מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
חַסּ حَسّ – הרגיש, חש, הבחין; מישש, ליטף; גישש (דרך)
משה שלח לי סרטון נוסף של הערבי הישראלי החביב רואד אלסאנתי.
הסרטון פורסם ב- 7.5.24 וכותרתו:
יא חראם
يا حرام
כמה חבל
רואד התייחס לשאלה ולתשובה הבאות:
שו אלי מזעלכ?
אבוי פאג’אני ברחלה ע מדריד בס 4 איאם!!!!!!
شو الي مزعلك؟
ابوي فاجئني برحلة ع مدريد بس ٤ ايام!!!!!!
מה מרגיז אותך?
אבא שלי הפתיע אותי עם נסיעה למדריד (אבל) רק ל 4 ימים!!!!!!
“אבוי פאג’אני ברחלה עלא מדריד בס ל 4 איאם”.
בס ל 4 איאם?
חאסכ זעלאנה יא נסה. מש עאג’בתכ אלמפאג’אה?
בתערפי אבוי כיף כאן יפאג’אני? אבוי כאן ירפע אידה אלשמאל, בס אתטלע עליהא – יסלח’ני כף באלימין.
האי כאנת מפאג’את אבוי אלי.
אללה יסאמחכ!
“ابوي فاجئني برحلة ع مدريد بس ل ٤ أيام”.
بس ل ٤ أيام؟
حاسّك زعلانة يا نسّة. مش عاجبتك المفاجأة؟
بتعرفي أبوي كيف كان يفاجئني؟ أبوي كان يرفع ايده الشّمال، بس أتطلّع عليها – يسلخني كفّ باليمين.
هاي كانت مفاجأة أبوي الي.
الله يسامحك!
“אבא שלי הפתיע אותי עם נסיעה למדריד (אבל) רק ל 4 ימים”
רק ל 4 ימים?
אני מרגיש שאת כועסת, יא מרושעת*. ההפתעה לא מוצאת חן בעיניך?
את יודעת איך אבא שלי היה מפתיע אותי? אבא שלי היה מרים את יד שמאל שלו, וברגע שהייתי מסתכל עליה – הוא היה “מוריד” לי כפה ביד ימין.
זו הייתה ההפתעה של אבא שלי.
שאלוהים יסלח לך!
* מכיוון שלא הצלחתי להבין את המילה, פניתי לחברי אורי טרוק, שכתב לי:
שנים רבות לא שמעתי את המילה הזו. הייתי בטוח שזו מילה בסורית ואפילו רק אצל היהודים. نس פירושו מרושע, מרגיז, עוקצני.
אצל הסורים יש שתי גרסאות נוספות לתואר הזה: נסנאס نسناس (עפ”י מילון איילון-שנער התרגום הוא קוף וגם גמד) ו- סלאל سلّال.
מי ש”מקבל צל”ש” הוא نس وسلال ونسناس (بعيد عن السامعين).
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום היא –
חַאסֶס حَاسس – מרגיש, חש; מתחשב
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/RWZb8
וגם:
מילת היום היא –
חַסַּאסִיֶּה حسّاسيّة – רגישות (מכל סוג שהוא), אלרגיה
לשמיעה:
השורש בו אנו עוסקים היום הוא ח.ס.ס, מגזרת הכפולים.
* הפועל חַסּ حسّ בבניין הראשון – חש, הרגיש (גם פיזית-חושית וגם רגשית), הבחין; התחשב, הבין (רגשית) את-; מישש, ליטף; גישש (דרך)
וכך גם אַחַסּ أحسّ בבניין הרביעי ו- תַחַסַּס تحسّس בבניין החמישי
* הפועל חַסַּס حسّس בבניין השני – גרם ל- להרגיש
* חַאסֶס حاسس, במדוברת, חַאסּ حاسّ, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – מרגיש, חש; מתחשב
* חִסּ حِسّ, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, או אִחְסַאס إحساس וברבים אִחְסַאסַאת إحساسات, שם הפעולה של הבניין הרביעי – הרגשה, תחושה
* חִסִּי حِسّيّ – חושי, תחושתי
* אִצְ’טִרַאבֶּ אלְמֻעַאלַגַ’ה אֶלְחִסִּיַּה اضطراب المعالجة الحسّيّة, או: חַ’לַלֶ אלתַּכַּאמֻלֶ אלְחִסִּיּ خلل التّكامُل الحسّيّ – הפרעה לעיבוד התחושתי
* לַא חִסּ וַלַא חַ’בַּר لا حسّ ولا خبر – אין קול ואין עונה (מיל’: אין קול/תחושה ולא ידיעה)
* תַחַסֻּס تحسُّس, בצורת שם הפעולה של הבניין החמישי – רגישות, אלרגיה
* תַחַסֻּסִיּ تحسُّسيّ – אלרגי
* חַאסַּה حاسّة, וברבים חַוַאסּ حواسّ – חוש
* חַסַּאס حسّاس – רגיש, במשקל בעלי המלאכה (ברור שאין כאן בעל מלאכה, אולם זהו המשקל הדקדוקי), וזו מילת המוצא למילת היום שלנו
* חַסַּאסִיּ حسَّاسيّ – אלרגי, רגיש
* הפועל המרובע חַסְמַס حسمس על דרך הבניין השני – ליטף, מישש; גישש (דרך)
לפני שנסיים, דבר מעניין, ברמה הלשונית:
השורש המקביל לשורש זה בעברית הוא השורש ח.ו.ש, העוסק ב… חושים, לחוש, מחושים, חישה, חיישן וכו’. העניין הוא, שהשורש הזה הוא מגזרת ע”ו, יש שם ו”ו באמצע, לא שתי סמ”ך, כמו בערבית. אז מה הסיפור?
הקשר הוא ח.ס.ס בערבית מול ח.ו.ש בעברית (ולא מול ח.ש.ש בעברית, ויש קשר עקיף ל- ח.ו.ס בעברית: כשמפגינים רגשות חסים על הזולת. מעניין).
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,554 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
