פורסם לראשונה ב- 19.11.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
אַלְוַצְ’עֶ (ודע) אלסִּיַאסִיּ الْوَضْع السِّيَاسِيّ – המצב הפוליטי
לשמיעה:
יהושע שלח לי את ההקלטה הבאה מ- 14.10.21. ההקלטה היא מלבנון, מדינה שעוברת חודשים קשים מאוד לאחרונה.
וזו לשונה:
אלסלאם עליכם אהלנא ושעבנא פי פלסטין, דאח’ל וח’ארג’ אלמח’ימאת
אלכל עם בשוף ועם בתאבע אלוצ’ע אלסיאסי אלמתאזם באלבלד,
כליאתנא עם מנראקב אלתצריחאת, עם תטלע כל לחט’ה בלחט’ה
אן כאן מן מחללין סיאסיין או כאן אחזאב, קוא סיאסיה לבנאניה
עם תטלע תצריחאת ח’טירה ג’דן ועם בתרג’ם אלאמר לשארע מקאבל שארע
ואלוצ’ע אלח’טיר, יעני כליאתנא מנערף אנעכאסה עלא אלשארע אללבנאני ועם יודי לפוצ’א ולמואג’האת באלשארע.
יעני אנא בנצח לכל לאג’א’ פלסטיני אנה בהאלט’רוף אלשוי צעבה, אנה מא נכון מתואג’דין בהאלאמאכן
ובנתמנא אכיד יעני מא תחצל מואג’האת ומא תחצל יעני פוצ’א
בתמנא לאהלנא אכיד מתמנין אנה יטלעוא מן אלקטוע אלח’טיר
ונטלע באל…את אלסיאסיה אלאקלימיה ואלדוליה אנה בתנעכס כלהא עלא אלנאס
מע אלאסף מא חדא סאאל ען אלעאלם
יעני אנא כלאג’א פלסטיני, בנערף כליאתנא, ימכן תסליט אלצ’וא’ עלא אי שח’צ, בציר אי חדת’, ואד’א כאן מוג’וד אי שח’צ מארק באלטריק, ממכן חדא יחט אלצ’וא’ עליה אנה הו ענצר תותיר או משאע’ב בהאלבלד.
פנחנא אלחמד ללה מתעודין דאימן נכון ענצר אמאן, אן שאא’ אללה, מש תותיר לאהלנא אללבנאניין.
יעני הי רסאלה ללג’מיע, בתמנא יכון פי תנביה לכל אלאחזאב אלפלסטיניה או אלקוא אלסיאסיה, לכל ענאצרהא, יעני תכון יעני מנצ’בטה.
אלשע’לה אלת’אניה, ואללה אחנא בנערף אנה אלוצ’ע אלאקתצאדי צעב ג’דן וכת’יר מן אהלנא ושבאבנא ונסאאנא בשתע’לוא יעני בלבנאן או מנאטק לבנאניה ובעתאשוא מן ורא לקמת אלעיש
פאכיד יעני פי נאס בתתנקל ותתג’ול במנאטק לבנאניה, בבירות או אמאכן ת’אניה.
בנתמנא יכון פי תוח’י אלחד’ר בעיד ען אי אחתג’אג’את או מנאטק פיהא תותיר חתא מא יציר פי חסאבאת יעני מזעג’ה תנעכס סלבן עלא אללאג’א’ אלפלסטיני דאח’ל או ח’ארג’ אלמח’ימאת.
ובארכ אללה פיכם ויעטיכו אלף עאפיה
السّلام عليكم أهلنا وشعبنا في فلسطين، داخل وخارج المخيّمات
الكلّ عم بشوف وعم بتابع الوضع السّياسيّ المتأزّم بالبلد،
كلّيّاتنا عم منراقب التّصريحات، عم تطلع كلّ لحظة بلحظة
إن كان من محلّلين سياسيّين أو كان أحزاب، قوى سياسيّة لبنانيّة
عم تطلع تصريحات خطيرة جدًّا وعم بترجم الأمر لشارع مقابل شارع
والوضع الخطير، يعني كلّيّاتنا منعرف انعكاسه على الشّارع اللّبنانيّ وعم يودّي لفوضى ولمواجهات بالشّارع.
