פורסם ב- 23.1.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“בתורכית התנצלות/להתנצל: ouzur אוזור. האם יש קשר לערבית?”
אני לא יודע תורכית, אבל ממה שבדקתי סליחה בתורכית היא Üzgünüm. לא נראה לי שיש קשר לערבית.
ובכל זאת:
מילת היום היא –
אִעְתַדַ’ר اِعْتَذَر – התנצל; הצטדק, תרץ; התלונן
תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת, גם לא בכתיבה.
לפני שנים פרסמנו את הפוסט הדיאטטי הבא:
אַלְעַדְ’רַאא’ العذراء – מזל בתולה
עַדְ’רַאא’ במלרע בספרותית عذراء, עַדְ’רַא במלעיל במדוברת عذرا (נהגה: עַזרא), וברבים עַדַ’ארַא عذارى או עַדְ’רַאוַאת عذراوات – בתולה, עלמה טרם נישואיה (ברור לכל מדוע עלמה חייבת להיות בתולה, נכון? המילים האלה נקבעו בעידנים שמרניים ביותר); וגם: נימפה, גולם (בעולם החי)
עַדְ’רַאוִיַּה عذراويّة – בתוליות
מילת היום היא צורת הנקבה המוכרת (גם לנו) של משקל אַפְעַל, שהוא בין השאר גם משקל הצבעים, למשל: אַסְוַד – סַוְדַאא’ (שחור), אַזְרַק – זַרְקַאא’ (כחול)
אבל, אתם יושבים?
צורת הזכר אַעְדַ’ר أعذر אינה קיימת, מכיוון שבראייה חברתית ותרבותית עתיקה (ובמקומות רבים גם בימינו אנו), וגם ביולוגית, דרך אגב, אין דבר כזה “בתול”. בתוליו של הגבר אינם נחשבים ואין להם שום השפעה על שום דבר. גם אין דרך להוכיח שמירה עליהם. תחשבו על זה…
כשנוצרי אומר אַלְעַדְ’רַאא’ הוא מתכוון ל- מַרְיַם אלעד’ראא’ مريم العذراء, מריה/מרים הבתולה, הקדושה, אמו של ישו, המוכרת בשפות לטיניות גם בשמות סנטה מריה, מריה אם האלוהים (אלוהים במובן ישו) ו- מדונה, כמו הזמרת (להפך, כמובן…)
מילה נוספת לבתולה (שוב, רק בנקבה), היא:
* בִּכֶּר بكر ברבים אַבְּכַּאר أبكار – בתולה, או ילד בכור, ראשון
* בַּכַּארַה بكارة – בתולים
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
השורש הערבי ע.ד’.ר עוסק בהתנצלויות, בתירוצים, בבתולות ובברית מילה:
* הפועל עַדַ’רַ عذر בבניין הראשון – סלח, מחל; חטא, פשע; מל
* מַעְד’וּר معذور, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שיש לו צידוק
* הפועל אַעְדַ’רַ أعذر בבניין הרביעי – סלח ל-, מחל; הצטדק; היה לו צידוק
* קַד אֻעְדִ’רַ מַן אַנְדַ’ר قد أُعذر من أنذر, עם הפועל בצורת הסביל – המזהיר/מתריע יצא ידי חובתו (כלומר אל תבואו בטענות אחר-כך עם תירוצים בסגנון “לא ידענו”)
* מֻעְדַ’ר مُعْذَر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – ראוי
* הפועל תַעַדַּ’ר تعذّر בבניין החמישי – התנצל; היה בלתי אפשרי, התקשה
* אַתְעַדֶּ’רְכֹּם أتعذّركم – אני מתנצל בפניכם
* הפועל אעתד’ר בבניין השמיני – מילת היום
* אִעְתַדַ’ר עַן (עַדַםֶ) אלְחֻצ’וּר اِعْتَذَر عن (عدم) الحضور – התנצל על כך שלא יכל להגיע (לפגישה וכו’)
* מֻעְתַדִ’ר معتذِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מתנצל, מבקש סליחה
* הפועל אִסְתַעְדַ’רַ استعذر בבניין העשירי – התנצל
* עֻדְ’ר عُذر וברבים אַעְדַ’אר أعذر – תירוץ, הצטדקות, נימוק מצדיק; התנצלות
* עֻדְ’רַן عذرًا – סליחה!
