מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חבריי אורי טרוק ומשה סלמון.
אז מילת היום היא –
אֶלְעֻיוּן רַעְ’רַעַ’ת اِلْعُيُون رَغْرَغَتْ – העיניים דמעו
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
אנחנו פה היום כדי לשבור לכם את השיניים! לא רק שדוברי עברית אינם מבטאים נכון את האות ריש, בערבית יש שתי וריאציות לעיצור הזה, ריש קדמית וע’ין אחורית. אז מילת היום היא מתכון ודאי לנטישה אחת ולתמיד של לימודי הערבית, כי זו אחת המילים הקשות להגייה… 
אורי ומשה שלחו לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים אלחכואתי.
הסרטון פורסם ב- 16.11.24 וכותרתו:
أولاد الحلال كثااار
האנשים הטובים רבּים
אלג’מעה אללי פאתת אג’א עלי זבון, ח’תיאר פי אלעמר, כביר. קאל לי יא אח’וי, בלקאש ענדכ כרסי מקעדין ללביע? קלת לה אנא ענדי, יא חאג’, כרסי מקעדין, בס עיב תסמיהא עלינא ללביע. קלת לה אחנא אלחמד ללה, יא חאג’, כראסי אלמקעדין ואלשע’לאת אללי תאע ד’וי אלאחתיאג’את אלח’אצה האי מנוזעהא ללה. קאם, עיניה רע’רע’ן ואטלע פי ועבטני וקעד יעיט. קאל לי בארכ אללה פיכ, יא אח’וי, ואן שאא אללה, יא רבי, ביכון פי מיזאן חסנאתכ. בס ח’ד מני לו אשי בסיט. קלת לה אעוד’ באללה, מג’נון אנת?! קאם בחלק פי וקאל לי בס אועא תפצ’חנא! קלת לה לא, יא חאג’, שו אפצ’חכ? ח’לץ, הד’א סר בינאתנא. קאם, בוסני ואח’ד אלכרסי וראח.
רד בעד יומין, דק עלי תלפון, קאל לי באללה, ואללה ח’ג’לאן מנכ, בדי ארד אסאלכ, בלקאש ענדכ כמאן כרסי מקעדין? קלת לה פי כמאן ואחד, בס מש אנת אח’דת ואחד? למין בדכ איאה? קאל לי ואללה אבן עמי ערף ענכ וענדה כמאן ולד מקעד וקעד יתרג’א פי וח’ג’לאן יג’יכ. קלת לה אנא ברוח עליה. קלת לה ולא תקלק, תעאל, יא עמי. קאם, אג’א עלי, קאם, אול מא וצל עבטני, ועיניה רע’רע’ן וקלבנאהא דראמא, והו יעיט ואנא אעיט, וידעי לי ויקול לי רוח, אללה יכת’ר מן אמת’אלכ. רוח, אללה יסתרהא פי וג’הכ, רוח, אללה יח’ליכ לשבאבכ. ואנא אעיט ואחמיה(?). קלת לה רוח יא חאג’, רוח, בס אדעי לי, ח’דה, ח’דה, וקול לאבן עמכ כמאן ידעי לי! קאל לי אן שאא אללה אנכ מן אלאוליאא’ אלצאלחין.
אח’ד אלכרסי וראח. קאם בעד יומין רג’ע, דק תלפון. קאל לי ואללה ח’ג’לאן מנכ כת’יר. קלת לה שו פי? קאל לי בלקאש ענדכ כמאן כרסי? קלת לה מא אנת אח’דת אלאתנין אללי ענדי, למין בדכ איאה? קאל לי אבן עמי אלת’אני ברצ’ו נפס אלקצה, ענדה ולד מקעד, וכמאן ערף פי קצתכ וקעד ידעי לכ. קלת לה אסמע, יא חאג’, אנא ואללה מא ענדי אלא אלאתנין אללי אח’דתהן, אמא אעטיני בס יום ואנא ברד לכ ח’בר. קאל לי אן שאא אללה. קמת שו עמלת? קאל לי בס אועא תפצ’חנא! קלת לה לא יא חאג’, כלהא מסאתרה, תקלקש.