يعني أنا بنصح لكلّ لاجئ فلسطينيّ إنّه بهالظّروف الشّوي صعبة، إنّه ما نكون متواجدين بهالأماكن
وبنتمنّى أكيد يعني ما تحصل مواجهات وما تحصل يعني فوضى
بتمنّى لأهلنا أكيد متمنّين إنّه يطلعوا من القطوع الخطير
ونطلع بال…ات السّياسيّة الإقليميّة والدّوليّة إنّه بتنعكس كلّها على النّاس
مع الأسف ما حدا سائل عن العالم
يعني أنا كلاجئ فلسطيني، بنعرف كلّيّاتنا، يمكن تسليط الضّوء على أيّ شخص، بصير أيّ حدث، وإذا كان موجود أيّ شخص مارق بالطّريق، ممكن حدا يحطّ الضّوء عليه إنّه هو عنصر توتير أو مشاغب بهالبلد.
فنحنا الحمد لله متعوّدين دايمًا نكون عنصر أمان، إن شاء الله، مش توتير لأهلنا اللّبنانيّين.
يعني هي رسالة للجميع، بتمنّى يعني يكون في تنبيه لكلّ الأحزاب الفلسطينيّة أو القوى السّياسيّة، لكلّ عناصرها، يعني تكون يعني منضبطة.
الشّغلة الثّانية، والله احنا بنعرف إنّه الوضع الاقتصاديّ صعب جدًّا وكثير من أهلنا وشبابنا ونسائنا بشتغلوا يعني بلبنان أو مناطق لبنانيّة وبعتاشوا من ورا لقمة العيش
فأكيد يعني في ناس بتتنقّل وتتجوّل بمناطق لبنانيّة، ببيروت أو أماكن ثانية.
بنتمنّى يكون في توخّي الحذر بعيد عن أيّ احتجاجات أو مناطق فيها توتير حتّى ما يصير في حسابات يعني مزعجة تنعكس سلبًا على اللّاجئ الفلسطينيّ داخل أو خارج المخيّمات.
وبارك الله فيكم ويعطيكو ألف عافية
שלום עליכם אנשינו ועמנו בפלסטין, בתוך מחנות (הפליטים) ומחוצה להם
כולם רואים ועוקבים אחר המשבר הפוליטי בארץ (לבנון. שָלֵו),
כולנו עוקבים אחר ההצהרות שמתפרסמות בכל רגע,
בין אם מטעם פרשנים פוליטיים או מפלגות וכוחות פוליטיים לבנוניים
מתפרסמות הצהרות מסוכנות מאוד, והעניין מיתרגם ל(מדיניות) של “כביש תמורת כביש”*
המצב מסוכן, כולנו יודעים מה ההשלכות שלו על הרחוב הלבנוני ושהוא יביא לאנרכיה ולעימותים ברחוב.
אני מציע לכל פליט פלסטיני שבתנאים הקצת קשים האלה, שלא נפגין נוכחות במקומות האלה
אנו מקווים שלא יהיו עימותים ולא תהיה אנרכיה
אני מקווה, כלומר אנו מקווים שהם יצאו מהתקופה (הביטחונית) המאתגרת והמסוכנת
ונצא מה … הפוליטיים, האזוריים והבינלאומיים ישפיעו כולם על האנשים
למרבה הצער איש אינו שואל על האנשים (אינו מתעניין בשלומם).
אני, כפליט פלסטיני, כולנו יודעים, אפשר למקד את הזרקורים על כל אדם, אם יש אירוע, ואם אדם כלשהו עבר בדרך, מישהו (אחר) יכול למקד את הזרקורים עליו (ולהאשימו) שהוא גורם שיוצר מתיחות או מתסיס בישוב.
אנו, השבח לאל, רגילים תמיד להיות גורם יציבות/ביטחון, אם ירצה האל, ולא גורם שיוצר מתיחות לאחינו הלבנונים.
זהו מסר לכולם, אני מקווה שתהיה אזהרה לכל המפלגות הפלסטיניות או הכוחות הפוליטיים, לכל האנשים שלהם, שיהיו ממושמעים.
העניין השני, אנו יודעים שהמצב הכלכלי קשה מאוד, ורבים מאנשינו, צעירינו ונשינו עובדים בלבנון או באזורים לבנוניים והם מתפרנסים בשביל המשכורת.
ודאי יש אנשים שנעים ומסתובבים באזורים לבנוניים (בניגוד לְשהות בתוך מחנות הפליטים, שהם סוג של אקס-טריטוריה), בביירות או באזורים אחרים.
אנו מקווים שהם ייזהרו ויתרחקו ממחאות או ממקומות עם מתיחות כדי שלא יהיו עניינים מטרידים שישתקפו באופן שלילי על הפליט הפלסטיני בתוך המחנות או מחוצה להם.
