פורסם לראשונה ב- 16.2.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי הקלטה שעברה באחת מקבוצות הווטסאפ ב- 25.1.21.
אז מילת היום היא –
טַ’רְף (זרף) ظَرْف וברבים טֻ’רוּף ظروف – מצב, נסיבה; תנאי; זמן; מעטפה, שקית, כלי קיבול; פיקחות, אלגנטיות
תזכורת: האות הערבית ט’א ظ נהגית כמו z גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d גרונית-נחצית.
וזו לשון ההודעה:
בסם אללה אלרחמן אלרחים
אח’ואננא ושבאבנא ואהלנא ועצבתנא
אהל מח’ים קלנדיא ושבאבהא
נט’רן ללט’רוף אללי חצל ואלחאדת’ אלאלים אללי חצל מע דאר אלרג’בי
ובנאאן עלא אלחדת’ אלג’דיד – ופאת שאב אללי כאן מח’טר פי אלמסתשפא
אלאמור שויה מתותרה
פנרג’ו מן אלשבאב, אד’א פי מג’אל יטלעוא עלא מנטקה דאר אלרג’בי פוק
לעמל חאג’ז בשרי לעדם וקוע מזידן מן אלאחדאת’
או תחסבן מן וקוע אי חדת’ טארא
מנשאן תכונוא אנתו סבאקין באלח’יר ופזעת אהל אלח’יר
ונרג’ו מן אלשבאב אן ימדוא יד אלעון פי הד’ה אלט’רוף אלצעבה
ובארכ אללה פי אלג’מיע
بسم الله الرّحمن الرّحيم
إخواننا وشبابنا وأهلنا وعصبتنا
أهل مخيّم قلنديا وشبابها
نظرًا للظّروف اللّي حصل والحادث الأليم اللّي حصل مع دار الرّجبي
وبناءً على الحدث الجديد – وفاة شابّ اللّي كان مخطر في المستشفى
الأمور شوية متوتّرة
فنرجو من الشّباب، إذا في مجال يطلعوا على منطقة دار الرّجبي فوق
لعمل حاجز بشريّ لعدم وقوع مزيدٍ من الأحداث
أو تحسّبًا من وقوع أي حدث طارئ
منشان تكونوا إنتو سبّاقين بالخير وفزعة أهل الخير
ونرجو من الشّباب أن يمدّوا يد العون في هذه الظّروف الصّعبة
وبارك الله في الجميع
בשם אללה הרחמן והרחום
אחינו, אנשינו, תושבינו וקהילתנו
תושבי מחנה הפליטים קלנדיא ואנשיו
לאור הנסיבות שקרו, והאירוע הכואב שקרה במשפחת רג’בי
ולאור האירוע החדש – מותו של צעיר שהיה במצב אנוש בבית חולים
העניינים קצת מתוחים
אנו מבקשים מהצעירים, אם יש אפשרות שיצאו לאזור בית רג’בי, למעלה
כדי להקים מחסום אנושי כדי למנוע אירועים נוספים
או כדי להימנע מאירועי חירום
כדי שאתם תהיו הראשונים לעשות טוב ותהיו התגבורת של אנשי עשיית הטוב
ואני מבקשים מהצעירים להושיט יד מסייעת במצב הקשה הזה
שאללה יברך את כולם
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
הרקע: אירועים אלימים באזור כפר עקב צפונית לירושלים בהם נהרגו שלושה בני משפחת רג’בי ובן משפחה נוסף מת מפצעיו לאחר מכן.
כן, הרקע ממש מצער ולא נעים, אבל אני חייב להגיד שאני מתמוגג מקטעים כאלה: הדובר הרהוט, השפה המשובחת, התכנים האסלאמיים…
=-=-=-=
השורש הערבי ט’.ר.ף עוסק במצבים, בנסיבות ובתנאים, באלגנטיות וחינניות ובמעטפות ואריזות אחרות.
בעברית אין לו נוכחות (השורש הערבי הקרוב ביותר, צ.ר.ף, מתכתב עם השורש הערבי הזהה צ.ר.ף).
