פורסם לראשונה ב- 15.2.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי (מצורף לתגובה הראשונה).
אז מילת היום היא –
נַשַּף רִיקֹה نشّف رِيقه – הציק לו, הטריד אותו, עצבן אותו, הוציא לו את הנשמה (מיל’: ייבש את הרוק שלו, של האחר)
וזו לשון הסרטון:
יא ג’מאעת אלח’יר, עלא ד’מת אלארצאד אלג’ויה
בקול לכו יומת אלארבעה פי מוג’ה קויה,
אסמ אלמוג’ה “טאיח ראיח”
יעני אד’א ענדכ באב ביתח’לח’ל דקדקה
ענדכ שבאכ מכנה
ענדכ לוח זינגו חט עליה ת’קלהה כויס
ענדכ מרה אללה יע’צ’ב עליהא, מנשפה ריקכ
ח’ליהא תטלע תנשר בכרה אלע’סיל
ואן שאא אללה אללה ביריחכ מנהא
يا جماعة الخير، على ذمّة الأرصاد الجويّة
بقول لكو يومة الأربعة في موجة قويّة،
اسم الموجة “طايح رايح”
يعني إذا عندك باب بيتخلخل دقدقه
عندك شباك مكّنه
عندك لوح زينكو حطّ عليه ثقل كويس
عندك مرّة الله يغضب عليها، منشّفة ريقك
خلّيها تطلع تنشر بكرة الغسيل
وان شاء الله الله بيريّحك منها
אנשים, לפי תחזית מזג האוויר
אומרים שביום רביעי יהיה גל (קור, רוחות) חזק
שם הגל (השקע הברומטרי) “פוגע והולך”
כלומר אם יש לך דלת רופפת? – חזק אותה
יש לך חלון (רופף, שבור)? – סדר אותו
יש לך (גג עשוי) פח זינקו (איסכורית)? – שים עליו משהו כבד
יש לך אישה – שאללה ירגז עליה – שמוציאה לך את הנשמה?
תן לה לצאת מחר לתלות כביסה
ובעזרת האל אללה ייתן לך מנוחה ממנה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
כן, נראה שיש אנשים (הוא נשמע עזתי) שכללי ה- PC טרם הגיעו למחוזותיהם…
=-=-=-=-=
על רוק כבר התפרסם אצלנו פוסט בעבר:
=-=
השורש הערבי נ.ש.ף עוסק בדברים יבשים, או בדברים יבשים מטאפורית, כמו קמצנות או עקשנות או טיפשות.
בעברית הוא קיים בפועל נָשַף – הוציא אוויר מהריאות (וכך עזר לרטיבות להתייבש) וב- נֶשֶף, שפירושו לילה או מסיבה מפוארת (אין קשר לערבית).
* הפועל נִשֶף نشف בבניין הראשון, בספרותית נַשַפַ או נַשִפַ – התייבש, יָבַש; ספג
* נַאשֶף ناشف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – יבֵש; מיובש; מוצק, קשה; קמצן (פירוש שהיה אהוב מאוד על אבי המנוח, רחמים כהן); לא חברותי
* אִידֹה נַאשְפֶה إيده ناشفة – קמצן, ידו קפוצה (מיל’: ידו יבשה)
* מֻחּ’ֹה/דְמַאע’ֹה/רַאסֹה נַאשֶף مخّه/دماغه/راسه ناشف – עקשן מאוד, לא מתפשר; קשה תפיסה
* אַרְזַאק נַאשְפֶה أرزاق ناشفة – שימורים יבשים, מנות “קשות”
* כַּלַאם נַאשֶף كلام ناشف – דיבורים קשים/קשוחים ופוגעים (מיל’: דיבור יבש)
* חַלִיבּ נַאשֶף/מְגַ’פַّף حليب ناشف/مجفّف – אבקת חלב
* חֻ’בֶּז נַאשף خبز ناشف – לחם שנאכל ללא שום תוספת
* קַלַם חִבֶּר נַאשֶף/גַ’אףّ قلم حبر ناشف/جافّ – עט כדורי (מיל’: עט דיו יבש)
* הפועל נַשַּף نشّف בבניין השני – ייבש, ניגב; ספג, הספיג
* הפועל הספרותי אַנְשַפַ أنشف בבניין הרביעי – ייבש
* הפועל תְנַשַּף تنشّف בבניין החמישי – התנגב, התייבש
* ריקה נַאשֶף رِيقه ناشف – הוא צמא מאוד, “מת” לשתות; יצאה לו הנשמה (מיל’: הרוק שלו יבש)
* נַשַּף וִשֹּה نشّف وشّه – התנהג בקרירות, הראה חוסר מרוצות משיחה עם- (מיל’: יבש לו את הפרצוף)
* נַשַף نَشَف – יובש, אדמה חרבה
* מִנְשַפֶה منشفة וברבים מַנַאשֶף مناشف – מגבת (אחת מהאפשרויות להגיד את המילה בערבית)
* נַשַּאף نشّاف, במשקל בעלי המלאכה – מייבש
* נַשַּאפֶה نشّافة או נַשַּאף עַ’סִיל نشّاف غسيل – מייבש כביסה
* נַשַּאפֶה نشّافة, בנוסף – מגבת; גיליון אחד (“ריבוע”) של נייר סופג
* וַרַק נַשַּאף ورق نشّاف – נייר סופג
* נַשַפֶה نشفة – מטלית לניגוב מים
* נְשוּפִיֶּה نشوفيّة – יובש; קמצנות
* נַוַאשֶף نواشف – מאכלים יבשים, פירות יבשים; חטיפים; מאכלים קרים; אוכל מהיר להגשה על השולחן מבלי שהושקע בו זמן בישול והכנה
כתב לנו לפני מספר ימים הקורא הידען Avshalom Farjun:
חַלַק לִי עַ אלנַּאשֶף حلقلي ع النّاشف – הקשה עלי, gave me a hard time, ייסר אותי, קרע לי את הצורה. הדימוי הוא: גילח אותי על יבש, ללא קרם או קצף גילוח
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