תבורכו ותהיו בריאים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי חיים מונסונגו)
* “כביש תמורת כביש”, שַארֶע מֻקַאבֶּל שַארֶע شارع مقابل شارع, או: “לכם הכביש שלכם ולנו הכביש שלנו”, לַכֻּם שַארִעְכֹּם וַלַנַא שַארִעְנַא لكم شارعكم ولنا شارعنا, הם סיסמאות שמסכמות ומתמצתות את ההוויה הפוליטית בלבנון של השנים האחרונות.
הנה דוגמה מ- 2017: בעלי המחצבות חסמו עם המשאיות שלהם את הכבישים הבינלאומיים במדינה, שמגיעים לבירה ביירות (למשל כביש ביירות-דמשק או כביש החוף הצפוני שמגיע לעיר טריפולי), כאקט הסלמה ובתגובה לפעולה של חברת החשמל הלבנונית, שהפסיקה את החשמל למחצבות הבלתי חוקיות. הדבר יצר בזמנו פקקי תנועה אדירים.
=-=-=-=-=
היום נעסוק במקביל בשני שורשים ערביים: ס.ו.ס (בגזרת ע”ו) ו- ס.י.ס (בע”י).
ס.ו.ס עוסק בהנהגה, במנהיגות ובפוליטיקה, אך גם בריקבון כתוצאה מתולעים (יש קשר, מה אתם אומרים?…).
השורש ס.י.ס, להבנתי, הוא שורש תנייני שנוצר משם הפעולה סיאסה, שבמקור הוא מהשורש ס.ו.ס.
בעברית ס.ו.ס עוסק אך ורק בסוסים, ולגבי ס.י.ס – המתינו לסוף הפוסט.
* הפועל הספרותי סַאסַ בבניין הראשון – נהג את-, הנהיג את-, עמד בראש-, משל (לא בשימוש); טיפל בסוסים
* סִיַאסַה سياسة וברבים סִיַאסַאת سياسات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מדיניות; פוליטיקה; הנהגה; דיפלומטיה; שיטה, התנהגות
* סִיַאסִיּ سياسيّ וברבים סִיַאסִיִּין سياسيّين או סַאסַה ساسة – מדינאי; פוליטיקאי, פוליטי
* תוג’יה סיאסי ומענוי
* הפועל הספרותי סַוִסַ سَوِسَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה אכול תולעים, היה מא בפרעושים ובקרציות
* סַאאִס سائس וברבים סֻיַּאס سيّاس או סַאסַה ساسة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סייס, מטפל בבהמות רכיבה
* הפועל סַוַּס سوّس בבניין השני – גרם לריקבון; היה אכול תולעים ורקוב
* מֻסַוַּס مسوَّس, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – אכול תולעים, רקוב
* הפועל סַיַּס سيّس בבניין השני – הפך את- לפוליטי; ערב פוליטיקה ב-
* תַסְיִיס تسييس, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פוליטיזציה
* מֻתַסַיִּס متسيّس, בצורת הבינוני הפועל – מתעסק בפוליטיקה, עסקן פוליטי
* הפועל הספרותי אַסַאסַ أساس בבניין הרביעי – העמיד את- בראש, הפך את- למנהיג
* הפועל תַסַוַּסַ تسوّس בבניין החמישי – הרקיב
* תַסַוֻּסֶ אלְאַסְנַאן تسوُّس الأسنان, עם צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עששת בשיניים
* הפועל תַסַיַּסַ تسيّس בבניין החמישי – הפך לפוליטי
* סוּס سوس או סַאס ساس וברבים סִיסַאן سيسان – תולעים נוברות בעץ; עש; שן נגועה בעששת
* סִיַאסַתֶ אלְעַצַא וַאלְגַ’זַרַה سياسة العصا والجزرة – מדיניות המקל והגזר
* סִיַאסַה חַ’ארִגִ’יַּה سياسة خارجيّة – מדיניות חוץ
* אִנְכִּמַאש אִקְתִצַאדִיּ انكماش اقتصاديّ, או סִיַאסַה אִנְכִּמַאשִיַּה سياية انكماشيّة – מיתון, שפל כלכלי; מדיניות דפלציונית
(וקיימים עוד סוגים רבים של מדיניות או פוליטיקה)
* עִלְםֶ אלסִּיַאסַה علم السّياسة, או: עֻלוּם סִיַאסִיַּה علوم سياسيّة – מדע המדינה
* אַלְאַמְנֶ אלסִּיַאסִיּ الأمن السّياسيّ – ביטחון פוליטי (פונקציה ביטחונית במדינות רבות)
