פורסם לראשונה ב- 8.1.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Hila Tlumak Shaham.
אז מילת היום היא –
וַצַ’עַת (ודעת) وَضَعَتْ – המליטה
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
הילה רצתה לדעת איך אומרים בערבית “להמליט”, ושלחה לנו את הסיפור הבא שכתבה:
قُصَة: عِنْدِي صَاحِب, بَاحِبّه كْثِير (عَشَانُه أَتْعَلَّم عَرَبِي, بَسّ هَادِي قُصَّة ثَانْيَة):
أَنَا كُنْت أَتَطَوِّع بِمَزْرَعَة إِلْبَقَرَات فِي الْكِبُوتس تَبَعِي.
بِيُوم مِن إِلْأَيَام عِجِل وَاحَد مَات وَبَقَرَة وَاحَدِة إِللي بَسّ خَلَّفَت مَاتَت كَمان.
شُو عِمِل صَالِح إِلْرَّاعِي؟
صَالِح سَلَخ إِلْعِجِل إِللي مَات. حَطّ جِلْدُه عَلَى الْعِجِل إِلْعَايِش.
عَشَان هِيك فَكْرَت إِلْبَقَرَة الْعَايْشِة إِنُه هَدَا عِجِلْهَا.
كُلّ مَرَّة بِدْكُم تْزَكْرُو إِلْكِلْمِة “سَلَخ” إِذَكْرُو صَالِح إِلسَّالِخ.
סיפור (למקרה שלא הבנתם את הערבית הקלוקלת שלי, מתנצלת מראש):
יש לי חבר אותו אני אוהבת מאוד (בזכותו לומדת ערבית, אבל זה כבר סיפור אחר):
אני הייתי מתנדבת בַּבָּקר בקיבוץ שלי.
באחד הימים עגל אחד מת ופרה אחת, שרק המליטה, מתה גם היא.
מה עשה סאלח הרועה?
סאלח הפשיט את עור העגל המת, ושם אותו על העגל החי.
כך חשבה הפרה החיה כי העגל החי הוא העגל שלה.
מעתה כשתרצו להיזכר במילה “פשט את העור”, זכרו את סאלח הפושט (בערבית זה נשמע טוב).
=-=-=-=
הופיע אצלנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושע שלח לי הקלטה קולית מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה, אלו שגורמות לי להתמוגג בכל פעם מחדש.
זו לשון ההקלטה, ולצערי אין לי דרך להעביר פה קובצי קול:
صباح الخير للجميع، صباح الخير
جبع وضعها كتير مأمون لحد الآن
يعني سالكة
צבאח אלח’יר ללג’מיע, צבאח אלח’יר
ג’בע וצ’עהא כתיר מאמון לחד אלאן
יעני סאלכה
בוקר טוב לכולם, בוקר טוב
המצב בגַ’בַּע רגוע (מיל’: בטוח) עד עכשיו
כלומר (התנועה) זורמת
אז מילת היום היא –
וַצֶ’ע (ודע) وَضْع וברבים אַוְצַ’אע أوضاع – מצב; הנחה (פיזית); לידה, המלטה
לשמיעה:https://clyp.it/ixm02xie
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
כן, גם חַאל حال או חַאלֶה حالة פירושם מצב, וגם טַ’רְף ظرف, אך לא בהם אנו עוסקים היום.
רגע, נתחיל קודם כל עם השאלה “איפה זה בכלל גַ’בַּע?”
אומרת ויקיפדיה:
“ג’בע (בערבית: جبع) הוא כפר גדול בצפון השומרון, לרגלי שלוחת חומש, סמוך לפתח בקעת סנור”.
מעיר בנושא בתגובות יפתח גץ:
לגבי הכפר جبع שצוין, מדובר בכפר אחר, המצוי דרום מזרחית לראמאללה ומזרחית לקלנדיה,
לפי רוב הדעות הוא משמר את השם גבעה מהסיפור המקראי של פלגש בגבעה, ויש אומרים כי מדובר בתל אלפול מערבית לפסגת זאב.
בלי קשר יש עוד כמה וכמה جبع בעוד מספר מקומות, כי לא חסרות גבעות בארצנו היפה…
=-=-=-=
השורש הערבי ו.צ’.ע (בגזרת פ”ו) עוסק בהנחה של דברים, במצבים, במעמדות, בענווה ועוד, והוא נפוץ מאוד בשיח בערבית, הן הספרותי והן במדוברת.
