פורסם לראשונה ב- 26.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yaron Somech, שכתב לנו בזמנו בתגובה לפוסט נדנדה:
“בפרק הבא: سحسيلة” (סחסילה – מגלשה)
עניתי לו: “ירון, אתה סתם גולש לכיוונים אחרים”.
תגובתו: “צחתיין שלו, רעיון טוב לפוסט: גלישה באינטרנט, דפדפן וכיו”ב”.
אז מילת היום היא –
מֻתַצַפַّח וֵיבּ مُتَصَفَّح ويب – דפדפן אינטרנט
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
ימאמה מבטאת מתצפֶّח, בצורת הבינוני הפועל, כאשר יש מילונים שגורסים פועל, בעוד אחרים גורסים פעול… אבל צורת הפועל היא, מסתבר, דרך המלך.
על גלישה בכלל, גלישת גלים בפרט ומגלשות – בפוסט הבא.
הפוסט היום יעסוק בגלישת אינטרנט.
השורש הערבי צ.פ.ח עוסק בעמודים של ספר, בציפוי בשריון, בלחיצות יד, בעיון ובסליחה.
בעברית הוא עוסק ב:
“צַפַּחַת
1. כְּלִי קִבּוּל קָטָן לְנוֹזְלִים, פַּךְ, כַּד. “צַפַּחַת הַמַּיִם”
2. מֵימִיָּה, כְּלִי סָגוּר לִשְׁמִירַת מַיִם לַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ.
צִפְחָה
מַחְצָב מֻרְכָּב מֵחֹמֶר וּמִצֹּרָן, בָּנוּי שְׁכָבוֹת-שְׁכָבוֹת דַּקּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ הַמִּתְפַּצְּלוֹת בְּנָקֵל”. (מילון אוקספורד)
“צַפַּחַת אֲבַק שְׂרֵפָה
עברית חדשה: כלי קיבול מיטלטל להחזקת אבק שריפה; שימש למילוי הקנה או אגן ההצתה של רובה נטען־לוע וחור ההצתה של תותח נטען־לוע.
* לאחר שהכניס את התחמיש והכדור, נטל הרובאי את צפחת אבק השריפה, ושפך כמות מדודה של אבק שריפה לתוך אגן ההצתה בחלקו האחורי של הקנה”. (ויקימילון)
“צַפִּיחִית בִּדְבַשׁ
דבר מתוק וטוב מאוד.
“וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ, מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ, כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.” (שמות טז לא)
הערה
* אנשי וועד הלשון העברית מראשית המאה ה-20 קבעו שהמילה “צפיחית” תשמש כתחליף לשם היידישאי “פלאָדען” – עוגת שכבות מסורתית מימי האימפריה האוסטרו-הונגרית לחג הפורים בנוסח עדות אשכנז.
* לתיבת “צפיחית” (דבר מתיקה שנאטם למען שימורו בכלי סגור – צפחת). השוו, אכדית “טֲפִּיחֻו”, “ṭapī-ḫu” בהוראת סיר,כד.
* השוו מלשון סנסקריט – “צ’אפטי” (בדבש) chapati היא מין מאפה קלוי ועגלגל היישר מטאבון.
פרשנים מפרשים
רשב”ם מפרש: ‘צפיחית’ היא האגוזים קודם טחינתם או עיבודם”. (שם)
=-=
מזכיר לנו בתגובות הקורא יאיר גולד:
המשמעות של דף, דפדוף מזכירה שורש ערבי דומה בשיכול אותיות: צ.ח.פ – צחיפה – עיתון [שורש לו הקדשנו פוסט בעבר. שָלו]. מצד שני, בשינוי קל של מקום החיתוך של העיצור השלישי בשורש צ.פ.ח נקבל את השורש צ.פ.ק שמתקשר למשמעויות של בנינים 2 ו-3 בשורש צ.פ.ח (מחא כף, לחץ יד).