אלמהם, קמת אנא פתחת ע אלפיס וקעדת אעמל פיה בחת’, קלת חדא ענדה, אבחת’ ען חדא ענדה כראסי מקעדין ללביע, קלת ללה. לקית ואחד עאמל ערץ’ וכאתב כראסי מקעדין בחאלה ממתאזה ובאסעאר ג’ידה. קמת דח’לת עליה, ראסלתה, קלת לה מרחבא, קאל לי אהלין. קלת לה פי ענדכ כראסי מקעדין? קאל לי אנא אללי ענדי. קלת לה אסמע, אנא בדי ואחד היכ רח’יץ מאח’דה לוג’ה אללה תעאלא. קאל לי אסמע, תקעדש תקול לי זיהם, אנת מאח’דה לוג’ה אללה תעאלא ותעקד תסמסר! אנא יא אח’וי, הדא חקה 200 שיכל, עג’בכ? עג’בכ. קלת לה יא ח’אל, 200 שיכל? 200 שיכל.
אתפקת אנא ואיאה ע מועד ומכאן אלתסלים ואג’י אאח’דה מנה. ופעלן, חמלת תאכסי טלב ורחת לה.
בדק ע אלבאב, טלע לי, בתערפוא מין טלע לי? עזא! טלע לי אלח’תיאר אללי אנא בעטיה כראסי אלמקעדין! בקול לה יא חאג’, אנת באקי בתאחד’הן ובתביעהן? קאם אתטלע פי ועיניה רע’רע’ן. קאל לי באללה עליכ אועא תפצ’חנא! קלת לה רוח אללה לא יופקכ! ואללה לאח’לי כל פלסטין תערף ענכ! ואנא אלי יומין קאעד בעיט, ובקול ח’לץ, ע אלג’נה, ע אלג’נה! ואנת באקי בתאח’דהן, תסרקהן, ובתרוח בתביעהן?!
אללה ינתקם מנכ!
קלעאט!
רד בעד יומין, דק עלי תלפון, קאל לי באללה, ואללה ח’ג’לאן מנכ, בדי ארד אסאלכ, בלקאש ענדכ כמאן כרסי מקעדין? קלת לה פי כמאן ואחד, בס מש אנת אח’דת ואחד? למין בדכ איאה? קאל לי ואללה אבן עמי ערף ענכ וענדה כמאן ולד מקעד וקעד יתרג’א פי וח’ג’לאן יג’יכ. קלת לה אנא ברוח עליה. קלת לה ולא תקלק, תעאל, יא עמי. קאם, אג’א עלי, קאם, אול מא וצל עבטני, ועיניה רע’רע’ן וקלבנאהא דראמא, והו יעיט ואנא אעיט, וידעי לי ויקול לי רוח, אללה יכת’ר מן אמת’אלכ. רוח, אללה יסתרהא פי וג’הכ, רוח, אללה יח’ליכ לשבאבכ. ואנא אעיט ואחמיה(?). קלת לה רוח יא חאג’, רוח, בס אדעי לי, ח’דה, ח’דה, וקול לאבן עמכ כמאן ידעי לי! קאל לי אן שאא אללה אנכ מן אלאוליאא’ אלצאלחין.
אח’ד אלכרסי וראח. קאם בעד יומין רג’ע, דק תלפון. קאל לי ואללה ח’ג’לאן מנכ כת’יר. קלת לה שו פי? קאל לי בלקאש ענדכ כמאן כרסי? קלת לה מא אנת אח’דת אלאתנין אללי ענדי, למין בדכ איאה? קאל לי אבן עמי אלת’אני ברצ’ו נפס אלקצה, ענדה ולד מקעד, וכמאן ערף פי קצתכ וקעד ידעי לכ. קלת לה אסמע, יא חאג’, אנא ואללה מא ענדי אלא אלאתנין אללי אח’דתהן, אמא אעטיני בס יום ואנא ברד לכ ח’בר. קאל לי אן שאא אללה. קמת שו עמלת? קאל לי בס אועא תפצ’חנא! קלת לה לא יא חאג’, כלהא מסאתרה, תקלקש.
