מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
אִנְחִטַאט اِنْحِطَاط – הידרדרות, ניוון, התנוונות
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/zgRk9
מרק שלח לי סרטון, אליו צרף את האמירה:
“היי, אם תמצא פה מילה לערביט אז נראה לי שזה קטע טוב (אני אוהב מקרים קטנים מחיי היום יום)”.
הסרטון הוא מחשבון פייסבוק של “מקלחון הצפון”, שמגדיר עצמו כקומיקאי מנצרת.
מתוכן הסרטון עולה ששמו סלימאן ושהוא נהג משאית.
הסרטון פורסם ב- 13.9.23, וכותרתו:
الشوفير مات والناس عم تسرق البضاعه 
הנהג מת והאנשים גונבים את הסחורה
האת אח’רפכו שע’לה, יא ג’מאעה.
אלאשיאא’ אללי עם בתציר בחיאתנא אשיאא’ מרעבה. אלבשריה בח’טר. האת, כונוא ואצ’חין. ואלאנסאניה עם תנעדם ענד אלבני אאדמין, וח’לצ, הד’א כלה בידל עלא אנחטאט סלוכי ואח’לאקי.
“טב, שו פי מא לכ, עמה סלימאן? מא לכ תתהאג’ם עלינא?”
קבל ימכן ג’מעתין כנת מאשי באלנאצרה אלעליא, פוק, בנצרת עילית. אלמהם, אג’ית עלא דואר, באלדואר פי ארבע כראתין ואקעאת ע אלארצ’. ארבע כראתין, בינאת, אלכראתין מלאנאת יעני.
וקפת עשאן אנזל אזיחהן מן אלשארע. אלשאב אללי מעאי ביקול לי: “עמי, אנא בקימהן”. נזל הו מן אלסיארה. ביקול לי: “עמי, שו אסוי פיהן?” אלכראתין מלאנאת. טלע עם יחטהן ע ג’אנב, וימכן צאחבהן ינתבה אנה וקעהן, ירג’ע יאח’דהן, ירג’ע מן נפס אלטריק, ישופ אנה יאח’דהן.
אלכראתין מלאנאת. ימכן יכונוא מלאנאת ד’הב, יעני מת’לן, מת’לן יעני. ביכונוא מלאנאת אי ע’רצ’ ת’אני בתקדר תסתעמלה. בס אלאשיאא’ מש אלכ. יעני אנת כיפ בדכ תסתעמלהא?
פאלמהם, אח’ד אלכראתין, חטהן ע ג’אנב ע אלרציף ומשינא, כמלנא טריקנא.
אליום עם בתטלע עלא תראכ, סיארה כבירה, עאמלה חאדת’, ושופירהא מאת, ואלנאס עם בתסרק אלבצ’אעה אללי כאנת מוג’ודה באלתראכ. בדיש אקול אלנאס יעני, בערפש אד’א כאנוא נאס הדולה, בערפש אד’א כאנוא בני אאדמין.
בני אאדם מית, וחאדת’ ביח’וף, ואלנאס עם בתאח’ד כראתין. ואלאבלה מן היכ אנה אלנאס עם בתצ’חכ. יעני ביסרק וביצ’חכ.
קמת אלספאלה, קמת אלרד’אלה, מא פש אחקר מן היכ.
אחנא עאישין במג’תמע, יא ג’מאעת אלח’יר, פי פתרה ימכן מן אסוא אלפתראת אללי מרקת עלא אלארצ’. ואללה אעלם. אלפתרה אללי אחנא עאישינהא. אללי בדכ איאה. אי נוע אנחטאט, אי נוע אנחלאל, אי נוע ספאלה, חקארה, דנאאה, אללי בדכו איאה, מוג’וד. בעדין בתסאלוא רבנא ליש בינפצ’נא. אלא בדה ינפצ’נא. יעני מא אחלאנא ואחנא מש מנפוצ’ין בהאי אלתצרפאת אלמזבלה. ילא באי.
هات أخرّفكو شغلة، يا جماعة.
الأشياء اللي عم بتصير بحياتنا أشياء مرعبة. البشريّة بخطر. هات، كونوا واضحين. والإنسانيّة عم تنعدم عند البني آدمين، وخلص، هذا كلّه بيدلّ على انحطاط سلوكي وأخلاقي.
“طب، شو في ما لك، عمّه سليمان؟ ما لك تتهاجم علينا؟”
قبل يمكن جمعتين كنت ماشي بالنّاصرة العليا، فوق، بנצרת עילית. المهمّ، أجيت على دوّار، بالدّوّار في أربع كراتين واقعات ع الأرض. أربع كراتين، بينات، الكراتين ملانات يعني.
وقفت عشان أنزل أزيحهن من الشّارع. الشّابّ اللي معاي بيقول لي: “عمّي، أنا بقيمهن”. نزل هو من السّيّارة. بيقول لي: “عمّي، شو أسوّي فيهن؟” الكراتين ملانات. طلع عم يحطّهن ع جانب، ويمكن صاحبهن ينتبه إنّه وقّعهن، يرجع ياخدهن، يرجع من نفس الطّريق، يشوف إنّه ياخدهن.