* חַרַאכּ סִיַאסִיּ حراك سياسيّ – מהלך מדיני
* אִתִּגַ’אה סִיַאסִיּ اتّجاه سياسيّ – נטייה מדינית/פוליטית
* צִרַאע סִיַאסִיּ صراع سياسيّ – מאבק פוליטי/מדיני
* מֻחַלֶּל סִיַאסִיּ محلّل سياسيّ – פרשן פוליטי/מדיני
* תִ’קַל סִיַאסִיּ ثقل سياسيّ – משקל פוליטי
* מֻעְתַקַל סִיַאסִיּ معتقل سياسيّ – אסיר פוליטי
* סַגִ’ין סִיַאסִיּ سجين سياسيّ – אסיר פוליטי
* לֻג’וּא’ סִיַאסִיּ لجوء سياسيّ – מקלט מדיני (הפעולה, המעמד המשפטי)
* אִעְ’תִיַאל סִיַאסִיּ اغتيال سياسيّ – התנקשות פוליטית
* מַכְּתַבּ סִיַאסִיּ مكتب سياسيّ – לשכה מדינית
* דַאאִרַה סִיַאסִיַּה دائرة سياسيّة – מחלקה מדינית
* חִזְבּ סִיַאסִיּ حزب سياسيّ – מפלגה (פוליטית)
* מַטְבַּח’ סִיַאסִיּ مطبخ سياسيّ – “מטבחון” מדיני (מונח אותו המציאה גולדה מאיר אך הוא נקלט גם בערבית)
* גַ’וּ סִיַאסִיּ جوّ سياسيّ – אווירה מדינית
* ח’ֹד’ֹה בִּאלסִּיַאסַה خذه بالسّياسة – דבר איתו כמו פוליטיקאי, כלומר
בערמומיות (מיל’: קח אותו בפוליטיקה)
הערה חשובה שאני שב ומדגיש לתלמידיי:
בערבית סיאסה, מילה אחת, אך בעברית פוליטיקה או מדיניות
בערבית סיאסי, מילה אחת, אך בעברית פוליטיקאי או מדינאי/מדיני
העברית עושה לנו “חיים קשים”, שכן צריך בכל מקרה לבחור את התרגום הנכון:
“מְדִינִיּוּת
עברית חדשה: גישה כללית של ארגון או ממשלה בהקשר לנושאים ועניינים מהותיים ופחות מהותיים, העומדים לפתחה ותחת השפעתה.
* מדיניות זו, מובטחני בכך, תסכּל את מטרת ממשלת הוד מלכותו להשכין שלום בארץ “מכתב למפקד הצבאי הגנרל היינינג”, דוד בן גוריון
* “לישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים” (תרגום הציטוט “Israel has no foreign policy – only domestic politics”, המיוחס להנרי קיסינג׳ר).
* המדיניות שלנו בנושא ברורה, ואנו נפעל כדי לממש אותה במציאות”.
(ויקימילון)
הבנו?!?! “גישה של ממשלה”.
לכן מדינאי הוא ווינסטון צ’רצ’יל, למשל.
“פּוֹלִיטִיקָה
מכלול הסוגיות במרחב המשולש ‘פרט – חברה – ריבון’.
פעילות של שלטונות המדינה בשטח עליו הן ממונות והקשרים עם מדינות אחרות”.
(שם)
“[…]
מאפייני פוליטיקה
פוליטיקה היא כל פעילות בתוך קבוצה שמטרתה לקבל החלטות מחייבות לכלל הקבוצה, תוך ניסיון לגשר על הפערים הקיימים בין חברי הקבוצה.
בהגדרה זו ניתן לזהות ארבעה מרכיבים מרכזיים:
פעילות קבוצתית – הפעילות הפוליטית מתבצעת כפעילות קבוצתית. ללא קבוצה אין פוליטיקה.
פוליטיקה קיימת היכן שיש חילוקי דעות בתוך קבוצה. כאשר קיים הסכמה כללית – לא יכולה להתקיים פוליטיקה.
פוליטיקה היא קבלת החלטות על ידי פשרה וגישור בין הדעות המנוגדות בין חברי הקבוצה. לדוגמה: הסכמות בין מפלגות על מדיניות פוליטית.
אם כי: גם שימוש בכוח לכפיית עמדה בתוך הקבוצה היא מעשה פוליטי – כל פעילות לקבלת החלטות בקבוצה היא פוליטיקה.
ההחלטות המתקבלות מחייבות את חברי הקבוצה. בין השאר גם על ידי שימוש בכוח. לדוגמה: החלטה של ממשלה על גביית מיסים מאזרחי המדינה.
פוליטיקה במובנה הרחב
פוליטיקה במובנה הרחב היא השפעה על החברה, על ידי הכוחות הפועלים בה.
על פי הגדרה זו כל פעילות אנושית היא פוליטיקה, שכן כל הפעולות המתבצעות על ידי האדם הן חברתיות.