אלמהם, קמת אנא פתחת ע אלפיס וקעדת אעמל פיה בחת’, קלת חדא ענדה, אבחת’ ען חדא ענדה כראסי מקעדין ללביע, קלת ללה. לקית ואחד עאמל ערץ’ וכאתב כראסי מקעדין בחאלה ממתאזה ובאסעאר ג’ידה. קמת דח’לת עליה, ראסלתה, קלת לה מרחבא, קאל לי אהלין. קלת לה פי ענדכ כראסי מקעדין? קאל לי אנא אללי ענדי. קלת לה אסמע, אנא בדי ואחד היכ רח’יץ מאח’דה לוג’ה אללה תעאלא. קאל לי אסמע, תקעדש תקול לי זיהם, אנת מאח’דה לוג’ה אללה תעאלא ותעקד תסמסר! אנא יא אח’וי, הדא חקה 200 שיכל, עג’בכ? עג’בכ. קלת לה יא ח’אל, 200 שיכל? 200 שיכל.
אתפקת אנא ואיאה ע מועד ומכאן אלתסלים ואג’י אאח’דה מנה. ופעלן, חמלת תאכסי טלב ורחת לה.
בדק ע אלבאב, טלע לי, בתערפוא מין טלע לי? עזא! טלע לי אלח’תיאר אללי אנא בעטיה כראסי אלמקעדין! בקול לה יא חאג’, אנת באקי בתאחד’הן ובתביעהן? קאם אתטלע פי ועיניה רע’רע’ן. קאל לי באללה עליכ אועא תפצ’חנא! קלת לה רוח אללה לא יופקכ! ואללה לאח’לי כל פלסטין תערף ענכ! ואנא אלי יומין קאעד בעיט, ובקול ח’לץ, ע אלג’נה, ע אלג’נה! ואנת באקי בתאח’דהן, תסרקהן, ובתרוח בתביעהן?!
אללה ינתקם מנכ!
קלעאט!
الجمعة اللي فاتت اجا عليّ زبون، ختيار في العمر، كبير. قال لي يا أخوي، بلقاش عندك كرسي مقعدين للبيع؟ قلت له أنا عندي، يا حاجّ، كرسي مقعدين، بس عيب تسمّيها علينا للبيع. قلت له احنا الحمد لله، يا حاجّ، كراسي المقعدين والشّغلات اللي تاع ذوي الاحتياجات الخاصّة هاي منوزّعها لله. قام، عينيه رغرغن واطّلع في وعبطني وقعد يعيّط. قال لي بارك الله فيك، يا أخوي، وإن شاء الله، يا ربّي، بيكون في ميزان حسناتك. بس خد منّي لو اشي بسيط. قلت له أعوذ بالله، مجنون انت؟! قام بحلق فيّ وقال لي بس أوعى تفضحنا! قلت له لا، يا حاجّ، شو أفضحك؟ خلص، هذا سرّ بيناتنا. قام، بوّسني وأخد الكرسي وراح.
ردّ بعد يومين، دقّ عليّ تلفون، قال لي بالله، والله خجلان منّك، بدّي أردّ أسألك، بلقاش عندك كمان كرسي مقعدين؟ قلت له في كمان واحد، بس مش انت أخدت واحد؟ لمين بدّك ايّاه؟ قال لي والله ابن عمّي عرف عنّك وعنده كمان ولد مقعد وقعد يترجّى فيّ وخجلان يجيك. قلت له أنا بروح عليه. قلت له ولا تقلق، تعال، يا عمّي. قام، اجا عليّ، قام، أوّل ما وصل عبطني، وعينيه رغرغن وقلبناها دراما، وهو يعيّط وأنا أعيّط، ويدعي لي ويقول لي روح، الله يكثّر من أمثالك. روح، الله يسترها في وجهك، روح، الله يخلّيك لشبابك. وأنا أعيّط وأحميه(؟). قلت له روح يا حاجّ، روح، بس ادعي لي، خده، خده، وقول لابن عمّك كمان يدعي لي! قال لي إن شاء الله إنّك من الأولياء الصّالحين.
أخد الكرسي وراح. قام بعد يومين رجع، دقّ تلفون. قال لي والله خجلان منّك كثير. قلت له شو في؟ قال لي بلقاش عندك كمان كرسي؟ قلت له ما انت أخدت الاتنين اللي عندي، لمين بدّك ايّاه؟ قال لي ابن عمّي الثّاني برضو نفس القصّة، عنده ولد مقعد، وكمان عرف في قصّتك وقعد يدعي لك. قلت له اسمع، يا حاجّ، أنا والله ما عندي إلّا الاتنين اللي أخدتهن، أمّا أعطيني بس يوم وأنا بردّ لك خبر. قال لي إن شاء الله. قمت شو عملت؟ قال لي بس أوعى تفضحنا! قلت له لا يا حاجّ، كلّها مساترة، تقلقش.