الكراتين ملانات. يمكن يكونوا ملانات ذهب، يعني مثلًا، مثلًا يعني. بيكونوا ملانات أيّ غرض ثاني بتقدر تستعمله. بس الأشياء مش الك. يعني انت كيف بدّك تستعملها؟
فالمهمّ، أخد الكراتين، حطّهن ع جانب ع الرّصيف ومشينا، كمّلنا طريقنا.
اليوم عم بتطلّع على تراك، سيّارة كبيرة، عاملة حادث، وشوفيرها مات، والنّاس عم بتسرق البضاعة اللي كانت موجودة بالتراك. بدّيش أقول النّاس يعني، بعرفش إذا كانوا ناس هدولة، بعرفش إذا كانوا بني آدمين.
بني آدم ميّت، وحادث بيخوّف، والنّاس عم بتاخد كراتين. والأبله من هيك إنّه النّاس عم بتضحك. يعني بيسرق وبيضحك.
قمّة السّفالة، قمّة الرّذالة، ما فش أحقر من هيك.
احنا عايشين بمجتمع، يا جماعة الخير، في فترة يمكن من أسوأ الفترات اللي مرقت على الأرض. والله اعلم. الفترة اللي احنا عايشينها. اللي بدّك ايّاه. أيّ نوع انحطاط، أيّ نوع انحلال، أيّ نوع سفالة، حقارة، دناءة، اللي بدّكو ايّاه، موجود. بعدين بتسألوا ربّنا ليش بينفضنا. إلّا بدّه ينفضنا. يعني ما أحلانا واحنا مش منفوضين بهاي التّصرّفات المزبّلة. يلّا باي.
אספר לכם משהו, אנשים.
קורים בחיינו דברים מפחידים. האנושות בסכנה. שיהיה לכם ברור. האנושיות נעלמת מבני האדם, וזהו, כל זה מוביל להידרדרות בהתנהגות ובמוסר.
“מה קרה לך, סלימאן? למה אתה תוקף אותנו?”
לפני כשבועיים נסעתי בנצרת עילית, למעלה, … בקיצור, הגעתי למעגל תנועה, בו היו ארבעה ארגזים שנפלו על הארץ. ארבעה ארגזים, ברורים, ארגזים מלאים.
עצרתי כדי לרדת לפנות אותם מהכביש. הבחור שאתי אמר לי: “אני ארים אותם”. הוא ירד מהרכב, ואמר לי: “מה אעשה איתם?” הארגזים מלאים. הוא יצא ושם אותם בצד, כדי שאם הבעלים שלהם ישים לב שהם נפלו לו, הוא יחזור לקחת אותם, יחזור מאותה הדרך לקחת אותם.
הארגזים מלאים. אולי הם מלאים זהב, למשל, לדוגמה. מלאים בכל תכולה שהיא שאפשר להשתמש בה. אבל אלו לא דברים שלך. איך אתה מעלה על דעתך להשתמש בהם?
בקיצור, הוא לקח את הארגזים ושם אותם בצד על המדרכה, והמשכנו בדרכנו.
היום ראיתי משאית, מכונית גדולה, שהייתה מעורבת בתאונה*, והנהג שלה נהרג. האנשים גנבו את הסחורה שהייתה במשאית. אני לא רוצה לקרוא להם אנשים, אני לא יודע אם אלו אנשים, אם הם בני אדם.
בן אדם מת, התאונה נוראית, והאנשים לוקחים ארגזים. ויותר מזה: האנשים צוחקים. כלומר הוא גונב וצוחק.
זה שיא השפלות, שיא העליבות, אין דבר שפל יותר מזה.
אנו חיים בחברה, אנשים, בתקופה שהיא אולי מהתקופות האיומות ביותר שקרו על פני האדמה. ורק אלוהים יודע (אם אני צודק). התקופה בה אנו חיים. יש מה שאתה רוצה, כל סוג של ניוון, כל סוג של התפוררות מוסרית, קיים כל סוג של שפלות, עליבות ונחיתות, מה שאתם רוצים. אח”כ אתם שואלים את אלוהים למה הוא מתנער מאיתנו (או: “מנער” אותנו). ברור שהוא יתנער מאיתנו. אשרינו שאנו לא “מנוערים” בשל ההתנהגויות המזופתות האלה. יאללה ביי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הוא מתכוון למקרה הזה:
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא מיכאל מואטי.
