פורסם לראשונה ב- 24.5.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Roi Levy, שכתב לנו:
“היי שלו,
יש לי שאלה ברשותך.
נתקלתי במילה סג’יל سجّیل. חבר אמר לי שהתרגום יכול להיות חימר, אך לא מצאתי לכך אזכור בגוגל.
לפי גוגל סג’יל אלו אבנים מיוחדות שנפלו מהשמיים, אך אין ציון שזה חימר. אוסיף גם שמבחינת ההיגיון יכול להיות קשר לחימר, כי השורש מורה על לרשום או לכתוב, ובעבר רשמו על לוחות חרס. מה דעתך?
תודה רבה!!”
אז מילת היום היא –
תַסְגִ’יל – تَسْجِيل – הקלטה
היה לנו בעבר פוסט על השורש:
אנו בעיצומם של שבועיים בהם נעסוק במילים מתמרורים ושילוט, זאת לבקשתו של הקורא Dmitry Melnichansky:
מילת היום היא –
תַסְגִ’יל تَسْجِيل – רישום, כתיבה, הרשמה; הקלטה
היא מופיעה בתמונה ששלח דמיטרי, בה כתוב בעברית: “לשכת המפקח על רישום המקרקעין” (מופיעה בתגובה הראשונה)
השורש הערבי ס.ג’.ל עוסק בסוגים שונים של רישום ותיעוד:
* הפועל סַגַּ’ל سجّل בבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – רשם, העלה על הכתב; כתב פרוטוגול; הקליט. סַגַּ’ל הַדַף سجّل هدف – הבקיע גול בכדורגל (מיל’: רשם מטרה). סַגַּ’ל נֻקְטַה سجّل نقطة – זכה בנקודה, במשחק
* פִילְם תַסְגִ’ילִי فيلم تسجيليّ – סרט תיעודי
* מֻסַגִּ’ל مسجِّل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רושם; רַשָּם. בצורת הנקבה, מֻסַגִּ’לַה مسجّلة או מֻסַגֶּ’לֶ אלצּוֹת مسجِّل الصّوت – טייפ, רשמקול
* מֻסַגַּ’ל مسجَّل, בצורת הבינוני הפעול – רשום, כתוב
* בַּרִיד מֻסַגַּ’ל بريد مسجّل – דואר רשום
* אִחְ’תִרַאע מֻסַגַּ’ל اختراع مسجَّل – פטנט רשום
* עַלַאמַה תִגַ’ארִיַּה מֻסַגַּ’לַה علامة تجاريّة مسجّلة – סימן מסחרי רשום
* סַגְ’ל سجْل וברבים סִגַ’אל سجال – דלי מלא מים
* סִגִ’לּ سجِلّ וברבים סִגִ’לַּאת سجلّات – תיק (קייס), יומן, רישום, קטלוג, מחברת. בצורת הרבים: ארכיון
* סִגִ’לּ תִגַ’ארִיּ سجِلّ تجاريّ – סמל מסחרי
* סִגִ’לֶּ אלזִּיַארַאת سجِلّ الزّيارات – ספר אורחים
=-=-=-=
זה היה בזמנו.
לפני שנדבר על המילה שרועי שאל עליה, הנה שתי שורות שגם הופיעו אצלנו:
* אַלְעַצְפֶ אלְמַאְכּוּל العصف المأكول – עלי צמחים (או קש) אכולים על ידי חרקים מזיקים. זהו ביטוי שחותם את סורת הפיל בקוראן ומתייחס לכישלון של צבאות גדולים, ומכאן:
* מַעְרַכַּתֶ אַלְעַצְפֶ אלְמַאְכּוּל معركة العصف المأكول – כינויו של מבצע “צוק איתן” (2014) בפי תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה, גדודי עז אלדין אלקסאם
לענייננו: סִגִּ’יל سِجِّيل היא אבן מטיט יבש; טיט יבש; ספר שבו כתובים סוגי העינויים בהם יעונו הכופרים בעולם הבא
“סורת אל-פיל (בערבית: سورة الفيل), או סורת הפיל, היא סורה מספר 105 בקוראן. סורה קצרה זו מונה חמישה פסוקים (אַיאַת), ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ’בְּריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ’רַיְס, פַצָ’אאִ’יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא’ אלחֻ’ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-כאפרון ולפני סורת אל-פלק.