[…]” (ויקיפדיה)
הבנו?!?! “כל פעילות אנושית היא פוליטיקה”.
לכן פוליטיקאי הוא גם איש ועד הבית שלי, שמפעיל קשרים ומפעיל לחצים אלו ואחרים לגבי איך ייראה חדר המדרגות בבניין.
כן, דוגמת קיצון, אבל חשוב להבין שיש פער אדיר בין פוליטיקאי למדינאי.
ועם זאת, כל מדינאי הוא גם פוליטיקאי, אך ממש לא להיפך.
=-=
עִרְקֶ אלסּוּס عرق السّوس, או עִרְקֶסוּס عرقسوس – ליקריץ, במבליק, שוש; משקה ליקריץ בצבע שחור
וגם:
“שוש קירח (שם מדעי: Glycyrrhiza glabra; מכונה גם אקסוס, ליקוריץ) הוא צמח עשבוני רב שנתי בעל פרח פרפרני, ופרי תרמיל שטוח המכיל עד שבעה זרעים. הצמח מתפשט באמצעות מערכת של קני שורש המסתעפים בקרקע.
שמו המדעי מגיע מהמילים היווניות מתוק – glykys ושורש – rhiza. מקור השם העברי הוא בארמית, ומוזכר בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף י”ב, עמוד ב’.
שימושים
מתמצית השורשים המתוקים של הצמח מכינים באגן הים התיכון משקה קר ומתוק הקרוי בערבית: “שראב ערק סוס شراب عرق السوس”, בעבר היו נוהגים ערביי ארץ ישראל להסתובב עם קנקן ובתוכו המשקה בעיקר לאחר סוף צום הרמדאן. בארצות רבות ובעיקר במדינות אנגלו-סקסיות מקובל להכין ממנו סוכריות ליקריץ הנקראות גם: “במבליק”. בארץ ישראל גדל הצמח בבתי גידול לחים בשפלת החוף ובגולן.
לשורש שוש קירח מגוון שימושים נוספים, בעיקר בתעשיית הטבק ובתעשיית התרופות. לאחר מיצוי השורש משתמשים בשארית כמייצב קצף עבור חומרים לכיבוי אש. גבעול מיובש של שוש קירח, הקרוי “מקל שוש”, משמש במטבח בתור תבלין לתיבול משקאות. אצל יהודי מרוקו נהוג להכניס את המקלות המיובשים לתוך משקה הערק בתוספת של פלחי אתרוגים, ובכך להטעים אותו”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
נחזור לעברית:
סִיס
פרט מסדרה של עופות זעירים ובעלי רגליים חלושות. הוא מבלה את עיקר זמנו בתעופה.
* ”גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יהוה“ (ירמיהו ח, פסוק ז)
* ”כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה-לִּי עָרְבֵנִי“ (ישיעהו לח, פסוק יד)
* הסיסיים דומים במבנה גופם ובגודלם לסנוניות, אך אינם שייכים לאותה סדרה.
גיזרון
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, ובסמיכות לעגור.
סַיָּס
אדם אשר מטפל בסוסים ודואג להם למזון ולטיפול נאות.
* בימים עברו בכל אכסנייה היתה אורווה בה הסייס היה מקבל את הסוסים העייפים ומחזירם שבעים, נקיים ומוכנים להמשך הדרך.
* ”סוּסָיו בָּרְחוּ. מִי יְקַבְּצֵם עַתָּה? / כִּי מֵת מְאֹד סַיַּס-הַחֲלוֹמוֹת.“ (שיר על סייס מת, מאת יחיאל מר, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
מלשון סוס.
(ויקימילון)
אבל שימו לב לזה:
עָשַׁשׁ
לשון המקרא התקלקל; נָמַק.
”עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי“ (תהלים ו, פסוק ח)
”כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי, וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה; כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי, וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ“ (תהלים לא, פסוק יא)
גיזרון
מופיע במקרא שלש פעמים – במקורות הנ”ל וגם בתהלים לא, י.
לדעת מנחם בן סרוק נגזר מ”עָשׁ”, שהתקלקל ונרקב כאילו נאכל על ידי עש.
יתכן שיש קשר למילה האכדית: ašāšu – דאגה, טרדה.
פרשנים מפרשים
רש”י (תהלים שם) פירש “עשש מכעס עיני” שהוא נגזר מעששית, שעיניו כהו עד שנדמה כאילו מביט דרך עששית.
נגזרות
עַשֶּשֶת: מחלה בה נגרמים לשיניים ריקבון והריסה
(שם)
זה היה הפוסט ה- 1,534 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
