פורסם ב- 6.2.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
תַעְמִים تَعْمِيم וברבים תַעְמִימַאת تعميمات או: תַעַאמִים تعاميم – הודעה בתפוצה נרחבת, מכתב בתפוצה נרחבת, חוזר כללי; הכללה
יהושע שלח לי הקלטה מ- 3.1.22, שמבוססת על תעבורה ברשת הקשר של הג’האד האסלאמי. וזו לשונה:
אכרר מן קדס 2 ללג’מיע
תעמים, תעמים!
בסם אללה אלרחמן אלרחים
קל ללד’ין כפרוא סתע’לבון
צדק אללה אלעט’ים
נקול ללעדו באנ הואתפנא קד אע’לקת מנד’ לחט’ה ולן תג’דוא מן ירד עלא אלאתצאלאת ובאנ וחדאתנא אלצארוח’יה קד רבצ’ת אלצואריח’ אלת’קילה וג’הזתהא, וסתג’עלכם תדפעון ת’מנן באהט’ן ג’דן
… אן אלמפאג’אה הי אנ אחדאת’יאת אלצואריח’ סתוג’ה אלא … תל אביב וסתחרקהא ען בכרת אביהא.
אסלאמנא וועודנא כאלרצאץ אד’ קלנא לא נעוד ען קולנא אבדן
רפעת אלאקלאם וג’פת אלצחף וללה אלאמר מן קבל ומן בעד
ען אח’ואנכם פי סראיא אלקדס, סלאח אלאשארה, עמליאת קדס
אנתהא מע אלג’מיע
أكرّر من قدس ٢ للجميع
تعميم، تعميم!
بسم الله الرّحمن الرّحيم
قل للذين كفروا ستغلبون
صدق الله العظيم
نقول للعد وّ بانّ هواتفنا قد أغلقت منذ لحظة ولن تجدوا من يردّ على الاتّصالات وبأنّ وحد اتنا الصّار وخيّة قد ربضت الصّو اريخ الثّقيلة وجهّزتها، وستجعلكم تد فعون ثمنًا باهظًا جدًّا
… أنّ المفاجأة هي أنّ إحداثيّات الصّوار يخ ستوجّه إلى … تلّ أبيب وستحر قها عن بِكْرَة أبيها.
إسلامنا ووعودنا كالرّصاص إذ قلنا لا نعود عن قولنا أبدًا
رُفعت الأقلام وجفّت الصّحف ولله الأمر من قبل ومن بعد
عن إخوانكم في سر ايا القد س، سلا ح الإشارة، عمليّات قدس
انتهى مع الجميع
אני שב וחוזר, מאת “קדס 2” (שם אות הקריאה של הדובר ברשת הקשר) לכולם (כל מי שמקשיב לרשת הקשר הזו. שָלֵו)
הודעה בתפוצה נרחבת, הודעה בתפוצה נרחבת!
בשם אלה הרחמן והרחום
“אמור לכופרים, עוד תובסו”*
דְּבר אללה הוא אמת**
אנו אומרים לאויב שהטלפונים שלנו כובו לפני זמן מה, אתם לא תמצאו מי שיענה להתקשרויות, ו(להגיד) שיחידות הרקטות שלנו הציבו/מיקמו את הרקטות הכבדות והכשירו אותן, והן יגרמו לכם לשלם מחיר כב ד מאוד
… שההפתעה היא שהנ”צ של הרקטות יכוונו ל… תל אביב, והם ישר פו את כולם עד האחרון שבהם.