* עֻדְ’ר בַּאטֶל عُذر باطل – תואנה, תירוץ שקרי
* עֻדְ’ר מַעְקוּל عُذر معقول – תירוץ מתקבל על הדעת
* עֻדְ’ר מַקְבּוּל عُذر مقبول – תירוץ שניתן לקבלו, סיבה מספקת
* חֻבּ עֻדְ’רִיּ حبّ عذريّ – אהבה טהורה, אהבה אפלטונית
* עֻדְ’רַה عُذرة – בתולין; בלורית
* עַדִ’יר عذير – סולח, מוחל, סלחן; עוזר, מסייע
* עַדִ’ירַה عذيرة או: עֻדְ’רַא عُذرى – סליחה
* עַאד’וּר عاذور – צרה; דלקת שקדים
* מַעְדִ’רַה معذرة וברבים מַעַאדִ’ר معاذر, או (ביחיד) מִעְדַ’אר مِعذار – תרוץ, אמתלה, צידוק
* מַעְדִ’רַתַן معذرةً – אבקש את סליחתך
* עֻדֶ’ר אַקְבַּח מִן דַ’נְבּ عذر أقبح من ذنب – תירוץ גרוע יותר מחטא/פשע (משפט שמבוסס על סיפור עם מפורסם)*
* אֶלְעַ’איֶבּ עֻדְ’רֹה/חֻגְּ’תֹה מַעַאה الغايب عذره/حجّته معاه – למי שנעדר/חסר יש תירוץ או הסבר, כלומר יש כנראה סיבה מוצדקת להיעדרו
* הקורא יובל ברגר תמה מדוע לא הרחבתי בנושא סיפור העם, אז לבקשתי, זו גרסתו:
הארון אלרשיד שאל את אבו נואס למה אומרים שההתנצלות גרועה מן החטא. אבו נואס אמר שיחשוב וימצא תשובה. לאחר מכן, כשעמד מאחורי הארון אלרשיד, צבט אותו בישבנו. הארון אלרשיד שאל בכעס: “מה עשית?!”
– סליחה האמיר, עמדת עם הגב אלי והייתי בטוח שזו הגבירה זובידה (אשת האמיר)
– מנוול! אתה מנסה את מזלך עם אשת האמיר?!
-לא כבוד האמיר, אבל עכשיו ראית למה מתכוונים כשאומרים שההתנצלות גרועה מן החטא
=-=-=
תוספת שלי, מויקיפדיה:
“הארון א-רשיד (בערבית: هَارُون الرَشِيد, 17 במרץ 766 – 24 במרץ 809) היה הח’ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין). תקופת שלטונו (786–809) נחשבת לעידן של שגשוג בשדות התרבות, המדע והדת באימפריה המוסלמית. מוזיקה, ספרות ואמנות פרחו תחתיו, וכל זה זיכה את תקופתו בכינוי ‘תור הזהב העבאסי’.
חייו וחיי החצר שלו נתנו השראה לסיפורים, חלקם בדיוניים. הרבה מסיפורי אלף לילה ולילה מגוללים את מעשיו. על פי אחד הסיפורים המפורסמים, היה הח’ליפה יוצא מארמונו בבגדים פשוטים בבקשו לשמוע את הנעשה ברחוב ולהקשיב לרחשי העם – סיפור הנותן השראה לשליטים מוסלמים רבים עד עצם היום הזה. […]”
Illustratiom: Daniel Salmieri / New York Times – Smarter Living – it’s ok to appologize
זה היה הפוסט ה- 1,599 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