שמה של הסורה נגזר מקבוצת אנשים אליהם מתייחסת הסורה, שנקראו בשם בעלי הפיל. בסורה מוצגת יכולתו הניסית של אללה, המסוגל להשמיד קבוצת אנשים באמצעות שליחת ציפורים (“אבאביל”) אשר הטילו עליהם אבנים קטנות. בהתאם לכך, מטרתה העיקרית של הסורה הייתה לחזק את האמונה בקרב המוסלמים בתקופת הרדיפות בעיר מכה, ולהציג את אללה ככוח עיקרי אשר יכול להתערב לטובתם ולהשמיד את אויביהם. בתקופת התגבשות ספרות הפרשנות הדתית לקוראן, התחילו חכמי הדת לקשור את הסורה עם רצונו של אברהא מושל תימן מטעם קיסרות אקסום הנוצרית, אשר בנה לערבים כנסייה בצנעאא’ כדי להסיט את העלייה לרגל ממכה לכנסייה החדשה אשר בנה. מסורת זאת ראתה בבעלי הפיל, עליהם הטילו הציפורים את האבנים, את צבאו של המושל החבשי של תימן אשר זמם להרוס את מקדש הכעבה ובכך נקשרו פסוקי הקוראן עם המסורת המוסלמית החדשה. קשירת המסורת עם חבש הנוצרית הייתה על רקע המאבק הדתי והפוליטי בין המדינה המוסלמית ובין המדינה הביזנטית, ונועדה להראות כי הנוצרים ניסו לנצח את הערבים עוד בתקופה הטרום-אסלאמית. כמו כן, יש במסורת רעיון אפוקליפטי אשר מתאר את מאורעות אחרית הימים כמאבק דתי בין המוסלמים ובין הנוצרים, שבו הנוצרים ינסו להרוס את הכעבה.
עם זאת, לא כל פרשני הדת המוסלמים ראו את הסורה כחלק מן הקוראן. חכמי דת שהשתייכו לזרמים התאולוגיים של המועתזילה ושל הח’וארג’ ואשר ניסו לפרש את הפסוקים באופן רציונלי, טענו כי לא ניתן לקבל את הסורה משום שהיא מנוגדת להיגיון האנושי – ציפורים אינן יכולות להשמיד צבא באמצעות אבנים. כדי ליישב בעיה זו, פרשנים מסורתיים טענו כי האבנים היו קטנות מעדשים בגודלן, אך היה ביכולתן לחדור לתוך כל עצם”.
ואני ממליץ בחום לקרוא בעניין זה את תגובתו המאלפת של Ariel Karelin פה בתגובות.
=-=
מבצע “עמוד ענן” בשנת 2012 מכונה על ידי גדודי אלקסאם: עַמַלִיַּת חִגַ’ארַתֶ אלסִּגִּ’יל عمليّة حجارة السّجّيل.
=-=-=-=
“סג’יל (בפרסית: سجیل, שפירושו כינוי לאבנים שהושלכו לעבר האויב בסורת אל-פיל) הוא טיל בליסטי דו־שלבי המונע בדלק מוצק, המיוצר באיראן. ככל הנראה, השם סג’יל החליף את השם הקודם של הטיל, “עשוראא'”. לטיל טווח הנאמד בכ-2,300 ק”מ. נכון לפברואר 2010 מקובלת ההערכה כי הטיל אינו מצוי בשירות מבצעי בחיל האוויר של משמרות המהפכה באיראן, וכי הוא נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים.
היתרון המרכזי של טיל בליסטי המונע בדלק מוצק לעומת כזה המונע בדלק נוזלי (דוגמת טילי השיהאב האיראנים) הוא גמישות המבצעית בשיגור הטילים, היות שאין צורך בהכנות ארוכות הכוללות תדלוק, דיחוס גז ועוד טרם השיגור. טילים בליסטיים המונעים בדלק מוצק לרוב החליפו את קודמיהם המונעים בדלק נוזלי במדינות רבות נוספות המצוידות בטילים בליסטיים, דוגמת ברית המועצות (לשעבר), ארצות הברית וסין.
[…] “.
(ויקיפדיה)
=-=-=
ידידתי הקוראת @Rina Turgeman מציינת שבימים האחרונים חזר לשיח האקטואלי העיסוק באבני סג’יל לאחר הפיגוע בו נהרג חייל צה”ל עמית בן יגאל ז”ל מאבן שהושלכה עליו בכפר יעבד. האבן הושלכה מעליו, ממש כמו בקוראן (אך בידי אדם).
תמונת המחשה מצורפת לתגובות.
שיהיה יום מצוין,
ולכל קוראינו המוסלמים אנו מאחלים לרגל עיד אלפטר
كل عام وانتم بالف خير
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