אז מילת היום היא –
חַטּ עַ רַאסֹה حَطّ عَ رَاسه – כיבד (מיל’: שם על הראש שלו)
מקור הביטוי:
עַלַא רַאסִי عَلَى رَاسِي – בחפץ לב, עם כל הלב, ברצון רב (מיל’: על רֹאשי)
והמהדרין יגידו: עַלַא רַאסִי וַעַלַא עֵינִי عَلَى رَاسِي وعلى عيني (מיל’: על ראשי ועל עיני), או: עַלַא רַאסִי מִן פוֹק عَلَى رَاسِي من فوق (מיל’: על ראשי מלמעלה)
ולכן: הכוונה של הביטוי “שם מישהו על הראש שלו” היא שהוא כיבד אותו מאוד, הפך אותו לעטרת ראשו,
ואולי יש כאן התכתבות עם: חַטֶּ אלתַּאג’ עַלַא רַאס- حَطّ التّاج عَلى رَاس- – שם כתר על ראשו של-
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Elinor Rotem:
אז מילת היום היא –
מַחַטַּת בַּאצַאת مَحَطَّة بَاصَات – תחנת אוטובוסים
לשמיעה: https://clyp.it/isg2qtba
השורש הערבי ח.ט.ט עוסק בעיקר בהנחה של דברים, ובשל תפוצתו הגדולה הוא מופיע בביטויים רבים מאוד. אלו העיקריים שבהם:
* הפועל חַטּ حَطّ בבניין הראשון – שם, הניח. בספרותית: הוריד (לא שימושי)
* מַחְטוּט مَحطوط, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מונח (שהניחו אותו)
* הפועל הספרותי אִנְחַטַּ انحَطَّ בבניין השביעי – ירד, הדרדר; נעשה שפל
* אִנְחִטַאט انحطاط, שם הפעולה של הבניין – הדרדרות, התנוונות
* מֻנְחַטּ منحَطّ, צורת הבינוני הפעול של הבניין – נמוך, נבזה
* מַחַטַּה مَحَطَّة וברבים מַחַטַּאת مَحَطَّات – תחנה (מכל סוג)
* מַחַטַּת אִדַ’אעַה مَحَطَّة إذاعة – תחנת שידור, תחנת רדיו
* מַחַטַּת בַּנְזִין مَحَطَّة بنزين – תחנת דלק
* חַטַּה וּעְקַאל حَطَّة وعقال – “כאפיה” ועקאל (חטה – כאפיה לבנה, או לבנה עם פסים שחורים. עקאל – הפתיל הטבעתי השחור, לרוב, שמצמיד את החטה לראש)
* חַטֶּ אלנֻּקַט עַלַא אלְחֻרוּף حطّ النّقط على الحروف – הסביר היטב, באופן ברור (מיל’: שם נקודות [דיאקריטיות, מבחינות] על האותיות [הערביות])
* חֻטּ אִידֵיכּ וּרִגְ’לֵיכּ פִי אלְמַיֶּה אלְבַּארְדֶה حطّ إيديك ورجليك في الميّة الباردة – שים את ידיך ורגליך במים קרים, היה רגוע ושלו
* וגם: חֹטּ פִי בַּטְנַכּ בַּטִּיחַ’ה צֵיפִי حطّ في بطنك بطّيخة صيفي (מיל’: שים בבטנך אבטיח של קיץ!), באותה משמעות של: חֹטּ אִידַכֶּ בְּמַיּ בַּארְדֶה حطّ إيدك بميّ باردة (מיל’: שים ידך במים קרים) – תירגע, אל תדאג!
* מַא תְחֹטֶּש אִידַכ עַלַא- ما تحطّش إيدك على- – אל תיגע ב- (מיל’: אל תשים ידך על-)
הוסיף לנו בזמנו הקורא הנאמן יהודה כץ ז”ל:
תחנת חלל מאוישת: מַחַטַּה פַצַ’אאִיַּה מַאְהוּלַה مَحَطّة فَضائِيّة مَأْهولة
תחנת כוח: מַחַטַּת טַאקַה مَحَطَّةُ طاقة
=-=-=
תוספות עדכניות של הקוראים:
עופר בריל:
حط فى خرج חט פי ח’רג’. מיל’: שים בשקיים (של החמור או הסוס). תתעלם, תשכח מזה
יאיר גולד:
חטהא חלקה פי דאנכ حطّهَا حَلْقَة فِي دَانَك – זכור זאת היטב
חט פלאן פי אלצורה حط فلان في الصورة, או: חט לה ח’בר פי אלמוצ’וע حط له خبر في الموضوع – עדכן את פלוני
יובל ברגר:
מן טין בלאדכ חט ע ח’דאדכ من طين بلادك حطّ ع-خدادك (או לטם ח’דאדכ מן בנאת בלאדכ لطّم خدادك من بنات بلادك) –
שים על לחייך מהבוץ של ארצך (או סטור ללחייך עם בנות ארצך) – בשבח הנישואין עם בנות הקהילה ולא עם זרות
אלללי חטיתה פי אלטאקה בתלאקיה اللي حطّيته في الطاقة بتلاقيه – מה ששמת בגומחה אותו תמצא – בשבח החסכון
צילום: Alexander Grey
זה היה הפוסט ה- 2,224 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
