). האתר מגדיר עצמו כאתר שעוסק בכל מה שהוא משעשע וויראלי ברשת.
על הביטוי אבו מוזה כתב שם עַלִי חַמְדַאן علي حمدان ב- 28.9.18:
מוכרים ביטויים כמו:
וִצֶלֶ אלרַּצַאץ לַאבּוּ מוזה وصل الرّصاص لبو موزة – הירי “הגיע” עד אבו מוזה (כלומר היו הרבה יריות)
כַּאנֶ אלצַּ’רְבּ לַאבו מוזה كان الضرب لبو موزة – המכות היו עד אבו מוזה (היו מכות ש”חבל על הזמן”)
אֶלְעַגְ’קַה לַאבו מוזה العجقة لبو موزة – פקק (התנועה) עד אבו מוזה (פקק בלתי נגמר)
יש כמה מקורות לביטוי:
קציר הבננות הוא פעולה שנעשית בצורה חסרת סדר, ולכן קיימת משמעות לביטוי: לעשות הרבה, אבל בבלאגן.
אחרים אומרים שמשמעות הביטוי היא מרחק גדול, שכן קיים מרחק גדול בין הארצות בהן גידלו במקור בננות ובין ארצות ערב, ובעיקר ארצות אזור אלשאם, בהן הביטוי רווח.
אבל מסתבר שאבו מוזה היה אדם בשר ודם. בעצם שניים:
אבו מוזה נקרא כך מכיוון שלבִּתו קראו מוזה. הוא גר בבגדאד, על גדות נהר חידקל. מכיוון שבֵּיתו היה גבוה יחסית, תושבי האזור נסו אליו בבהלה כאשר הנהר עלה על גדותיו ב- 1954. כשהם נשאלו לאן הגיעו המים, הם ענו: הגיעו עד אבו מוזה!
הביטוי שרד עד ימינו בהקשרים שליליים, באזכור של אסונות, תגרות ובעיות, כאשר רוצים לציין שהעניינים הגיעו לפסגתם השלילית.
וקיים גם אבו מוזה מהעיר חלב.
מספרים, שכשמתאבק זר ניצח באחת התחרויות מתאבק מצרי, הוא לקח את הפרס ונסע לעיר חלב בסוריה. המקומיים, שקיבלוהו בכבוד מלכים, ביקשו ממנו שיתאבק עם המתאבק המקומי אבו מוזה, ואם הוא ינצח אותו, הם ישמיצו את המקומי במשך שלושה ימים.
לאחר קרב אכזרי המתאבק החלבי ניצח; המקומיים שמחו מאוד, ירו באוויר והיו גאים מאוד בניצחון של בן עירם.
לכן אירועי ירי מתקשרים עד היום לביטוי אבו מוזה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
אין לי מושג כמה המקור הזה מהימן, אבל הסיפורים יפים, לא?
=-=
הקורא הידען והמורה אבשלום פרג’ון כתב לנו בזמנו ש- אבו מוזה הוא גם כינוי לבולבולון של הגבר… (סמל פאלי).
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* קַרְן מוֹז قرن موز, במצרים: צֻבַּאע מוז صباع موز – בננה (אחת) (מיל’: קרן [או תרמיל, כמו של קטניות] בננות; אצבע בננות)
מעבר לכך שגם בעברית מוז היא בננה, גם בפרסית אומרים מוז موز ובתורכית Muz.
שם המין המדעי הוא Musa.
מקור המונח בסנסקריט: moca, ממנה המילה עברה לפרסית, ממנה לערבית וממנה לשפות אירופאיות.
מקור המילה בננה בשפות מרכז אפריקאיות.
צילום: Karsten Winegeart
זה היה הפוסט ה- 2,696 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