=-=-=-=
* הפועל הספרותי צַפַחַ صفح בבניין הראשון – עיין ב-; סלח (לא בשימוש); דחה בקשה (כנ”ל)
* צַפְח صفْح וברבים צִפַאח صِفاح או אַצְפַאח أصفاح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לוח צִפְחָה; סליחה (לא בשימוש)
* צַפַחַ אלְכִּתַאבּ صفح الكتاب – עיין בספר, עלעל בספר
* צַפַחַ פִי אלְאַמֶר صفح في الأمر – עיין/טיפל בעניין
* הפועל צַפַّח صفّح בבניין השני – שריין, ציפה בלוחות שריון; ריקע, רידד מתכת
* צַפַّח בִּיַדִהִ صفّح بيده – מחא כף
* מֻצַפַّח مصفّح, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משוריין
* מֻצַפַّחַה مصفّحة, בנקבה – שריונית (כלי רכב צבאי)
* הפועל צַאפַח صافح בבניין השלישי – לחץ את ידו של-
* מֻצַאפַחַה مصافحة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לחיצת יד
* הפועל תַצַפַّח تصفّح בבניין החמישי – דפדף, קרא, עיין, בחן
* מֻתַצַפַّח متصفّح, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, היא גם מילת היום – עלון, חוברת; טקסט; דפדפת, דפדפן
* תַצַפֻّח تصفُّح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דפדוף, עלעול
* הפועל הספרותי תַצַאפַחוּא تصافحوا בבניין השישי – לחצו ידיים אלו לאלו
* צַפְחַה صفحة וברבים צַפְחַאת صفحات – עמוד (בספר), גיליון; פנים, צד
* צַפְחַה בֵּיצַ’א صفحة بيضا – דף לבן; בשאלה: עבר נקי, ללא רבב
* צַפְחַת סַוַאבֶּק صفحة سوابق – עבר פלילי, תיק משטרתי (מיל’: דף אירועי עבר)
* צַפְחַה אֶלֶכְּתְרונִיֶּה صفحة ألكترونيّة – דף אינטרנט. וגם: צַפְחַת נֶת صفحة نت או צַפְחַת וֵיבּ صفحة ويب
* בַּדַאַ צַפְחַה גְ’דִידֶה بدأ صفحة جديدة – פתח/התחיל דף חדש
* צַפְחַתֶ אלְבַּחֶר صفحة البحر – פני הים
* צַפוּח صفوح – סלחן (לא בשימוש)
* צַפַّאח صفّاح, במשקל בעלי המלאכה – סלחן, סולח; פחח (ונא לא להתבלבל עם ספאח: טובח, שופך דמים)
* צַפִיח صفيح – פח; מִשְטָח, דבר שטוח
* צְפִיחַה صفيحة, בנקבה, וברבים צִפַאח صِفاح או צַפַאאִח صفائح, וגם בשם המלא צַפִיחַה מַעְדַנִיַּה صفيحة معدنيّة (צפיחה מתכתית) – לוח, לוח פח; פח, פחית, קופסה
* צַפִיחַה דַמַוִיַּה صفيحة دمويّة או צֻפַיְחַה صُفَيْحَة במשקל ההקטנה – טסית דם, תרומבוציט
צְפִיחַה היא גם שם נוסף של המאכל המוכר כ-
“לחם בעג’ין (מערבית: لحم بعجين לחמעג’ון, “בצק עם בשר”; בטורקית: Lahmacun להמג’ון; בארמנית: լահմաջու להמג’ו) הוא בצק אפוי עגול ודק, עליו בשר קצוץ (לרוב בשר כבש או בקר), סלט ירקות קצוצים ועשבים הכולל פטרוזיליה ובצל, ותבלינים כגון פפריקה, כמון, קינמון ופלפלת צ’ילי.
לחם בעג’ין הוא מנה מוכרת בארמניה, לבנון, טורקיה, סוריה ובקהילות ארמניות וטורקיות בעולם. לעיתים נקראת המנה פיצה ערבית, פיצה טורקית או פיצה ארמנית.
המנה פופולרית בירושלים בזכות הקהילה היהודית האורפלית והערבית. האורפלים נוהגים להוסיף תמרהינדי לבשר”. (ויקיפדיה)
שיהיה יום מצוין, שבת שלום וחג פסח שמח!
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