האסלאם שלנו וההבטחות שלנו הם כעופרת, אם אמרנו לא נחזור בנו מדברינו לעולם
הורמו העטים ויבשו הגליונות***, העניין הוא של אלוהים מלפני ואחרי
מאת אחיכם בפלוגות ירושלים, חיל הקשר, המבצעים של (פלוגות) ירושלים (הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי)
סוף (דיווח) לכולם
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי חיים מונסונגו על העזרה)
* מדובר בפתיח של פסוק 12 בסורת בית עמרם. הפסוק המלא:
קֻל לִּלַּדִ’ינַ כַּפַרוּא סַתֻעְ’לַבּוּנַ וַתֻחְשַרוּנַ אִלַא גַ’הַנַּםַ וַבִּאְסַ אלְמִהַאד
قُل لِّلَّذِينَ كَفَرُوا سَتُغْلَبُونَ وَتُحْشَرُونَ إِلَىٰ جَهَنَّمَ وَبِئْسَ الْمِهَادُ
אמור לכופרים, עוד תובסו ותיאספו אל גיהינום. מה נורא הוא יצוע האש (תרגום רובין)
** מיל’: צדק אללה העצום. זהו ביטוי שייאמר בסוף ציטוט מהקוראן
*** מדובר במשפט שהופיע בצוואתו של הנביא מוחמד:
ואעלם אן אלאמה לו אג’תמעת עלא אן ינפעוכ בשיא’, לם ינפעוכ אלא בשיא’ קד כתבה אללה לכ, ואן אג’תמעוא עלא אן יצ’רוכ בשיא’, לם יצ’רוכ אלא בשיא’ קד כתבה אללה עליכ, רפעת אלאקלאם וג’פת אלצחף.
واعلم أن الأُمة لو اجتمعت على أَن ينفعـوك بشيء، لم ينفعوك إلا بشيء قد كتبه الله لك، وإن اجتمعوا على أن يضروك بشيء، لم يضروك إلا بشيء قد كتبه الله عليك، رفعت الأقلام وجفت الصحف
דע לך שאם האומה מתכנסת כדי להועיל לך במשהו, הם לא יועילו לך אלא בדבר שאללה ייעד אותו לך, ואם היא מתכנסת כדי לפגוע בך במשהו, הם לא יפגעו בך אלא בדבר שאללה ייעד אותו לך, הורמו העטים ויבשו הגליונות.
משמעות המילים האחרונות: דבר זה נקבע מזמן, שכן אם הדיו יבש המסקנה היא שהעטים (הנובעים) התרחקו מהדף מזמן.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Haim Toeg.
חיים ביקש את המילה בעקבות הפוסט שהיה לנו על עַמַא, עיוורון, והדגיש שאין לבלבל עם עַמַּה, היא הדודה מצד האב.
אז מילת היום היא –
עַםּ عَمّ וברבים עֻמוּמֶה عمومة או אַעְמַאם أعمام – דוד מצד האב; אדון
וגם: “דוד” כפניה מנומסת למבוגרים וגם לזרים שעוסקים במקצועות עממיים (ואינם “מצריכים” פניה במשלב מכובד יותר)
לשמיעה:
השורש הערבי ע.מ.מ (בגזרת הכפולים) הוא נפוץ מאוד ועוסק במגוון תחומים, שרק אחד מהם מתכתב עם המשמעות העברית של עממיות:
* הפועל עַמַּ عمّ בבניין הראשון – נעשה כללי; הפך לדוד
* עַאםּ عامّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – כללי, כולל, מקיף; ציבורי (ויש מאות דוגמאות עם שם התואר הזה)
* עַאמַּה عامّة, צורת הנקבה של הבינוני הפועל – כללית; כלל האנשים, פשוטי העם (כשם עצם)
* עַאמַּתַן عامّةً – באופן כללי
* עַאמִּיּ عامّيّ – עממי, רגיל, שכיח. אֶללֻּעַ’ה אֶלְעַאמִּיֶּה اللّغة العامّيّة – השפה המדוברת
* אַמִין עַאםּ أمين عامّ – מזכיר כללי, מזכ”ל
* גִ’הַאזֶ אלְאַמְנֶ אלְעַאםּ جهاز الأمن العامّ – מנגנון הביטחון הכללי (לרוב כינוי אחר למשטרה)
* עֻמוּם عموم, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כלל, כל
* עֻמוֹמִיּ عموميّ – ציבורי, כללי
* עַאלְעֻמוּם عالعموم – בדרך כלל; באופן כללי