השורש המקביל לו בעברית הוא י.צ.ע, שמופיע במילים כמו: יצוע ומצעי מיטה, מצע, הצעה, הציע וכו’. מניחים ופורשים מצעים על מיטה, למשל.
גם יציע באצטדיון הוא מאותו השורש, אך מקורו שונה לגמרי והוא אינו קשור סמנטית.
* הפועל וַצַ’ע وضع בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – שם, הניח; חיבר (ספר), קבע חוק; הלחין יצירה. וַצַ’עַת وضعت בנקבה, בנוסף: יָלדה/המליטה
* אִגַ’אזֶת וַצֶ’ע إجازة وضع – חופשת לידה
* הפועל הספרותי וַצֻ’עַ وَضُعَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – נעשה שפל
* וַצְ’עַה وضعة, מילת היום בצורת הנקבה – מעמד; מַעֲלָה; פוזה
* וַצְ’עִיַּה وضعيّة – מצב, מעמד
* וַאצִ’עַה واضعة, בספרותית, צורת הבינוני הפועלת של הבניין, וגם וַאצִ’ע واضع בצורת הזכר, כאשר תמיד מדובר בנשים – יולדת
* הפועל וַצַּ’ע وضّع בבניין השני – השפיל, סידר
* הפועל תַוַצַּ’ע توضّع בבניין החמישי – התמקם, תפס מקום
* הפועל תַוַאצַ’ע تواضع בבניין השישי – היה ענו, צנוע. תַוַאצַ’עוּא עַלַא- تواضعوا على- – הגיעו להסכמה לגבי-
* תַוַאצֻ’ע تواضُع, צורת שם הפעולה של הבניין – ענווה, צניעות
* מֻתַוַאצִ’ע متواضع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צנוע, ענו; מתון, מציאותי
* וַצַ’ע אִידֹה עַלַא- وضع إيده على – תפס, החזיק; תפס חזקה על-; איתר בעיה (מיל’: שם ידו על)
* וַצַ’עַ/חַטּ אלנֻּקַאט עַלַא אלְחֻרוּף وضع/حطّ النّقاط على الحروف – הסביר היטב, לא השאיר מקום לספק, הבהיר את כוונתו (מיל’: שם נקודות על האותיות. זהו פתגם/משפט שמי שאינו יודע קרוא וכתוב בערבית לא יבין, שכן אותיות רבות בערבית שונות זו מזו רק במספר הנקודות [הדיאקריטיות] שעליהן)
* וַצֶ’ע חַרֶג’ وضع حرج – מצב קריטי, מצב חמור
* וצ’ע תַעִיס وضع تعيس – מצב “על הפנים”, אומלל
* וַצְ’עֹה עַאלְחַדִידֶה وضعه عالحديدة – הוא חסר כל, “הוא על הקרשים” (מיל’: מצבו על הברזל)
* אֶלְוַצְ’עֶ אלרַּאהֶן الوضع الرّاهن – המצב הקיים, הנוכחי; סטטוס קוו
* מַוְצִ’ע موضع וברבים מַוַאצֶ’ע مواضع, במשקל המקומות – מקום, עמדה (גם פיזית וגם מטאפורית), מיקום; שלב
* מַוְצ’וּע موضوع וברבים מַוַאצִ’יע مواضيع, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – מונח (כפועל בצורת בינוני); נושא, עניין, בעיה; בדוי, לא מקורי
* מַוְצ’וּעִיּ موضوعيّ – ענייני, אובייקטיבי, רלוונטי, מהותי
* מַוְצ’וּעַה موضوعة, בצורת הנקבה – מונחת (כנ”ל); אקסיומה
* מַוְצ’וּעִיַּה موضوعيّة – אובייקטיביות, מהותיות
* וַצִ’יע وضيع – נבזה, ירוד, נחות, דל
* וַצִ’יעַה وضيعة – פיקדון; מס רכוש
וקוראים האירו את עינינו:
לפעמים כששואלים בהומור שו/כִּיףֶ אלְוַצ’ע? شو/كيف الوضع? – מה המצב?
הנמען עונה, עם חרוז: בִּדֹּה רַצֶ’ע بدّه رضع (מיל’: [המצב] רוצה לינוק). ויש מוסיפים: וּאלְחַלִיבּ עַ’אלִי والحليب غالي (אבל החלב יקר)
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