المهمّ، قمت أنا فتحت ع الفيس وقعدت أعمل فيه بحث، قلت حدا عنده، أبحث عن حدا عنده كراسي مقعدين للبيع، قلت لله. لقيت واحد عامل عرض وكاتب كراسي مقعدين بحالة ممتازة وبأسعار جيّدة. قمت دخلت عليه، راسلته، قلت له مرحبا، قال لي أهلين. قلت له في عندك كراسي مقعدين؟ قال لي أنا اللي عندي. قلت له اسمع، أنا بدّي واحد هيك رخيص، ماخده لوجه الله تعالى. قال لي اسمع، تقعدش تقول لي زيّهم، انت ماخده لوجه الله تعالى وتعقد تسمسر! أنا، يا أخوي، هدا حقّه ٢٠٠ شيكل، عجبك؟ عجبك. قلت له يا خال، ٢٠٠ شيكل؟ ٢٠٠ شيكل.
اتّفقت أنا وايّاه ع موعد ومكان التّسليم وأجي آخده منه. وفعلًا، حملت تاكسي طلب ورحت له.
بدقّ ع الباب، طلع لي، بتعرفوا مين طلع لي؟ عزا! طلع لي الختيار اللي أنا بعطيه كراسي المقعدين! بقول له يا حاجّ، انت باقي بتاحذهن وبتبيعهن؟ قام اتطلّع فيّ وعينيه رغرغن. قال لي بالله عليك أوعى تفضحنا! قلت له روح الله لا يوفّقك! والله لأخلّي كلّ فلسطين تعرف عنّك! وأنا الي يومين قاعد بعيّط، وبقول خلص، ع الجنّة، ع الجنّة! وانت باقي بتاخدهن، تسرقهن، وبتروح بتبيعهن؟!
الله ينتقم منك!
قلعاط!
בשבוע שבעבר הגיע אלי לקוח, זקן, מבוגר. הוא אמר לי: אחי, יש לך כיסא גלגלים למכירה? עניתי לו: חאג’, יש לי כיסא גלגלים, אבל זה בושה שאתה אומר עלינו שאנו מוכרים אותו. אמרתי לו: השבח לאל, חאג’, את כסאות הגלגלים והאביזרים של בעלי צרכים מיוחדים אנו מוסרים למען האל (לשם שמיים). הוא קם, עיניו דמעו, הוא הביט בי, חיבק אותי והתחיל לבכות. הוא אמר לי: אלוהים יברך אותך, אחי, הלוואי שזה ייחשב לך במאזן המעשים הטובים. אבל קח ממני איזה סכום קטן. אמרתי לו: בשום אופן לא, מה זה, אתה משוגע?! הוא הביט בי ואמר לי: אבל אני מזהיר אותך, שלא תביך אותנו! אמרתי לו: לא, חאג’, למה שאביך אותך? זהו, זה סוד בינינו. הוא קם, נישק אותי, לקח את הכיסא והלך.
הוא חזר כעבור יומיים, התקשר אלי ואמר לי: בחיי, אני מתבייש ממך, אני שוב רוצה לשאול אותך, יש לך עוד כיסא גלגלים? עניתי לו: יש עוד אחד, אבל לא לקחת כבר אחד? למי אתה צריך אותו? הוא ענה לי: בחיי, בן דודי שמע עליך ויש לו עוד ילד נָכה. הוא התחנן בפניי, הוא מתבייש לבוא אליך. אמרתי לו שאני אלך אליך. אמרתי לו: אל תדאג, בוא. הוא בא עלי, ברגע שהגיע חיבק אותי ועיניו דמעו. הפכנו את זה לדרמה: הוא בכה ואני בכיתי, הוא בירך אותי ואמר: מי ייתן שאלוהים ירבה אנשים כמוך. לך, אלוהים ישמור עליך, לך, אלוהים ישאיר אותך צעיר לנצח. אני בכיתי ו… . אמרתי לו: לך, חאג’, לך, אבל תתפלל עבורי. קח אותו, קח אותו ותגיד לבן דודך שגם הוא יתפלל עבורי! הוא אמר לי: בעזרת האל, אתה מנותני החסות ישרי-הדרך.