* הפועל הספרותי טַ’רַפַ ظَرَفَ בבניין הראשון – היה פיקח, שנון; היה אלגנטי, חביב, חינני, יפה
* טַ’רַאפַה ظَرافة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אלגנטיות, חינניות
* הפועל הספרותי טַ’רַּפַ ظَرّف בבניין השני – עטף, ארז; שם בתוך מעטפה
* הפועל הספרותי אַטְ’רַפַ أظرف בבניין הרביעי – עטף, ארז
* מֻסְתַטְ’רַף مستظرَف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין העשירי שאינו בשימוש – נחמד, יפה, נעים
* טְ’רְף זַמַאן ظَرْف زمان – תיאור זמן (בתחביר)
* טַ’רְף מַכַּאן ظَرْف مكان – תיאור מקום (בתחביר)
* חַסְבֶּ אלטֻּ’רוּף حسب الظّروف – בהתאם לנסיבות, לפי המצב
* תַחְתַ אַיֶּ טַ’רְף تحت أيّ ظَرْف – בכל מצב שהוא, איך שלא יהיה, בכל מקרה
* טַ’רְף נַאסֶף ظَرْف ناسف – מעטֶפֶת נפץ
* אֶלטֻּ’רוּף אִלְהַא אלְאַחְכַּאם الظّروف إلها الأحكام, או אֶלטֻּ’רוּף חַכְּמַת الظّروف حكمت – מכוח הנסיבות, בלית ברירה (מיל’: לנסיבות יש פסקי דין משלהן; הנסיבות פסקו)
* טַ’רִיף ظَريف וברבים טֻ’רַפַאא’ ظرفاء – פיקח, חריף; אלגנטי, חינני; עדין, מנומס, חביב, סימפטי, נחמד, חמוד
=-=-=-=-=
וזה המקום להכיר את אחד השירים הלאומיים המפורסמים ביותר של שכנינו הקרובים:
יַא טַ’רִיףֶ אלטּוּל يا ظريف الطّول – הו יְפה הגובה
אלו מילות השיר בגרסה המודרנית של חמזה נמרה:
يا ظريف الطول وَقِّف تا أقولَّك
رايح ع الغُربِة وبلادك أحسنلك
خايف يا ظريف تروح وتتمَلّك
وتعاشر الغير وتنساني أنا
ظِرَيِّف الطول وين مغرّب وين
قولي لمين كتبنا هذا اللّحن
والمغترب كيف ما يعود ويحنّ
إلّا ما يسمع مِنّا مجاوزينا
يا ظريف الطول والحق يا ظريف
اللي قالوا عنها تريدك نزفت ع الرصيف
يقولوا دورك يا خيتا عِنا خفيف
هدول اللي ما عرفوا تاريخ بلادِنا
يا ظريف الطول يا سنّ الضّحوك
يا اللي رابي في دلال إمَّك وأبوك
يا ظريف الطول يوم اللي غربوك
شعر راسي شاب والضّهر إنحنى
يا ظريف الطول
Come and look what you’ll lose
Get it back again
Wanna stay far
Wanna stay the same way
Yeah don’t worry about it
ظريف الطول يا غالي يا
والله ذكرني بحالي يا
كلّ ما دَب المرض فِيّا
بيقولوا لي يا هنيالي
“חַמְזַה נַמִרַה حمزَة نَمِرَة הוא יוצר, מוזיקאי, נגן גיטרה וזמר מצרי, שנולד בסעודיה ב- 15.11.80.
הוא מתעניין בתרבות הערבית השורשית, בנסותו לגבש קשרים חברתיים ואנושיים דרך שיריו”. (תרגום הפתיח של הערך שלו בויקיפדיה בערבית)
חמזה התפרסם מאוד באזורנו לאחר שהקליט ב- 2016 חידוש, רימיקס, לאחד השירים הלאומיים המפורסמים ביותר: יַא טַ’רִיפֶ אלטּוּל يا ظريف الطّول.
ביצועים עממיים נוספים:
https://www.youtube.com/watch?v=JqQiITQNqzc
=-=-=
בהחליטי לפרסם את השיר הבנתי שאני מכניס עצמי למטלה רצינית, שכן השיר הזה אינו סתם עוד שיר שמחות קצבי.
מדובר בשיר לאומי עם עומק ומסרים.
ולכן, כדי לחסוך לי מאמץ, פניתי – מתוך ידיעה והבנה מקדמית שאני פונה לאדם הנכון – לידידי הידען ורב-הניסיון Avshalom Farjun.
שאלתי אותו אם אי פעם התייחס בשיעוריו לשיר, והתשובה הייתה, כפי שציפיתי שתהיה: “כן”.
אז בתגובות פה מצורפות שתי תמונות עם התרגום של אבשלום לשיר.
בנוסף, הוא כתב סיכום בנושא, אותו תרגמתי עבור כולנו פה:
מספרים שבאחד הכפרים בצפון הארץ גרה צעירה ששמה ענאת, וכן גר צעיר ששמו לא היה ידוע, אך כינויו היה יפה-הגובה בשל היותו יפה תואר וגבוה.
מקור השם ענאת (ענת) הוא בתקופה הכנענית, בה ענת הייתה אלת הפריון.
אהבתם של יפה-הגובה וענאת הייתה אדירה. הם היו תמיד נפגשים בסתר ליד המעיין או בלב הכרמים, מאחורי גבם של משפחתה של ענאת ושל תושבי הכפר.
כאשר סיפור אהבתם נחשף, ובהתאם למסורת בחברה הערבית, המעדיפה נישואין של קרובי משפחה, משפחתה אסרה עליה לפגוש את יפה-הגובה והיא נכלאה בבית בכוח ובניגוד לרצונה.