* הַאתֶף עֻמוּמִיּ هاتف عموميّ – טלפון ציבורי
* סַיַּארַה עֻמוּמִיּ سيّارة عموميّ – תחבורה ציבורית; מונית שירות
* הפועל עַמַּם عمّم בבניין השני – הפיץ חוזר; הפך משהו לכללי ולרווח
* תַעְמִים تعميم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חוזר כללי, מכתב בתפוצה נרחבת
* הפועל הספרותי אִעְתַמַּ اعتمّ בבניין השמיני – חבש מצנפת
* עִמַאמַה عمامة – מצנפת
* אִבֶּן עַמִּי ابن عمّي – בן דודי; בעלי; גיסי
* מַרְת עַמִּי مرة عمّي – אשת דודי; חמותי
* אִללִּי יַאח’ֹד/יְגַ’וֶּז אֻמִּי אַקוּל לֹה עַמִּי اللّي ياخد أمّي أقول له عمّي – אני מוכן להשלים עם כל גורל ולקבל כל מרות (מיל’: מי שייקח/יישא את אמי אקרא לו “דודי”)
* אִללִּי בִּסְתְחִי מִן בִּנְת עַמֹּה מַא יְגִ’יבְּש מִנְהַא עְיַאל اللّي بستحي من بنت عمّه ما يجيبش منها عيال – אסור להתבייש (מיל’: מי שמתבייש מבת דודו לא יביא ממנה ילדים)
* אַנַא וּאַח’וּי עַלַא אִבְּן עַמִּי וּאַנַא וּאִבֶּן עַמִּי עַלַא אלְעַ’רִיבּ أنا وأخوي على ابن عمّي وأنا وابن عمّي على الغريب – בעת סכסוך משתפים פעולה עם הקרוב ביותר שבנמצא נגד הזר (מיל’: אני ואחי נגד בן דודי, אך אני ובן דודי נגד הזר). תשמעו, זה אחד הפתגמים, שמראה שבחיים, לצערנו, הכל מונע מאינטרסים.
הקורא Ovadia Mizrahi מזכיר לנו ש- וְלַאד עַמְּנַא ولاد عمّنا הם בני דודנו, כלומר הכינוי ההדדי של יהודים לערבים, ומוסיף:
הערבים נקראים בפינו בני דודנו (לא דודינו) שכן הם מצאצאיו של ישמעאל שהיה דודו של יעקב (אחיו של יצחק שנולד מהגר שפחתה של שרה).
***
לשאלתכם האפשרית, מדוע בערבית יש מילה נפרדת לדוד מצד האב ולדוד מצד האם (חַ’אל), הנה משהו שכתבתי לפני כשנתיים:
בגלל המבנה החמולתי הקלאסי של המשפחות הערביות, בשפה הערבית ישנם קרובי משפחה, או אם נדייק: ישנן מילים ייחודיות לקרובי משפחה מסוימים, שאינן קיימות בשפות אחרות.
המשפחות גדולות, המעמד המשפחתי בעל חשיבות עליונה, וכך נוצרים מעמדות פנים-משפחתיים בנוסף לאלו המוכרים והצפויים באופן טבעי בכל משפחה בעולם.
כולם יודעים, למשל, שבערבית יש שוני בין דוד מצד האב (עַםּ عمّ) לדוד מצד האם (חַ’אל خال).
למה? כי בחברה בה הגברים חשובים יותר מנשים, הדוד מצד האבא, מן הסתם, יהיה “חשוב” יותר מזה מצד האמא. וכך השפה ודובריה מצאו צורך לקרוא לכל דוד בשם אחר.
ככה זה בשטח, אני מתאר מצב תרבותי קיים, ששורשיו רחוקים ועמוקים, והם נטועים בתרבות הבדואית הקדומה של חצי האי ערב, גם אם מצב זה מתעדן פה ושם בשנים האחרונות.
בחברה הערבית המסורתית, האישה שזה עתה נישאה עוזבת את בית/חמולת הוריה ועוברת, לעיתים באופן מוחלט ונוקשה, לבית/חמולת/השבט של בעלה. כך הדודים של הבעל מצד אבא גרים איתו, בעצם, באותו מתחם, בעוד שאת הדודים מצד אמא הוא רואה לעיתים רחוקות הרבה יותר.
אני שם לב שאתם מסדירים נשימה מתדהמה, אז רק אוסיף שבזמנו אמרו לי מבינים גדולים במקרא, שגם ביהדות, פעם, לפני אלפי שנים, המילה “דוד” התייחסה אך ורק לאחי האב, שכן לאחי האם כלל לא היה שם בעברית.
זה היה הפוסט ה- 1,613 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