הוא לקח את הכיסא והלך. לאחר יומיים הוא שוב התקשר. הוא אמר לי: בחיי אני ממש מתבייש ממך. שאלתי אותו: מה העניין? הוא ענה לי: יש לך עוד כיסא גלגלים? עניתי לו: אבל אתה לקחת את השניים שהיו אצלי, למי אתה צריך אותו? הוא אמר לי: גם לבן דודי השני יש אותו עניין, יש לו ילד נכה, גם הוא שמע על הסיפור שלך והוא התפלל למענך. אמרתי לו: שמע, חאג’, בחיי אין לי עוד אחד פרט לשניים שכבר לקחת, אבל תן לי יום ואחזור אליך. הוא אמר לי: בעזרת האל. אבל אני מזהיר אותך, שלא תביך אותנו! עניתי לו: לא, חאג’, הכול חשאי, אל תדאג.
בקיצור, נכנסתי לפייסבוק ועשיתי בו חיפוש, אמרתי (מן הסתם) יש למישהו, אחפש מישהו שיש לו כיסאות גלגלים למכירה, אמרתי (שאעשה זאת) לשם שמיים. מצאתי מישהו שיש לו אולם תצוגה, הוא כתב: כיסאות גלגלים במצב מצוין ובמחירים טובים.
נכנסתי לחשבון שלו, התכתבתי אתו, אמרתי לו שלום, הוא ענה לי גם בשלום. שאלתי אותו: יש לך כיסאות גלגלים? הוא ענה לי: זה מה שיש אצלי. אמרתי לו: שמע, אני רוצה אחד זול, אני קונה אותו לשם שמיים. הוא אמר לי: שמע, אבל אל תגיד לי כמו האחרים, שאתה לוקח אותו לשם שמיים ואז תסחר/תספסר בו! אחי, המחיר שלו 200 שקל. אם זה מתאים לך אז מצוין. אמרתי לו: דוד, 200 שקל? שיהיה 200 שקל.
הסכמנו אני והוא על מועד ומקום המסירה, שאבוא לקחת אותו ממנו. ואכן, הזמנתי מונית ספיישל ונסעתי אליו.
דפקתי על הדלת, ואתם יודעים מי הופיע בפניי? לעזאזל! הופיע הזקן שנתתי לו את כיסאות הגלגלים! אמרתי לו: חאג’, אתה לוקח אותם ומוכר אותם? הוא הביט בי ועיניו דמעו. הוא אמר לי: אני מזהיר אותך, שלא תביך אותנו! אמרתי לו: לך לעזאזל! בחיי, אני אגרום לכך שכל פלסטין תשמע עליך! אני יומיים רק בוכה ואומר לעצמי: לא נורא, זה (כדי שאגיע) לגן עדן, לגן עדן! ואתה לוקח אותם, גונב אותם, ואז מוכר אותם?!
שאלוהים ינקום בך!
טינופת!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
לצד מילת היום קיים גם השורש “ההפוך” ע’רע’ר غرغر, העוסק בגרגור (מים).
אין ספק שצריך לדמוע ולגרגר מים אחרי תרגול שני השורשים האלה…
השורש הערבי המרובע ר.ע’.ר.ע’ בעיניים דומעות וגם ברווחה:
* הפועל רַעְ’רַעַ’ رَغْرَغَ על דרך הבניין השני – עיניו התמלאו דמעות; גרגר מים בגרון; חי חיי רווחה ומותרות
* רַעְ’רַעַ’ אלְעַיְש رَغْرَغَ العيش – החיים היו טובים, היו חיי רווחה
* רַעְ’רַעַ’ה رَغْرَغَة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיים טובים, חיי רווחה
* הפועל תַרַעְ’רַעַ’ تَرَغْرَغَ על דרך הבניין החמישי – “שָמַן” מִנַּחַת ומחיים טובים
כתב לנו רן מאיר:
אולי ראוי לציין בהקשר זה גם את הפועל אִעְ’רַוְרַקַ اغرورق מהשורש غرق בבניין 12. המשמעות דומה והיא שהעיניים התמלאו דמעות, או מילולית כאילו הן טבעו בדמעות. אי אפשר להתעלם גם מן העובדה שהצליל של שני הפעלים דומה. בחדית’ נאמר: فلما رآهم رسول الله احمرّ وجهه واغرورقت عيناه.
צילום: Nathan Dumlao
זה היה הפוסט ה- 2,730 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