מספרים שענאת ניסתה את כל הדרכים האפשריות לפגוש אותו אך ללא הצלחה. מצבה הבריאותי הידרדר והיא חלתה. כשיפה-הגובה הבין את המצב הוא החליט להתרחק ולעזוב את הכפר כדי שמשפחתה תשחרר אותה.
כשענאת שמעה שאהובה עזב את הכפר, התגבר כאבה והיא כתבה את השיר הזה. היא שלחה אותו אליו באמצעות חברותיה.
מספרים שיפה-הגובה כעס מאוד על ענאת, שחשבה שהוא עזב מכיוון שרצה להיות עם נשים אחרות בכפר אחר ולא העריכה את ההקרבה שעשה למנעה.
ולכן הוא כתב לה:
“איך אוכל לשכוח אותך אחרי כל האהבה, הסבל וכאב הפרידה? איך יכולת לחשוד בי? נסעתי כדי שתוכלי לנוח וכדי שבני משפחתך ישחררו אותך לאחר שיוודאו שאכן נסעתי. אני אקריב את חיי למענך, ולא עזבתי כדי להיות בעל אדמות בכפר אחר. כאן אמא שלי ילדה אותי וכאן גדלתי, וכאן אהבתי אותך כפי שאני אוהב את אדמתי. את והאדמה שוות-ערך בראייתי ואינני מסוגל לאהוב מישהי אחרת כפי שאינני יכול לבגוד באדמתי”.
מספרים על יפה-הגובה שהוא עבר מכפר לכפר אך סרב לקנות בית או נכס בשום כפר, וכן סירב להינשא כדי לא לחטוא בבגידה באדמתו או באהובתו.
השיר הזה התפרסם מאוד בין כפרי הארץ והפך לאחד השירים המפורסמים ביותר. יש בו רמזים ומסרים שעוסקים באהבת המולדת. סיפור אהבתם של יפה-הגובה וענאת הפך לסמל לאהבת המולדת והאדמה/הארץ, לגעגועים אליהן ולשאיפה לשוב אליהן מהגלות.
=-=-=-=
תודה רבה לאבשלום על השיתוף של התרגום והסיפור מאחורי השיר.
חיפוש מהיר ברשת מעלה את הפרטים הנוספים הבאים לגבי השיר, שאני משייך אותו לז’אנר שאני מכנה “שירי פליטים”:
השיר, שנכתב בתקופת המנדט הבריטי, התפרסם מאוד בעיקר בקרב הפליטים במחנות הפליטים בלבנון, שהביאו אותו יחד איתם.
יפה-הגובה היה זר בכפר בו גר. הוא עבד כנגר אצל אדם בשם אבו חסן, אך לא ידע מה לעשות עם כל הכסף שהרוויח.
הדבר גרם לתושבי הכפר להסיק שהוא אדם מוסרי מאוד, שאפילו לא הסתכל על בחורות, למרות שבנות הכפר ניסו להתקרב אליו.
באחד הימים אשתו של מח’תאר הכפר ביקשה ממנו לבנות לה ארון, זאת כדי שהוא יוכל להתרשם מהבת שלה.
אשתו של הדרשן של המסגד ביקשה ממנו ארגז עץ לבגדים רק כדי לספר לו על בתה, ואפילו הדרשן עצמו רמז בעניין בדרשת יום השישי, אך יפה-הגובה התעלם מהרמיזות.
באחד הימים אחת הכנופיות הציוניות (כך במקור) תקפה את הכפר והרגה שלושה צעירים. יום למחרת יפה-הגובה עזב את הכפר וחזר עם חמישה רובים, אותם קנה בכספו כדי לחלקם לתושבים להגנה עצמית. כך הם הצליחו להרוג שישה תוקפים.
בהמשך התגלעו קרבות קשים בכפר, בהם נהרגו לוחמים רבים משני הצדדים.
כשתושבי הכפר ניגשו לאסוף את גופות הרוגיהם, הם לא מצאו ביניהן את גופתו של יפה-הגובה, אך הוא גם לא היה בין החיים.
התושבים האמינו שהוא הצליח להרוג יותר מ- 20 ציונים ולהציל אחדים מבני הכפר.
מספרים שכמה שנים אחר-כך הוא נראה בין המורדים ביפו, בעוד אחרים נשבעים שראו אותו לצד הנשיא המצרי גמאל עבד אלנאצר בפורט סעיד.
ישנן שמועות שהוא נראה בעזה, ואחרים אומרים שראו אותו בביירות בזמן מלחמת לבנון הראשונה בשנת 82′.
מסתבר שיפה-הגובה הוא בעצם כל לוחם פלסטיני (כך במקור).
השיר הוא דוגמה לסיפורים שהפכו מסיפורי עם ואירועים לאומיים שקרו בפועל לשירי עם שהם חלק מהתרבות.
=-=-=-=
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
