פורסם לראשונה ב- 27.10.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger, שכתבה לנו:
“שבוע טוב
שמעתי את המילה ابضاي בשיר חדש של סיסטם עלי. דיברתם עליה?”
והקורא @Elisha Amidan שאל:
“אני מכיר מילדותי את ג’דע כגיבור, חזק, “גבר גבר”.
בהקשר זה, מה השוני בין ג’דע לבין “אבדאי” (קבדאי)?”
מילת היום היא –
קַבַּצַ’אי (אבדאי) قَبَضَاي – בריון
היה לנו בעבר פוסט על המילה:
קַבַּצַ’אי قبضاي וברבים קַבַּצַ’איַאת قبضايات – אַבַּדַאי/אבאדי, בריון, גברתן, אלים; גיבור, אמיץ
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל, והאות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
לפני שנמשיך, תשובה לאלישע:
גַ’דַע جَدَع וברבים גִ’דְעַאן جدعان הוא גבר-גבר; בחור צעיר, בחור לעניין; אמיץ, חזק.
זו מילה שנקדיש לה בקרוב פוסט (ממוחזר) נפרד, אבל אפשר לראות את קווי הדמיון – והשוני – בינה ובין מילת היום.
השורש הערבי ק.ב.צ’, המתכתב עם השורשים העבריים ק.ב.ץ ו- ק.פ.ץ, עוסק בתפיסות (פיזיות), אגרופים ובריונים.
איך מהמקור הערבי קבצ’אי קיבלנו בעברית אבדאי?
את שגעונותיה של האות הערבית קאף אנו מכירים פה זמן רב, שכן היא מתעתעת בנו פעמיים בשבוע לפחות (כאן היא נהגית כאלף כדרך העירוניים),
וגם את האות צ’אד אנו מכירים: היא נהגית כדלת נחצית וגרונית, ואין לה כיום מקבילה בעברית, אז היא נכתבת ונהגית כ… דלת.
* הפועל קַבַּצ’ قبض בבניין הראשון, קִבֶּצ’ במדוברת – תפס, קפץ יד; קיבל כסף, משכורת
* קַבְּצ’, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, קיים בעיקר בביטוי: אַלְקַא אֶלְקַבְּצ’ עַלַא- ألقى القبض على – תפס, עצר את- (מעצר משטרתי של עבריינים ומחבלים)
* קַבְּצַ’ה قبضة, אותו שם פעולה בגרסת הנקבה – אחיזה, תפיסה; אגרוף; ידית; משכורת
* הפועל קַבַּّצ’ قبّض בבניין השני – שילם (משכורת)
* אִנְקַבַּצַ’ اتقبض, הפועל בבניין השביעי, בספרותית – הסתייג, הסתגר, פרש, התבודד, התנזר
מילת היום, קבצ’אי, יכולה להיות בשימוש חיובי – גיבור ואמיץ, או שלילי – בריון ואלים. הכל תלוי בפרספקטיבה של הדובר…
* קבּצ’אי אֶלְחַארַה قبضاي الحارة – בריון השכונה, הבריון השכונתי
אגב, העיתונות הערבית הספידה לפני שנים ספורות את השחקן הסורי רַפִיק סְבֵּיעִי رفيق سبيعي, שהיה מוכר בעיקר בדמות אַבּוּ צַיַּאח أبو صيّاح בכמה סִדְרות טלוויזיה. הוא זכה לכינוי קבצ’אי אלחארה אֶלשַּאמִיֶּה قبضاي الحارة الشّاميّة – הבריון/הגברתן של השכונה הסורית, וכן פַנַּאנֶ אלשַּעֶבּ فنّان الشّعب – האומן של העם.
* עִמֶל קבּצאי عمل قبضاي – הפגין שרירים, הפגין כוח, התנהג באלימות, וגם: “שיחק אותה” גיבור
מסתבר שיש גם סדרת טלוויזיה תורכית בעלת שם זהה. בערבית: אַלְקבצ’אי, במקור: Karadayı. המשמעות של קראדאי בתורכית היא “הדוד הוא שחור”, כפי שאחת הדמויות בסדרה מכנה דמות אחרת (הדוד שלה), אולם זהו משחק מילים עם המילה התורכית Kabadayı, אותה אנו כבר מכירים (מקורה ערבי, מן הסתם).
עובדה (משעשעת) נוספת היא, שצורת הריבוי של קבצ’אי בערבית היא קבצ’איאת, כלומר עם ריבוי שלם ממין נקבה…
קצת אירוני, שהגברים שבגברברים הם ברבים בערבית קצת… נשיים…
נסיים עם כמה מילים יפות, ממש שירי משוררים, המיטב של הקלאסיקה העברית:
מילים ולחן: קובי אוז
ביצוע: שרית חדד
תלך כפרה עלי
ותנשק כפות רגליי
אתה נראָה לי אבאדי
אז תסתלק מחיי.
(אין לי בעיה להסתלק מחייה, רק שמישהו יגיד לה שאומרים נראֶה. נראָה זה בעבר…)
=-=-=-=
ואז בא הקורא Yair Gold וכותב:
המקור הוא טורקי: קבדאי הוא “דוד מרושע מצד האם”.
מוסבר כאן (בתגובות) באנגלית שדוד מצד האם במסורת האסלאמית עותמאנית היה נחשב לאאוטסיידר ולא חלק מהמשפחה הגרעינית המסורתית וזאת בגלל העדפה שהייתה קיימת לנישואין עם בני זוג שהם למעשה דודנים מצד האב
=-=-=-=
התמונה לקוחה מהסרט “בחזרה לעתיד”
שיהיה יום נהדר ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
